Gifted
הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....
מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
\"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"
אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting 03-5185125 end_of_the_skype_highlighting
קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).
פרופיל
פוסטים פופולאריים
-
לפעמים זה בסך הכול טוסיק
7/3/09 | 9700 צפיות
-
פירוק התערוכה של צדוק בן דוד במוזיאון ת"א
3/3/10 | 13137 צפיות
-
על פרטיות מול אינטימיות
25/7/10 | 6362 צפיות
-
מרכיב ומרכיבים
5/11/09 | 2758 צפיות
-
תערוכה של עוד אמנים סודיים - בה גם הצופים נהנים
15/12/09 | 4588 צפיות
-
"שיגעונו של האמן היום היא שפיותו של הכלל מחר"
16/12/11 | 1968 צפיות
לפעמים זה בסך הכול טוסיק
black ass צילום:אמן סודי
טוב, כבר בפוסט הקודם הזדמן לי לרדת מתחת לחגורה (ובמקרה גם מדובר בבית העתידי של ראש הממשלה...), גם לאחרונה בקפה עלו לא מעט פוסטים בנושא של סובלנות, מיניות ויחסים הומוסקסואליים אז חשבתי לשתף אתכם בסידרת הצילומים הזאת שלפני שבוע שבועיים שלחתי לאיזה תחרות צילום וגם בחוויה מהקיץ בסן פרנסיסקו (וגם עוד מעט פורים אז בכלל טוב אולי כמה אנשים דווקא יורידו מסכות...).
גם בקיץ האחרון הזדמן לי להיות בסן פרנסיסקו בחלק מהזמן במסגרת העבודה וחלק בשביל ההנאה. למי שעוד לא הזדמן להיות בסן פרנסיסקו העיר ידועה בעליות ומורדות שהיא נבנתה עליה, היא ידועה בשל גשר הזהב ובוסף בליברליות שלה שחלק ממנה מתבטא באחד מקהילות ההומוסקסואליים הגדולות ומשפיעות בעולם שרובה מתרכזת באיזור שכונת ה"קסטרו".
בקיץ בסן פרנסיסקו כמעט בכל סופשבוע נערך לו איזה יריד רחוב שמייצג קהלים שונים של העיר - מצעד האהבה (שמייצג את כל חובבי המסיבות, המועדונים וחובבי המוזיקה האלקטרונית) , יריד הרחוב של הקסטרו (שמייצג את קהילת ההומואים והלסביות והטרנסג'נדר), בלו גרס פסטיבל (מוזיקת בלוגרס), מצעד הגאווה ועוד רבים וטובים. בקייצים האחרונים בהם הייתי בסן פרנסיסקו תמיד פיספסתי את יריד הרחוב "הידוע לשימצה" של רחוב פולסום (Folsom) שנערך לו בסוף ספטמבר האירוע הראשון מערך לו בשנת 1984 וניקרא אז “Megahood” ומטרתו היית לתמוך בעסקים, בשביל להראות לשאר הציבור בעיר שאיזור זה שלו אינו "איזור הרוס/קמל" (שחלק ניכר מהתושבים באיזור זה היו אוכלוסיות מוחלשות וקהילה גדולה של הומואים ולסביות - שחלק ניכר ממנה משתייך לקהילת הסדו-מאזו), ובנוסף לעורר ולהגביר את המודעות למחלת האיידס שהחלה להרים את ראשה בשנים אלו.
כיום זהו האירוע חד היומי הרביעי בגודלו בארה"ב שמושך אליו כ-300,000 אנשים מדי שנה ומגייס תרומות של 250,000$ דולר (הכניסה היא ללא תשלום אולם אתה מתבקש לתרום כ-7 דולרים או יותר עבור הקהילה), ואירוע הסדו-מאזו הגדול בעולם שמאורגן ע"י אירגון ללא מטרות רווח שמטרתו לשרת את הקהילה הבוגרת האלטרנטיבית של סן פרנסיסקו, היריד מטרתו לעודד גיוון בקרב קהילת הסדו-מאזו (שדרך אגב - הם מגדירים אותה בתור "קהילת העור") ולהדגיש את החוש כלפי הקהילה, גיוון, שיתוף פעולה, בריאות וזכויות האזרח כל זאת ע"י כך שהוא מאפשר מקום התכנסות לביטוי עצמי (רדיקאלי מאוד לעיתים) שמבליט חופש, כיף ועליזות תוך כדי גיוס כסף לצדקה.
כשהלכתי לאירוע ידעתי פחות או יותר על מה אני הולך "ליפול" (למרות שבחוויות רדיקאליות בחיים אתה אף פעם לא מוכן עד לאחר שאתה חווה את החוויה), היו שם לא מעט אנשים בשלבים שונים של עירום ובפעילויות שונות ומגוונות - מדוכני הצלפות, אנשים מאוננים באמצע הרחוב כשלגופו רק מסכת עור על פניו, שיעור קשירות סאדו על התמרור של העצור וכ"ו - כל זאת בלב בעיר - מאוד משעשע.
זה גם היה גן עדן לצלמים, למרות שתנאי הצילום (המוני אנשים וצפיפות רבה) היו לא מהמיטיבים, גם כצלם היה חשוב לי לתפוס את הזוית המיוחדת ולנסות לבודד, למקד, ולתמצת את החוויה תוך כדי שכך שאני מעלה ומקדם את הסוגיות שאותי מעניינות כיוצר -
- מדוע לעיתים קרובות עירום כה מרתיע אותנו למרות שמדובר בדבר כה טבעי (בגן העדן אחרי שהפסקנו להיות תמימים ולקחנו ללא רשות את "הדעת" פתאום התחלנו לכסות את מערומינו - והתחלנו לקרוא להם מבושיינו כאילו יש לנו משהו להתבייש בהם....).
- ביטוי אישי רדיקאלי (משהו שלמדתי בפסטיבל האיש הבוער שם נושא זה מהווה חלק משמעותי ביותר מפילוסופיית האירוע) - האם הבחור שמאונן לו באמצע הרחוב עם מסכת עור על הפנים (כי כנראה זה עושה לו טוב, ועושה לו עוד יותר טוב שמצלמים אותו) זה בסדר וזהו ביטוי עצמי רדיקלי אולטימטיבי (האיש עושה אהבה עם עצמו באמצע הרחוב וחולק את זה עם כל הסביבה) או שהאיש הזה חולה חברתית ומאוד בודד ורוצה צומת לב.
- מהם נורמות חברתיות "ראויות" - כולנו גדלים ומלמדים אותנו ומטביעים במוחינו את המושגים של "נכון" ו"לא נכון" "טוב" ורע".
- מדוע מין (שהוא הדבר שמקיים אותנו כחברה אנושית הוא דבר שבו זמנית יש לנו כל כך הרבה משיכה אליו מצד אחד ובו זמנית רתיעה והרבה טאבואים סובבים סביבו (והוא הבסיס לאחת התעשייות הכי ריווחיות בעולם - פורנו, וזנות).
- ויש עוד נושאים רבים וטובים אבל מספיק לעת עתה -לפעמים זה בסך הכול טוסיק - הדבר החמוד הזה שעושה לכם נוח עכשיו כשאתם יושבים מול המחשב וקוראים את הפוסט הזה ..... זוהי הסידרה של הטוסיקים
צילום:אמן סודי big guys ass
צילום:אמן סודי we have two hands and one ass
צילום:אמן סודי skinny ass
ass help HIV צילום:אמן סודי
for the love of ass צילום:אמן סודי
צילום:אמן סודי this is MY ass
צילום:אמן סודי untitled
צילום:אמן סודי flat ass
צילום:אמן סודי big ass small girl
"היי תראה גם לזוג הזה יש תחת" צילום:אמן סודי
צילום:אמן סודי Golden ass with golden boots
ופה יש עוד קצת תמונות מהיריד כדי שתבינו אולי קצת יותר מה הולך שם (ואולי גם תקבלו איזה רעיון שניים לתחפושת בפורים - או לאיזה משחק חדש בבית...)
אני לא בטוח שהייתי רוצה להיות הכלבלב שלהן.... צילום:אמן סודי
כולה בחור גדול ושעיר מדבר בעירום בפלאפון צילום:אמן סודי
כל אחד מתרגש מדברים שונים בחיים....צילום:אמן סודי
זאת לא המשטרה המקומית... (וגם לא דוגמני תחתונים) צילום:אמן סודי
אחת מהאחיות של המנזר (שאני לא ממש זוכר את שמו) צילום:אמן סודי
צופים אקראיים בחלונות הבתים - המלך והמלכה (היא מלכה אותו כל לילה לפני השינה). צילום:אמן סודי
היא נראית לי ממש נחמדה אבל גם היא - אני לא בטוח שהייתי רוצה להיות הכלבלב שלה... צילום:אמן סודי
וזה קצת יותר לכיוון שאני מחפש (לא, לא הבחור עם החליפה הלבנה...) צילום:אמן סודי
זהו בנתיים לי עדיין אין ממש רעיון לתחפושת ומידע על מסיבה טובה (אז אתם מוזמנים לתרום - רעיונות או מסיבות...).
ומותר לשתף — להעתיק, להפיץ ולהעביר את התמונות הללו כל עוד -
ואם אתם רוצים לראות ולקרוא על עוד עבודות שלי שקשורות לנושא יש פה: - על אמנות, פרסום, תקשורת ומציאות חברתית
חג שמח - אל תשכחות לפעמים לשים מסכות, להוריד אותם ולא להיות תמיד צבועים..... ולמי שרוצה לנסוע לסן פרנסיסקו לאירוע פה יש את הקישור לאתר היריד |
תגובות אחרונות
-
~שקט~@
בתגובה על על זיהום-פרסום, מיתוג, ישראליות ו(מוח) כוורת...
-
נערת ליווי
בתגובה על הגן בבינאלה של ונציה
-
shatil
בתגובה על מחווה לאוצרים ומבקרי אמנות
-
~שקט~@
בתגובה על הזמנה לפרידה מקירות....
-
או-רית
בתגובה על שלווה אינסופית 2007 , Lamda Dibond ,70X100 cm, edtion of 6+1 Artist Print
-
נערת ליווי
בתגובה על הרצאות קרובות - מאי/יוני
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מדוע יש להוקיע הומוסקסואליות ?
- אני דווקא מכיר לא מעט אנשים שמוקיעים אוננות כשפיכת הזרע לשווא והשחטת הנפש.
מדוע אתה טוען שאני בור ועם הארץ - להפך יש לי לא מעט ידע (ואני תמיד שמח ללמוד את כל מה שאני לא יודע - שזה בכלל לא מעט...) לכן אני משתף אותו איתך כדי שתוכל קצת יותר ללמוד עלי ועל העניינים שאני עוסק בהם - שאחד מהם זה הנושא של "מיגדר" ו"מיניות".
בנוגע לרוחניות - אני גם יכול לצטט מתוך ההצהרת אמן שלי -
"When I go to photograph, I’m in a way going into a different dimension where only me and my camera exist and I’m on a quest for the perfect image, the perfect light, the perfect angle. As a photographer it is my passion to have my work represent who I am; I take only the good but always learn from the bad. I look at the world with a positive lens especially when it’s hard, and always – always – with a smile".
טוב, מצטער שאני לא ידעתי שאת משתתף בתוכנית האח הגדול - אני משתתף בצערך ואני מקווה לך יציאה קלה ומהירה (מדוע ההפקה סידרה לך חיבור לאינטרנט - זה לא נגד החוקים שהם עצמם קבעו ? הם-אתה לא מקבלים מספיק חשיפה ?)
דרך אגב - איפה אפשר ללמוד/לקרוא עוד עליך כיוצר ומבקר תרבות - איפה אתה עוד נוהג לבקר ?
טוב, אתה מקסימום יכול לכתוב לגדעון לוי שמצטער על כך שהוא לא נכנס לאח הגדול....
ובכל אופן - איך אני באמת יודע שאתה הוא באמת אתה ? לפחות אני יודע שאני באמת אני כשאני מסתכל בבוקר כשאני מצחצח שיניים במראה.
וכפי שכבר כתבתי לי - גברים לא מעוררים אותי מבחינה מינית - אז לבלוג שלך אין כל כך ערך עבורי - אבל אל תדאג - אני אשלח לך איזה כמה חבר'ה שידאגו לך.
תודה - כנראה שעשיתי את עבודתי נאמנה - זה חלק ממה שכתבתי בהצהרת האמן שלי - המסמך שמנחה ומסביר את עבודותי
"I’m satisfied with my work when my images spark a little smile of understanding in the corner of ones mouth, a little question mark above their head, or a moment of self-recognition in their brow. I strive to challenge the person’s perspectives and show them a glimpse of inspiration. I want people to think, feel, and look at themselves and at others in a new way."
הפחד תמיד ישנו ואני מאוד מאמין בגישה שכל פעם בודקת את הגבולות בהם אנו מרגישים בטוחים, מוגנים ונינוחים ועושה עוד צעד אחד קטנטן (כל אחד לפי הגבולות שלו) מחוץ להם בכדי להתקדם קדימה, ולהרחיב את גבולותיי ואופקיי.
את, אני ושאר הסובבים אותנו קובעים את הנורמות והמוסכמות החברתיות ומסכימים להם - לכן אנחנו השינוי.
בקשר לתחת - חלק מהעבודות למכירה (בעל הבית שלי תמיד שמח כשאני בא לתת לו שכ"ד....:)
זהו המודל שכרגע אני עובד איתו:
21x 30 cm | 44$ | edition of 50
42 x 60 cm | 250$ | edition of 10
70 x 100 cm | 2,500$ | edition of 1
ההדפסות הן על נייר צילום משובח על נייר מט וחתומות (אמן סודי אוהב לחתום את שמו :)
גבירתי, האם היית מרשה לבן שלך להתמזמז עם עז?
אחחחח להתמזמז עם עז, ביטוי כה משובח.
להתמזמז עם עז
מעשה פוחז
אך לפחות יש קרניים בהן ניתן להאחז.
ולענייננו:
יש אנשים שונים אשר ראוי להוקיע את מעשיהם, ביניהם ההומוסקסואליים, שכמובן שאין לי שום דבר אישי נגדם, רק נגד ההומוסקסואליות והם ראויים לכל גנאי.
טוב, אני חייב להפסיק לכתוב, הרגע החזירו את יוסי מילשטיין לוילה והוא לובש שמלה. אני הולך לאונן.
אחלה פוסט... הרבה שאלות שנותנות חומר למחשבה.
למה אנו, כחברה, מוקיעים את "החריגים", "הערומים", "ההומוסקסואלים", "לסביות" ועוד...
אני חושבת שבעיקר זה נובע מפחד. פחד להתמודד עם משהו שהוא לא חלק "מהמוסכמות החברתיות"... אבל אז נשאלת השאלה - מי קובע מה הן המוסכמות? ואיך ניתן לנפץ אותן?
אני חושבת שבעוד 40 שנה כבר לא נביט על כך בהשתאות ובפליאה, כי הם ייטמעו יותר ויותר (עיין ערך מצעד הגאווה, שהפך לפסטיבל צבעוני ומרשים. מי חשב, לפני 20 שנה שמצעד שכזה ייערך פה, על "אדמת הקודש"....)
בכל שנה הייתי יוצאת אל רחובות ניו-יורק לחגוג עם האוכלוסיה המקומית והשכונתית שלי - חגיגה אמיתית. החברה הניו-יורקרית למדה לקבל את הקהילה, הם נטמעים בה וחיים בשלום בשכונות מגורים (שאינן מוקצות אך ורק להומואים/לסביות) - אם הם הצליחו, גם אנחנו בסוף נצליח.
מקווה בשבילנו, כחברה, שנשכיל להכיל אותם בקרבנו ולא להוקיעם.
אחלה צילומי תחת... הייתי לוקחת איזה כמה איתי הביתה....
אתה מוכיח בתגובתך כי אתה בור ועם הארץ, נטול ענווה רוחנית - ואת כל זאת אני אומר כמובן מבלי רצון לפגוע, פשוט אני אדם האומר את אשר על ליבו ומוקסם מכך.
אך טעות בידך:
אינני צופה בתכנית "האח הגדול VIP", אני משתתף בה. ההפקה פשוט סידרה לי דרך סודית להתחבר לאינטרנט, על מנת לקדם את התכנית. אתה מוזמן לקרוא את הבלוג שלי, הנמצא כמדומני ב"דה מארקר" ומכיל רשמים בנוגע להומוסקסואליות. אני סבור כי תמצא את הדברים מאירי עיניים ואף מעוררי זיקפה - וכך תיגמל מן הצורך המזעזע שלך בתכנים הומוסקסואליים.
טוב, חמוד - אתה חדש פה - אז קודם כל ברוך הבא
דבר שני - אין צורך לצעוק (או לתפוס יותר מדי חלל) אפשר בהחלט מקסימום של פונט 12
ודבר שלישי תודה על ההרמה (להנחתה....) - ברוך הבא לכנופיית האמן הסודי
אז ככה - אני האח הגדול (במשפחה) והתוכנית היא תוכנית מצויינת - לכן אני לא צופה - חבל על הזמן שלי (וגם על הזמן שלך - אבל אתה איתו יכול לעשות מה שאתה רוצה).
בנוגע לסיפורי התנ"ך - הצלם הישראלי המכובד עדי נס כבר עשה זאת ואני עשיתי עבודה/גלויה בשמו - זה בסדר הוא כבר יודע (מצחיק, העבודה הוצגה ונמכרה בדיוק לפני שנה ביריד האמנות צבע טרי שרץ לו בימים אלו - אני עדיין תוהה לידיים של מי היא הגיע - הוא מעולם לא התקשר אליי למרות שכתבתי לו בתוכה את מס הטלפון שלי).
בנוגע לצלם דברים אחרים - אני גם מצלם נשים - וזה מאוד אינטימי (וגם כחלחל...), או בנוגע ליפי הבריאה - אני מצלם את אחד הדברים שבתקופה זאת האנושות כמו מתמחה לברוא ולייצר - זבל ! - אז פה אתה יכול לראות את הזבל של שוק הכרמל (וגם ללמוד איך מסבירים לבסטינר אמנות קונספטואלית....)
ואם עדיין לא נמאס לך ממני (ויש לך עוד זמן - אם לא כילית את כולו בבהייה באח הגדול VIP) - אז פה יש את הטוסיק שלי - אבל זה המירב שתקבל - אני לא בקטע של גברים.
שלום, שמי מנחם בנץ ואני מבקר תרבות ידוע ונחשק, שכותב לך היישר מבית "האח הגדול", שזו תכנית מקסימה באיכויותיה המשודרת בטלויזיה, בזכות ברנש שמנמן וקרח מסוג מסויים.
אינני מבין מדוע אתה כה מוקסם מישבנים ומהומוסקסואליות (אני אישית, מוקסם מהמילה מוקסם ובכלל, אני מוקסם מכל דבר שאיננו מלא בטחורים ושיער. אם יש משהו שאינני מוקסם ממנו, כנראה שזה הומואי ואם לא, מדובר במתחזה, זה לא אני). מעולם לא הבטתי בגבר אחר בתאווה, חוץ מהפעם ההיא שיוסי מילשטיין עינטז מולי בשמלה. כל הגברים הללו ברצועות עור פשוט דוחיםםםם דוחיםםםם פויה פויה.
מן הראוי שתצלם דברים אחרים, למשל את יפי הבריאה, או פסוקים מהתנ"ך. אתה נראה לי בחור מקסים ורוחני ביותר, חבל עליך...
בכיף - אשמח שמח להביא לך טוסיקים אלו - ואחרים....
אני מצטער טלי - אבל אני מתייחס רב הזמן להרבה דברים ברצינות גמורה - גם לצחוקים וכשאני מזהיר ומבטיח - אז אני מקיים
בקשר לטעם וריח - כמו שנאמר - אין להתווכח - אני יכול להציע לך מנה אחרת קצת יותר אינטימית (שעדיין כחלחלה...) שכנראה תהיה מטעימה יותר לנפש עדינה - זה בסדר - את לא היחידה !
אהבתי את הטקסט
ואת התמונות...
אני חזרית מאוחר באותו יום אז ויתרתי על פלורנטין (אני מהסנובים שגרים ב"צפון פלורנטין כזה" ) לא היה לי יותר מדי כוח להמון אנשים והלכתי לי למסיבה שהוזמנתי אליה (שהסתבר שהיא הייתה "מסיבה סודית" - שמרוב סודיות פורסמה בעכבר - היה נחמד - אני עוד צריך לעבור על התמונות מהלילה ההוא היה אלכוהול נחמד במחירי ללא תחרות, קיטעי זיכרונות (אבל כרטיס זיכרון די מלא...) .
בקשר לאזיקים - אם את לא מסתדרת מקסימום אני יכול לחבר אותך למישהו/משהו (או לחליפין אני מתעסק עם מפתחות...)
אני מבקשת- האזהרה שאני הסכמתי עליה לא מזהירה מספיק מתמונות הזוועה הללו.
לא שאני אומרת שהצילום רע או שהרעיון לא טוב, אלא שהטוסיקים עצמם- הם אלו שהחרידו את עולמי....
אני בסך הכול נפש עדינה
;0)
המממ... לא.....
האמת שטיילתי לי בפלורנטין והיו אחלה תחפושות.
(:
בכיף - זה מה שנהדר באינטרנט - הוא תמיד שם (וגם אני עד שאעלם לי למקום אחר...)
אין כל כך צורך בנקודות (i just have a point.....:) אבל תגובות יעזרו - פשוט כי הן מעלות את הפוסט שוב לתודעה...
זה, שראיתי את הקידמונים כשהייתי בקיץ בסן פראן ... - למרות שהביקורות אומרות שהוא קצת אנמי ....
נו תגידי מה עם הדיוידי שלך - כבר עובד ?
את האמת יש לי עוד כרטיס מדה מרקר למתאבק שעוד לא ניצלתי...
יוווו.....
איזה פוסט מעולה!!
תמונות מעולות
אהבתי לגמרי,
בדיוק אתמול ראיתי בקולנוע את "מילק".
סרט מעולה ורלוונטי ומרגש !!!
אם לא ראית-שווה ביותר
ריי
היי תודה על התגובה.
כיצורים חיים - סקס, אוננות, ועירום גורמים לנו להנאה - אם נסתייג מכך או לא. אני חושב שככל שנחביא זאת יותר מתחת לשטיח כך זה יעלה ויפרוץ - הפורנו באינטרנט לבדו מגלגל כרוב ל-3 מליארד דולר בשנה - ועוד נתונים מאוד מעניינים יש פה - באתר שמציג סטטיסטיקה לגבי פורנוגרפיה באינטרנט אני תוהה מדוע דווקא בסין, יפן וצפון קוריאה יש תפוצה כה נרחבת.
WOW !!!
אהבתי לקרוא את התיאורים שלך וממש חשתי את האוירה - אני בעד כל מה שקיים בעולם, שימשיך להתקיים - עדיין לי יש את זכות הבחירה ואולי כאן מסתתרת השאלה למה מצניעים?..סתם אולי כדי לא לכפות! - אגב אני כמעט בטוחה שהרבה אנשים שמסתייגים מערום, מאוננות או מסתם טוסיק - עדיין צופים בהיחבא בסרטונים המשורשרים במייל...
תמונות מדהימות!!
*
למה ? עכשיו בדיוק היה פורים ? לא מצאת איזה מישהו ידידותי שיאזוק אותך ? (או לחליפין איזה דוגמן ? - לא חייב להיות עם תחתונים...)
"זאת לא המשטרה המקומית... (וגם לא דוגמני תחתונים)", וחבל..
כשבחרתי להתמקד באותו יום צילומים כשבאירוע כזה עם כמה עשרות אלפי אנשים הגירויי הויזואלי הוא מאוד גדול החלטתי לבחור בטוסיקים שזה נראה לי משעשע, חביב, אני לא צריך לגשת לאנשים לבקש רשות ("סליחה, אפשר לצלפ לך את הזין שנייה" - ודרך אגב - לרוב כפי שאת יכולה לראות בתמונות - התשובה גם תהייה חיובית...). למרות שדווקא אחת התמונות ה"קשות" יוצגו בתעורכה די מכובדת בקרוב.
בקשר לסאדו - יש קטע נהדר בספר של פאלו קואלו - 12 דקות שעזר לי להבין קצת יותר את העולם הזה - שגם לי די זר.
ובקשר למניות חופשית - גם לי אין בעיה - רק כמה דברים שמאוד חשוב להיות מודע אליהם - רגשות וציפיות של אנשים, ילדים (שכבר יש יותר מדי בעולם), ומחלות מין....
אילו לא האשמות - פשוט הצגת את דעתך כשלא הבנת למה התכוונתי :)
הנה מאמר מעניין (פרשת תצווה: מה לובשים הבגדים) בהקשר הזה של בגדים, איכות, הסביבה ויהדות (וגם בהקשר של מה שכתבת לי על המותג האהוב אליך...). באותה מידה את יכול לכתוב את שמך על פרטי הלבוש הממותגים שלך ולקבל את אותה הרגשה - המטרה של כל החברות הללו כשהן ממתגות את המוצרים שלהן היא לקשור אסוצייטיבית את המוצרים שלהן עם ערכים ותחושות שהם רוצים למכור עם המוצר. גם קוקה קולה התחיל בתור תרופה בתחילת דרכו והיום מוכרים אותו בתור "טעם החיים" "רענן את עצמך" ושהם מוסיפים צבע לעולם..
אמונה זוהי אחד הדברים הכי חזקים בעולם - השאלה היא במה מאמינים וכיצד אנחנו נמצאים במצב של למידה ושינוי (חיובי) מתמיד - (פה יש קישור לקטע של סרט שמסביר זאת בצורה טובה) אותך לימדו וגם גדלת בסביבה בה ס"מ אחד מעל לקו הברכיים נחשב לחוסר צניעות - אני לא טוען שכולם צריכים להסתובב ברחובות עירומים אבל החינוך הקשוח הזה וחסר היצירתיות (שאני מבין את מטרתו ובאופן כללי היא חיובית) - צניעות היא ערך מאוד חשוב אולם יש כל מיני דרכים להשגתה.
ראשית, אני מתנצלת על האשמת השווא. הייתה אי הבנה מצידי. אכן, בפוסט הקודם התייחסת לצניעות בהקשר של ההוצאה הכספית.
שנית, אני באה ממקום שבו ס"מ אחד מעל קו הברכיים נחשב לחוסר צניעות. אולי זה יכול להסביר משהו...
החוסר צניעות שדיברתי עליו בפוסט הקודם התייחס לביזבוז הניכר של ערך רב בתיכנון בית ראש מההשלה החדש (650 מליוני שקלים בתקופה מאוד מסובכת מבחינה כלכלית). אין כל צורך להתנהל בראוותנות אלא בפשטות ובצניעות - להיות בלי בגדים זוהי גם סוג של פשטות שעד שלא לקחנו לנו את הדעת בלי אישור לא ידענו שזוהי בושה - אולם האומנם ? לי כבר הזדמן כמה וכמה פעמים בחיים להסתובב עירום כביום הוולדי בין עוד לא מעט אנשים (עם או בלי בגדים) כשכל אחד סביבי מרגיש בטבעיות וללא מתח מיני ולא הרגשתי לרגע אחד שאני זה צניעות אלא להפך אני כפי שיצר אותי הבורא ללא שום קישוטים וראוותנות שלעיתים קרובות מיותרת....
היי אמן סודי,
שבירת מוסכמות ומחשבה מקורית הוא שמי הפרטי
ובכל זאת...
למה הטלנו טאבו מדורי-דורות על החלקים המוצנעים של גופינו? לדעתי ענית בעצמך כשפירסמת כאן רק את החלק האחורי, כלומר ישבנים מכל הסוגים - ולא העזת להפגין כאן איברים קידמיים בצבעים, במיגדרים ובגדלים שונים. וזאת למה? כי אנחנו כחברה המערבית לא ממש מעוניינים לשזוף את עינינו במה שקרוי החלק האינטימי של האחר, ואולי גם ובעיקר כדי להמתיק את המים הגנובים הקשורים בסקס. האנטימיות היא שיוצרת מתח מיני בריא וחזק לרוב האוכלוסיה.
למרות שהפוסט והחשיבה שלך מעלה בי את הפקפוק לגבי העירום (למה לא בעצם?) וגם לגבי המיניות החופשית בכלל - אישית, סבבה לגמרי. אבל אני לא רואה מקום לאונן ברחוב כדרך חיים, וסאדו - כמו כל סבל שלי ושל זולתי לא נכלל בפנטאזיות המיניות שלי, אך אני מכבדת לגמרי את נטייתם להיות מוכים ומוצלפים וליהנות מזה.
מעבר לזה לגמרי נהנתי מהתמונות.
אין לי ספק שכשאבקר בארה"ב ארוץ לראות את התהלוכה.
נהניתי, אהבתי וחייכתי כל הדרך של הגלילה מלמעלה עד למטה.
אין, אין על סן פרנסיסקו!
פוסט נהדר!
מעניין אמן סודי שדיברת על מידת הצניעות בתגובותיך בפוסט הקודם וכנראה שהמושג פשוט פרח מזיכרונך כאן.
- מדוע לעיתים קרובות עירום כה מרתיע אותנו למרות שמדובר בדבר כה טבעי (בגן העדן אחרי שהפסקנו להיות תמימים ולקחנו ללא רשות את "הדעת" פתאום התחלנו לכסות את מערומינו - והתחלנו לקרוא להם מבושיינו כאילו יש לנו משהו להתבייש בהם....).
?
אמן סודי יקר,
אתה שואל כאן את שאלת השאלות ולטעמי התשובה לה לא מאוד מסובכת.
בדוק, ולו גם באופן שטחי ותראה שכל הדיקטטורות הטילו על אזרחיהן מגבלות בתחום המין ולעיתים גם בתחום המזון. לכל דת יש מגבלות כאלה. כשר- רק במוצאי שבת. אל תאכל שרימפס - לא תחמוד את אשת רעך. אל תאכל בשר ביום ו - מין הינו רק לצרכי רביה ורצוי בחושך. ועוד כהנה וכהנה איסורים ומגבלות.
כי רק על אנשים שיש עליהם איסורים כאלה ניתן לשלוט. כי הרעב מצמית מחשבה חופשית.
הטוסיק בחוץ? זאת הבעיה הקטנה ביותר. הלב ב'חוץ' הנשמה ב'חוץ' המוח ב'חוץ' - זה האיום הגדול.
אני חושב שאת מעלה שאלה טובה - עם כל אינפלצית ה"קהילות" הוירטואליות וה"חברים" אנשים לעיתים קרובות שוכחים מהן ההגדרות הבסיסיות של מונחי היסוד שמקיימים אותנו כחברה (אמיתית ווירטואלי שגם שני המושגים הללו מזינים אחד את השני בימינו אנו).
community - is a group of interacting organisms sharing an environment. In human communities, intent, belief, resources, preferences, needs, risks, and a number of other conditions may be present and common, affecting the identity of the participants and their degree of cohesiveness. להמשך ההגדרה
למי שאין כוח לקרוא באנגלית פה יש את ההגדרה בעברית מויקיפדיה שהיא מאוד חסרה...
מה זה קהילת סאדו מאזו?
עוד מעט יקימו קהילת בעמידה, קהילת 69,
קהילת מאותגרים אנכית, קהילת מאותגרים רוחבית...
נראה מאוד לא נח
היי, תודה.
- מה אתה חושב על הטקסט שבא לפני התמונות ?
מלכה מלקה מלכה.
אחלה תמונות.