עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    ורטיגו - קולנוע, תרבות וסחרחורת

    תמונות נעות

    הנאשם

    14 תגובות   יום שלישי, 3/3/09, 20:44


    צפיתי עכשיו בסרט שחשבתי שעשוי לעניין פה כמה אנשים, סרט מאוד מדוקדק על פרשייה משפטית ביפן בשם I Just Didn't Do It שביים מאסאיוקי סואו, הבמאי שעשה את "הנרקוד?" המקורי (בניגוד לרימייק האמריקאי עם ריצ'ארד גיר). בכל מקרה, כאן הוא דן בפרשה מאוד עצובה של בחור מעט מבולבל שמוצא עצמו מסובך עד מעל הראש כשנערת בית ספר מאשימה אותו בהטרדה מינית בזמן שהותם המשותפת כסרדינים אנושיים בתוך קרון הרכבת התחתית. האיש הסתבך עם מעילו שנתקע בחריץ הדלת ולא שם לב שבינתיים, ממש מתחת לאפו מתרחשת דרמה קטנה שתוביל אותו למסדרונות בית המשפט כנאשם. האיש מתעקש לא להודות באשמה, למרות שנאמר לו כי אם יודה, יוכל לסגור את התיק עם פיצוי כספי לנערה ובכך ייצא מכתלי בית הסוהר תוך זמן קצר. אי הודעה באשמה מובילה למשט ארוך שבו הוא לומד על בשרו את השחיתות המוסרים שפושעת במסדרונות בית המשפט כששופטים מצווים לסגור משפטים עם הרשעות על מנת לא להביך את המשטרה ואת מערכת המשפט כולה. טיפול המשטרה בתיקו רשלני לכל הדעות, עניין שמוכח במשפט אך לא זוכה להתייחסות מצד השופט השני במשפט. כן , כן, גם מחליפים לנאשם שופט באמצע התהליך, כנראה משום נטייתו של השופט הראשון, בעל המחשבה הליבראלית, לזכות קצת יותר מדי פעמים.

     

    סואו מעמיד כאן את מערכת המשפט היפני במערומיה, תחת זרקור מסנוור. הפרשה מתגוללת בקצב איטי, תוך שימת לב לפרטים הכי קטנים, מה שכולל שפה מקצועית משוייפת ותיאור תהליכים משפטיים לפרטי פרטים (בניגוד לסרטים שמכוונים לאקשן ופחות לפרוצדורה). למתעניינים בתרבות היפנית, תהיה זו חוויה מסקרנת נוספת להיתקל במערכת הטקסים, ההרגלים וההתנהגויות של החברה היפנית, כפי שהיא מקבלת ביטוי במסדרונותיו הביורוקראטיים של הממסד. הסיפור קפקאי להחריד, מטריד, מעורר זעם ומעלה שאלות רבות על מערכת המשפט בכלל, לו רק זו הלוקאלית בה עוסק הסרט, אלא הכללית. אולי גם זו שאמורה לשפוט אותנו, במידה כזו או אחרת. שחיתות ממסדית, להזכירכם, היא לא עניין זר בחברה הישראלית.

     

    אבל הסרט הזה הולך רחוק יותר. הוא מביא תגובות שונות לתופעת ה-groping (ההטרדה המינית) ולעיסוק המוסרי בה. פרקליטת המשנה של עורך דינו של הנאשם, מנסה להתחמק מהקייס בטענה שהגנה על מטרידן מיני לא עושה לה טוב על הנשמה. גם היא עוברת שיעור קטן באיך היסטריה המונית מובילה להחלטות מערכתיות שגויות ואף לא דמוקראטיות שפוגעות באנשים חפים מפשע רק משום שצריך לעמוד במספרים (והמספר עומד על 99% אחוזים....) אני לא יודע עד כמה מדוייקות הסטטיסטיקות הללו, אבל אני מאמין שתחקיר מאוד רציני עמד מאחורי סרט שנראה כי הבמאי שלו לא בחל בשום צורה לספק סיפור בנוי לתלפויות ומפורט עד כדי עומס. דמות מעניינת נוספת היא דמות אמו של הנאשם, אישה יפנית מהזן הכנוע, האישה התמימה שמאמינה במוסדות של ארצה, שמעידה בעצמה כי תמיד התנגדה לשחרורים בערבות. גם היא עוברת תהליך של קבלת מודעות לעיוות שקיים במציאות, וכמה המציאות הזו רחוקה מהתדמית המהוגנת שתמיד הייתה בעיניה לחברה שבה היא חיה. כמובן שניתן להתייחס לסרט גם כאל מותחן משפטי מצוין, שבאמצעותו מוגשת עבודת הסניגוריה שמנסה לכרסם בהנחות היסוד של התביעה. זה כולל את תהליך החקירה בסשנים בבית המשפט וגם אלמנטים נוספים כמו שחזור רגעי התקרית המצערת. אוהבי קפקא יהנו להיאנח ולנענע את ראשם בעצב לנוכח החזיון האבסורדי הזה בדבר אטימות אנושית.  

     

    מעלה נוספת של הסרט היא ההתעכבות שלו על תהליכים פסיכולוגיים, על התנהלות במצבי משבר ועל פעילותו של הזיכרון האנושי. סצנת העדות של הנערה בבית המשפט כל כך מפורטת שבאמת ניתן ללמוד ממנה אספקטים שונים של התנהגות קורבנות ותהליכי קבלת ההחלטות שלהם מתוך התנסויות קודמות, שתיקה, הדחקה ובושה. הוא שואל שאלות לגבי משמעותה של "המציאות" בדיון המשפטי וכיצד היא נתונה להתגמשות תוך שימוש בדיאלקטיקה ובפרשנות. הסרט מראה כיצד עדות היא דבר כל כך משונה ולעיתים מסוכן, במיוחד במצב שבו הראות איננה אופטימלית בלשון המעטה. עדות היא דבר כל כך שברירי משום שהיא תוצר של זיכרון סובייקטיבי ולעיתים סלקטיבי, מצב נפשי, ופרשנות של העד לכל אירוע נתון, זו שנובעת פעמים רבות מתוך קריאה סובייקטיבית לחלוטין של המציאות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/09 23:22:

      צטט: nicolasux 2009-06-09 14:14:32


      המושג "אינדי" מתייחס לקולנוע העצמאי בארצות הברית בלבד - Independant film

       

      מדובר בעיקר בסרטים שעד העשור האחרון נעשו מחוץ למסגרת האולפנים הגדולים (שכבר החלו להידרדר מסוף שנות ה-50 כשהקולנוע העצמאי האמריקאי החל להגיח)

       

      מה שקרה בעשור האחרון זה שאולפנים עצמאיים כמו Miramax הפכו לחברות ענק שמגלגלים מיליארדים ומייצרים סרטים יחסית מיין-סטרימיים, ולכן אני קצת מתקשה לקרוא להם אינדי.

       

      בכל מקרה, סרטים לא אמריקאים (מה שנהוג לכנות "סרטים זרים" - לא ברור למה....) לא נכנסים לקטגוריית האינדי משום שאינם אמריקאים!

       

       

       

       

      תודה!

      היה מפקח.

       

        9/6/09 14:14:


      המושג "אינדי" מתייחס לקולנוע העצמאי בארצות הברית בלבד - Independant film

       

      מדובר בעיקר בסרטים שעד העשור האחרון נעשו מחוץ למסגרת האולפנים הגדולים (שכבר החלו להידרדר מסוף שנות ה-50 כשהקולנוע העצמאי האמריקאי החל להגיח)

       

      מה שקרה בעשור האחרון זה שאולפנים עצמאיים כמו Miramax הפכו לחברות ענק שמגלגלים מיליארדים ומייצרים סרטים יחסית מיין-סטרימיים, ולכן אני קצת מתקשה לקרוא להם אינדי.

       

      בכל מקרה, סרטים לא אמריקאים (מה שנהוג לכנות "סרטים זרים" - לא ברור למה....) לא נכנסים לקטגוריית האינדי משום שאינם אמריקאים!

       

       

        8/6/09 23:27:

      צטט: nicolasux 2009-06-08 13:41:52

      צטט: פנתסילאה 2009-06-07 14:44:49


      ישך רק שני פוסטים של אינדיזועף

      לא כל זר הוא אינדי? זה לא אינדי?

      זה לא תלוי תקציב?

      (אולפני ענק נניח אל מול תקציב עלוב מאיזה מענק של איזושהי עמותה?... :-)

       

       

       

       


      אני מתנצל, אבל אני ממש לא מבין מה כתבת כאן... הסבירי ואנסה לענות  :)

       

      תהיתי איך אתה מחליט אם לשים תגית "אינדי" לסרט (שכן אני תופסת אינדי - יתכן שבטעות - ככזה שלא הופק באולפני ענק), ואם "הנאשם" כמו גם פוסטים רבים אחרים שלך על סרטים זרים לא במקרה אמורים ליפול לקטגוריה זו.

