עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    צפון אברקסס – הזיה בהרצה, אייל שני מחבק עגבניות

    23 תגובות   יום חמישי, 24/9/09, 09:58
        

     

    ביום שלישי האחרון נקבע מפגש פסגה של חברי אתר שמנמנ.ים בתל אביב. זה היה ערב הזוי במיוחד שהתחיל בפאב החדש מבית "בראסרי", "רוטשילד 12" בו נפלנו על הופעת הרצה מאולתרת של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי בשירי ארץ ישראל הדיכאונית והמשיך, לאחר שברחנו בגלל העשן הכבד, בקפיצה לבליסה קטנה, במקום החדש של השף אייל שני, "צפון אברקסס". השם לקוח מהבר הוותיק "אברקסס" שנמצא בשכנות למסעדה החדשה.   

     

    על המקום   

     

    ההזיה המזוהה כל כך עם השף שמלטף את העגבניות שלו ושר להם שירי הלל, נמצאת בכל תחום במסעדה ובתפריט שאפשר למצוא בו הערות כמו "דגים ופירות ים חיים, שעת דייג 12:00, 17 ק"מ מחופי ישראל", "ירקות פשוטים מביאים כל לילה, אחרי הסרוויס, מהשוק הסיטונאי על עגלת אלומיניום עם גלגלים מתנפחים" וגם תיאורי מנות יומרניים כמו "המבורגר קצוץ ביד. יש בו רק 100 גרם שתתגעגעו אליהם כל החיים" או "בייבי קלאמרי מלא בפוקאציה ששותה לו מהמחבת את פרפום העגבניות" או "סטייק דק. 5 שניות על פלדה לוהטת ואז טובע בשלוליות של ענני עגבניות" העגבניות החביבות על השף.   

     

    גם במסעדה החדשה (כמו ב"סלון")  שני מגיש את המנות בחומרים טבעיים. השולחן מכוסה בנייר חום כמו בחומוסיות, הכל מוגש על ניירות אפייה וקרטונים מוזהבים וגם התפריט שחלקו משתנה מיום ליום ומודפס כל ערב מחדש במדפסת על דפים שנקנו בכרטיס פלסטיק באופיס דיפו, מה שנקרא דפי חופש.   

     

    על מה שקרה   

     

    מבחינתי, המסעדה שנפתחה רק בתחילת ספטמבר יכולה להיחשב כמסעדה בהרצה ולצערי, זה היה ניכר בחוויה המסעירה לה זכינו באותו לילה ולא כמו שראוי, רק בגלל האוכל. הושיבו אותנו בקומה העליונה ולזוועתנו גילינו שיש שם חבורה של כ-15 סועדים שחוגגים מסיבת יומולדת כלשהי כשהם צווחים, שרים, מריעים ומשתכרים. זה הפך למטרד שלא אפשר לשבת בכלל בקומה הזו ולדעתי לא היו צריכים בכלל להושיב אותנו לפני שהשתלטו על הרעש. לצערנו כבר הזמנו ומצאנו את עצמנו מזגזגים למארחת כדי לנסות ולקבל מקום חלופי שלא נמצא לפני שהגיע האוכל ומצאנו את עצמנו אוכלים חצי בעמידה את חלק מהמנות על דוכן קטן שנמצא בכניסה לשירותים ובקושי מאפשר לשים עליו צלחת. נכון שלכל אורך הדרך ניסו למצוא לנו חלופות, אבל לא הצליחו להשתלט על קבוצה שהתנהגה על גבול החוליגניות, משהו שלא ציפיתי לראות במסעדה ברמה של "צפון אברקסס".   

     

    אחרי שאכלנו בצורה מאולתרת משהו והבטיחו לנו לפצות אותנו על ההתרחשויות הלא נעימות, נמצא לנו מקום על הבר למטה בו יכולנו גם לראות את השף אייל שני בפעולה ולהבין את מסתרי כריך הרובן עליו נדבר ממש עוד רגע, ולאכול קינוח.   

     

    ייאמר לזכותה של המסעדה שכשהגיע החשבון, קיבלנו זיכוי "קטן" של 50% מהמחיר. אני אומר לא אחת שאני מעדיף לסעוד וליהנות מהאווירה ומהאוכל בלי בעיות ובלי פיצויים אבל לפחות לקחו אחריות וזיכו אותנו בצורה מכובדת, משהו שבמסעדה אחרת היה נגמר בקינוח קטן על חשבון הבית   

     

    על האוכל   

     

    האוכל הוא כבר סיפור אחר. חברת שמנמנ.ים היקרה הזמינה "בייבי קלאמרי מלא בפוקאציה ששותה לו מהמחבת את פרפום העגבניות" (46 ₪) ואמרה שזה היה טעים אבל לא מפיל. לצערי היא קיבלה את המנה בדיוק כשעברנו מקום והיינו חצי בעמידה, יש בהחלט מצב שזה השפיע.   

     

    אני בחרתי כמובן במנת ההמבורגר, "המבורגר מאנטריקוט ה'זימנטל', קצוץ ביד. יש בו רק 100 גרם שתתגעגעו אליהם כל החיים". (44 ₪). ההמבורגר מגיע מוגש על קרטון מוזהב שוחה ברוטב בלחמניית פוקצ'ה קטנה עם פלח עגבניה צלוי עליה ושוחה ברוטב שמנת כלשהו. האמת, מקבלים מרחץ כזה של רוטב שקשה לדעת ממה הוא מורכב ובנוסף, צריך להיות בריכוז מקסימלי כדי לצאת מהאכילה הזו בשלום. עם כל הכבוד לרצון להגיש על קרטון, כמויות כאלו של רוטב דורשות כלי קיבול כלשהו, מי ישמע שיגישו את זה עם צלחת אולי וחבל שזה לא ברור להם. טעמתי מהבשר בלי התוספת והרוטב ולא נפלתי. בשר איכותי אבל ממש לא כזה שאתגעגע אליו כל החיים או שהפיל אותי מתדהמה. ביחד עם הלחמניה הקטנה הרוטב והעגבניה, השילוב היה דווקא טעים, אבל שוב, לא ההמבורגר הכי יצירתי וטעים שאכלתי. יש לי תחושה שהעובדה שמוכרים אותו כמשהו שאתגעגע אליו כל החיים בעוכריו. עם בניית ציפיות כזו אי אפשר שלא להתאכזב ומנה שהיא בסה"כ טעימה הייתה יוצאת בשכרה עם קצת יותר צניעות. אני מצאתי את עצמי בעיקר מתגעגע לעוד 150-200 גרם בשר. מנה קטנה מדי.   

     

    החבר השלישי מבית שמנמנ.ים, יוסי מ MyTaste, שעל ביקור קודם שלו במקום תוכלו לקרוא כאן, בחר במנת "רובן סנדביץ' המתכון המקורי מ1920, של רובן קלקופסקי, ממרתף מלון הפאר 'בלקסטון' " (48 ₪), שזכיתי לביס ממנה והתגלתה כגולת הכותרת של הארוחה כולה. שני לחמים שנקלו לצנימים ובתוכם נתחי קורנביף משובחים, גבינה גרוזינית מותכת, עגבניות, כרוב, חמוצים ועוד. לאחר שירדנו למטה זכינו לראות את אייל שני מרכיב את הסנדביץ' הזה באהבה גדולה ומסדר את השכבות אחת אחת בתנועות של שירה צרופה. המלצר אמר לנו שזו מנה ששילבו בתפריט רק היום, איזה מזל. הביס האחד שלקחתי מהמנה הזו היה גן עדן. חברי אמר שכל המנה הייתה כזו. שילוב הטעמים היה פשוט מושלם אם כי מאוד מאוד מלוח, משהו שאני אהבתי ונתן בעיני עוקץ למנה, אבל יכול לפגום בהנאה של מי ששונא מליחות. אולי בגלל שאכלתי ביס אחד ואולי בגלל שהמנה פשוט נהדרת, אני אתגעגע למנה הזו עד הפעם הבאה שאזכה לטעום אותה אם תרצה המדפסת של "אברקסס צפון" באותו יום ואם תנוח רוחו המשוגעת במקצת של השף מחבק העגבניות.   

     

    לסיום הארוחה עם טעם טוב, הזמנו יחדיו קינוח "כנאפה של אפרסקים לבנים מזוגגים, שנוזלת עליהם גבינה גרוזינית חמה" (25 ₪). הקינוח הזה היה מקורי ומוצלח. השילוב של המתיקות עם הגבינה המותכת המלוחה, התברר כמוצלח וסיפק חווית אכילה פשוט נפלאה. בדיוק מה שהייתה מצפה ממסעדת שף. הקינוח היה קצת קטן, אבל טעים מאוד. אחלה סיום לארוחה שהתחילה בסערה.   

     

    על הסיכומ.ים   

     

    על התקרית הרעה לה זכינו כבר דיברתי מספיק וגם על לקיחת האחריות המכובדת של המסעדה. אני מקווה בשבילם שזה בגלל שהם עדיין בהרצה כי מבחינתי, דברים כאלו אסור שיקרו. לא היינו רחוקים מלצאת מהמסעדה לפני שקיבלנו את המנות, למרות שכבר ביצענו את ההזמנה.   

     

    האוכל הוא כבר סיפור אחר וכיאה לשף שני היה טעים ברובו. כריך הרובן הוא יצירת מופת לא פחות והיה נפלא לראות את השף שני במטבח הפתוח לרווחה ללא חלונות שנמצא ממש מאחורי הבר, מרכיב אותו באהבה. ההמבורגר היה טעים אבל כאמור קטן מדי וחבל שלא ניקו את תיאורו בתפריט מיומרות מיותרות.   

     

    בשורה התחתונה, אייל שני מצליח לספק את הסחורה כצפוי  מבחינת האוכל ובמחירים נוחים שיאפשרו לקהל רחב ליהנות מכישרונו כמו גם מרוחו המטורפת ששורה על המקום ועל התפריט. בקיצור, המסעדה מספקת את אותה חוויה ייחודית שאני מצפה לקבל במסעדת שף ואם בגמר ההרצה יבוצעו שיפורים בחוויה שמסביב, כדי שדברים כמו שקרו לנו לא יקרו ועם קצת פחות יומרות בתיאורים בתפריט, המקום בהחלט יכול להיות מושלם, לא פחות.  

     

    צפון אברקסס, לילינבלום 40, תל אביב

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/9/11 13:59:

      חחח אהבתי את השם של הדומיין, שמנמנ.ים חזק!

      בניית אתרים

        28/10/09 20:48:


      תודה .  כשאגיע אזמין את זה .." "רובן סנדביץ' המתכון המקורי מ1920, של רובן קלקופסקי, ממרתף מלון הפאר 'בלקסטון' "

        22/10/09 20:20:

      צטט: ענת שיא 2009-10-22 07:29:56

      נקרא כמו חווייה מעניינת...

      אני מתחברת לאוכל של שני

      היתה לי ארוחה נהדרת בסלון, ממש משתה של 7 בנות מפורום "ביקורת מסעדות" בתפוז

      ואני בטוחה שאוהב גם את אברקסס צפון

      מבטיחה לדווח (-;

       

       


      אנחנו בהחלט מסכימים לגבי הסלון. ארוחה מהטובות שידענו.

       

      מי שמעוניין לקרוא על החוויה שלנו.

        22/10/09 07:36:

      והקינוח נקרא פלילי...
        22/10/09 07:29:

      נקרא כמו חווייה מעניינת...

      אני מתחברת לאוכל של שני

      היתה לי ארוחה נהדרת בסלון, ממש משתה של 7 בנות מפורום "ביקורת מסעדות" בתפוז

      ואני בטוחה שאוהב גם את אברקסס צפון

      מבטיחה לדווח (-;

        7/10/09 11:28:

      הקינוחים שכנעו אותי שכדאי לבקר...

      תודה וכוכב.

        30/9/09 15:44:

      צטט: mor... 2009-09-30 15:35:33


      וואוו נשמע שווה ביותר. דווקא אייל שני, על כל גינוניו והתנהלותו, מסקרן אותי עד מאוד. עכשיו בגללך אני מתלבטת האם ללכת ל"סלון" או ל"אברקסס". מה דעתך?

       

      תתחילי מאברקסס, פחות כואב בכיס

        30/9/09 15:35:

      וואוו נשמע שווה ביותר. דווקא אייל שני, על כל גינוניו והתנהלותו, מסקרן אותי עד מאוד. עכשיו בגללך אני מתלבטת האם ללכת ל"סלון" או ל"אברקסס". מה דעתך?
        30/9/09 08:36:

      צטט: מכור פאן 2009-09-29 20:19:17


      אבל הוא כזה טרחן...

      אני לא ממעריציו מבחינתי מה שחשוב זה מה שמגיע לשולחן

      כל התיאורים בעיקר משעשעים אותי

      טרחן? קצת שרוט יותר נכון

       

        30/9/09 08:36:

      צטט: זהר אוריין 2009-09-29 07:02:11


      המלצה טעימה . רק המחשבה על יום סיפור הפכה אותי לרעבה ועכשין בכלל :)

       

      אז תאכלי משהו צוחק

        30/9/09 08:35:

      צטט: theeye 2009-09-28 15:53:22


      זהו, השתכנעתי, כמה פוסטים שדומים לפוסט הנ"ל ודחיפה עצומה של כתבה ב"the marker" של סוף השבוע שעבר על טרנדים, שיכנעו אותי! אני הולך לשם עוד השבוע!!!

      ואז גם לי יהיה פוסט על המטעמים והפיטנות המוגזמת של שני...

       

      תהנה

      ואל תשכח לספר איך היה

        29/9/09 20:19:

      אבל הוא כזה טרחן...
        29/9/09 07:02:

      המלצה טעימה . רק המחשבה על יום סיפור הפכה אותי לרעבה ועכשין בכלל :)
        28/9/09 15:53:


      זהו, השתכנעתי, כמה פוסטים שדומים לפוסט הנ"ל ודחיפה עצומה של כתבה ב"the marker" של סוף השבוע שעבר על טרנדים, שיכנעו אותי! אני הולך לשם עוד השבוע!!!

      ואז גם לי יהיה פוסט על המטעמים והפיטנות המוגזמת של שני...

        28/9/09 14:12:

      צטט: איבי 2009-09-26 18:47:31


      לא אוהבת את הפלצנות של אייל שני.

      אבל זו אני.

       

       

      גם אני לא מהסוגדים לו והשטויות שלו בעיקר משעשעות אותי

      ועדיין הוא מוכשר והאוכל היה בעיני מקורי 

        26/9/09 18:47:


      לא אוהבת את הפלצנות של אייל שני.

      אבל זו אני.

        26/9/09 08:06:

      צטט: כי נועה 2009-09-26 02:01:11


      העיקר שהדפים היו דפי חופש.

       

      מעניין אם מה שהפך את הכריך למלוח היה אותו מלח ים אטלנטי מפורסם,

       

      זה שנאסף  ידנית על ידי בתולות ג'ינג'יות בכל יום א'  חוץ מאשר במקרים שהוא נופל בראש חודש.

       

      מצחיקותי.

      .

       

      יפה כתבת

      אני מקווה שזיהית שהתייחסתי לעניין בציניות וזה איפלו הפריע בחלק מהמנות

      אם כי נושא נייר החופש מטריד אותי מאוד

        26/9/09 02:01:


      העיקר שהדפים היו דפי חופש.

       

      מעניין אם מה שהפך את הכריך למלוח היה אותו מלח ים אטלנטי מפורסם,

       

      זה שנאסף  ידנית על ידי בתולות ג'ינג'יות בכל יום א'  חוץ מאשר במקרים שהוא נופל בראש חודש.

       

      מצחיקותי.

      .

        24/9/09 22:00:

      צטט: מיכל גרוסברג 2009-09-24 21:20:06

      נשמע טוב. אגב לגבינה גרוזינית קוראים סוליגוני והיא אכן אחת הגבינות היותר מטריפות שקיימות.

       

      לא מפליא אותי כלל שאת מבינה בגרוזיניות LOL

        24/9/09 21:20:
      נשמע טוב. אגב לגבינה גרוזינית קוראים סוליגוני והיא אכן אחת הגבינות היותר מטריפות שקיימות.
        24/9/09 18:04:
      פוסט מעניין.
      שנה טובה
        24/9/09 13:28:

      אין על אייל שני. מעריצה את השף הזה ואת ההתייחסות שלו לחומרי גלם.

      לאחר הביקור במסעדת הסלוןהעליתי כאן בקפה פוסט על התגשמות חלק מהחלום שלי.. כמו שגילית החלק השני מאוד קרוב להגשמה :)