עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    בשבי ( פוסט מצולם)

    42 תגובות   יום ראשון, 8/2/09, 18:43

    יום מעונן בברלין. אני צועדת באזור גן החיות לכיוון תערוכת צילום במוזיאון לצילום הברלינאי. תערוכה מנוכרת משהו. הכול מנוכר היום. יום מעונן בברלין לפתע נזכרת שאמא שלי סיפרה לי לא פעם שנהגה לקחת אותי לגן החיות כשהייתי קטנה. החלטתי להיכנס.

    רוגע ושלווה של בית קברות. ריח של עצבות באוויר. לרגע היה לי קשה להאמין שלכאן לקחו אותי לבלות כשהייתי תינוקת.  שקט ושלווה. אנשים פוסעים כמוני בין החיות. הכול בשקט. כולם בשקט. החיות בשקט. מנומסות. עצובות. מתורבתות. כבויות.

    ברלין 2007

     

     

     

    *

     

    *

     

    *

     

    *

      

    *

     

    *

      

    *

     

    *

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/2/09 13:27:

      צטט: sarit.b 2009-02-10 20:44:55

      תגידי אם אעמוד על יד הבנות מהתמונה הראשונה גמלי  תהיינה רגליים מהממות וורודות??????

      לא כאלו אני ממש צריכה לדעת

      לא יודעת..לא עשו לי עצוב הצילומים, מזג האויר משתקף היטב  מהתמונות אבל הן עשו לי נעים*

       

       

      יפה ששמת לב ליופי של הרגלים שלהן. כמובן שכל אחד יכול לפרש את הצילומים כאהבת נפשו. מזג האויר היה מאוד קריטי כאן בשביל הצילומים. אם לא היה מגז אויר כזה- כמעט חצי חושך לא הייתי מצלמת את התמונות הללו ( אלא תמונות אחרות)
        10/2/09 20:44:

      תגידי אם אעמוד על יד הבנות מהתמונה הראשונה גמלי  תהיינה רגליים מהממות וורודות??????

      לא כאלו אני ממש צריכה לדעת

      לא יודעת..לא עשו לי עצוב הצילומים, מזג האויר משתקף היטב  מהתמונות אבל הן עשו לי נעים*

        10/2/09 20:08:
      תודה רבה שרון נבוךצוחק
        10/2/09 18:53:


      פוסט מושלם

      אין כמו גני חיות, במיוחד באירופה, בשביל צילומים של עצב, בדידות ומלנכוליה, צילומים נהדרים ועצובים

        10/2/09 17:17:


      איך פספסתי.. חיה יפה :)

      תודה!

        10/2/09 16:30:

      אחלה גן חיות
      איפה התמונה של ה okopi  ?

      :)

       

       

        10/2/09 12:17:

      צטט: רדיו פרימיום 2009-02-10 10:11:37


      יפהפה. גם קודר גם עצוב גם מרשים

       

      תודה איל!

        10/2/09 12:15:

      צטט: א.א.בוקובזה 2009-02-10 08:29:47

      צילומים מעולים שמתחברים לסיפור אישי עם אופק קולקטיבי

      מאד אהבתי

       

       

      היי אריק! . תודה על הפירגון אני שמחה במיוחד שאהבת :)

        10/2/09 12:14:

      צטט: !kapish 2009-02-10 01:34:14

      צטט: daniela orvin 2009-02-09 20:09:02

      צטט: !kapish 2009-02-09 19:23:07

      האפור האפור הזה.

      זה עניין יהודי הקטע של לראות תמונות אירופאיות

      ולהגיד כמה אפרוריות ופחד יש באור הטבעי שלהם?!

      .

      יכול להיות. למרות שלי זה נראה גם עניין של העין ומצב הרוח של הצלמת כאן קריצה

       

       והוא? והיא?

      כלומר, המצב והעין?

      .

      שלומם טוב.. גם הילדים בסדר

       

        10/2/09 12:12:

      צטט: אלינוריגבי 2009-02-10 01:26:22

      אכן החיות שם נראות שקטות... מנומסות... לא מתקוממות... לו רק היו יודעות... הן היו מנסות לברוח לא ? להתנגד ? האם האיילים שם ילכו כצאן לטבח ? השאלה היא אם בצילומים הן בשלב שבו הן כבר הופרדו מהמשפחות שלהן או לא... ומה יהיה עם הפלמינגו בקרונות הרכבת ? והעולם שותק.

       

      בדאגה - אלינוריגבי, רבנית, פרטיזאנית וכותבת רב המכר "השפעת ה - VX על נוצות הפלמינגו"

      נשיקה

       

        10/2/09 12:09:

      צטט: מירב שביט 2009-02-10 00:41:14

      צילומים מרגשים מאוד, יש לי צמרמורת ואני לא יודעת בדיוק למה, יש משהו שמובא בצילומים שלך<ולא רק פה>

      עם האמירה שלך. וכשקראתי את זה, זה חיבר אותי יותר. חוויה מרתקת הבלוג שלך.:)

       

      תודה לך מירב :)

        10/2/09 12:08:

      צטט: ארזה 2009-02-09 21:29:32

      יופי. אני מעט מכירה את מקום.

      אין לי שאלות.

      לא חשוב המקום.

      אבל הנקודות הרגישות בצילומים

      נגעו, ועוד איך נגעו.

      תודה

       

      תודה לך. המקום חשוב לי ברמה האישית כי הוא מהווה חלק מהילדות שלי אבל את צודקת. מבחינת הסדרה אין כאן ממש חשיבות למקום אלא לצילום עצמו.

        10/2/09 12:06:

      צטט: yaeli_space 2009-02-09 21:10:39


      לא נפלתי מהיופי של גן החיות.

      אני חושבת שהספארי ברמת גן נראה הרבה הרבה יותר טוב.

       

      (גם שם יש גם כלובים ולא רק חיות חופשיות בשטחים פתוחים)

       

       

      לא הייתי בספארי שנים כך שאני לא ממש יכולה לדעת.. אבל נראה לי שהספארי הוא קונספט אחר על עצם שמו. בגן החיות בבלרין החיות לא נראות לי ככ חופשיות יש להם אמנם מעט  יותר ספייס  מבגני חיות אחרים וכביכול זה נחשב לגן חיות מתקדם יותר אבל עדיין החיות שם מדוכאות וזה בעצם אחד  הדברים שרציתי להראות.

        10/2/09 12:01:

      צטט: צבע השרב 2009-02-09 20:55:17


      חילקתי בעיני רוחי את הצילומים: צילומים מס' 1,2,4

      והשאר: כל האחרים...

      ש'נברא' ו ש'נבנה'

      וחוט הדק של עצב עובר ביניהם...

      .

      אשוב

       

      חלוקה מעניינת. היא בעצם מייצגת את התמונות שאני הכי אוהבת שם בסדרה ( 124)

      תודה


      יפהפה. גם קודר גם עצוב גם מרשים
        10/2/09 08:29:

      צילומים מעולים שמתחברים לסיפור אישי עם אופק קולקטיבי

      מאד אהבתי

       

        10/2/09 01:34:

      צטט: daniela orvin 2009-02-09 20:09:02

      צטט: !kapish 2009-02-09 19:23:07

      האפור האפור הזה.

      זה עניין יהודי הקטע של לראות תמונות אירופאיות

      ולהגיד כמה אפרוריות ופחד יש באור הטבעי שלהם?!

      .

      יכול להיות. למרות שלי זה נראה גם עניין של העין ומצב הרוח של הצלמת כאן קריצה

       

       והוא? והיא?

      כלומר, המצב והעין?

      .

        10/2/09 01:26:

      אכן החיות שם נראות שקטות... מנומסות... לא מתקוממות... לו רק היו יודעות... הן היו מנסות לברוח לא ? להתנגד ? האם האיילים שם ילכו כצאן לטבח ? השאלה היא אם בצילומים הן בשלב שבו הן כבר הופרדו מהמשפחות שלהן או לא... ומה יהיה עם הפלמינגו בקרונות הרכבת ? והעולם שותק.

       

      בדאגה - אלינוריגבי, רבנית, פרטיזאנית וכותבת רב המכר "השפעת ה - VX על נוצות הפלמינגו"

        10/2/09 00:41:

      צילומים מרגשים מאוד, יש לי צמרמורת ואני לא יודעת בדיוק למה, יש משהו שמובא בצילומים שלך<ולא רק פה>

      עם האמירה שלך. וכשקראתי את זה, זה חיבר אותי יותר. חוויה מרתקת הבלוג שלך.:)

        9/2/09 21:29:

      יופי. אני מעט מכירה את מקום.

      אין לי שאלות.

      לא חשוב המקום.

      אבל הנקודות הרגישות בצילומים

      נגעו, ועוד איך נגעו.

      תודה

        9/2/09 21:10:


      לא נפלתי מהיופי של גן החיות.

      אני חושבת שהספארי ברמת גן נראה הרבה הרבה יותר טוב.

       

      (גם שם יש גם כלובים ולא רק חיות חופשיות בשטחים פתוחים)

       

        9/2/09 20:55:


      חילקתי בעיני רוחי את הצילומים: צילומים מס' 1,2,4

      והשאר: כל האחרים...

      ש'נברא' ו ש'נבנה'

      וחוט הדק של עצב עובר ביניהם...

      .

      אשוב

        9/2/09 20:44:

      חח.. אתה והשטויות שלך.. נו טוב לפחות אתה מצליח להצחיק אותי :)

      תודה

        9/2/09 20:36:

      צלומים מעולים כרגיל

      פאטתי הבנייה שם- לא? מבנים מודרניסטיים לפילים, ומבנה דתי דמוי כנסייה רוסית לגירפות.......

       ולחשוב שהם חשבו לכבוש את העולם.....

        9/2/09 20:14:

      צטט: אפרת ש. 2009-02-09 19:29:06

      עצוב :(

      למרות שחורף עכשו ולכן ישנה תחושה יותר אפורה

      עדיין... אין את החיוּת שיש בטבע אם אני מתייחסת

      גם למה שכתבת שהכל כל כך שקט.

       

       

      לא רק שקט גם משמעת. נראה כאילו החיות ממש ממושמעות כאילו חינכו אותם להיות בשקט. לא שמעתי ציוץ ציפורים אחד. רק צרחות של כמה קופים לא ממושמעים מאחורי קיר זכוכית. לא נראה לי שצריך לתרבת ככה חיות אלא אם כן הן כבר חיות מתורבתות כמו כלב וחתול. מצד שני לפני די הרבה שנים הייתי בקניה. בספארי. שם זה ממש אחרת. חבל שאז עדיין לא היתה לי מצלמה..

        9/2/09 20:09:

      צטט: !kapish 2009-02-09 19:23:07

      האפור האפור הזה.

      זה עניין יהודי הקטע של לראות תמונות אירופאיות

      ולהגיד כמה אפרוריות ופחד יש באור הטבעי שלהם?!

      .

      יכול להיות. למרות שלי זה נראה גם עניין של העין ומצב הרוח של הצלמת כאן קריצה

       

        9/2/09 20:07:

      צטט: החיידק הידידותי 2009-02-09 18:43:14


      נו, פלא שגדלת להיות ילדה עצובה ? זועף

      זה לא בגלל זה אלא בגלל אנשים. הם אילו שאיכזבו אותי. אני רק יכולה להזדהות עם החיות. גם אני בסוג של שבי..

        9/2/09 19:29:

      עצוב :(

      למרות שחורף עכשו ולכן ישנה תחושה יותר אפורה

      עדיין... אין את החיוּת שיש בטבע אם אני מתייחסת

      גם למה שכתבת שהכל כל כך שקט.

       

        9/2/09 19:23:

      האפור האפור הזה.

      זה עניין יהודי הקטע של לראות תמונות אירופאיות

      ולהגיד כמה אפרוריות ופחד יש באור הטבעי שלהם?!

      .


      נו, פלא שגדלת להיות ילדה עצובה ? זועף
        9/2/09 16:19:

      תודה רבה. הצילום של הפלמינקו הוא האהוב עלי..
        9/2/09 15:44:

      צילומים יפים, הצילום של הפלמינגו מדהים, כמו רקדניות. שפו
        9/2/09 12:48:


      כן. את צודקת. אבל חשבתי לעצמי למה רק לי להגמר מהתמונות הללו, כדאי לי לחלוק את החוויה

      אבל ברצינות, למרות שזה גן החיות הכי הומאני שראיתי ורואים שהחיות מטופלות בהרבה אהבה הן עדיין בשבי, מדוכאות. קשה לי לראות חיה כמו פיל ליד מבנה בטון למשל הוא לא צריך להיות שם. אני חושבת שזה חשוב לתעד- גם דברים אכזריים ולהציג אותם כדי שזה יזיז לאנשים, כדי שהם ירגישו משהו בלב אולי זה יגרום להם לחשוב לרגע וזו כל המטרה שלי באמנות - להזיז למישהו ביצירה שלי.

        9/2/09 12:29:


      את מצלמת כל כך יפה אבל למה לפעור לי פצע בלב באמצע היום?

       

      אני נגמרת מחיות סובלות

        9/2/09 11:47:

      צטט: תמר מייק לאופר 2009-02-09 08:54:19


      אזלו הירוקים...אבל חייבת להגיב לעבודות הצילום הללו.

      את מצליחה בשפה ייחודית שלך, להכינס נופך של אוירה הזויה משהו..

      מאוד אהבתי.

       

      תמר

       

       

      תודה רבה תמר. מאוד שמחה שאת רואה כאן שפה  ובאמת הכוונה היתה שהאווירה תהיה הזויה- שמחה שזה עובר.


      אזלו הירוקים...אבל חייבת להגיב לעבודות הצילום הללו.

      את מצליחה בשפה ייחודית שלך, להכינס נופך של אוירה הזויה משהו..

      מאוד אהבתי.

       

      תמר

       

        8/2/09 21:54:

      אין לי שמץ גם אני תהיתי. כנראה סוג הומור גרמני כזה ( אין להם)

        8/2/09 21:05:

      תמונות שמשדרות עצב...

      דרך אגב, למה הג'ירפות בגן החיות של ברלין גרות במסגד? עם הרגל בפה

        8/2/09 20:26:

      צטט: ערן בדינרי 2009-02-08 19:34:40


      איזה יופי של צילומים, פשוט עושים חשק להתבונן בהם עוד ועוד. אני מוצא בהם יופי, אסתטיקה, הרמוניה.

      פשוט מאד: זה מה שהרגשתי מהם.

       

      אבל... מה אני מבין בכלל, אני לא צלם. אני מתחום לגמרי אחר: אני מוזיקאי. וגם כן מוזיקאי - אפילו יום אחד באקדמיה לא ביליתי, אין לי אפילו עשירית או אלפית מהתעודות של הקולגות שלי, לא יודע איך נתנו לי ללמד בקונסרבטוריון. עזבי ללמד, לא יודע איך נתנו לי להופיע אי-פעם. עזבי להופיע, לא יודע איך נתנו לי ליצור. פשוט בושה, טעות גדולה של הממסד.

      :)

       

      את מעולה דניאלה. אוהב מאד את הצילומים שלך.

      תמשיכי עוד ועוד, כדי שנהנה עוד ועוד.

       

      אבל אתה יוצר ולכן אתה מבין יצירה ולכן אתה יכול להבין גם את העבודות הללו.

      יש בך הרבה איכות ואת הרצון לדייק ולשפר לא לומדים בשום אקדמיה. אוטודידקטיות מבורכת כאשר הבן אדם בנוי לכך. אני מאוד בעד.

      למי איכפת מתעודות.החשוב הוא מה שאתה מסוגל לספק.

       

      תודה ערן :)

       

        8/2/09 20:16:

      צטט: אמית הרמן 2009-02-08 19:24:17

      איכשהו ההפוך קפץ לי מיד

      Into the wild

       

      ואולי זה בגלל התפאורה?

      אל תאמין לתפאורה. הם שם נועדו בשביל בני האדם.

       

        8/2/09 19:34:


      איזה יופי של צילומים, פשוט עושים חשק להתבונן בהם עוד ועוד. אני מוצא בהם יופי, אסתטיקה, הרמוניה.

      פשוט מאד: זה מה שהרגשתי מהם.

       

      אבל... מה אני מבין בכלל, אני לא צלם. אני מתחום לגמרי אחר: אני מוזיקאי. וגם כן מוזיקאי - אפילו יום אחד באקדמיה לא ביליתי, אין לי אפילו עשירית או אלפית מהתעודות של הקולגות שלי, לא יודע איך נתנו לי ללמד בקונסרבטוריון. עזבי ללמד, לא יודע איך נתנו לי להופיע אי-פעם. עזבי להופיע, לא יודע איך נתנו לי ליצור. פשוט בושה, טעות גדולה של הממסד.

      :)

       

      את מעולה דניאלה. אוהב מאד את הצילומים שלך.

      תמשיכי עוד ועוד, כדי שנהנה עוד ועוד.

        8/2/09 19:24:

      איכשהו ההפוך קפץ לי מיד

      Into the wild