עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    טירונות בעכבר Cafe

    אמא מתגעגעת למילים של דודו בוסי - בנימה קצת אישית מידי...

    1 תגובות   יום ראשון, 18/10/09, 15:23
    אמא מתגעגעת למילים - דודו בוסי

     

    ספר חזק, כואב ומרגש. סגנון הכתיבה האישי קורע לב לפעמים. החזיר אותי לילדות ולנעורים, לתקופות התכחשות למי שאני ולרצון להיות שייכת. אולי אלה ימי הקליטה בארץ ואולי זה הגיל, אבל הקטע הבא נגע בי במיוחד:


    "אבל איזה מבסוט? אדם שמתבייש בעצמו בחיים לא יכול להיות מבסוט. זה שמתבייש - ירצה או לא ירצה - הופך לשחקן. חי הכל בכאילו. חרטה ברטה, כמו שהצעירים אומרים היום. הולך עם הבושה כמו לוליין על חבל דק. תמיד דרוך, כמו גנב שמפחד להיתפס. הוא יחייך כשרע לו וישדר עוצמה כשליבו נרעד. המתבייש והמתכחש מבשל את עצמו לדעת. תמיד יחפש להוכיח שהוא יותר טוב. חי בתחרות עם עצמו ועם הסביבה. לאתלט יש קו גמר. למתכחש אין את הקו הזה. אין מי שיגיד לו לעצור, הוא כל הזמן רץ ומזיע במסלול שלא נגמר. מחפש זהויות סדרתי. מסכן, באמת מסכן היה עובדיה שלך... ...רצה להיות ישראל היפה, כאילו עד עכשיו היה מכוער... ...אז בסדר, אמר פעם ופעמיים שלא ככה בוחנים את הדברים, ושזה עניין של סגנון וטעם. אבל למה סגנון וטעם שלו בסדר וסגנון וטעם של רחמים ושלך זה לא בסדר? אתם קיבלתם הטעם שלו והוא לא מקבל הטעם שלכם. הפך להיות דיקטטור בבית. רק המילה שלו היא המילה הקובעת. רק הטעם שלו הוא הטעם הנכון."
    ועוד קטע מאיר עיניים שאני פשוט חייבת לחלוק:

    "אני משוכנע שראוי לה לרוב רובה של האוכלוסייה הצעירה לסמן V גדול ומודגש (לצד השאלה האם אני נגוע בערסיות). כי ערסיות היא לא רק גורמט, לא רק צבע עור, לא רק קטטות רחוב, ולא שם משפחה עם צליל מזרחי. ערסיות היא קודם כל תכונה של מי שחושבים שהכל מגיע להם..."

    דודו, תודה
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/09 23:25:

      ***יקירתי, קלעת בדיוק לנקודה הכי הכי ולצערי אין קו גמר...