       

      אם זה עדיין לא ברור אשמח לנסות שוב ושוב ושוב עד שתבין. הסוגיה נראית לי די חשובה :-)

       

       

        8/6/09 13:41:

      צטט: פנתסילאה 2009-06-07 14:44:49


      ישך רק שני פוסטים של אינדיזועף

      לא כל זר הוא אינדי? זה לא אינדי?

      זה לא תלוי תקציב?

      (אולפני ענק נניח אל מול תקציב עלוב מאיזה מענק של איזושהי עמותה?... :-)

       

       

       

       


      אני מתנצל, אבל אני ממש לא מבין מה כתבת כאן... הסבירי ואנסה לענות  :)
        7/6/09 14:44:


      ישך רק שני פוסטים של אינדיזועף

      לא כל זר הוא אינדי? זה לא אינדי?

      זה לא תלוי תקציב?

      (אולפני ענק נניח אל מול תקציב עלוב מאיזה מענק של איזושהי עמותה?... :-)

       

      כל אופן, עשה חשק גדול!

      והכי נפלא זה שאפשר לבוא לאוזן ולבקש את "היפני ההוא עם ההטרדה המינית"

      נכון?! חיוך

       

        7/3/09 21:03:


      נשמע סרט מעניין מאוד

       

      תודה על התיאור  והכתיבה היפה שלך .....

       

       

        7/3/09 18:02:

      צטט: elladziv 2009-03-07 17:37:54

      נשמע טוב.

      אני מניח שהוא קיים אצלכם באוזן, נכון?

       

       


      אכן כן. :)
        7/3/09 17:37:

      נשמע טוב.

      אני מניח שהוא קיים אצלכם באוזן, נכון?

        7/3/09 13:36:

      צטט: shai.h 2009-03-07 11:29:23

      כתוב מרתק ומעורר חשק לצפות. מעניין יהיה לחוש סיפור קפקאי על רקע תרבות יפן. בכלל מעניינים אותי סיפורים משפטיים על נאשמים המאמינים בצדקתם ובחפותם המוחלטת, שלא מוכנים לעסקת טיעון ולו במחיר הרשעה בסעיף הקל ביותר. יש בזה לא רק דרמה אמיתית אלא גם פואטיקה. אקח כשאעבור אצלכם :-)

       

       


      welcome any day
        7/3/09 13:35:

      צטט: אמן סודי 2009-03-07 11:02:20

      תודה - מעניין. 

      - איפה הסרט רץ ? בקולנוע בימים אלו או בDVD ? 

      דרך אגב - קצת קשה לקרוא עם הרקע הכחול (אבל יש גם מצב שהמסך שלי קצת כהה מדי).

      ועוד בהקשר של משפטים - "מקלייבל - שני האנשים שלא אמרו סליחה" - על המשפט של מקדונלדס שנמשך 7-8 שנים נגד שני פעילים חברתיים שיצאו להפגינו נגדם - גם סרט טוב ופה יש את כולו בגוגל באיכות סבירה... (מעניין גם בהקשר של הפרשה של הוט שמתרחשת לה בימים אלו...)

       

       

      תודה, שמעתי על הסרט הזה. עכשיו אצפה. :)
        7/3/09 12:14:


      כתבת מעניין

      תודה

        7/3/09 11:29:
      כתוב מרתק ומעורר חשק לצפות. מעניין יהיה לחוש סיפור קפקאי על רקע תרבות יפן. בכלל מעניינים אותי סיפורים משפטיים על נאשמים המאמינים בצדקתם ובחפותם המוחלטת, שלא מוכנים לעסקת טיעון ולו במחיר הרשעה בסעיף הקל ביותר. יש בזה לא רק דרמה אמיתית אלא גם פואטיקה. אקח כשאעבור אצלכם :-)
        7/3/09 11:02:

      תודה - מעניין. 

      - איפה הסרט רץ ? בקולנוע בימים אלו או בDVD ? 

      דרך אגב - קצת קשה לקרוא עם הרקע הכחול (אבל יש גם מצב שהמסך שלי קצת כהה מדי).

      ועוד בהקשר של משפטים - "מקלייבל - שני האנשים שלא אמרו סליחה" - על המשפט של מקדונלדס שנמשך 7-8 שנים נגד שני פעילים חברתיים שיצאו להפגינו נגדם - גם סרט טוב ופה יש את כולו בגוגל באיכות סבירה... (מעניין גם בהקשר של הפרשה של הוט שמתרחשת לה בימים אלו...)

        6/3/09 10:05:
      רוצה לראות.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ערן קידר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין