סוניה (סייעת ראשית בועדת חקירה ממשלתית) 'מתאבדת' על פסי רכבת בדרכה לשימוע, גנב אנונימי נורה בסימטת רחוב חשוכה, קאל מקפרי (כתב ראשי בוושינגטון גלוב) עושה את החיבורים בעצמו...

קאל וסטפן קולינס (בן אפלק) , חבר קונגרס פופולרי העומד בראש הועדה הם חברים ותיקים מימי הקולג'

שעה שקולינס מזיל דמעה בפומבי על מותה של הסייעת נחשף הרומאן בין השניים.

למרות יריבויות מהעבר, קאל (ראסל קרואו) נרתם להגן על חברו משכבר הימים מפני התקשורת הממהרת להפליל, באותה נשימה יוצא הכתב מקפרי אחר סקופ חדש ולוהט, גבול מטושטש מפריד בין השניים (עיתונאי וחבר כאחד)

קאל כך מסתבר מנהל רומאן בעצמו, עם מי אם לא אשתו היפה של קולינס (רובין רייט פן) אך בתור מקצוען הוא מצליח להניח את הרגש בצד ולהתרכז בעובדות המסגירות כמו בומרנג את מי שחשבנו לקורבן...

דלה פריי, כתבת צעירה ונחושה מצטרפת לתחקיר וסופגת בעצמה מס' כדורים בדרך לחשיפת האמת

פאזל מורכב מתחבר לתמונה מושחתת למדי כאשר אותו תאגיד (פוינטקור) העומד למשפט ציבורי מתברר כתמנון רב זרועות, אף אחד לא נותר מיותם מאשמה והשאלה הגדולה שנדמית כשורה התחתונה בכל הבלאגן היא כמה רחוק שווה ללכת בשביל סיפור טוב????

עיתונאי ופוליטיקאי? לא שילוב מנצח בתור חברות אמיתית, תאגיד אימתני בתור צלע שלישית מכריע בין האמת לבין זו שתצא לאור...

עלילה מעט מסובכת אבל כשכסף גדול עומד מאחורי הקלעים הכל מתבהר...

לולא אפלק וקרואו בתפקידים הראשיים זה לא היה נראה אותו דבר – משחק מצוין!

הדגש על מערכת העיתון בניהולה של הלן מירן נותן ערך מוסף לנקודת מבטם של אמצעי התקשורת על המתרחש...

מומלץ... לא בחום אבל שנון וחביב