עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    מייק פאטון הוא שועל

    ביקורת על "פיית' נו מור בישראל"

    מייק פאטון הוא שועל

    11

    מוזיקה  

    7 תגובות   יום רביעי, 2/9/09, 02:29
    לטובתכם ולטובתי הוחלף הוידאו, הוחלפה התמונה - לדבר האמיתי והאותנטי. בקרוב - סיכום שני ימי הופעות מרוכזים כולל השוואה

    להופעה הזו הגעתי בכלל כמלווה לאחי. קניתי לו ליום ההולדת כרטיס כפול לפיית' נו מור ול-MGMT. את האחרונים אני מכירה. גם את Faith No More אבל אליהם הגעתי כמלווה, בעיצומו של התקף אלרגיה נוראי.

     

     
    (צילום: דניאל צ'צ'יק)

     

    חצי שעה אחרי אני על ענן - מאושרת ומחוייכת. "מייק פאטון הוא שועל" זה המשפט שעלה לי ברגע שהאיש הזה עלה על הבמה. מונוטוניקס מצויינים ודינוזאור ג'וניור הם חתיכת היסטוריה שלי אבל מייק פאטון זו פצצת כריזמה מופלאה. הוא ולהקת החטיארים שלו הם אלופי העולם וההופעה שנתנו בגני התערוכה היתה לא פחות מתענוג עצום.

    הוא עלה לבמה בחליפה אדומה מנצנצת ובשיר מחווה של ול-מייקל ג'קסון והמשיך בדה בסט אוף דה בסט שרק להקה באיחוד יכולה להתפנן בו.

    הרווחתי. מחר MGMT ואני מסופקת אם יוכלו לעמוד בסטנדרט של Faith No More.

    בין ענני אלרגיה מעיקה, עם חיזוק של וויסקי שהגנבנו פנימה אני יכולה לבשר על אחת מההופעות הטובות שראיתי מעודי.


    מייק פאטון הוא שועל and me like it

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/09 16:13:

      תודה על הוידאו-ים. מראים קצת מן הטירוף/כריזמה של פאטון והלהקה :)
        3/9/09 10:40:
      דפנטלי 5.
        3/9/09 02:58:


      אני לגמרי איתך

      הבחור ראש לשועלים

        2/9/09 16:19:

      העלית על פני חיוך שועלי
        2/9/09 14:28:
      והנה לינק למשהו שמעביר את האוירה היטב - ובאותם בגדים אפילו (למרות שהביצוע אמש עלה על הביצוע הזה, מאותו סיבוב אבל באנגליה): http://www.youtube.com/watch?v=8Yn4W_G9f9o 
        2/9/09 14:18:

      it's the gentle art of being a rock god ומייק פאטון שולט באמנות הזאת ביד רמה.

      דינוזאור ג'וניור נתנו הופעה מעולה, אבל כשפיית' נו מור עלו עם השיר הקיטשי-במכוון על האיחוד שלהם, קצת לפני שמייק פאטון עבר לתלבושת הנדון-למוות/ שטן שלו ולדיסטורשנים, היה ברור שמדובר בליגה אחרת לגמרי. הכריזמה שלו כל כך מוחשית ומוצקה שאפשר היה אפשר לראות אותה בעיניים, לא רק להרגיש את הנוכחות שלו ממלאת את האולם. הוא כל כך קול, שכשלא קפצתי ורקדתי הייתי צריכה ממש להתאמץ לא לנזול לרצפה. הרגשתי כמו גרופית בהופעה של אלביס, או לחלופין כמו ווין וגארת' - ודומני שאף צעקתי we're not worthy, לאחר שרשרת ביצועים מרשימה במיוחד (שבדיעבד נמשכה מתחילת ההופעה ועד סופה).

      (ואנחנו עוד כמעט נתנו לדברים כמו התגברות על היום הראשון של הילדים בגן ועל ג'ט לג מהחזרה מניו יורק לגרום לנו להחמיץ את ההופעה הזו...  איזה מזל שבכל זאת הלכנו)

       

        2/9/09 11:46:

      איזה כייף. אני לא הלכתי - מתחילה להצטער על זה :)

      (למה הם באו רק לאחת ? בוכה)