עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    תיק אוכל

    רומניה חיפאית משובחת

    18 תגובות   יום שני, 12/10/09, 13:57
    לאון ויוז'י. מסעדה.

     

     

     

    ההבדל בין ההצהרה "טעים לי",לבין ההצהרה "זה טוב ונכון". הוא עקרוני, ולמעשה אין כל קשר בין ההצהרותהנ"ל. לעומת זאת, לא מעט אנשים (גם מבקרים) משוכנעים, בטעות כמובן, שיש משמעות לטעמו האישי של המבקר.

     

    זה נכון לביקורת אמנות, לביקורת קולנוע, תיאטרון, ספרות, אוכל, מחול וכו'. המושג "טעים לי" או"נהנתי", מקורם אך ורק בהשלכות אישיות ובהיסטוריה הפסיכולוגית שלהדובר ותו לא! אין כל עיניין בטעמו האישי של הדובר, גם אם הוא אישיות ידועה ומוערכת בתחום אותו הוא מבקר. זה מעניין רק כרכילות.

     

    ביקורת (נכונה), בכל תחום, מתייחסת לסטנדרטים הנהוגים. למרות שזה לא מדע מדויק, יש ל"מוסיקה טובה" סטנדרטים, כך גם לספרות, אמנות, אוכל וכו'.

     

    הסטנדרטים נקבעים ע"י החברה, בצורה אינטואיטיבית, לאורך השנים. לאורך ההיסטוריה. וסטנדרטים כאלה תמיד נובעים מרצון אנושי כן, להומניות ואם תרצו לאהבה.

     

    לא תמיד המבקר יזדהה באופן אישי עםנשוא הביקורת. או במילים אחרות, לפעמים אוכל מסוים "טעים לי" אבל אני יודע שהוא "נחות" (למשל מרשמלו ורוד) וההיפך (למשל הלהיט הסיני, ביצת קש העם עובר אווז בתוכה).

     

    מסעדת יוז'י ולאון הרומנית בחיפה, מהווה צומת קולינרית שמאחדת את אהבתי האישית לאוכל המוגש שם (טעים לי), ומצד שני היא טובה מאד.

     

    בפעם האחרונה שביקרתי שם – כשניסיתי להשכיר את דירת אימי – אכלתי שם למנה ראשונה, קבב טבול ומתובל בטעם מעודן של שום, איקרא משובחת, וסטייק לבן, נוסח העדה ההיא. הכל היה בדיוק כמו שצריך. כך גם השפריץ, שהוא כנראה המשקה היחיד ש"הולך טוב" עם האוכל ההוא. אולי חוץ מצוייקה.

     

     

     

     לפני כשבוע חזרתי לשם כדי לתת תוקף למשהו שאני לא יודע איך להגדיר, "געגועים", כפרוש למשהו, יהיה הסבר קל מדי. נכנסתי ליוז'י ביום שישי בצהרים, התיישבתי ליד השולחן הקרוב לגריל. דקה אחר כך הגיעו שניים, גבר עם אשה שנראתה מבוגרת ממנו, כנראה אימו. הגבר ראה את גבו של יוז'י לבוש בז'קט בד לבן, כיאה לגריל-מן (או לספר), הוא הבחין בשני סירים שהתחממו על הגריל (הגריל שעובד על פחמים ולא על גז), סיר אחד שהכיל מרק שעועית והשני צ'ורבה. שני הסירים שניזונו מהגחלים, לא רק התחממו, גם טעמם הושפע מהחום והארומה הייחודיים של הגחלים.

     

     

     

    למנה ראשונה הוא הזמין שני קבבים (מיץ')שהוגשו עירומים על צלחת לבנה, והאישה הזקנה שישבה מולו הזמינה "סראמורה" (SARAMURA), פרוסת דג, קרפיון בדרך כלל, חתוך לרוחבו, מטוגן ומבושל ברוטב שמורכב משמן, חומץ ושום, כשפרוסות שום מכסות את גוף הדג ועליו גם מונחים עיגולים ירוקים וקטנים של פילפל חריף מאד וטרי. מנה שופעת טעמים קיצוניים.

    מנה שדרך אכילתה משולה לתהליך של טיפול פסיכולוגי (מז'אנר "פסיכולוגית המעמקים"): כדי להגיע לבשרו הרך, הלבן והזך של הדג חייבים לחדור דרך שכבות השום ופרוסות הפילפל החריף, שהן לא דקות ומרובות למדי ורק אז, אחרי שעברנו את השריון החיצוני הקשוח, מגיעים אל החלקים הרכים והנעימים. גם כאן, קשה להפריד בין החוץ לפנים ורק אם מקבלים את החריפות והטעמים החזקים יחד עם הרכות הפנימית, אפשר להנות ממנו. והו-הו, כמה שאפשר להנות. את זה אימו אכלה. היא היתה מאד מרוכזת באכילת הדג ועקפה במיומנות רבה את שאריות האידרה, השום והפילפלים ודלתה ממנו רק את הלבן הרך. היא לא הרימה את עיניה מהצלחת כל עוד היה בה דג.

     

     

    הוא לעומת זאת, לא היה ממש מרוכז בקבבים שאכל והביט סביבו. יוזי' עמד ליד הגריל בפנים קפואות, עם שפם דקיק-מעוצב,כיאה לגריל-מן שמוצאו בלקני. יוז'י לא חייך, נדיר שיוז'י מחייך, למרות שרבים וטובים כמהים לחיוכו. הם כמהים אל אהבתו. הרבה מהסועדים (אם לא כולם) מנסים להצליב מבט עם יוז'י, לפעמים זה מצליח ואז הסיפוק מרקיע שחקים. אך להגיע למצב של הצלבת מבט הכולל גם חיוך, לזה זכו רק מעטים. ישנן שמועות עקשניות למדי, שאותם מאושרים שזכו למבט המחויך הקימו מועדון שנקרא ממ"י (מועדון מחויכי יוז'), אבל אלה הן רק שמועות.

    הבן אכל לאיטו את שלישית הקבבים והמשיך לבהות, הוא הבחין באישה שהמתינה ל"לקחת" שלה (איקרה, קבבים, גמבה עם חצילים), האישה עמדה ממש מאחורי יוז'י (כולם עומדים או יושבים מאחורי יוז'י, מפני שיוז'י מפנה את גבו למסעדה ואת פניו לגריל) ובכל פעם שהוא פנה לאחור היא חייכה אליו ושאלה אותו משהו בעיניין האיקרה, למשל. יוז'י שמכיר את הטריק הזול הזה לא נופל בפח, הוא יורק תשובה, בדרך כלל בת מילה או שתיים. אף שערה משפמו המטופח לא זזה והוא תוקע את המלקחיים שלו לתוך הפחמים הלוחשות והם מצידם מחזירים לו פנטזיה זיקוקית קטנה. האישה, הכמהה למעט חום מצידו של יוז'י היתה נבוכה מאד ממבטה שנותר תלוי באויר וגרמה לחיוך שלה לגבוע לאט לאט תוך כדי העברת אצבעותיה בשערה, כשהיא מביטה סביבה כדי לדעת אם מישהו זיהה את מבוכתה הגואה (אין פדיחה גדולה מכמיהה מוצהרת,קולנית ומחויכת לאהבה, שנותרת ללא מענה).

     

     

    יחד עם הראשונות, הבן ואימו בלסו גם מהסלטים המצוינים, החמצמצים. גמבה עם חצילים, כרוב כבוש ופילפלים קלויים ששיכשכו בשמן-שום-חומץ. הם מאד אהבו את הסלטים. הוא זלל סלטים וקבבים ולא יכול היה להסיר את עיניו מהיוז'י המשופם. בשלב מסוים חשדתי בבן שהוא רואה ביוז'י דמות אב ואם, גם יחד. מצד אחד אין ספק שיוז'י הוא גבר שבגברים (שפם ואי-החצנת רגשות) מצד שני, הוא האחראי על האש, הוא מבשל, הוא בעצם "הטוב והרך" שבבית הזה, למרות חזותו הגברית-רומנית. יש סיכוי סביר שלא רק הבן ראה בו דמות אב-אם, כנראה שכך רואים אותו כל באי המסעדה.

     

    הוא ביקש כוס שפריץ, "סטייק אנטרקוט" ומנת צ'יפס, אימו הזמינה "סטייק לבן ועוד כרוב כבוש".המלצרית צעקה ליוז'י, "אחד בקר אחד חזיר", לא אנטרקוט ולא נעליים. בקר,זה מה שיש כאן. 

    בשולחן סמוך ישבו שני גברים שירדו עלבקבוק כרמל-הוק לבן עם הרבה סודה, אכלו הרבה בשרים עם הרבה שום. בסוף בא להם מנצ'יס ואחד מהם צעק ליוז'י שהוא "רוצה ממתק". יוז'י, אני לא אומר, קצת חייך, שאל אותו "היית ילד טוב?" וההוא ידע שהתשובה הנכונה היא "כן, כן" מהיר, ואז, רק אז, יוז'י זרק לשולחנו חפיסת קיט-קט. כן, אצל יוז'י יש גם ממתקים לקינוח. אני חושד שרק חברי מועדון ממ"י זכאים לו.

     

     

     

    רגע לפני שהבן ואימו יצאו מהמסעדה (היה בינהם ויכוח קל על גובה הטיפ) ראיתי את הבן בוהה ביוז'י, תוך כדי שהוא מודהלמלצרית בניד ראש מחויך. צורת מבטו ביוז'י הגבר, העידה רק על דבר אחד, על צער מסוים שחנק את בסיס גרונו, צער על שמעולם לא זכה לשמוע מאביו משפט שהחל ב: "ראה בני... "   והוא ידע שאין כלסיכוי ולו הקל שבקלים שיוז'י יפנה אליו עם חיוך רך ויגיד לו את אותו המשפט.

    אבל הוא חוזר ליוז'י בגלל ריח הקבבים  שחודר אליו וממלא את המקום הריק שהותיר אחריו המשפט ההוא, שמעולם לא נאמר.

     

    הוא מימין.

     

    .

     

    יוז'י ולאון. רח' הנביאים 31, חיפה.   04-8675073

     

     

     

     

    .

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: Guinevere 2009-10-20 20:39:02

      איזה יופי של פוסט.

      גם אנטרופולוגיה, גם ביקורת.

      כאשר אהיה בסביבה אנסה לבדוק.

       בתיאבון

       

        20/10/09 20:39:

      איזה יופי של פוסט.

      גם אנטרופולוגיה, גם ביקורת.

      כאשר אהיה בסביבה אנסה לבדוק.

      צטט: אורית לרנזון 2009-10-19 23:33:12

      ישבתי שם לפני כחודשים,

      האמת שזו לא פעם ראשונה שאני שם אך התאכזבתי לדעתי רמת הניקיון במקום מתחת לכל ביקורת וגם אם נשבח את כל המאכלים שמסביב לי זה פגם בתיאבון אוהבת פשטות אך חשובה לי רמת הניקיון האסטתיקה.

       

       את יודעת, אסטטיקה כמו פורנגרפיה, עיניין של גיאוגרפיה...

       

        19/10/09 23:33:

      ישבתי שם לפני כחודשים,

      האמת שזו לא פעם ראשונה שאני שם אך התאכזבתי לדעתי רמת הניקיון במקום מתחת לכל ביקורת וגם אם נשבח את כל המאכלים שמסביב לי זה פגם בתיאבון אוהבת פשטות אך חשובה לי רמת הניקיון האסטתיקה.

       

        17/10/09 13:26:


      באימא'שך נגמרו הגרושים לפסיכולוגים.

       

      במאמר מוסגר נוסיף כי סטנדרטים, כמו מילת נשים או איסור רצח ו/או גניבה,

       

      אין להם דבר וחצי דבר עם אהבת הבריות. מדובר באסטרטגיה מחושבת,

       

      להבדל מהתפרצות אינטואיטיבית, של הכוונת התנהגות ושליטה.

       

      בקיצור, תמיד צריך לזכור שלכל הובס יש את הלוק שלו.

       

      בעניין האוכל, הרגת אותי אפילו שכרגע תקעתי ארוחת בוקר.

       

      אני לוקח לשם את אמא ודודה, הרומניות ה"זקנות", בהזדמנות הראשונה.

       

      תודה.

        16/10/09 12:55:


      סימנתי אותה.

      תדגם ותבדק !

       

        16/10/09 12:27:
      רעבה.

      צטט: פרעצל 2009-10-14 01:40:18

      אין ספק זה כבר מעבר למסעדה זה מהמקומות האלה שהפכו להיות מוסד מהדברים הישנים והטובים :)

      ולמי ששאל :) גם אם לוקחים לרומנים את השום הם לא יהיו צמחוניים רומני צמחוני יש רק באגדות :*)

       יש רומנים צמחונים, הם רק אוכלים ירקות וגם בשר

       

        14/10/09 01:40:


      אין ספק זה כבר מעבר למסעדה זה מהמקומות האלה שהפכו להיות מוסד מהדברים הישנים והטובים :)

       

      ולמי ששאל :) גם אם לוקחים לרומנים את השום הם לא יהיו צמחוניים רומני צמחוני יש רק באגדות :*)

        13/10/09 11:45:

      צטט: ניאלה 2009-10-13 09:52:34

      אלך לאכול אצלם פעם....

      רק...SARAMURA ולא  SARAMURE...

      :)

       

       

      תודה, כבר מתקן

        13/10/09 09:52:

      אלך לאכול אצלם פעם....

      רק...SARAMURA ולא  SARAMURE...

      :)

       

        12/10/09 23:07:

      צטט: דן ססלר - תיק אוכל 2009-10-12 22:45:31

      צטט: זהר אוריין 2009-10-12 20:41:03


      חבר שלי ואני מאוד מאוד מאוד אוהבים את המסעדה הזו .

       מישהו כאן רומני?

       

      לא !

       

      צטט: זהר אוריין 2009-10-12 20:41:03


      חבר שלי ואני מאוד מאוד מאוד אוהבים את המסעדה הזו .

       מישהו כאן רומני?

       

        12/10/09 20:41:

      חבר שלי ואני מאוד מאוד מאוד אוהבים את המסעדה הזו .

      אם תיקח לרומנים ת'שום?...

      הם יהפכו לצמחוניים.
      או שלא...קריצה

        12/10/09 15:03:

      אתה אנתרופולוג.

      ופסיכולוג. 

      תעשה הסבה.