עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    וולפגנג שף בורגר (wolfnights) – זלילה לילית (22.06.09)

    10 תגובות   יום שני, 29/6/09, 00:46


    את המקום החבוי עם השם הלא ברור שמנת ואנוכי גילינו ממש במקרה, בחג פורים האחרון. לאחר מסיבת הרחוב הצפופה והמזיעה בפלורנטין, חיפשנו לסיים את הלילה בטעם טוב. נפרדנו מהחברים שאיתם בילינו, לאחר שלא הסכמנו על מקום לזלילה הלילית הקבועה שלנו, וחזרנו לרכב שלנו שחנה בנחלת בנימין. מבושמים קלות מהאלכוהול שנשתה לאורך רחוב פלורנטין, לא רצינו לסיים את הלילה מוקדם ולוותר על זלילה לילית, אפילו אם היא זוגית בלבד. אז אותו שף בוגר נקלע בדרכנו חזרה למכונית, והחלטנו להצליב מסלולים. חיינו על הקצה ונכנסו למקום חדש. השבוע חזרנו לשם בפעם השלישית מאז.

      בכדי לתבל את היציאה, הזמנו זוג חברים שיצא לנו להכיר עוד מתקופת הסטודנטיזם שלי. הם מיאנו לקבל את הקביעה שלנו שמדובר בהמבורגר הטוב ביותר בעיר, אך שמחו להיענות לאתגר. העיצוב של המקום, כמו כל חווית האכילה בו , הוא ייחודי ובעל אופי. זאת לא מסעדה. גם לא בית קפה. המקום נראה כמו אותם דיינרים אמריקאים שרואים בסרטים, רק מעוצב בשחור אלגנטי יותר. עם בר ארוך בו מתפקדים הקופאי ומכיני ההמבורגרים.

      הקופאית שקיבלה את פנינו, אכזבה אותנו בבשורה שאזלה מנת ההמבורגרים הקטנים שבזכותה התאהבנו במקום – 3 מיני המבוגרים עם רטבים ותוספות שונות. לאחר התייעצות עם שמנת, אני לקחתי את המבורגר הבקר שלהם, שזכור היה לי כמוצלח יותר מבורגר הטלה שניסיתי באחת הפעמים הקודמות, עם תוספות של בצל מטוגן וגבינת אמנטל מעל, מחוזק ברוטב צ'יפוטלה שמרוח על הלחמנייה. שמנת בחרה בהמבורגר בקר עם תוספת של רוטב מיונז קונפי-שום וגבינת אמנטל. הפקדתי את שמי אצל הקופאית, ויצאנו לנצל את הלילות האחרונים של מזג אוויר נעים, לפני שהלחות והחום יעיבו על הסביבה. כמה דקות לאחר מכן, כשהמנות היו מוכנות, הקופאית קראה בשמי לחזור ולשרת את עצמי ואת שמנת.

      הצ'יפס שמוגש כתוספת דק ומלאכותי, מזכיר מאוד את הצ'יפס של מקדונלד'ס, לטוב ולרע. למרות שבטח רבים לא יסכימו איתנו, אנחנו בדעה חיובית על הצ'יפס הנדון. הלחמנייה העוטפת את ההמבורגר טובה ועמוסה במיוחד בשומשום. עוד בצלחת, נמצאים הירקות הקלאסיים שנלווים להמבורגר: מלפפון חמוץ, עגבנייה, חסה ובצל.

      לאכזבתי, את  רוטב הצ'יפוטלה לא הרגשתי כלל, אך בביס הראשון נזכרתי למה הטרחתי את עצמי לחלקים הדרומיים יותר של תל אביב – הקציצה חברים, הקציצה. הבשר לא טחון מדי, כמו בהמבורגרים שאכלתי בבורגוס וללא אף חתיכה לא נעימה ללעיסה המזכירה סחוס, שבכאלה יוצא לי לעיתים להיתקל ברשת מוזס. הטעם של הבשר המתובלן הינו ייחודי ומיוחד, שמשאיר הרבה... טעם של עוד. לא ביררתי מה גודל ההמבורגר בגרמים, אך לקח לי עוד כמה ביסים מהבורגר של שמנת בכדי לשבוע סופית. שמנת לא סיימה את שלה.

      בתחקור של החברים על דירוג ההמבורגר בסוף הארוחה, סיכם את זה החבר בקרירות: "אם אני אעבור באזור פה, אני אשמח לקפוץ לאכול כאן. אבל בהחלט אין על מוזס".
    וולפנייטס לא מתחנף לאף אחד. אין פה מבצעים ולקוחות מועדון, אין כאן רטבים מיוחד שמחולקים לקהל הסועדים (ישנם רטבים בתשלום), השירות הינו עצמי והתפריט מצומצם מאוד – המבורגר, תוספות בצד ותוספת על ההמבורגר, חזה עוף ובורגר צמחוני. למרות כל המגרעות הללו ולמרות שלא צלחנו את שכנוע החברים, אנחנו תמימי דעים שזה ההמבורגר הכי מוצלח שמוגש היום.
    אולי אתם תשתכנעו...

    בכל זאת,כמה נקודות רעות: 

                1.לא נשאלנו מה מידת העשייה הרצויה להמבורגר שלנו

              2.הקופאית שאלה איזה תוספת נרצה להמבורגר: צ'יפס או סלט. מתוך כך הבנו שאנחנו מקבלים  תוספת בצידו של ההמבורגר. רק לאחר ששילמנו, הבנו שזאת הייתה דרכה להציע לנו את העסקית שלהם (55 שקלים). בדיעבד היינו מסתפקים בעסקית אחת ובהמבורגר ושתייה נוספים, ללא עסקית.

         3.המיונז שחיכה לנו על השולחן בחוץ, נראה היה שעובר עליו קיץ ישראלי ללא כל קירור וזה אינו מיטיב עמו. החבר לא היה מוכן להסתכן ולנסות אותו ובצדק. אנחנו שרדנו את החוויה.


    בשתי מילים: שמנת מתוקה 32%.


    מקומות נוספים לזלילה לילית, שאהובים עלינו במיוחד:

             טוני וספה – פיצרייה שנפתחה ע"י הבעלים של מסעדות נוספות כמו מוזס וזוזוברה בשיתוף השף ליאון אלקלעי. לפיצרייה שני סניפים בתל אביב: בדיזינגוף וברוטשילד (האחרון הינו המועדף עלינו). הפיצה נמכרת על משקל וישנם טעמים מגוונים. שמנת ואנוכי ממליצים על פיצת הבייקון עם המוצרלה המעושנת ועל טעם חדש שנוסף לרפרטואר: החריפה! פיצה עם פפרוני ופלפלים חריפים.

             "סודוך" כהגדרת המקום הינה מילה חדשה בעברית. בפועל הכירו לנו משהו פשוט שלא תפס עד היום – טוסט נקניק. גם לי היה בהתחלה קשה לעכל את הרעיון הלא מושך הזה, אך מרגע שלמדתי להזמין טוסט מחוזק ב"אקסטרא" בשר של פסטרמה בדבש וכתף בקר מתובלת, נכנעתי בשמחה לרעיון. לא לשכוח את השילוש הקדוש של הרטבים: שום, צ'ילי, פסטו.

             לסיום, סטייה קולינרית של שמנת (וגם שלי) שעדיין לא התפוגגה: נאפיס. הסניף הראשוני הוותיק שמלווה אותנו מאז נעורינו, עדיין קורץ לנו מדי פעם לאחר בילוי באזור הדרומי של גוש דן. מגוון מאפי בצק קשים לעיכול וערבים לחיך, ולא רק. אין כמו להתרסק מעייפות יחד עם החבר'ה מסביב לשולחן של הנאפיס ולטבול את הפתות (המנה שלא נגמרת לעולם. מעטים המסוגלים לסיים אותה) ברסק העגבניות והסחוג.

    שיהיה לכם בתאבון,
                      שמן ושמנת.

       
     
    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/09 09:12:

      צטט: merbe wasser 2009-07-29 01:11:20

       

      וללא ספק טוני וספה פיצה שולטת, חיי שודרגו מאז באה לעולם

       

       

      בהחלט. חיוך

      נותר רק לקוות  שהם ימשיכו לחדש (כמו הפיצה עם הפפרוני והפלפל חריף) ושישמרו על הרמה באופן כללי.

        29/7/09 01:11:

      בנדיקט מעולה, אוליב חזה אווז  באמצע הלילה אחרי בילוי מזיע...

      סנדויצ' פילדלפיה...

      וללא ספק טוני וספה פיצה שולטת, חיי שודרגו מאז באה לעולם

        15/7/09 15:48:

      צטט: alondvd 2009-07-15 12:03:02

      שמעתי רבות על המקום, לטובה ולרעה. לגבי השם - הוא נקרא בעבר Wolfgang (כביכול על שם וולפגנג אמדאוס מוצארט). עד שהגיעה התביעה להסיר את השם מצד התאגיד של השף וולפגאנג פאק, הנושא את שמו המסחרי.

      על אף שהשם גנרי, ככל הנראה החליטו ידידינו בוולפנייט לקחת צעד אחורה, להרוס את המותג שהתחילו לבנות ולנקוב בשם המוזר שבו אנו נתקלים היום (או בעצם הלילה).

       

       


      צוחק

      המקום הזה יחסית ייחודי להמבורגריות. או שאוהבים אותו, או שלא - אין הרבה שנשארים אדישים. אשמח לשמוע את דעתך, אחרי שתאכל שם.

        15/7/09 12:03:

      שמעתי רבות על המקום, לטובה ולרעה. לגבי השם - הוא נקרא בעבר Wolfgang (כביכול על שם וולפגנג אמדאוס מוצארט). עד שהגיעה התביעה להסיר את השם מצד התאגיד של השף וולפגאנג פאק, הנושא את שמו המסחרי.

      על אף שהשם גנרי, ככל הנראה החליטו ידידינו בוולפנייט לקחת צעד אחורה, להרוס את המותג שהתחילו לבנות ולנקוב בשם המוזר שבו אנו נתקלים היום (או בעצם הלילה).

        15/7/09 08:50:


      גם אני אוהב את האנגלית בבנדיקט

      ולארוחה לילית ממליץ על מג'יק בורגר שמול כיכר רבין בת"א (קרוב לקולנוע גת)

        6/7/09 23:43:


      BongoMan - תודה על המילים החמות.

       

      בנוגע לבנדיקט... אכלנו שם פעם בעבר את הארוחת בוקר האנגלית (אם זהו אכן שמה), עם הנקניקיות והשעועית. היה לא רע.

      אנחנו באמת צריכים לנסות בביקור הבא שלנו, את המנה שעל שמה המסעדה קרויה.

        6/7/09 11:12:

      צטט: הולמס 2009-07-01 17:31:02


      בנדיקט

      בן יהודה פינת ז'בוטינסקי.

       

      24/7

       

      שווה ביותר.

       

       

      מה שהוא אמר

       

      בעיקר ב-3 בבוקר

        1/7/09 17:31:


      בנדיקט

      בן יהודה פינת ז'בוטינסקי.

       

      24/7

       

      שווה ביותר.

       

       

      גם OLIVE בקרליבך-לינקולן פתוחה בלילה (24 שעות ליתר דיוק) - אחלה סנדוויצ'ים! הצוות די מחופף אז עדיף להסתכל על התפריט הענק שבכניסה, לבחור, ולא להתברבר איתם בצחוקים ובשאלות. ומי שרוצה קפה טוב בשלוש לפנות בוקר יכול לנסוע ל"לחמים" בחשמונאים.
        1/7/09 13:58:

      אולי בגלל שאני לפני ארוחת צהריים ואולי בגלל יכולת הכתיבה ואולי (אחרון)  בגלל החיבה הגדולה שיש לי להמבורגרים

      אהבתי את הפוסט.

      יצא לי לאכול מספר פעמים המבורגרים של וולפגנג (בטייק אווי) והם לא רעים.

      על אף הנאמנות הרבה שיש לי לבלאק הצלחתם לפתות אותי לבדוק את הוולפנייט.

      פרופיל

      שמן ושמנת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין