לשמחתי הרבה, הייתי בהופעה הראשונה והמקסימה שהחלה ב18.55 (איזה כייף הקונספט הזה של הופעה מוקדמת, אמנים יקרים אתם מתבקשים לאמץ את זה...מה יש, תהיו פורצי דרך!) והחל מהצליל הראשון של - Marlene On The Wall ונמשך בצרורות של להיטים ועד אקורד הסיום של ההופעה, הקהל היה שלה, לגמרי והסוזאן? של הקהל לגמרי...מפתיעה בהומור שופע ושנון, בסיפורים ושיחות עם הקהל ובין לבין לא שוכחת להרביץ אותה בהופעה רזה ומקסימה, כאשר הרזה מתכוון לכך שזו סוזאן ועוד שני נגנים - אחד גיטרה ואחד בס, בתגבורת של סוזאן על גיטרה אקוסטית, שבלעדיה היא נראית לפעמים חשופה ולא יודעת מה לעשות עם עצמה- וזה מקסים!

אז מה היה לנו שם? כנראה שסוזאן פיצחה היטב את קוד הקהל הישראלי כבר בסבב הקודם שלה, שהיה בדיוק לפני עשור וסיפקה את הסחורה בענק: כמעט אפשר לקרוא להופעה- סוזאן וגה המיטב! בניגוד לדפש מוד למשל שבאו לנגן בעיקר את הדיסק האחרון, הגברת סיפקה את רוב להיטיה, אמנם בלטו בחסרונם: In Liverpool האהוב, אך הטחון מעט שנמצא בפלייליסט המקורי של ההופעה והוחלף בpenitent המופלא שזכה בעיבוד טעון אך אפוקליפטי פחות מבדיסק (מבחינתי זו מתנה, זה אחד השירים האהובים עלי EVER וכמעט שאינה מנגנת אותו) ועוד בלט בחסרונו World Before Columbus. אבל למה להתרכז במה שאין, בואו נראה מה היה: Small Blue Thing המרגש והכובש, Caramel אחריו (ויחד עם מרלנה...היוו שלישיית להיטים מנצחת לפתיחה), זה נמשך בתיבול של כמה שירים מאלבומה Beauty & Crime כשב New York Is A Woman היא פשוט ניהלה דיאלוג מקסים עם הקהל, בניסיון לברר האם תל אביב היא גבר או אשה. הקהל קבע: gay man J.

כך התנהלו להם שירים מרגשים שכל הלהיטים העיפו את גג ההיכל- למשל, בביצועים הורסים הורסים ל The Queen And The Soldier ו Gypsyהמדהימים ובין לבין סיפורים ופלרטוטים קטנים, מצחיקים ומרגשים, קצת כמו ההופעה הזאת – קטנה, רזה, יפה, נעימה, בלי שטיקים והתחנפויות מיותרות ומצד שני גם בלי ריחוק אופייני. כמובן שאי אפשר בלי ה-להיטים: לוקה הבלתי נמנע ו Tom's Diner שזכה בביצוע הקולי של הערב (יעני מהמילה cool) והיה פשוט ביצוע מעולה.

בסיום ההופעה היו שני הדרנים משום שהקהל פשוט לא נתן לה לרדת מהבמה- באחד רוזמארי וקליפסו, ובשני היא שלחה אותנו הביתה עם חומר מחשבה בשיר Pornographer's Dream (אחד מהיפים שלה בתקופה האחרונה) ועם כך שבכל להיט הקהל פשוט נמס לרגליה והיו הרבה רגעים כאלה. כנראה שאלו סוג ההופעות שאנחנו צריכים the best of ..בהחלט אפשר לסכם את ההופעה כהפתעה המרעננת של הקיץ, לפחות עד פט שופ בויז.

אמנם לא מהארץ אבל בכל זאת שווה: