עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    הכל דבש

    ביקורת על "החיים הסודיים של הדבורים"

    הכל דבש

    1

    סרטים  

    3 תגובות   יום שישי , 1/5/09, 19:08
     הסינמטקים (ירושלים ותל אביב) ממשיכים לעשות את תפקידם נאמנה וממשיכים להביא סרטים שהמפיצים ויתרו עליהם. אז אחרי "רייצ'ל מתחתנת" ו"אננס אקספרס" הגיע תורו של "החיים הסודיים של הדבורים" ואני אומר לכו תבינו את המפיצים, את "ד"צ הוליווד" (כן מופרך כמו שזה נשמע...) ניתן לראות במגה-בית קולנוע הקרוב למקום מגוריכם ואילו את שלושת הסרטים הנ"ל יוק. כלום. והפעם ממש תעלומה...סרט המבוסס על רב המכר של סו מונק קיד מתוחזק בשלוש דיוות אמריקאיות חזקות ביותר (קווין לטיפה, ג'ניפר הדסון ואלישיה קיז...לא פחות!) ובנוסף דקוטה פאנינג בתפקיד הראשי (ואיך שהיא מתבגרת.. ואנחנו עוד נדבר על הקאסט הזה) ועדיין הסט הזה מוקרן רק בסינמטקים. מוזר תאמינו לי. אז נכון, הסרט נכשל בארה"ב (וזה לא פעם מדד למה שנגזר עלינו לראות...) אבל זה לא אומר שהוא גרוע. בכלל לא.המקום: הדרום הגזעני של ארה"ב. השנה: 1964. לילי היא נערה מתבגרת אשר בילדותה ירתה למוות בשוגג באמה (זה לא ספוילר זו סצנת הפתיחה...) ומאז חיה חיים רדופי אשמה גם בזכות אביה המתעלל והממורמר (פול בטאני שבהתחלה בקושי זיהיתי אותו, בתפקיד קטן יחסית אך מלא תנופה). יום אחד בורחת היא עם האומנת השחורה רוזלין (ג'ניפר הדסון) שעוברת התעללות בפני עצמה, והולכת לסגור מעגל עם חייה של אמה. זהו בעצם מסע של גאולה ושחרור אפשר לומר, בו היא מגיעה לביתן של שלוש אחיות שחורות (קווין לטיפה, אלישיה קיז וסופי אוקונדו המעולה!!!!). ושוב אנו מתחילים לעבור כאן סוג של תהליך חניכה קטן, המרמז ומקביל את חיינו בכלל וחיי הנשים בפרט לעולם הדבורים.אין ספור נושאים קשים מועלים כאן- גזענות, דת, אשמה, התעללות, שנאה ואהבה, יחסי הורים ילדים, שגעון, זכרון, גירל פאוור (במאי אחר היה עושה כאן מטעמים אקטיביסטים) ובעיקר שחרור, גאולה וסליחה. והכל עטוף בדבש. המון דבש- מטאפורי ופיזי. לפעמים עודף הדבש הזה הוא בעוכרי הסרט (כמו גם המיסיונריות שהסרט לוקה בה וקצת פגם מההנאה). אז מי שסובל מסוכר זה ממש ממש לא בשבילו, אבל איכשהו הכל עבד עלי (מה זה עבד, בכיתי כמו ילדה J). ולא סתם- צוות השחקנים המעולה נותן עבודה כמו שצריך בראשות דקוטה פאנינג, אותה ילדת פלא אמריקאית שבשנים האחרונות סבלה מאינפלציה ביותר מדי סרטים, הפתיעה כמתבגרת העוברת את המסע הזה וכאמור לצידה שלוש דיוות (מעניין למה דווקא זמרות נבחרו לתפקיד הנ"ל..) שיחד עושים אנסמבל מיינסטרימי מתוק מדבש אך יעיל ומרגש.
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/5/09 22:05:

      לדעתי זה היה סרט ממש גרוע

      יש דברים יפים שעדיף להשאיר על הכתב

      או למצוא מעבד יותר מוצלח

       

        9/5/09 15:44:

      אם אתה אוהב סרטים של סינמטק אז אני ממליצה בחום!!! על הסרט ויטוס (Vitus),זה סרט גרמני קסום, מרגש ונוגע ללב. אני יכולה להגיד בפה מלא שזה הסרט הכי טוב שראיתי אי פעם!!!

      תהנה...

        2/5/09 18:49:

      תודה תודה לך.

      בעבר קראתי את הספר  ונהניתי עד כלות.

      מאז ממליצה עליו כל פעם מחדש.

      אני שמחה לדעת שמוקרן גם סרט שנוצר בעקבותיו.

      אני תמיד עושה את הדרך בכיוון הזה: קודם הספר ורק אח"כ הסרט.

      איזה יופי שהסרט נגע בך כך (הזכיר לי את מה שחשתי בתום הקריאה).

      מאמצת את ההמלצה שלך. אלך לצפות.

      אגב, אנחנו נוכחים כל פעם מחדש שהכתרת "רבי-מכר" אינה ערובה לאיכותם.

      כך גם לגבי ספרים מעולים שלא זכו למדד מכירות גבוה, למרות (ואולי דוקא בגלל) איכותם.

      וכך, למרות טיבם המשובח, הם אינם מבוקשים בקרב רוב הקוראים.