עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    תווים מהחיים שלי

    ארכיון

    ארה"ב

    40 תגובות   יום שני, 6/4/09, 20:10

    מחר אני נוסע ללוס-אנג'לס.עיר מוזרה עם המון שטח,אגו,רחובות שלא נגמרים ולא מעט צביעות ושטחיות.מבחינת כנות האיש שברחוב- תנו לי את ניו-יורק,אם כבר.אבל אני נוסע בעניני עבודה ואת הסדר אעשה עם חבריי הטובים רון ומיכאלה.

     נולדתי בניו-יורק לפני 46 שנים ואת הראשונות שבהן חייתי שם,בלונג-איילנד ברח'  וודפילד. אני מניח שאת חמש השנים הראשונות פחות זוכרים אבל מניסיון יש להם חשיבות מכרעת בעיצוב האדם.אני מקנא בישראליות של יאיר לפיד ולעולם לא אוכל להדביק את הפור של חמש השנים האלה.השנים שהתינוק יונק מחלב אימו ומוזיקה ישראלית מושמעת ברקע והופכת לפס-קול ילדותו.חבריי אומרים לי שאני מפגר.אני שמעתי ביטלז והביביסיטר שלי לבשה פרחים בשערה.

    אבל אלה החיים שלי והקנאה שלי ביאיר עטופה באהבה אליו ובאהבת עולה חדש למדינה הזאת.תדעו שזאת אהבה אחרת.אני הייתי צריך להתקבל למועדון.עבור עולה חדש לא מדובר בחברות אוטומטית ,יו נו?

    אבל חשוב לי מידי פעם לנשום אוויר של אנונימיות.להיות רמי בלי הקלינשטיין וסתם לשבת בבית-קפה ולהסתכל על אנשים ולא להיפךחיוך,לתפוס הופעה טובה ולחיות בלי חשבון ,ככה לכמה ימים.וגם אם זה קורה בעיר המלאכים זה  בהחלט יכול להיות נעים.

    כי הצד השני של המטבע(תמיד יש צד שני)הוא שאי אפשר להוציא ממני את חמש שנותיי הראשונות.שנים בהן עוד הייתי ילד יהודי אמריקאי שחוה את מותו של קנדי, את כיבוש אמריקה ע"י הביטלז ,את הביץ'-בויז ,את בית הקיץ ליד האגם ,את ההמבורגרים הממש טעימים (כשלכם היה רק ווימפי מסכן)ולבסוף את ההחלטה הלא הגיונית של אבא למכור הכל ולהעלות את משפחתו לישראל.אם כאן גרמתי לכם לבלבול קטן זה בסדר.התכוונתי לזה .אומרים שביום טוב אפשר לראות בבת אחת את שני צידי המטבע.

    להתראות עוד 10 ימים חבריי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/09 21:02:


      אז כמה מילים...

       

      אכן חמש השנים הראשונות הן המעצבות את האדם, רגשית וחברתית.

      ו"לנוף ילדותינו" משמע משפחה - הדינמיקה בין בני המשפחה, וסביבת גדולינו בעלת משמעות ניכרת על חיינו.

       

      יש השפעת לאוירה המדינית, לתרבות המדינה ובכלל אנשיה.

       

      איחולי אהבה לכווווולם

       

       

       

        23/4/09 13:29:

      לקח לי שנתיים להבין שאין שם צביעות.

       

       

      חוצמזה, אם אתה זקוק למנת אנונימיות אמיתית, סע לפורטלנד (אורגון) יש שם 2 ישראלים, בקרוב - שלושה...

       

       

        22/4/09 20:15:

      נו...ספר קצת חוויות.

       

        22/4/09 11:36:
      תהנה,ותעשה חיים,כל אחד וילדותו שלו מה שלך היה לא היה לאחר וכן ההיפך.
      אל תשכח לספר חוויות:-)
        21/4/09 03:22:

      בס"ד
      אמן מוכשר וסולידי, בחור מדהים ומיוחד,

      אהוב על מרבית העם בזכות הפשיטות שבו

      והחיוך המאיר שלו...

      רמי היקר,

      עלה והצלח בכל מעשיך 

      אמן!

      מאחל באהבה,

      רועי דרעי

      roeederi

      www.roee.tk

        21/4/09 01:30:

      אני הייתי מוכנה לצאת לאיזה חופשת מולדת :)) למה תמיד הדשא של השכן ירוק יותר,אה..אה..

       

      טוב אני כבר לא מאחלת טיסה נעימה וחופשה נעימה כי כבר חזרת :)

       

      מחכה לקרוא איך היה...

        21/4/09 00:32:

      רמי,

      סע ותעשה חיים

      העיקר שתחזור בשלום ותמשיך להופיע ולתתאת הטאצ' האמריקאי במוסיקה שלך שהקדימה את זמנה בארצנו הקטנטונת :)

      אתה יוצר דגול  את זה לא צריך לומר לך

      מקווה שיבוא יום ותתארח אצלי בהופעת קאברים שאני עושה יהיה לי העונג לשיר איתך 

      ד"ש חם לאלון הילל

       

       

        20/4/09 23:54:

      למלאכית של עצמה

      אנא קבלי את התנצלותי אם חשבת לרגע שהכוונה שלי הייתה לקהל הנפלא בטמפל סיני.אם כזו הייתה הגישה אז המופע לא היה מרגש כפי שבאמת היה.אינראקציה אמיתית וסוחפת.-זה מה שקרה שם.אבל ברחוב בחנויות והאוירה הכללית היא כזאת ואת בעצמך מודה בזה.לא לחינם היא עיר הסרטים.אבל טין לי ספק שבקרית "המלאכים" הזאת את באמת המלאכית של עצמך ושכמוך יש עוד הרבהצוחק

        20/4/09 01:02:

      אינג'וי!!
        19/4/09 09:53:

      צטט: פיצה סמדר 2009-04-19 07:50:33

      בפעם הבאה קח אותי איתך!קריצה

      פיצה סמדר ! תרגיעי בבקשה... הקריצה הזו לא נראית לי.

       

        19/4/09 07:50:
      בפעם הבאה קח אותי איתך!קריצה

       שלום רמי,

      קיבלו אותך בלוס אנג'לס

       בזרועות פתוחות והמון אהבה

      היתה הופעה מקסימה

      ובכלל תמיד כייף כשאתה מגיע

      אכן,

       עיר מוזרה לוס אנג'לס
      ואומנם הצביעות פה היא מנת יומנו

      אבל הכבוד והיחס שקיבלת היה אמיתי ונכון

      זכור לא לירוק לבאר...

      שלא ייבש

       

      ושיהיה בהצלחה עם הדיסק החדש 

       

        19/4/09 01:23:
      אז,,,,,מה,,,,אתה,,,,,רוצה,,,,,סע,,,,,
        19/4/09 00:45:


      להתראות.

      האם תמיד ההורים עושים עבורונו את ההחלטות הגורליות?

      לי סיפור דומה עם אוסטרליה.

       

      דורי.

       

        18/4/09 13:47:

      החיים זה עכשיו!

      ואתה יודע את זה, אני בטוחה

        18/4/09 13:13:

      צטט: אלינוריגבי 2009-04-18 12:51:07


      הי בנות !!!!  אני חייבת לשתף אתכן במשהו.... פורטיס ואני קורעים את לוס אנג'לס.... כל כך יפה כאן... הוא לקח אותי למקומות מדהימים ורומנטיים כמו מגדל אייפל, מגדל פיזה ומגדל העמק... אנחנו מסתובבים ברחובות העיר כמו שני ילדים מאוהבים והכי כיף שכאן לא מכירים אותנו... אנחנו זרים.... (רמי אפילו שם לי יד המותן...). 

      מחר בבוקר פורטיס לוקח אותי לדיסנילנד, ואני מתרגשת עד עמקי נשמתי. אנחנו נהיה, רק אני והוא ורכבת ההרים... (כמובן שאני אגיע ללא חזיה על מנת לחוש במלא עוצמתה של הגראביטציה).

      אז בינתיים בנות... אני, אלינוריגבי, כאן בלוס אנג'לס הרחוקה... שולחת לכן המון נשיקות... ואל תקנאו... בבקשה... כי מה שיש לי עם רמי הוא פיזי לחלוטין. רק פיזי. אין שום דבר אפלאטוני.

       

      בברכה - אלינוריגבי, מדווחת מלוס אנג'לס המושלגת.

      רוצים תמונות

      רוצים תמונות

       

        18/4/09 12:51:


      הי בנות !!!!  אני חייבת לשתף אתכן במשהו.... פורטיס ואני קורעים את לוס אנג'לס.... כל כך יפה כאן... הוא לקח אותי למקומות מדהימים ורומנטיים כמו מגדל אייפל, מגדל פיזה ומגדל העמק... אנחנו מסתובבים ברחובות העיר כמו שני ילדים מאוהבים והכי כיף שכאן לא מכירים אותנו... אנחנו זרים.... (רמי אפילו שם לי יד המותן...). 

      מחר בבוקר פורטיס לוקח אותי לדיסנילנד, ואני מתרגשת עד עמקי נשמתי. אנחנו נהיה, רק אני והוא ורכבת ההרים... (כמובן שאני אגיע ללא חזיה על מנת לחוש במלא עוצמתה של הגראביטציה).

      אז בינתיים בנות... אני, אלינוריגבי, כאן בלוס אנג'לס הרחוקה... שולחת לכן המון נשיקות... ואל תקנאו... בבקשה... כי מה שיש לי עם רמי הוא פיזי לחלוטין. רק פיזי. אין שום דבר אפלאטוני.

       

      בברכה - אלינוריגבי, מדווחת מלוס אנג'לס המושלגת.

        18/4/09 04:16:

      בהצלחה
        17/4/09 20:15:

      הי רמי,

      ראיתי אותך אתמול באנגר 3 בהופעה, אז אני מניחה שחזרת... מקווה שהצלחת להנות מהאנונימיות ומהקפה בעיר ההומה, המהווה מחקר אנטרפולוגי בפני עצמו. (אני מסוגלת לעשות אותו דבר בסנטרל פארק, סתם לשבת שעות ולבהות באנשים החולפים ולספר לעצמי סיפורים עליהם...) בכל מקרה גלשתי... רק רציתי להודות לך על חוויה מדהימה אתמול שזרקה אותי מעל 10 שנים אחורה לשנות האונ' החופשיות בהן ראיתי אותך בהופעה בפאב קטן בחיפה....

      תודה על הזכרונות

      חולמת.חיוך

       

        17/4/09 19:13:

      סיפור נחמד. אמנם ילד בן שנה לא יכול לחוות על בשרו את מות קנדי... אבל ההורים בטח זוכרים היטב את הארוע.
        16/4/09 03:04:

      אפשר גם אפשר

      כשהמטבע מסתובב באוויר אחרי שמעיפים אותו עם האגודל בעץ או פלי

      אבל בסוף הוא נופל על צד אחד...

        16/4/09 03:03:

      כייף לך...כל נסיעה והתאווררות מסיר הלחץ שלנו - מבורכת. והנה קפצתי כאן לביקור... ובטח כבר חזרת. האם זה נקרא קאמבק?
        16/4/09 00:33:


      תהנה וחזור בשלום.

      זיוה

        15/4/09 16:15:


      לידיעת ה"אנונימי" הזמני,

      כולנו אנונימיים, אף אחד לא באמת יודע על הצד השלישי של המטבע, זה שבזכותו אנחנו חיים בשלום עם השניים האחרים.

      הכי חשוב שהבחנת בעניין ההתבוננות,

      היא מבדלת מצד אחד מקרבת מצד שני

      בטח יש כאלה שיקראו לזה פרופורצייה, אבל זה סתם בגלל שהצד הפחדני שלהם בעלייה...

      חג שמח, ושיר שכתבתי שתוכל לאמץ ברגעים צלוליינים ( שזה צלולים עם אומץ )

      מחשבה / לי-את דנקר

      לפני שתפגע לי בחוש השלילה

      אני אעמוד בֱּפַנֶיך,

      צלולה,

      דרכי תעבור שיירה של מילים

      מתחמקות משלך מרכיבות

      לי פנים של אשה,

      אנחם בך

      כל הפחדים מתוכי,

      אלחם בך

      כמו שאהבת ביום הלבן,

      אצא במחול אהבה לעצמי

      אֶפּצַע משמחה נקייה מהיסוס,

      יעלמו הקמטים,

      במקומם יתגלו נמשים של תקווה,

      ואגיד לך לא!

      ואפילו אחרת,

      אניד עם הראש את חוש השלילה

      ואדע

      זריחה חדשה מתחילה...

        14/4/09 20:50:

      מאחר והתחנה הבאה בארץ היתה גם התחנה שלנו וכילדים של ניצולי שואה הרבה לא הפריד לטעמי וגם הישראליות שלנו לקתה בחסר...

      ואלי מה שזר איפשר את ההתרגשות לפני הקונצרט אצל אאידה.. ומאפשר היום את תחושת השכונה שהיתה לנו גם אם לזמן קצר... כשבמקרה יצא לנו לשתף מעלית ...

      חג מוצלח ושלווה כחולה כמו שאפשר לקבל רק כשמתבוננים מרחוק מעבר למבט לחופי האוקיאנוס ...

       

        13/4/09 09:59:


      רמיל'ה,

      תעשה חיים משוגעים.

      חג שמח ואביבי

      עינת

        13/4/09 09:58:


      רמיל'ה תעשה חיים משוגעים.

      חג שמח ואביבי,

      עינת

        12/4/09 21:45:

      רמי אין לך במי לקנא תשמח במי שאתה, לא חסר לך כשרון רגוע

       

      חג שמח

        11/4/09 12:37:

      כנראה שמה שבער באבא שלך זו הקנאה בישראליות של טומי לפיד,

      משפחת לפיד ניצלה מהשואה וראתה בישראל מפלט...

      משפחת קליינשטיין ראתה בישראל אלטרנטיבה ומקום טוב יותר

      לגדל בו ילד יהודי ...

       

      מה זה משנה בסופו של דבר שניהם טעו קריצה

       

      אפילו בזרמי היהדות השונים מתייחסים לחוזר בתשובה, כמי שעשה

      דרך ארוכה יותר, מכובדת יותר ורצופת ויתורים מאשר אדם שנולד לתוך המסורתיות.

       

       

       

      תבלה לך, חג שמח !!!

        10/4/09 22:49:
      גם לי היה מה להגיד אבל אנחנו לא חברים וגם לא נוכל להיות אז נסיעה טובה וחזרה בריאה ילד
        10/4/09 15:04:


      היי רמי*

      חג שמח

      מלא אור אהבה

      וכמובן פורח

      בלב

      ובנשמה

      חזור בשלום

      במהרה....

        9/4/09 22:57:


      רמי מצאתם מקום טוב אתה ומיכאלה אבל מיכאלה 1713 אני נשארת פה עם הפרחים והפרפרים,עד ש...נקום וניסע

      שיהיה לכם בהצלחה בהופעה ותהנו ממזג-האויר המקסים שם,קליפורניה מה צריך יותר..............ב-ה-צ-ל-ח-ה

                                                                        

                                                                                                                                           מיכאלה 1713

                                                                                                                                           אמנית יוצרת אבסטרקטחיוך

        9/4/09 22:35:

      הזרות הזו היא הערך המוסף...וכדי לראות את שני הצדדים צריך לדעת לקרוא בין השורות ...חג שמח ואנונימי איש.קריצה
        9/4/09 19:48:


      חג שמח..

      חופשה נעימה

        8/4/09 00:23:
      וזו גם סוג של חרות לא??
        7/4/09 20:49:


      עשית לי חשק להגיב על ארה"ב בבלוג שלי!

      גם אצלי השורשים הם קצת אמריקאים ואני מאוד מתרגשת לחזור לגור שם. מתה על הנימוסים שלהם והקורקטיות שלהם - בכלל, בכלל, בכלל לא קוראת לזה צביעות והלוואי ואנחנו, הישראלים, היינו יכולים להיות פחות 'דוגרים' ויותר קורקטים ונעימים!

      זה כיף הגיחות האלה. תעשה חיים!!!


      חג חירות שמח חיוך

      איריתה

        7/4/09 13:41:

      כולם חוזרים בפסח אל שורשיהם. אני עושה את זה בחדרה, אתה בארה"ב. לא רע חיוך

       

      חג שמח ונעים! 

        7/4/09 12:25:

      נסיעה טובה רמי

      תהנה. ותנסה גם קצת לנוח...

        7/4/09 00:43:


      תעשה חיים ואם אפשר, פאקט ווינסטון  :)

       

       

      פרופיל

      רמי ק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ספורט הארץ