עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אין זמן כזה- "אחר כך"-קליוסטרו

    .............
    ניסיון חיי לימד אותי שהמשפט -
    \"אין זמן כזה אחר כך\" נכון ביסודו
    אבל מוטעה במציאות.
    כמי שנגוע ב 'דלקת כרונית בהווה',
    קרי:
    תולה מהר את הכביסה כדי לסיים,
    ולא תולה אותה אחד אחד ונהנה מכל אטב...
    (או כפי שהמתחכמים יגידו לא קונה מייבש כביסה)
    גיליתי שכאן במחשב יש זמן כזה אחר כך,
    שזה עכשיו.

    עדכון מהמרפסת:
    עכשיו תליתי כביסה, אחד אחד
    כיף כזה כבר ממזמן לא היה לי.

    ארכיון

    0

    געגועי לפיאט

    11 תגובות   יום חמישי, 12/2/09, 22:55

    האוטו הראשון בחיי הגיע אלי בגיל 18 וחצי,
     
    אז לא הייתי בכלל מאושר , כלום לא הספיק לי, שום דבר לא מילא את הצורך באהבה, אפילו לא בת הזוג שבחרתי.
    לא היה לנו סיכוי, למרות שניסינו, למרות שהיינו אהבת נעורים ראשונה.

    אפילו קנינו פעם בשבוע בשוק, ועשינו לנו בית, צבענו את הקירות בחרדל זהוב וסגול קונטרסטי. לא ידענו איפה שמים את האהבה, שמה בין הרהיטים והסדינים המשומשים, לא קנינו אפילו סט אחד משל עצמנו, חדש ובצבעים שרצינו, הכל היה ירושות של דודות זקנות שגם הן היו תל אביביות, הרבה לפנינו.

    הייתי  גם קוסם,  גם חיל, תל אביבי 'אמיתי', כזה שנולד וגדל לתוך תל אביב המתבגרת, לא הגיע בדחילו אחרי הצבא.

    לא זוכר מי צלצל למי, האם  זאת היתה היא שצלצלה אלי או להפך.

    פרסמתי מודעה ב'קחתן' האגדי "למכירה מערכת סטריאו" , היא פרסמה מודעת "למכירה פיאט 600 אפורה".

    החלפנו, אני נתתי לה את המערכת והיא נתנה לי את האוטו, לא כולל טייפ מתהפך שנרכש בנפרד.

    צבענו אותה באדום נועז עם הכותרת Psycho Kiler 

    בדיוק יצא התקליט של דיויד ביירן, דהרנו עליה בקולי קולות בתל אביב. הדירה בבוקי בן יוגלי, 3 חדרים ו 2 מרפסות עלתה 180 דולר לחודש, ים של כסף עבור חיילים...

    אפשר היה לנסוע בתוכה לראות מופעי מוסיקה במוזיאון תל אביב, 'היחידה לטיפול נמרץ' מי זוכר?

    כמות הציוד של המופעים שהכנסתי באוטו הזה מכל צדדיו, לא נתפסת בעיני עד היום.

    הפקות שלמות כולל התאורה וההגברה, נכנסו בכוח, על הגג מעל ומתחת לכסאות... והוא נסע והעביר, ממקום למקום בלי בעיה. (הכי רחוק עד חדרה).

    אמנם היתה בעיה קטנה, הוא היה מתחמם כמעט בכל נסיעה, אבל היה קל לפתור אותה,  היה קרש כזה מאחורה בשביל להשאיר את מכסה המנוע פתוח, שיתאוורר, חוץ מזה הוא היה אוטו נהדר ובעיקר מאוד מרגש עבורי.

    הרבה סקס נעורים נדחס בתוכו, למרות שמאוד לא נוח להכנס לקובייה כזאת עם 187 ס"מ של גובה. ועוד לנוע בחופשיות, ולהסתתר מתחת לקו החלון, שלא יראו העוברים והשבים...עובדה, הצלחנו גם להנות.

    יום אחד הוא פשוט שבק, בערך חצי שנה אחרי שקיבלתי אותו, ברגע אחד הוא כבה לעולמים. אבא שלי שהיה בשנות הארבעים מכונאי, קבע בספקנות, 'מת' חסר תקנה.

    נהגתי במכוניות רבות בשנים שאחרי, מכל הסוגים והצבעים,  כולל חדשות, מסחריות, מכוניות מרוץ, שכורות, בכבישים מהירים באירופה .... עדיין אני זוכר בבירור את תחושת ההגה, את החריקה של הקלאץ' הצפצוץ של הברקס, מסתבר שכמו אובדן בתולין או אהבה ראשונה, יש כזה מקום בלב, בגעגוע, גם למכונית הראשונה שלך. במיוחד אם היא פיאט 600 שקבלת בתמורה לפטיפון, מגבר שבנית לבד וזוג רמקולים לא משהו.

     

    קליוסטרו זה קוסם

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/2/09 23:12:
      אופס כבר כיכבתי...
        15/2/09 23:11:

      נהניתי ולכן אככב...

      ..אופס כבר כיכבתי.

      (סליחה, זה צריך להיות בתגובה נפרדת)

       

        15/2/09 09:08:

      כמה קסם יש בחוויה של פעם ראשונה......
        14/2/09 22:41:


      לי הייתה רנו מקרטעת עם דלת נופלת ואחר כך התקדמתי

      לסוסיתא פוזלת..  חיוך

      סיפור יפה ונוסטלגי..

      שיוו....... איך שהשנים עפות

      אבל מי מסתכל לאחור..קריצה

        14/2/09 08:11:


      אהבתי את הפוסט הנוסטלגי הזה

      לנו הייתה פורד קורתינה אני לא יודעת אם בכלל יש כאלה עוד

      ישנה וגנראית גרוטאתית כזאת אבל כל כך אהבנו אותה.

       

        14/2/09 07:40:


      איזו נוסטלגיה.. לאבאשלי הייתה כזו, כשהייתי בת חמש. ולא סתם אני אומרת "אבאשלי" - זו הייתה המכונית שלו, ורק לפעמים הוא הכניס לתוכה אורחים, זתומרת בני משפחה.

      ועד היום אני לא מבינה איך כל הגודל שלו נדחס לפיאט 600 הלבנה שלו, שחנתה תמיד עם האף לכיוון היציאה מהחניה. והדלתות שלה היו הפוכות....

        14/2/09 07:26:


      לי הייתה סוסיתא. סטיישן.

      :)

           

      מדהים לחשוב על זה, לא?

               

        13/2/09 21:59:

      חיוך
        13/2/09 18:09:


      'מקום כזה בגעגוע...'

       

      איזה יופי.

       

        13/2/09 16:36:


      הנעורים

      האופק נפרש לפנים

      והאויר ספוג תקוה ותחושת אלמות (-:

       

       

        13/2/09 15:47:

      הי

      היו זמנים

       

      אני התנסתי באותם ימים עם אופנוע

       

       יש גולש

       

      עדן