העולם על פי ש!
פוסטים פופולאריים
-
ניוקי הגורמה הראשון בחיי
11/4/10 | 2139 צפיות
פוסטים אחרונים
- ניוקי הגורמה הראשון בחיי 11/4/10
תל אביב תל אביב רומנסרו.....
ת"א זו עיר של שחור ולבן יא חביבי. כאן אין אפור.... למה אני מתכוון? נראה לי שכדי להסביר, אני אתחיל בוידוי -
בעוונותיי הרבים, לא מזמן עזבתי את מרכז ת"א לפאתי ר"ג גבעתיים ת"א (משולש ברמודה לעניים. ואט אט, למרות שאני מבקר בה תכופות ולכל מי שעדיין שואל אני אומר שאני גר בתא, משהו בקצב שלה התרחק ממני. אחרי שבוע שאתה נתקל יום אחר יום בשלט שמקדם את פניך בכניסה לגבעתיים (שששששש.... ישנים כאן...), שכחתי את האנרגיות האין סופיות, הנשים היפות שמבצבצות מכל פינה והווייב הזה שמתחיל בכניסה לסיטי. יש משהו מוכר וממכר, כמו הריח של האוכל של אמא שנישא באוויר ומזכיר לך נשכחות... ולמה אני כותב את זה?
לפני כשבוע ביליתי בת"א. ופתאום הבנתי כמה שהעיר הזו נותנת למי שיודע לקחת. הייתי בהופעה של שלומי שבן וערן צור בערב סגור במיוזיקרום. עכשיו, אני שועל הופעות לא קטן שכבר היה בכמה וכמה הופעות טובות בחיים (רוג'ר ווטרס, פיל קולינס, ציון גולן בתימניאדה 97...) אבל היה שם משהו, בקהל, באנרגיה, בקרבה לזמר, שרק ואך ורק בתא אתה יכול למצוא אותו.
יש משהו מהפנט בהופעות במיוזיק - לראות את הזיעה של שלומי שבן נוחתת "מלימטר" ממך עשתה לי תחושה של הפרסומת המעולה של מפעל הפיס, על הבחור שחושב שהכל שייך לו ולרגע אתה מרגיש כאילו זו גם ההופעה שלך ועוד רגע קט הייתי קם, ניגש לפסנתר ומנגן יונתן הקטן או נותן קצב לשלומי וערן, כי זה היה ככ אינטימי וככ אישי שאתה מרגיש שהשיר נכתב עליך (והוא היה עונה - לא כל שיר נכתב על מישהו...)
אתה רואה אנשים בני שלושים וארבעים לצד בני טיפש עשרה שרים ושותים כאילו אין מחר. הם הצליחו לייצר משהו שאתה לא רואה כל יום בהופעה - שהם הגיעו בשבילך, ושהם נהנים מכל רגע לא פחות ממה שאתה נהנה.
באותו רגע, שכולנו הלומי שיכר, צורחים עד מלוא גרונותינו יחד עם שלומי שבן מי יותר טוב - "אריק או אני..." הבנתי... זה בדיוק הסוד של ת"א על רגל אחת בעיניי -
היא מציעה לך את כולה, נפתחת בפניך כמו בתולה בליל כלולות, ואתה רק צריך להושיט יד רחבה ולקחת.
אפשר לקטר מפה עד דימונה על פקקי התנועה, בעיות החניה, מחירי השכירות שעולים בערך כמו חבית נפט מזוקקת ועוד אים ספור בעיות. אבל בסיכמו של יום, אין, באמת שאין עוד עיר שבה, ביום ראשון, רגע לפני חצות, תראה עשרות אנשים בכל פינה ברחוב, צוחקים, עצובים, שרים, שותים, אוכלים ג'אנק פוד לצד יוגורט עם מקופלת ונהנים מהרגע.
נ.ב. אני בעצמי עוד לא יודע מה זה הטור הזה - ביקורת על ההופעה הכי מהפנטת שראיתי כאן לאחרונה או שיר הלל לעיר ה100... תחליטו לבד.
|
תגובות אחרונות
-
saraab0
בתגובה על יד השמונה – בראנץ' בופה במחיר גורמה
-
ששת שצ
בתגובה על אוונגרד - להישאר בעיקר
-
ששת שצ
בתגובה על ניוקי הגורמה הראשון בחיי
-
rotemmon
בתגובה על חרפות וגידופים - מדיטציית תיאטרון אינטימית
-
שולה63
בתגובה על מקום חם בלב
-
שלומינץ
בתגובה על בחורף, זה אפילו עוד יותר טעים...
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם אני הייתי באותה הופעה מפורסמת במיוזיק.. ואני לא נחשבת לחובבת גדולה לא של שלומי ולא של ערן, אך אכן נהניתי מכל רגע באותו ערב כמו הכותב, וההנאה קשורה בהם.. כי הם שניהם אמני במה גדולים יחד!
צ'ירס
הי
אין ספק שיש כבוד לשלומי.
יחד עם זאת, השילוב עם ערן עושה להם ממש טוב
ומעבר לזה, היה משהו שהוא מעבר להופעה שקשור לתא.
לוויב, למקומות שפתוחים כשאתה יוצא, לסוג האנשים שהגיעו להופעה וכו'.
אני דווקא חושבת שזה שלומי שבן ולאו דווקא העיר...
ראיתי הופעה שלו לפני כמה שבועות בירושלים והרגשתי אותו הדבר, הבחור פשוט נותן הופעה מעולה!
בתור אחת שהולכת להופעות במיוזיק רום משהו כמו פעמיים שלוש בשבוע, והייתה במשהו כמו 4 הופעות של שלומי שבן בחודשיים האחרונים אני מסכימה עם כל מילה שנכתבה בפוסט הזה.