עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מסעדת סוהו: חוסר אחידות זה שם המשחק

    1 תגובות   יום שני, 21/9/09, 16:41

    מועדון מבקרי המסעדות של עכבר קפה התכנס ביום ראשון שעבר במסעדת סוהו בראשון לציון. זו הפעם השניה שהמועדון מתכנס (הפעם הקודמת היתה באינדירה) וגם כאן בשורה התחתונה ממש לא התלהבתי מהמקום ומהאוכל.

     

    את תחילת הערב פספסתי. באותו זמן הקלטתי את פודקאסט הישרדות הראשון (מעין תכנית רדיו אינטרנטית) בשת”פ עם ערוץ 10. אתם מוזמנים להאזין אם אתם צופים בתוכנית רגוע

     

    לסוהו הגעתי באמצע המנות העיקריות, ובזמן שהתיישבתי הונחו על השולחן שיפודי פילה ברוטב טריאקי/סויה/פלפל סצ’ואן – יקיטורי פילה בקר – מנה שהיתה יכולה להיות מצוינת אם היתה אחידה ברמתה. טעמתי 3 נתחי פילה כשכל אחד מהם היה בדרגת עשיה שונה – מהמדיום-רייר ועד לוול-דאן. תלונות דומות נרשמו גם במקומות אחרים בשולחן. חבל. אם רמת העשייה היתה אחידה – מדיום – המנה הזו היתה מעולה.

     

    התמונה באדיבות טמיר כהן.

     

    חשבתי לעצמי שזו התחלה טובה מאד לסוהו. אמנם המנה לא המריאה גבוה, אבל זה נראה כמו סימן טוב לבאות.

     

    ששת החביב ציין למלצרית שטיפלה בשולחן כי הגעתי רק עכשיו ולכן לא טעמתי מהמנות האחרות שהוגשו. המלצרית בדקה מה שבדקה וביקשה שאבחר מנה ראשונה אחת ומנה עיקרית אחת מהתפריט בשבילי. הבנות האחרות סביבי בשולחן התלהבו קצת בשבילי, וציינו שהן עדיין רעבות בגלל שיטת הטעימות שנקטו בה בסוהו. על כל מנה אחת שיצאה היו 5 ידיים רעבות... הזמנתי סביצ’ה בורגול, חולת בורגול ידועה אנוכי, כזו שמסוגלת בשעת רעב לקחת קערה עמוקה, למלא בבורגול, מים רותחים וקצת מלח-פלפל וזהו. ולעיקרית הזמנתי מנת דג שקיבלה שבחים מהחברים לשולחן – פילה בורי ג’מבו.

     

    סביצ'ה בורגול סוהו פילה בורי ג'מבו

     

     

    הבורגול היה מצוין. אני בכוונה מציינת את הבורגול היות והמנה מורכבת מ-95% סלט בורגול מעולה, ו-5% סביצה דג שבקושי מורגש... מזל שיש פלאש במצלמה ואפשר למצוא את הסביצ’ה מופתע שוב מנה שלא מתרוממת. ראוי לציין את ההגשה היפה של המנה.

     

    הדג היה סיפור אחר לגמרי. כפי שציינתי, החברים לשולחן ציינו שהדג שלהם היה מעולה, ואף המנה הטובה ביותר בארוחה. שלי, לעומת זאת, היה נפילה נוראית. הדג היה עשוי זוועה, בלי טעם, בלי ריח, בלי תבלינים. הפירה היה מלוח בטירוף (עניין שציינו גם משתתפים אחרים), ובשילוב עם הדג היה פשוט בלתי אכיל. לפחות הפטריות היו טובות... אם הייתי מגיעה בעצמי למסעדה את המנה הזו הייתי מחזירה בלי להסס. במקום זאת נתתי כמה ביסים בודדים, והעברתי את המנה לאחרים שיטעמו ויראו ששוב חוסר האחידות פוגמת במסעדה. אותה מנה, אותו דג, ותוצאות אחרות לחלוטין. חבל.

     

     

    הקינוחים המשיכו את קו אי האחידות - מנה אחת אלופה, שתיים לא מרגשות ורביעית נוראית.

     

    קרם ברולה

    תמונות הקינוחים אף הן באדיבות טמיר כהן.

     

    מקרם הברולה ומהוופל הבלגי לקחתי 2 טעימות והספיק לי. רגיל לחלוטין ולא מרגש. קינוח הקדאיף – פירות יער בשמנת עם מסקרפונה היה פשוט דוחה בעיני. מנה שמנה, כבדה ולדעתי לא טעימה. חשוב לציין כי הדעות בנוגע לקינוח הזה היו חלוקות – היו שאהבו בטירוף (והמנות שהוצאו של הקדאיף חוסלו עד תום) והיו כמוני שברחו מהשמנת כמו מאש.

     

    פירמידת קרם עוגיות היא המנה האלופה לדעתי. עוגיות פצפוצי אורז, קרמל, שוקולד, גלידת קרם עוגיות וגלידת חלבה הם פיצוץ קלורי וגם פיצוץ טעמים. היה קצת קשה פיזית לחתוך את העוגיות אבל זה היה שווה את זה. מנה מעולה שניהלתי עליה קרב כפיות עם הבנות שישבו סביבי אטום

     

     

    את האווירה במקום לא ממש אהבתי. המקום מעוצב כבר, חלל גדול ורועש מאד. הרעש הוא גם בגלל המוזיקה וגם בגלל האקוסטיקה הנוראית, מה שהופך את רעש הצלחות והמזלגות למעין רעש רקע קבוע. החלל המרכזי והרועש הוא גם איזור עישון, מה שפוגם לגמרי בחוויית האכילה. אם כבר, אז כדאי לשבת בחלל החיצוני – גם ללא עישון וגם ללא מוסיקה רועשת.

     

    לסיכום, הנימה המרכזית של הערב מבחינתי היתה חוסר אחידות. מנות מצוינות לצד מנות נוראיות, מידות עשיה לא אחידה ואווירה בעייתית משהו מביאות למסקנה שלא נחזור שנית. וחבל. למקום יש פוטנציאל, והוא לא מממש אותו.

     

     

    לקריאה נוספת, בעיקר למי שמעוניין לקרוא יותר על המנות הראשונות השונות: ששת שצ, טמיר כהן, איבי, מור אריאל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/9/09 17:08:


      חוסר אחידות דבר המאפיין מסעדות רבות בארוחה רבת משתתפים

      גם בפאסיפיק חווינו משהו דומה והיינו פחות אנשים

      גם באשר לרמת שביעות הרצון זה שונה מקצה לקצה מול נניח שוחן של 6-8 בלוגרים שיכולים גם לדבר על הטעמים

      בכלל אני נגד ההתקפות האלו עם האוכל על הסועדים ועם הסועדים נגד המצלמה.

      הכמות אינה קובעת את איכות הדיווחים ובכלל אינה עושה טוב יותר לקפה, לעכבר ובוח לא למסעדה

       

      מסכים איתך על הסביצ'ה חבל, אני מאוד אוהב בורגול ( כיום גם קינואה בהכנה מיוחדת) אבל היחס סביצ'ה בורגול היה  מגוחך.

       

      על המנות האחרונות אני לא יכול להסכים אבל זה כבר עניין של טעם

      אני בעד ארוחה של מנות אחרונות וקוקטלים

       

      מישהו מרים את הכפפה