עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אתגר החומוס - חלק ראשון (אוגוסט 09)

    14 תגובות   יום רביעי, 26/8/09, 01:29


    שיר הלל על "תמיד", "בדרך כלל" ו-"אבו חסן"

     

     

    בדרך כלל זה מתחיל בשיחת טלפון. תמיד זה ביום שישי. ההייטקיסטי משתעמם בלימודי התואר השני ולקראת הצהריים שלו הוא מרים אליי טלפון, בשלהי הבוקר שלי. בקול חצי מנומנם אני שואל מי מהחבר'ה באים ולרוב נענה להצעה. ההייטקיסטי ממשיך בסבב הטלפונים שלו ואני מעיר את שמנת. בצרידות של בוקר אני מודיע לה: "עוד שעה באבו חסן"

    תמיד מישהו מהחברים מאחר, מאשים את הפקקים ביפו ואת השיפוצים שלא מסתיימים. בדרך כלל זה אנחנו. פעם עוד היינו יושבים בחומוסייה המקורית ברחוב הדולפין, או אם לא היה לנו כוח בחומוסייה החדשה יותר. היום אנחנו כבר יושבים במסעדה. להצליח לאכול בלי שיקימו אותך מיד כשתסיים מהצלחת ושתוכל לחכות שכל החבר'ה יגיעו לפני שתאכל, זה רק שם. איזה כיף זה להיפגש עם כולם – ההייטקיסטי, איש הרוח, הג'ינג'ים, החוקר והיד עוד פשוטה – אפילו לא הזכרתי את בנות הזוג של מי מהם.

    בדרך כלל אנחנו מזמינים מסבחה וקולה, רק שמנת מעדיפה חומוס גרגירים ונסטי (או יותר גרוע, בנות זוג סוררות שרוצות חומוס חלק בלי כלום). תמיד איש הרוח מזמין מנה שנייה של חומוס-פול, בנוסף למסבחה. בין השלמת חוויות לבדיחה על מישהו, נכנס לפה חומוס עם מעט פיתה או בצל. הגרגירים של המסבחה רכים-רכים והטעם אין שני לו. ממש לא.

    תמיד משתררת הסכמה בפה אחד שבע מאוד – אין על החומוס (מסבחה אם נדייק) של אבו חסן (עלי קרוואן אם נדייק). בדרך כלל אנחנו אפילו לא מפרטים למה. לכאורה אין סיבה שלא תהיה חומוסייה אחרת שמשתווה ברמתה לזו של אבו חסן. אבל עדיין לא נתקלנו בכזאת. גרגירים רכים ומתוקים, כמון פפריקה, שמן זית וטחינה. אבל בחיינו שאיחוד המרכיבים הנ"ל סינרגטי. איש הרוח נוהג לכנות את המנה הזאת "אומנות". אנחנו מסתפקים ב-"חומוס הכי טעים שאכלנו".

    בדרך כלל אנחנו ממשיכים בתוך יפו לקינוח. תמיד זה יהיה דוכן המלבי בשדרות ירושלים (מלבי
    דג'אני). עכשיו הוא עבר לדוכן ממול, עקב השיפוצים. הוא אפילו הוסיף סוג של גלידת יוגורט ופירות להיצע שלו. אנחנו נשארים במלבי החלבי שלו. מלבי מבוצע היטב עם סירופ מעולה. מי שמשתגע מוסיף גם כוס גזוז בצד, אבל זה כבר נדיר.


    תמיד יש מישהו שמספר לנו שהוא אכל חומוס יותר טעים מזה של אבו-חסן. בדרך כלל אנחנו שוללים את זה. אני בטוח שגם לכם יש מקום שאתם שומרים לו אמונים, שאתם יודעים שהוא החומוס הכי מוצלח בעולם ובטח שיותר טוב מהחומוס הרועש ביפו בשם "אבו חסן". בשביל לשמוע על אותה חומוסייה, הרינו מייסדים בזאת את "אתגר החומוס!" גייסנו צוות של מומחים מטעם החבר'ה שייצאו פעם בחודש לטעום את החומוסיות שתמליצו עליהן בתגובות. אנחנו (שמן ושמנת) שמתמחים במסבחה, איש הרוח שמתמחה בחומוס-פול וההייטקיסטי שמתמחה בטעם מעודן ו... הבאת רכב חברה.

    לזוכים, שימליצו על חומוסייה טובה יותר מאבו חסן, מובטחת חולצת "אתגר החומוס". גם את הלוגו המוצלח שיתנוסס עליה עיצבה פזית הרנוי - כהן.

    בשתי מילים: "וואחד מסבחה!"

     

     

    כולם יותר ממוזמנים להצטרף לקבוצה (החדשה) שלנו בפייסבוק - בלוג האוכל של שמן ושמנת

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/9/09 16:08:

      לדעתי מיקום חומוס של מסעדה מסויימת במקום ראשון זה דבר לא קל, יש לשקלל, טעם, מחיר, אירוח, נוחות , צפיפות סועדים...

      לדעתי האישית עלי קרוואן לא נכנס אצלי לעשיריה הראשונה שלי, גם במבחן הטעם.

      אך חומוס וטעמו זה דבר אישי, הכוכב הוא על הביקורת.

      חומוס אוכלים באהבה, או לא אוכלים בכלל.

      *

        3/9/09 14:24:


      וואללה,

      עשיתם לי כאן סלט, ישמרנו האל!

      איך אתם מערבבים בין מסבחה, לחומוס, לטחינה ופול?

      כל מאכל בפני עצמו.

      עד עתה, לא זכיתי לאכול מסבחה טעימה לי יותר מאשר זו של עלי קרוואן בדולפין. כן: המקומות החדשים יותר לא מספקים לי בדיוק אותו טעם (אין לי מושג מדוע).

      הופניתי לאכול במאכליית מסבחה ברמלה. יגעתי והגעתי ושום כלום: לא המרקם, לא הטעם. זה פשוט לא.

      דווקא החומוס אצל עלי קרוואן בכלל לא טעים לי.

      נאמר לי שכפר ערבי אחד בגליל, יש מומחה חומוס המכין חומוס רק כשהלקוח מתיישב. בתפריט אך ורק חומוס, כי החומוס-מן (יש כזה דבר?) בדעה שריח טיגון של פלאפל יהרוס את עדינות טעמי החומוס שלו. מוכר למישהו?

      אכן כולם טובים.

      הדעות בהחלט יכולות להיות חלוקות...

      אין כמעט כפר ערבי בגליל שאין בו חומוסיה טובה.

      דיר אל אסעד (כפר ערבי באיזור כרמיאל), זו דוגמא טובה.

      ברחוב המוסכים בנצרת. חומוס עימאד. מצ'ו מצ'ו.

      חומוס.  יש הרבה כבוד.

      אני מעדיף טחינה צחה כשלג עם הרבה פטרוזילה.

      לטבול בה חתיכת בשר זה או אחר?...תענוג של טעמים.

      עראק עם קרח ונענה על יד? (לגימות קטנות)...מושלם.

       

       

        2/9/09 21:03:


      הערה ורמז:

       

      לגבי אבו שוקרי בעקבות ביקורת עליו מאחד המגיביםב - הלך לאיבוד ודעך אורו.

      כבר קרוב לעשור שאין הוא מזכיר את ימי גדולתו, חומוס פושר וחבל כי בשנות ה-60 עד אמצע השמונים היה חומוס מעולה.

       

      הרמז לגבי אבו איאד - הוא ממש לא רחוק מהחומות ( של העיר העתיקה כמובן)

        2/9/09 20:58:


      טוב. לא להשתחץ אני אומר לעצמי אז אצניע.מה לעשות והנושא הזה יקר מדי ללבי ולבטני אבל גמרתי אומר להעשיר אתכם קמעא בנסיוני, נסיון שנים ארוכות של ניגובים וחקירה.

       

      שמן ושמנה אתם נחמדים אבל אין עוררין שבחומוס חובבים(אולי במאכלים אחרים אתם יכולים ללמדני פרק...).

       

      ולעניין:

       

      ללא כל ספק, ומבדיקה מעמיקה, בחומוס - אבוחסן הוא הטוב ביותר בנפת יפו.וכשאני אומר חומוס זה כמובן גם המסבחה.

      חובבים, ראשית מפני שכמרבית היהודים אינכם אולכים פול.אתם מעידים שאחד מהפורום שלכם הוא היחיד שאוכל גם פול.צדיק בסדום.אם תתבוננו קצרות בצלחות הערבים תראו פול וכאן מפולג ההבדל העיקרי בין היהודים לערבים, בין מבינים לחקיינים.

       

      לא משנה (או שבעצם דווקא כן משנה!) אבל נמשיך:

       

      בפול - אבו שוארי הוא הטוב ביותר בנפת יפו.אולי פול לא כה מעניין אתכם אבל חשוב לציין.איפה ממוקם שוארי תצטרכו לגלות לבד מספיק להאכיל אתכם עם כפית לפה! (בחומוס הוא לא מגיע לרמת אבו חסן).

       

      אם נתרחק לפריפריה, אז עם כל הכבוד לצפון ויש בי כבוד, החומוס הטוב ביותר בארץ הוא בהר.רמאללה, א-רם וגם ירושלים.

      והעיד אחד מהמגיבים (מגיב גזען שעירב פוליטיקה נחותה בתגובתו) על אבו לינא. יש לי התחושה שעוד לא הגעתם לעשור ה-5 לחייכם ובטח אין לכם מושג על מה הוא ואני מדברים אבל בעיר העתיקה ישנו מרתף שכבר משנות ה-70 עת ניגבתי צלחות שם הבנתי שכאשר אחריק לנפת יפו איאלץ להפרד מאותה משחה קסומה ש אין שני לה. אבל כאן יש הפתעה רבותי....

       

      אבו איאד - לא אגלה היכן מקוםמופלא זה, לאיזה מערה ובאיזה רחוב עליכם להגיע. כמו "חפשו את המטמון" אערוך לכם ובידכם רק הרמז כי הוא בנפת ירושלים. אם אתם חוששים להסתובב באיזורים מסוכנים זה רק יהיה על מצפונכם שוויתרתם על חומוס שיכול לגרום לאבו חסן הענק לגמגם. כןכן,עם כדורי פלאפל ותוספות פלשתינאיות נהדרות, קסאנדו של עונג. אני זוכגר ידידה מהמרכז שצ'יפרתי אותה בשנות ה-90 לשם וחוותה רטיטות אושר ועונג כל הדרך חזרה לרשל"צ...


      אנשים, איך לא הזכרתם את חומוס אבו אדהם, בכפר יאסיף (הגליל התחתון - כמה דקות צפונה מצומת יאסיף, על כביש 70 צפוני)???

      זכור לי שבעלי, טרם היה מכונה כך, לקח אותי לאבו חסן ביפו - ולא הצלחתי להבין ממה ההתלהבות. נכון, היה טעים, אבל אכלתי חומוס יותר טוב בחיי.

      ובכן, אחד המקומות הללו זה אבו אדהם. ומי שלא הגיע - שיניע עצמו צפונה, כי זו בהחלט סיבה...

       

      בהצלחה.

      לפני מספר חודשים טיילנו באבו גוש ועצרנו לנגב חומוס באבו שוקרי. החומוס היה טעים מאוד.

      אנו לא מתיימרים להיות מומחי חומוס גדולים ואין אנו יכולים לומר, ובטח שלא להישבע בנקיטת חפץ, שהחומוס היה הטעים ביותר שיש, אך נאמר, בהחלטיות, שהחומוס היה אחד הטעימים שאכלנו. (ואכלנו, ביחד ולחוד, באבו חסן, ועלי קראוון וגם בקלבוני. ואכלנו אצל חליל מרמלה ואצל סעיד וגם אבו סוהיל מעכו. כולם טעימים, כל אחד בדרכו שלו).

      לחומוס של אבו שוקרי היה טעם אגוזי נפלא, חמים ובעל מרקם קטיפתי. גרגרי החומוס היו רכים ונימוחים ולא היה ניכר בהם טעם לוואי של אבקת סודה או השד יודע מה. הפיתות היו חמות וטריות ושמן הזית היה חריף וטעים.

      פשוט, לא?

        2/9/09 11:30:

      אני חייב לצטרף לקודמיי:

       

      חומוס סעיד בעכו- חזק מאוד בצפון

      בהדונס  סניף רמת גן- מצויין, אולם, לא פתוח בשישי שבת, וכן הוא עובד עד גמר תכולת הסיר שזה אומר שבשעה 14:00 בד"כ אין עם מי לדבר.


      עוד מילה טובה על בהדונס...הוא לא מבני דודנו, לאור כל מה שקורה בשנים האחרונות האם לא עדיף לפרנס מסעדה יהודית, לא כל שכן מסעדה מצויינת?

        2/9/09 09:20:

      בתור משתמש כבד:

       

      *  אסור לאכול באבו חסן ביום שישי!

      אי אפשר להשוות לאף יום אחר בשבוע, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות..

      שלא לדבר על האפשרות לבלוס את המנה עם הנוף לים..

       

       

       

      * חומוסיה מספר 2 ביפו - החומוס של אבו מראוון ברחוב פייר מנדס פרנס,

      הדיל שלהם כולל חומוס (על הוראציות, מסבחאה/פול וכיו"ב), סלט, פלאפל ציפס.

      המנות גדולות ונדיבות.

      אין לחץ(לרב, שישי/שבת לעיתים) ויקנחו אותכם בקפה על חשבון הבית.

      יש הטוענים שהחומוס עצמו יותר טוב מאשר המסבאחה,

      אבל יש האומרים -  זה טענות..

       

       

       

       

      אם כבר מגיעים לאבו-מראוון, אז שווה להיכנס לאיטליז "אבו חלווה" ממול, ולקנות קבב (שלטעמי הוא בין הטעמים בעולם - אפילו דוד שלי הצמחוני ברב הזמן טורף אותו בהנאה).

       

       

       

       

        2/9/09 08:16:


      חומוס בנגלי קיבוץ אפיקים

      http://humus101.com/?p=395

       

      בהדונס סניף רמת גן

       

       

        1/9/09 23:38:

      לינא בירושלים...סתם עלי קרואן יותר טוב....

       

      האמת, עם כל מה שבני דודינו מאכילים אותנו בשנים האחרונות עוד לפרנס אותם?

       

      הייתי אוכל שם אבל הפסקתי, לא אוהב לחשוב מה עושים לחומוס  שאני אוכל מאחורי הגב, לא יודע, כבר אין לי אמון בהם.

       

      גם אני מרגיש במבטים שזה לא כמו פעם, כנ"ל סיני. האוכל לא יורד לי טוב עם המבטי תוכחה האלה.

        1/9/09 23:10:

      צטט: ברונלו 2009-09-01 18:00:21


      כתוב יפה.

      .

      מעבר לזה....עלי קארוון נחשב מקדש חומוס....

      אז איך

      1. החומוס קר

      2.חסר טעם.

      3.פיתות טפלות

      4.ובקטנה..בצל עם קליפה חומה.

      .

      היות שעלי קראוון קיים עשרות שנים.

      אני אישית , אכחתי את המנה הראשונה שלי, לפני כ 20 שנה.

      והיות שהוא נמצא במרכז

      וליד גלי צהל.

      זה שיחק לטובתו.

      .

      צאו וטיילו בארץ.

      תתחילו...ברמת השרון....כן.

      החומוסייה באוסישקין , במרכז המתעשרים. של קובי, אשכנזי טהור עם עיניים כחולות וטובות.

      עושה בית ספר לעלי קארוון ולחבריו לרשימה.

      החומוסייה "  לדעתי הטובה בגוש דן. בחומוס.

      .

      תנסו את עימאד בנצרת

      והכי...את אבו אדהם בכפר יאסיף.

      ואם אתם בכפר יאסיף....

      קחו חצי מנת שוארמה אצל אבו מוראד.

      ומתוקים אצל אל ואליד.

      .

      ולדעתי החומוסייה עם הדיל התמורה הגבוה ביותר.

      סעיד בעכו.

      מים קרים.

      פיתות חמות.

      מנה נדיבה עם תוספת חינם.

      חמוצים עם עגבניה.

      תה מתוק חינם.

       

      סהכ...15 שח. 

       

      תודה על התגובה המפורטת. נתת המון רעיונות, בחלקם היינו ובחלקם עדיין לא.

       

      בחודש הבא אולי נבחר מקום מהרשימה הזאת.

       

       

      אגב, מסכים איתך לגבי הפיתות. (לגבי החסר טעם.. לא ממש צוחק)

       והמסבחה של אבו חסן מגיעה חמה.

        1/9/09 18:00:


      כתוב יפה.

      .

      מעבר לזה....עלי קארוון נחשב מקדש חומוס....

      אז איך

      1. החומוס קר

      2.חסר טעם.

      3.פיתות טפלות

      4.ובקטנה..בצל עם קליפה חומה.

      .

      היות שעלי קראוון קיים עשרות שנים.

      אני אישית , אכחתי את המנה הראשונה שלי, לפני כ 20 שנה.

      והיות שהוא נמצא במרכז

      וליד גלי צהל.

      זה שיחק לטובתו.

      .

      צאו וטיילו בארץ.

      תתחילו...ברמת השרון....כן.

      החומוסייה באוסישקין , במרכז המתעשרים. של קובי, אשכנזי טהור עם עיניים כחולות וטובות.

      עושה בית ספר לעלי קארוון ולחבריו לרשימה.

      החומוסייה "  לדעתי הטובה בגוש דן. בחומוס.

      .

      תנסו את עימאד בנצרת

      והכי...את אבו אדהם בכפר יאסיף.

      ואם אתם בכפר יאסיף....

      קחו חצי מנת שוארמה אצל אבו מוראד.

      ומתוקים אצל אל ואליד.

      .

      ולדעתי החומוסייה עם הדיל \ התמורה הגבוה ביותר.

      סעיד בעכו.

      מים קרים.

      פיתות חמות.

      מנה נדיבה עם תוספת חינם.

      חמוצים עם עגבניה.

      תה מתוק חינם.

       

      סהכ...15 שח. 

        26/8/09 21:46:

      מאתגר אתכם אחרת ליום ו' הקרוב?

      בדוא"ל :-)

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין