| להגיד אביב גדג' בלי להגיד אלג'יר זה כמו, להבדיל לא להזכיר לקובי אוז את טיפקס, או לנינט את כוכב נולד, לשלום את אריק, לרמי את ריטה ובקיצור הבנתם. אז בואו נסגור את זה כאן ועכשיו- אביב גדג' סולן להקת אלג'יר עליה השלום הוציא דיסק חדש!
להקת אלג'יר, שהלכה לעולמה בטרם עת והשאירה אחריה לא מעט לבבות שבורים על האובדן של אחת הלהקות הישראליות המשובחות, כמו גם החדשניות ופורצות הדרך של השנים האחרונות, שלא לומר קורעות הלב. פעם בכמה שנים מגיע דיסק, שכבר תוך כדי שמיעה אתה מבין שלא מדובר רק במוזיקה אלא זו ממש אמנות. כך היה עם מנועים קדימה- אחד מהאלבומים הישראלים הכי טובים אי פעם (לדעתי כמובן) ואחד מאלבומי הדיכאון החזקים ובאמת הפעיל את כל המנועים והביא את אלג'יר קדימה. רגע לפני ההצלחה הם החליטו לעשות פרסה ולהתפזר. לנו נותר מכל זה את הסולן האדיר והאגדי- אביב גדג', שכמה טוב שהוא נשאר פה.
האלבום- תפילה ליחיד, דיסק חזק, קשה, תובעני, קודר, לא מתחנף ולא קומוניקטיבי בעליל, שכדי להבין אותו ממש נדרשות שמיעות חוזרות ונשנות. לעומד במשימה מובטחת הנאה שמימית ועונג מכאיב. דבש ודם. האלבום מתחלק כמעט שווה בשווה בין הקטעים השקטים, לקטעים הרועשים ומבטיח שלושה עשר יצירות קטנות העוסקות בתפר בין העיר המנוכרת למושב המבודד, בדידות, אהבה מדממת, כאבים, כעסים ופחדים, אדמה ואלוהים, אלימות כבושה ואלימות גלויה, על התהום ועל הפסגה האלבום נפתח בעוצמה גדולה ובלתי מתפשרת עם "עיר בלי זיכרון" (שהייתם מאמינים שייכנס יום אחד לפלייליסט?!), כל מילה שפיץ דוקרני ללב עם לחן דוקרני לא פחות וגיטרות חורכות (רון בונקר לידיעתכם..).
מיד אחריו מגיע קטע השני של הדיסק- נחש בעשב. במילה אחת- וואו. מה זה הדבר הזה? מיד בתום השיר חזרתי אחורה לשמוע את זה שוב. איך לתאר אותו? מהבלדות (אני יודע שלקרוא לזה בלדה רק גורע מהשיר) השקטות שאביב גדג' אלוף בהן- מהסוג שגורם לך למות קצת. מדובר ביצירה קטנה הורסת, כואבת, עוצמתית, שתתפוס אתכם משמיעה ראשונה. בעיני גם הקטע הכי טוב בדיסק (וזה לא פשוט לבחור).
את בוסר אני מניח שתשמעו בקרוב בתחנות הרדיו הקרובות לביתכם (או האמיצות שביניהן)- עומד להיות עיר בלי זיכרון הבא, לפחות ברדיו ומתכתב עם קיטש של אלג'יר.
בכלל (ואולי אביב גדג' לא יאהב את זה אבל זו מחמאה גדולה מאוד) המשך תפילה ליחיד ממשיך את דרכו של מנועים קדימה- אסופה של שירים מעולים אחד אחד, עוצמתיים אחד אחד (שימו לב גם לגולם, בלוז ראש חודש והסוד האדירים!) ואחד מהם גדול ממש- שיר הנושא הסוגר את האלבום מביא 11 דקות בסוג של קינה קורעת לב ואז אחרי 2 דקות של שקט מתחיל לו עוד שיר עוצמתי לא פחות ככה שתסגרו את האלבום עם 16 דקות של כאב.
לסיכום, מדובר בדיסק שאמנם יצא בקיץ אבל זה הדבר הכי חורפי ששמעתם הקיץ ואם מתחשק לכם אתגר מריר, מטלטל וכואב, שעה פלוס של רגש עם השיר הכי איכותי ששמעתם ברדיו בזמן האחרון ובכלל...אם אהבתם את מנועים קדימה, אין מצב שלא תיכנעו לדיסק ורק תרצו עוד ועוד מהכאב העז והמתוק הזה (אם לא שמעתם על מנועים קדימה זה הזמן להשלים פערים) .
|
esther K
בתגובה על cafe
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אריק, כתבתי לך תגובה גם שם.
כתבת ביקורת מדהימה.
גם אני כתבתי ביקורת על האלבום http://stagemag.co.il/Articles/1004
אריק ועדי, אתם גדולים!!
או לחילופין http://music.walla.co.il/?w=/4512/1543163 ביצוע של "נחש בעשב" אני לא מצליח לראות במחשב שלי....
פינוק של אביב גדג' - ביצוע של השיר "בוסר"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3761506,00.html
תהנו
תודה לכם על התגובות!
אלבום חובה!!
"עיר בלי זכרון" הוא אחד השירים המעולים ששומעים ברדיו ובהחלט ראוי למקום בפלייליסט וגם "בוסר" לא יאחר להופיע בה...זה רק עניין של זמן.
כתבת מקסים על האלבום ובכלל על להקת אלג'יר שרק הפציעה ומהר מדי נמוגה...מזל שהשירים שלהם נשארים איתנו לנצח.
זה הזמן :)
אבל בעדינות...
לא כל כך מכיר (מצטער על הבורות) אנסה לשמוע.
*
מצטערת, קשה לי לשמוע אותו - כל התנועות אצלו הם הצליל אָה. אולי מישהו אחר יבצע אותו כדי שאוכל להעריך את מה שהוא עושה.
וכל מילה שלי מיותרת אחרי מניפסט כזה!
אמרת הכל!
אלבום שצריך להיזהר בו מפני שכל מה שבא לך להגיד אחרי ששמעת אותו, הוא שמדובר ביצירה הכי טובה שיצאה ממחוזתנו, ועדיין מוקדם בשביל לצאת בהצהרה כזאת. אבל לעזאזל, מדובר בפיסת מוזיקה אלוהית! זו אחת הפעמים הבודדות שאני אשכרה פוחד לכתוב ביקורת על אלבום. "נחש בעשב" למשל. שיר אדיר, עצום, אבל מצד שני, תצביעו פה על שיר שהוא לא כזה. זה לא רק שאני לא מסוגל לבחור שיר אחד מצטיין, אני לא חושב שאני אצליח להרכיב גם את החמישיה או אפילו העשירייה הראשונה. עד כדיי כך הוא טוב.
אבל אם כבר לנגוע ברצועה כלשהי, אז ביצירה המפעימה, הקורעת, הכתובה בידיו של משורר\אומן\גאון. אני מדבר על השיר "תפילה ליחיד", שכשמו כן הוא, תפילה מפעימה ליחיד.
מצלילי הפריטה הראשונים אתה יודע שנכנסת לעולם מוזיקלי מקביל, עולם שלא באמת קיים במציאות שלנו. עולם שרק אביב גדג' ויחידי סגולה בודדים יכולים להתקיים בו "בסוף אלה היו עלים דקים של סתיו שהכריעו אותי בכל כובד משקלם..." וכאן מתחיל מלל ארוך, מכונן, כואב. והמנגינה משתנה, פעם מלטפת, ופעם זועקת (בעיקר בסוף השיר, עם נגיעות מטאל מפתיעות) . גם באלג'יר גדג' נהג לסיים ביצירה שאפתנית ומפותלת (נאמנות ותשוקה, ירח במזל עקרב) והשיר הזה לא נופל מהן בשום פרמטר ואולי אף מתעלה לגבהים חדשים (עד כמה שזה אפשרי).
אם זה לא מספיק, באה בסוף רצועה נסתרת בשם "חופה שחורה" שמוסיפה עוד נדבך ליצירת הפאר הזו, ומראה עד כמה לאביב אין שום עניין להתחנף למאזיניו, רציתם בלדה יפייפיה ומרגשת? תצטרכו קודם לעבור מסע על פי תהום שנמשך 11 דקות.
כל אחד חייב להאזין לדיסק הזה, גם מי שלא התחבר למנועים קדימה. זו לא רק תפילה פרטית, זו גם תפילת לציבור.