עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    נער החידות ממומבאי

    פוסטים אחרונים

    גבולות השליטה

    ביקורת על "גבולות השליטה"

    גבולות השליטה

    2

    סרטים  

    6 תגובות   יום ראשון, 6/9/09, 16:10

    היה לי חשוב לפרסם ביקורת על גבולות השליטה, מדוע? א': ג'רמוש נשמע תמיד טוב ואין לדעת למה לצפות,  ב': ייתכן ואלה שהססו בדבר ממש לא מוכנים לחוויה...

    בכל מקרה,  אין ספק שג'רמוש כמו שג'רמוש יודע להיות לא אכזב , לחלופין גם לא הפתיע במיוחד...

    שעתיים ישבתי ובהיתי בבחור שחור מסתורי (בעל נחיריים ענקיים חשוב לציין) ושאינו דובר ספרדית, אוסף קופסאות גפרורים המכילות פתק ובו קוד מספרי לא ברור מסידרת אנשים תמהוניים חסרי הקשר לכאורה, מכניס את הפתק לפיו ובולע את פיסת הניייר תוך לגימת שני אספרסו בכוסות נפרדות, כל דאבל קפה וצט'לה מתעכל בנקודה שונה ברחבי ספרד, בית קפה, פסגה של הר, בין לבין גיבורנו מתרגל שיטה ייחודית של יוגה, מבקר במוזיאון, כמעט ואינו מחליף בגדים, בטח ובטח שלא לדבר על סקס, לענייננו, אלה קווי המתאר...זוהי פחות או יותר העלילה כולה במבט שטחי לכל הפחות...

    אז ישבתי וישבתי, חשבתי וניסיתי באמת להתרכז זאת על אף צחקוקים (שלאור המונוטוניות על המסך פלטתי גם אני אחד או שניים), ודיונים מטרידים מימין ומשמאל האם להתמיד או לנטוש שחזרו על עצמם מקפה לקפה, ולאט לאט זה טפטף, חיכיתי לג'רמוש וקיבלתי חוויה קולנועית אחרת...הלכתי גם אני לאיבוד כמו הבחור על המסך..

    מר בחור (נקרא לו) מצידו השני של החוק המחליף קופסאות גפרורים כחלק משליחות מסתורית לא ברורה במיוחד אך בעלת מקטעים מובחנים למדי, מיקומו כמו גם הנוף, חליפת המעצבים שלגופו ואנשי הקשר שעמם הוא בא במגע משתנים לפי סגנונן האמנותי של תמונות שונות בהם הוא מתמקד בשיטוטיו התכופים במוזאון לאמנות מודרנית, כצופים אנו זוכים לנדוד יחד עם מר בחור בנוף הספרדי האורבני בין בתי הקפה, הקלאסי על רקע מוסיקת פלמנקו אותנטית, לשממון סוריאליסטי ב-שום מקום הבא לידי ביטוי בתמונת סדין חלקה שמביעה בעצם את המימרה המלווה את הסרט לכל אורכו...החיים לא שווים  הרבה, אולי יותר כהשתקפות וייצוגים סובייקטיבים הנתונים לבחירתנו...או שמא להיפך? ציפינו לסרט מתח וקיבלנו רק עטיפה שמרמזת על דימוי שבנינו משם ומפה...זה הרעיון... בלי הרבה דרמה..

    עם אותה שאלה אנו ממשיכים הלאה גם כשמשימתו של הפרש הבודד מגיעה לתומה והוא מורשה לשוב לטריינינג וסניקרס...

    מדובר בגיבור קלאסי ועם זאת אנטיתזה לגנגסטר האמריקאי שאותו הוא כביכול אמור לייצג, פעולותיו כולן מתבצעות בדיוק הנדמה לעתים כסידרת תמונות סטילס בג'ורנל מעוצב במיוחד, דמותו של הפרש הבודד חיה בגבולות הז'אנר בלבד...לפנינו הזדמנות יוצאת דופן להזדהות עימה בתרגיל ויזואלי, מחשבתי וקולנועי מסוג מעט שונה ומרענן...




    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/09 00:07:
      וצנוע...צפייה נעימה!
        7/9/09 22:49:
      אני צופה בו מחר, משתוקק כבר לראות את הנחירים...
      אגב זה הסרט עם מגוון הציונים עם סטיית התקן הכי גדולה, מציון אפסי ובוז, עד ציון טוב , דבר שמאתגר מבקר קולנוע דגול.. וחובב שכמותי.
        6/9/09 17:03:

      גם אני התגעגעתי אליהן...התמקדתי לבנתיים בכתיבה אקדמית מהסוג המשעממ ביותר...

      התגעגעתי גם לתגובות...תודה...

        6/9/09 17:01:

      התגעגעתי לביקורות שלך!
        6/9/09 16:38:

      תודה תודה

      זה פשוט להצמד לויזואל שהוא הורס , להדבק בעיקר לקליפה ולזרום עם זה

      כמה שהבחור משחק אותה גנגסטר אז אין בזה יותר מהחליפה והנחיריים חחחחח

      צריך לזרום עם הסרט הזה

      אני אהבתי

      שבוע מקסים!!!

        6/9/09 16:25:

      נשמע כמו משהו שאני חייב לראות!

       

      {יופי של תיאורים, אהבתי את עניין הנחיריים, אחלה פוסט!}

      תגובות אחרונות

      תגיות

      פרופיל

      adila
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין