עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    M83 בבארבי תל אביב. פשוט מושלם.

    ביקורת על "M83 - בהופעה בישראל"

    M83 בבארבי תל אביב. פשוט מושלם.

    5

    מוזיקה  

    4 תגובות   יום חמישי, 2/7/09, 13:25

    M83 לא אכזב. ההופעה שנתן אנתוני גונזלס אתמול בבארבי היתה מצוינת מעולה מושלמת ואף למעלה מזה. ללא ספק התגשמות חלום שלי בצורה הטובה ביותר. אחת ההופעות הטובות ביותר שראיתי אם לא הטובה ביותר, בטוח שההופעה הכי טובה שראיתי בארץ.

    לM83 אני מקשיבה כבר כמה שנים טובות, עוד לפני שבכלל ידעתי שמודבר בבחור צעיר בן 27 מצרפת שאחראי לכול הפרויקט המאוד מעניין הזה . 

    פשוט אהבתי והתחברתי למוזיקה שלו שעשתה לי מאוד נעים באוזן, ולא שאלתי יותר מדי שאלות. למען האמת חשבתי שמדובר בלהקה של מספר נגנים רב יחסית כי למוזיקה שלו חומת צלילים ככ עשירה שדי הייתי משוכנעת שחייבים כמה אינסטרומנטים וקצת מחשב כדי להשיג את העושר הזה.

     

    כשהתברר שM83 מגיע לארץ הייתי באקסטזה כי שנה שעברה יצא לו אלבום מצויין שאני אוהבת במיוחד ושחרשתי עליו די הרבה . היה לי קשה לעכל שסוף סוף מגיע לארץ הרכב שאני באמת חולמת לראות כי הוא עדכני ועכשווי ורלוונטי ואני באמת אוהבת ככ את המוזיקה ושאין כאן התפשרות כלשהי מצידי. מבחינתי זו הייתה קליעה בול למטרה.

     

    חיכיתי בהתרגשות ליום המיוחל. ערב לפני ההופעה הקשבתי לראיון איתו ב"קצה". הוא נשמע מאוד ביישן, צנוע קצת עילג  ונבוך אבל מאוד מאוד חמוד. לראיון היה וייב מאוד חיובי ומסתבר שהבחור החולמני הזה מאוד אוהב מדע בדיוני , במיוחד קאלט משנות ה70. נראה לי שבאותו הרגע הבנתי המון על המוזיקה שלו והיא התחברה אלי אפילו עוד יותר. אימצתי את המוזיקה לליבי וחיבקתי אותה. אבל משהו הדאיג אותי במיוחד. הוא ציין שהוא הגיע בהרכב עם עוד 2 נגנים- מתופף וזמרת . קצת התאכזבתי כי כל העניין במוזיקה שלו זה באמת עושר הצלילים והנפח שהם תופסים ולא חשבתי שהנפח הזה יכול להתמלא בלי עוד כלים . אז חשבתי שאולי ההופעה תהיה יותר Low fi וגם החלטתי להנמיך צפיות. מה גם שלא חשבתי שאותו בחור ביישן יוכל לתת הופעה כריזמטית ומלאה באנרגיות.

     

    הגעתי קצת מהוססת וסקפטית להופעה אבל הבנתי די מהר שכנראה הולך להיות מאוד מעניין. על הבמה ניצבו זה מול זה זוג קלידים ולאפ טופים. כשלקלידים המאסיבים יותר ( כנראה הקלידים שנותנים את סאונד האייטיז האופייני ככ לאלבום האחרון שלו) התה מחוברת קופסת הפתעות. היה לי קשה לראות מהמרחק שבו עמדתי מה זה הקופסה הזו אבל היו בה הרבה חיבורים לבננות והמון כפתורים. פתאום הנתי שהכול טמון בעצם בקופסה הזו. כל העושר של המוזיקה שלו ודי נרגעתי . עוד פרט מעניין ומקורי היה פרגוד הפלסטיק ( או פרספקס) שקוף שהקיף את הסט התופים. הבנתי שאני הולכת לשמוע כאן את התופים בצורה שמעולם לא שמעתי לפני כן בהופעה כי כנראה שהפרגוד נועד לבודד והדגיש את טון התופים. ההעמדה על הבמה כשלעצמה כבר היתה מעניינת ומסקרנת וקצת הרגיש כמו סט עתידני אך מינימליסטי ובכלל לא ראוותני.

    ההופעה החלה כשאנתוני עלה לבמה לבד והתחיל להפעיל את קופסת ההפתעות שלו  ולהוציא ממנה צלילים מהפנטים , מוכרים ואהובים אחכ עלו לבמה 2 מחברי ההרכב הנוכחי. הזמרת המדהימה והמתופף האדיר שככ דייק בתיפוף שלו והשווה אותו לאלבום בו אני כמעט בטוחה שבכלל השתמש גונזלס במכונת תופים ולא במתופף חי ( תקנו אותי אם אני טועה). כמה אנרגיות צריך בשביל להשוות את עצמך למכונת תופים. אתם מתארים לעצמכם? התופים כשלעצמם אכן נשמעו כבערוץ נפרד. האקוסטיקה היתה מדהימה ובכלל הסאונד היה ברמה שמעולם לא שמעתי בבארבי עד כה. כאילו שM83  מימש את הפוטנציאל של המקום.

    הזמרת גם היא נשמעה מדהים, הוציאה מגרונה צלילים גבוהים, רכים מלטפים, נגנה על קלידים ורקדה לקצב המוזיקה

    ( לצערי לא מצאתי את שמם של הזמרת והמתופף בשום מקום אז אם מישהו יודע את שמם –אשמח לאזכור  כי מגיע להם)

    גונזלס עצמו הפתיע בכרזימטיות מתוקה כי הוא נראה – הוא עצמו. לא מזויף בלי פוזה. הוא אוהב את מה שהוא עושה, הוא חי את המוזיקה שלו והוא פורח על הבמה, כמעט ולא מביט בקהל אבל מדי פעם מודה לו, אומר שמדהים לו ותל אביב מדהימה, הוא מנגן על קלידים, מדי פעם על גיטרה, מדי פעם שר, מתעסק בקופסה שלו, רוקד.

    גם אנחנו רקדנו, אי אפשר היה להישאר אדישים לאיכות הצליל שיצאה מההרכב הזה, אי אפשר היה להשאר אדיש לקצב. לפני ההופעה נורא דאגתי שהם לא ישמעו כמו באלבום אבל ההופעה היתה יותר טובה מהאלבום כי היא הקפיצה את הכול בלבל אחד. הצליל היה חי. אם האלבום האחרון שלו מתחבר לי לחלומות בהקיץ שלי אז ההופעה התחברה לי לרגליים, לגוף ומשם חדרה לנשמה. זה בערך כמו יוגה שאתה מתעמל מאוד קשה פיזית כדי להגיע לשקט רוחני.

     

    הם ניגנו טראקים מהאלבום האחרון שלו וגם את Teen Angst  מהאלבום משנת 2005 ( הטראק האהוב עלי) וגם כמה קטעים שהצליחו לטלטל את הגוף לפי הקצב ושאותם לא ממש הכרתי. מתחילת ההופעה ועד סופה הוא שמר על אותו השיא ולכן זה הרגיש כמו מסיבה- הופעה ולא סתם הופעה. חייבת להודות שלא ממש הסתכלתי על השעון אבל זה הרגיש לי קצר מדי. ההופעה היתה קצרה מדי לטעמי אבל זה אולי הרגיש לי ככה כי כל כך נהנתי וידוע שכשנהנים הזמן עובר מהר.

    הם סיימו ב2 הדרנים. מחאו לקהל כפיים. ראו שגם הם נהנו.

     

     

    חבל שזה נגמר. הייתי יכולה להקשיב למוזיקה שלו עוד שעות. בתקווה שהוא אכן התאהב בארץ ויחזור לכאן להופעות עתידיות. כשיצא אלבומו הבא. אמן.

     

    כדי לקרוא קצת יותר על M83 – מי הוא ומה הוא אפשר להיכנס לפוסט שלי הזה

    http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1032634

     

    נ.ב. לא הבאתי איתי מצלמה. החלטתי שבהופעה הזו אני לא " עובדת" אלא " סופגת". כשאני מצלמת בהופעות קשה לי להתרכז ממש במוזיקה ולא רציתי לקלקל לעצמי. כמובן שכל רגע ברגע הצטערתי שלא הייתה איתי המצלמה. אז אם יש למישהו תמונות אשמח לראות.. למזכרת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/7/09 10:00:
      זה באמת הכי כיף להנות ממוזיקה שאתה הכי אוהב. אני מניחה שאני נלהבת בעיקר בגלל שיצא לי לראות ככ הרבה הופעות של הרכבים או מוזקאים שממש אהבתי את הדיסקים שלהם אך בהופעה הם איכזבו אותי. הפעם לא. מה גם שהחלטתי להנמיך צפיות לפני ההופעה ולכן הופתעתי ככ לטובה..
        5/7/09 07:11:


      חחח..אני כ"כ מבין את ההתלהבות שלך ממוסיקה שאת אוהבת ונהנית ממנה. אני מנסה לחשוב מה יותר כיף מזה ? ולא עולים לי יותר מדי רעיונות.

       

      הסגנון שלהם מוכר קצת..אולי יש להם שיר מפורסם ששמעתי...

       

      בכל מקרה,עם  כזו התלהבות, "אין ברירה" אלא לנסות אותם ולתת להם צ'אנס.

       

      תודה על ההמלצה.

        3/7/09 12:26:

      מבחינתי זו היתה ההופעה הכי טובה שראיתי. אולי ראיתי יותר טובות אבל מי זוכר כרגע.. איכשהו הכול נדחק לטובת ההופעה הזו. הופעה טובה בעיני היא הופעה שהאיכות שלה לא יורדת מאיכותו של הדיסק או ההקלטה באולפן. כמובן שהסאונד הוא הרבה יותר חי אנלוגי ומחוספס בהופעה אבל אני די מתאכזבת כשמתברר שהזמר למשל ממש זייפן או שהלהקה מנגנת מהר מדי או לאט מדי או לא בקצב או שלא מצליחים להגיע לרמת נגינה כמו בדיסק.. אז אני יודעת שהלהקה או הזמר/ת בעצם חרטה ושהכול בעצם בחסדי הטכנולוגיה. במקרה הזה אנתוני גונזלס הצליח להתעלות על עצמו מבחינתי. כי המוזיקה היתה מאוד מדוייקת וזהה לדיסק ( שעליו חרשתי ככ שאני יודעת את כל מקצבי התופים בעפ) ואם כן היו שינויים הם היו מאוד מינוריים ואולי אף הכרחיים לנגינה בLive ובכל אופן באו מאוד בטוב. אני חושבת שההופעה היתה  שונה מהדיסק אבל לא נפלה ברמתה מהביצועים שהוא עושה בדיסק ועל כך נאמר : הבןאדם פשוט מוכשר.

        2/7/09 13:51:


      (נגמרו כוכביי לצערי)

       

      יופי של ביקורת אישית

      אני מסכים לרוב הדברים שכתבת

      גם אני הרגשתי שהיה טוב, מאוד נהניתי

      מאוד אוהב את שלושת אלבומיו

      זו לא ההופעה הכי טובה שראיתי, ממש לא, אבל בהחלט מהמהנות שבהן

       

      זה נהדר שהיה מתופף חי, הוא היה מצויין וזה תורם המון

      שלושתם היו ממש בסדר, בנגינה ובשירה וכל זה

      אגב אם את רוצה את שמה אז הזכירו אותו בפורום מוזיקה אלטרנטיבית ב-וואי-נט

       

      כל מה שכתבת על מה שאמר על השפעותיו והמדע הבדיוני ושנות השבעים מתחבר לי גם עם מוזיקה משנות השבעים כמו ז'אן מישל ז'אר המתקתק, וכל מיני השפעות שכנראה השפיעו על הצרפתים שם, כמו על אייר והחבורה הצרפתית של האלקטרוניקה העכשווית

       

      אחלה סאונד ואחלה כייף היה