עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אדום של גד

    אני כותב על טיולים, ספורט, סיורים בארץ וקולנוע ואוכל.מצלם הרבה טבע,חיות,אתרים בארץ.מקווה שתהנו .

    0

    גבולות השליטה

    ביקורת על "גבולות השליטה"

    גבולות השליטה

    4

    סרטים  סרט

    4 תגובות   יום רביעי, 9/9/09, 15:25


     

    הגעתי לסרט עם גבי חברתי, שנינו הגענו קצת עייפים מיום עבודה לא קל בלחות של ספטמבר, ואולי זה יסביר למה פיהקתי משיעמום 4 פעמים במהלך הסרט, ונאלצתי לעסות את הרקות שלי ולמנוע מעיניי להעצם כשעה לאחר תחילת ההקרנה.ואת העובדה שגבי נאלצה להתמתח במהלך הסרט מספר פעמים.

    אבל כנראה זאת לא הסיבה האמיתית, כי לכל ההקרנות אני מגיע אחרי יום עבודה, ולא קרה לי שנלחמתי על הכרתי כמו בסרט "”גבולות השליטה".

    תמיד אני מתייחס בהסתייגות לביקורות של מבקרי קולנוע נחשבים (שניצר מאיר,דובדבני שמוליק,ואחרים ) אך הפעם אני בחוסר חשק מודה שהם צודקים בכל מילה, הסרט מינימלי משעמם , מלבד נקודת אור אחת שהיא עבודת צילום מעניינת ומרתקת של כריס דוויל האוסטרלי.

     

     

     

     אזהרה: הביקורת מכילה הרבה ספויילרים, אז מי ששונא שמספרים לו לפני, בבקשה להמשיך לקרוא רק    לאחר הצפייה בסרט.

    ראו הוזהרתם.

     

     

     

     

    הסרט סובב סביב דמותו של רוצח שכיר בעל מוטו שדבר לא יפריע לו בביצוע המשימה, הבחור פשוט בשליטה, לא תתפוס אותו בטעות או ברגע של חולשה.

    אוכל:הוא נתון בדיאטה מעניינת שכוללת 2 ספלי אספרסו, ופתק נייר קטן.לפעמים הוא חוטא בפלח אגס, אבל חוץ מזה הוא לא אוכל דבר.

    סקס:הוא ישן עם עיניים פקוחות , תמיד עם הידים משולבות מאחורי הראש, וגם עם שוכבת עליו בחורה סקסית בטירוף עירומה ומציעה את עצמה, הוא לא יתפתה,אין סקס בזמן החיסול.

    הבחור לבוש אלגנט במהלך כל שלב ביצוע המשימה (כמעט כל הסרט), יש לו 3 חליפות משי בגוונים של כחול ,ירוק ,ואפור.כשהוא ישן הוא רק פושט את החליפה, ונשאר כמו תורן חירום צה"לי בנעליו.

    אקדח: המחסל שלנו לא משתמש באקדח, הוא מעדיף שיטה מוזיקלית שקטה, מיתר של גיטרה.

    סוללרי: הבחור לא מדבר בסוללרי, ולא מרשה לסובבים אותו לדבר בו (תכונה ממש לא ישראלית..).

    דיבור:לאורך כל הסרט הוא מדבר מה שהוא כמו 4 משפטים שמחולקים בקפידה , כלומר מה שאתם שומעים ממנו בטריילר זה כמעט כל מה שהוא אומר בסרט.

     

    המחסל שלנו לא מאמין בהבעות פנים, ומקמץ בהפגנת רגשות וחיוכים, מלבד רגע של חולשה כאשר מחא כף לחזרה להופעה, והתפרצות לא אופיינית על המלצר המקסים.

    כמו כן חשוב מאוד כל בוקר טאי-צי (WHIT A CAFEL OF DAYS) .וביקור בגלריות לאומנות (WACHE FOR THE VIOLIN). 

     

    שאר הדמוייות המוליכות אותו לקראת משימת החיסול, לא נפגשות בינם לבין עצמם מעולם, כך שזה סרט נע של פגישות.

    גם את הצדקת החיסול של הקורבן לא ניתן להבין מהסרט עצמו, וצריך לנחש .

    היה קטע מצחיק בסרט שסחט מאיתנו התעוררות רגעית, כאשר המלצר בבית הקפה (GO TO THE CAFE) נזעק לשולחן כאשר אחת הדמויות נוגעת בספל האספרסו של המחסל שלנו, ומחזיר לו את הספל, הרי יש לו פתק לבלוע..

    וכעת בחזרה  למה שחיובי בסרט, הצילום בסרט מרתק, הוא נעשה לעיתים תוך חיתוך ראשים של השחקנים, צילום מגובה המדרכה לעבר מגדלי מדריד וסיביליה (GO TO THE TOWERS). צילום מעניין בגלריות ,בו התמונה בגלריה היא ציר הצילום והשחקן סובב אותה ביציאה מהחדר.

     


     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/10/09 20:56:

      צטט: aviados16 2009-10-05 18:31:37


      אכן לעניין תודה רבה !

       

      ----------

      כתבה מעניינת מערוץ 2

      http://kidumfeld.fav.co.il/

       

      תודה, חג שמח.

        5/10/09 18:31:


      אכן לעניין תודה רבה !

       

      ----------

      כתבה מעניינת מערוץ 2

      http://kidumfeld.fav.co.il/

        29/9/09 16:50:

      צטט: בן השמן 2009-09-29 00:44:51


      ביקורת עניינית ובהירה.

      תודה!

       

       

      תודה בן.

      שיהיה שבוע טוב, וחג סוכות שמח.

        29/9/09 00:44:


      ביקורת עניינית ובהירה.

      תודה!