עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    המופע של שנות ה 60

    ביקורת על "לקחת את וודסטוק"

    המופע של שנות ה 60

    6

    סרטים  

    5 תגובות   יום שלישי, 13/10/09, 17:21

     

    לפעמים אני משתעשע במחשבה, אילו הייתי יכול לחזור אחורה בזמן, לאיזו תקופה הייתי רוצה לחזור. הרבה פעמים אני חושב על הסיקסטיז. תנו לי השתחררות מכבלי השמרנות ששררה בעולם בשנות החמישים, אהבה חופשית (טוב קצת פחות בישראל), דיבורים על שלום, בגדים צבעוניים, תמימות ורוח חדשה וחיובית שנשבה בעולם, האדם הראשון נוחת על הירח, הכל נראה אפשרי. אחד הסמלים המובהקים לרוח החופש והאהבה החופשית היה וודסטוק, הפסטיבל, שלא מזמן חגג 40 (וממש לא רואים עליו). אז מה לאיזו תקופה הייתם אתם חוזרים, אילו יכולתם?

     

     

     

    כנראה שגם אנג לי היה שמח לחזור לסיקסטיז ולאותה רוח החופש, שכן בסרטו החדש "לקחת את וודסטוק" הוא מציג את הסרט הכי אוורירי שלו, שלא לומר הכי קליל (לעומת הר ברוקבק וזהירות תשוקה האחרונים שלו זה סרט במשקל נוצה), חייכני, אופטימי וצבעוני שלו, לפחות מאז  ביים את על תבונה ורגישות (זוכרים? הרבה מלמלות, מתיקות ואמה תומפסון נצחית אחת). האמת היא שלאורך הסרט חשבתי לא מעט על סם מנדז וסרטו "לצאת לדרך". כאן כמו שם, מדובר בשני במאים "כבדים" שאינם חוששים לעשות סרטים כבדי משקל וחשיבות, שבאופן יוצא דופן בסרטיהם האחרונים עשו סרט שהמילה מהנה וכייפי בקלות נושבת ממנו. כנראה ששניהם עישנו משהו לפני.

     

     

     

    אם אתם באים לסרט במחשבה לקבל תיעוד מוזיקלי אודות הפסטיבל הנודע אתם צפויים להתאכזב. להתאכזב מאוד, שכן כאן לא המוזיקה היא המרכז אלא דווקא העיירה ובעיקר סיפור משפחתי קטן ומתוק, חינני והזוי ממש כמו רוח הסיקסטיז. משפחת טישברג (כן כן משפחה יהודית למשעי בכל מובן- אמא פולניה, טשולנט, שואה ועוד) מנהלת סוג של אתר נופש כושל בעיירה הנודעת, אי שם בקטסקילס. כאשר אלי (דמיטרי מרטין) בן המשפחה נקרא לחזור הביתה מחייו הבוהמיינים בניו יורק על מנת להציל את הכנסות המשפחה ואת הוריו האומללים. כמו כל יזם טוב, גם אלי יודע היטב שהצעד הראשון לעשות את המכה הוא זיהוי הזדמנויות. בהתאם לכך הוא מזהה הזדמנות יקרה כאשר פסטיבל מוזיקה עם אלילי הרוק מתבטל בעיירה סמוכה. מכאן והלאה יתאר הסרט את קורות הכנת הפסטיבל בשפע של דמויות הזויות (במקרה הטוב) מבלי להראות ולו פריים קטנטן של המופע. מוזיקה יש, אבל היא רק קישוט לסצנות הצבעוניות ברוח אותו סרט תיעודי נודע שנעשה על הפסטיבל.  

     

     

     

    כמו כל סרט של אנג לי, מלבד התסריט המוצלח והמלא בבדיחות יהודיות (כן, אני יודע שיש שיגידו מעט גזעניות), אי אפשר שלא לדבר על העיצוב המושקע בכל פרט ופרט (תלבושות, עיירה, מכוניות ואלפי ניצבים) והצילום המרהיב. שימו לב לסצנת ההזיה, צבעוניות קלידוסקופית כזאת אני לא זוכר כבר הרבה זמן. מעל לכל בולטת ההתכתבות עם הסרט התיעודי "וודסטוק" הזכור בזכות המסכים המפוצלים וזויות הצילום שלו.

     

     

    כאמור, כל זה צבעוני, יפה חינני ובאמת נותן מצב רוח טוב, אבל אם אתם צריכים סיבה אחת ללכת לראות את הסרט הזה, אומר זאת בשתי מילים: אימלדה סטונטון. זוכרים את וירה דרייק סרטו העגום והמדכא של מייק לי? זאת היא. ובכן, בתפקיד הרחוק שנות אור מוירה, מציגה הגברת סטונטון בתפקיד סוניה טישברג את הופעת חייה. נשבע לכם! בכל סצנה שהיא מופיעה זה מופע זיקוקי דינור של משחק אדיר. האמא הפולניה מעולם לא נראתה כזאת כוכבת כמו בסרט הזה. ראויה לכל פרס שאפשר לתת (אולי יעשו לה תיקון על כך שלא זכתה על וירה דרייק? אולי) ובעצם עושה את הסרט.

     

     

     

    לסיכום, אולי "לקחת את וודסטוק" לא ייחשב כסרט הכי טוב בהיסטוריה של אנג לי, אבל הוא בהחלט הסרט הכי מהנה במובן הכי חיובי של המילה. מי שיגיע בציפיה לקבל עוד יצירה מופתית כהר ברוקבק, עשוי להתאכזב. מה שכן, מובטחות לכם שעתיים מצחיקות, צבעוניות, כייפיות וקסומות, שאפשר בקיצור להגיד עליהן: פאן פאן פאן.

     

    ותודה לקולנוע לב על ההזמנה!

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/10/09 08:29:

      תודה

       

      נשמע סרט טוב

       

      שמתי לי ברשימה

       

      :)

        15/10/09 14:08:

      צטט: דיקלה5 2009-10-14 16:53:10

      שוכנעתי אני בדרך לשם...

      לך *

      תודה!!!

       

        14/10/09 16:53:

      שוכנעתי אני בדרך לשם...

      לך *

        14/10/09 16:12:


      נשמע סרט מעניין, לחזור לתקופה שבה נולדתי.

      ביקורת טובה.

        14/10/09 15:16:


      מעולה רותם!

      עשית לי חשק ללכת ויותר מכך לשקוע בהרהורי התקופה..היתי שמחה לחוות אותה..חיוך