שבת, חמש בבוקר. שומעת אותו קם, מתלבש. הולך למטבח. המיקרו מופעל.

"מה קורה?"

"קר לי, בא לי מרק. רוצה?"

"לא."

חוזר עם כוס מרק למיטה.

"אז מה, להירדם בתשע בערב לא עוזר לשנת בוקר..."

"כן, כיוויתי שזה יהיה יותר שבע"

"טעים?"

"כן"

"אז מה הוא אמר אתמול...?", "מה הם מציעים לעשות...?"

וככה שיחת חולין לתוך הבוקר.

"טוב, אולי תנסה לישון, אני עדיין עייפה."

אז הינה הוא ישן ואני, אחרי התהפכויות רבות, מתקתקת.