מי אני בכלל
פוסטים אחרונים
- יומני היקר ברלין: דוקו-פורטרט עלי בטלויזה הגרמנית 9/10/13
- יומני היקר ברלין:הזייה: אני והאמנות שלי בטלויזה הגרמנית 30/8/13
- יומני היקר ברלין: יומהולדת שנה לעשייה מוזיקלית 13/7/13
- The German Nature of Things/ No Ego 30/5/13
- יומני היקר ברלין: חיים חדשים תערוכה חדשה אתר חדש 16/5/13
- יומני היקר ברלין : משנה מקום משנה מזל? 15/2/13
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
התחושות שלך עוברות מהצילומים
והצילום העליון מרתק, והתחתון מושלם!
אז מה איכפת לי מהמצוקה שלך... העיקר שהצילומים ענקיים... (איכפת לי)
בהחלט.
זה מה שיפה בחיים, וביצירה -
הפרשנות שכל אחד נותן מעולמו הפנימי.
(בגלל זה אף פעם לא הבנתי למה אנחנו צריכים ללמוד ניתוח שירים - למה התכוון המשורר....)
כן.. לנשום זה חשוב. אני בקושי עושה את זה בזמן האחרון. אני חייבת לחזור ליוגה. שם נושמים טוב..
ותמיד אשמח לקפה :)
הוא לא ניתק אבל כובל. אין חופש.
מקווה שיש תקווה. כל כך מקווה אך בכל יום שעובר היא הולכת ומתפוגגת לי.
תודה אבירם. מקסים -זה מאוד מחמיא :)
נכנסתי לאתר. חלק מהצילומים אהבתי חלק פחות. אולי מתקשר לך כי הוא גם מצלם חלק מהעבודות בהולגה- מצלמת הצעצוע מפלסטיק שאני מצלמת איתה. היא יוצרת לוק מאוד מסויים.
תודה לך ירמי
טוב, אז כמה עצות אני יכול לתרום - את מוזמנת לנשום - זה תמיד עוזר (וממחיש לך את העובדה שאת עדיין חיה).
שתיים - יש לי בבית יפני (והתנסות בסדנא של פסיכוטרפיה דרך תנועה ויצירתיות בקולורדו) אם את רוצה אולי לנסות לפתוח אותו קפה עלי...
ובכל זאת יש משהו אופטימי כי הקשר אינו ניתק.
יש תקווה.
מקסים.
אם אפשר בכלל להגיד את זה בהקשר של הרגשה מהסוג הזה...
ראי את האתר של הצלם הזה
משהו בו מתקשר לי לעבודות שלך:
http://www.judahsharris.com/narrative-conceptual.htm
ברור לגמרי. תודה
אחלה. גם זה טוב. הרי מרגע שהתמונה עולה ומתפרסמת זכותו של כל אחד לפרש אותה כראות עיניו. אם הן לוקחות אותך לכיוונים טובים זה בהחלט משמח..דווקא התכוונתי יותר לאווירה שהתמונות משדרות ולמצב הנפשי שאני נמצאת בו. רזה כמו חוט אני לא לבנה כמו חוט אולי ( החיוורון של המצוקה) אבל הכוונה יותר לשבריריות החוט על רקע הבטון הקר מלא הירוקת הזה.
בתמונה השניה זה קצת יותר ברור אולי ויותר קל לפרש.יש קשר בחוט- משהו שמונע מבעדו להיות משוחרר. הוא יהיה כבול כך לנצח. אמנם אני לא בקו אש אך זה לא סותר את החרדות שאני נמצאת בהם עכשיו ואת תחושת הכלא הנפשי שאליו נכנסתי. אני ממש באבל. באבל על מה שקורה כאן.
חצויה?
קשורה?
רזה כמו חוט?
לבנה כמו חוט?
היי לך ותודה על התגובה . לינץ'.. איזה כיף
מירב קלעת בול . אני שמחה שזה עובר..לא מצליח לככב, אבל נדמה שאמרת שזה לא חשוב לך במיוחד. אני ממש אוהב את הצילומים שלך, ולדעתי הייתי מצליח לזהות את הצילום הזה במבחן פפסי. ועוד פעם זה מזכיר לי את לינץ'.
יווו....
גם אני.
איזו מועקה.