עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    זה שעולה וזה שיורד – אוגוסט 2009

    8 תגובות   יום חמישי, 13/8/09, 00:24

    זה שעולה:

    פריקססה

    אני עובד יחד עם אורלי גואטה (נו, ההיא מכוכב נולד 6). לפני כמה חודשים אחותה (והצמד שלה בתוכנית) יחד עם אמה פתחו מסעדה ביתית של אוכל טריפוליטאי באזור התעשייה הישן של נתניה. שבועיים לאחר הפתיחה אורלי כבר ניסתה לשכנע את החברים בעבודה להזמין את האוכל של פריקססה. בסוף השתכנענו ואני לא מצטער על זה לשנייה. אולי רק כשצריך לעלות על משקל...
    המנות הקבועות בפריקססה הן שניצל בבאגט (מנה גדולה ומפנקת. רוטב הלימון שנמרח בבאגט מוסיף ומייחד), סנדוויץ' טוניסאי ופריקסה. ישנן גם מנות מבושלות כמו צלי וממולאים, אבל אין ספק שגולת הכותרת היא מנת הקוסקוס שמגיעה יחד עם מפרום, קוקלה (סוג של כופתא), תפוח אדמה וטבחה (תבשיל שעועית אדום) מעל. זאת המנה האהובה עליי, למרות שקשה להמשיך בעבודה ערנית לאחריה.
    מסעדה קטנה שנאבקת בכבוד בקטגוריית טריפולי, מול מוסד נתנייתי מוכר ומבוסס כמו צ'צ'ו. לעיתים היא אפילו מנצחת.

    זה שיורד:

    בזילי.קום

    אף פעם לא הבנתי את הקשר בין פיצה טובה ודקה לבין מוזיקת רגאיי חזקה. גם לא ממש חקרתי את הנושא, אבל בכל פיצרייה ישראלית המוזיקה השולטת היא בוב מרלית שכזו. לא שיש לי בעיה עם זה, סתם אנקדוטה.
    אחת מאותן פיצריות היא בזילי.קום, לה יש סניפים בשדרות ח"ן ובפלורנטין. כמה פעמים הזדמן לי לטעום מהפיצה בפלורנטין לאחר בילוי בשכונה זו. נהניתי מפיצה דקה, תוספות מגוונות ורוטב פסטו מומלץ. בפעם האחרונה שהייתי הפיצה יצאה רכה מדי ובכללי לא מספיק טעימה. או כמו שהתלונן החבר ההייטקיסטי בזעקות "זה מושי!"

    ארלקינו

    שמנת שמחה לקרוא במגזין "על השולחן", האהוב עלינו, על מנה שארלקינו, גלידת שף כהגדרתם, מציעים – קוקילידה בייצור עצמי. 2 עוגיות תוצרת בית, וכמובן גלידה איכותית ביניהם. בוודאי שנעתרתי.
    לאחר שטעמנו ממבחר הגלידות ולא ממש הצלחנו להסכים על טעמים שאנחנו אוהבים במיוחד, התפשרנו על קוקילידה סולידית – טעם שוקולד שהזכיר עוגה ויצוין לחיוב וטעם של וופל בלגי שיצוין לשלילה על תפלות יתר. אבל מה שבאמת אכזב את שמנת ואותי הייתה הגשת המנה. קיבלנו מנה שהיא יותר קינוח, מוגשת על צלחת עם כפיות, בצורת קוקילידה פתוחה ולא משהו שמזכיר את אותו חטיף גלידה אהוב.
    הגלידה הייתה סבירה, העוגיות היו יבשות. בגדול, בעשרה שקלים היינו יכולים לקנות אושר (סינטטי אומנם) גדול יותר בקיוסק.


    וזה שבאמצע:

    ג'ויה

    באחת מהשבתות האחרונות ביקרנו בסניף רמת החי"ל של ג'ויה לארוחת ערב קלה. החלטנו לשכוח מהפן המסעדתי של הג'ויה ולהפוך אותה לערב אחת לפיצרייה משודרגת. שלוש פיצות לחמישה אנשים: קלבריה (סלמי, צי'לי וזיתים), סופיה לורן (בייקון וגבינת פרובולונה) ופרשוטו פטריות (פרשוטו פטריות, אם לא ניחשתם). הפיצות היו לא טובות מאוד, עם העדפה בולטת לפיצות שכללו בקר נמוך שזכה כבר בשפעת על שמו.
    בהחלט אופציה חביבה אך לא מחייבת.


    נ.ב.

    תודות ותשואות מגיעות בזכות גדולה, למעצבת המוכשרת שאני זוכה לעבוד איתה ושעמלה על הלוגו הנ"ל – פזית הרנוי-כהן. שמנת ואנוכי מאושרים מהלוגו שפזית עיצבה ושילווה אותנו מהיום והלאה.
    עוד עבודות של פזית תוכלו לראות כאן.
    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/11/09 11:25:

      צטט: גדגדים 2009-11-12 17:00:26


      נוזל לי ריר בגללכם........

      *

       

       

      אם אתה רעב, אני תמיד יכול להמליץ על הסביח של ד"ר סעדיה ליד הדיזינגוף סנטר

       

      צוחק

      סתם... מאז שגילית לי את המקום הזה, כבר אימצתי אותו בחום.

      אתמול גם לקחתי את שמנת לטעום שם בפעם הראשונה.

        12/11/09 17:00:


      נוזל לי ריר בגללכם........

      *

        13/8/09 20:42:

      צטט: Penny Lane 2009-08-13 18:09:16


      נראה לי קצת נוקשה מדי לציין את בזיליקום כזה שיורד רק בגלל פעם אחת שהפיצה יצאה "מושי".

       

       

      היי,

       

      כמו כל ביקורת, קשה מאוד להעיד על מקום בהתבסס על ביקור אחד. מה שכן, אני יודע שלנו בוודאות מאוד "ירד" מהמקום.

      זה לא רק שהפיצה לא הייתה קשיחה, היא גם לא הייתה טעימה מאוד.

       

      בפעם הבאה שנבלה בפלורנטין, אולי במקום ללכת לפתרון הקרוב ביותר שעד כה היה מוצדק (בזילי.קום), נשתדל להשקיע עוד קצת מרחק בשביל פיצה טובה יותר - דוגמת טוני וספה.

        13/8/09 20:38:

      צטט: city rat 2009-08-13 15:12:10


      לגבי ארלקינו - העובדים שם הם ילדים, שלא תמיד משתלטים על העניינים.

      בסניף בדיזנגוף - ירמיהו הם גם יוצאים לעשן בחוץ על הלקוחות ובסניף בשדרות בן גוריון יש מלא לכלוך על הרצפה והשולחנות.

      אבל עדיין לפעמים שאני עובר שם ליד אני מזמין את הקוקילידה שאותה אני לפחות מקבל סגורה ולא פתוחה והיא מאוד טעימה.

       

       


      עזוב...

      עם העובדים לא הייתה לי בעיה, אבל מעבר לצורת ההגשה של הקוקילידה והעוגיות המשעממות, בסופו של דבר גם הגלידה לא הייתה מציאה גדולה. 

      וממש אין בעיה למצוא באזור גלידריות מעולות!

        13/8/09 20:34:

      צטט: ליאת z 2009-08-13 14:11:19

      נחמד סוף סוף לראות איך אתם נראים בדיוק חיוך

       

       

      כן. צוחק
      פזית (המעצבת) בהחלט הצליחה לתפוס את... המהות שלנו.
        13/8/09 18:09:

      נראה לי קצת נוקשה מדי לציין את בזיליקום כזה שיורד רק בגלל פעם אחת שהפיצה יצאה "מושי".
        13/8/09 15:12:


      לגבי ארלקינו - העובדים שם הם ילדים, שלא תמיד משתלטים על העניינים.

      בסניף בדיזנגוף - ירמיהו הם גם יוצאים לעשן בחוץ על הלקוחות ובסניף בשדרות בן גוריון יש מלא לכלוך על הרצפה והשולחנות.

      אבל עדיין לפעמים שאני עובר שם ליד אני מזמין את הקוקילידה שאותה אני לפחות מקבל סגורה ולא פתוחה והיא מאוד טעימה.

        13/8/09 14:11:
      נחמד סוף סוף לראות איך אתם נראים בדיוק חיוך

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין