עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    קצת אסקפיזם: סיכום מוזקאלי של שנות ה80 שלי.

    77 תגובות   יום ראשון, 28/12/08, 16:01

     נולדתי בבית שמוזיקה היא חלק משמעותי ובלתי נפרד ממנו. אבי היה תקליטן חובב וערך מסיבות דיסקו בשנות ה70 וה80

    שגם דודו טופז וירדנה ארזי היו מגיעים אליהן. התחלתי לנגן פסנתר בגיל 6 והייתי מאוד רצינית לגבי הנגינה שלי.

    מוזיקה וריקוד הם כמו מזון ואויר לנשימה בשבילי.  

    גדלתי בעיקר על מוזיקת פאנק ודיסקו. לא שמעו אצלינו בבית את 

    הביטלס או את הרולינג סטונז אלא את דיאנה רוס והג'קסונס 5. וכמובן את המלך הבלתי מעורער ג'ימס בראון.

    בשנות ה80,  התחלתי לפתח טעם מוזקאלי משלי. למשל השתגעתי על השיר Solid   של Ashford and Simpson

    שאבי היה משמיע במסיבות. הייתי רוקדת לצלילי השיר הזה ושרה אותו ברגש המתאים כשאני כמובן לוקחת את תפקיד האישה

    בדואט ושרה את הקטעים שלה בלבד. המצחיק הוא שלמען הפוסט הזה חיפשתי את השיר בגוגל. כששמעתי אותו שוב לאחר שלא שמעתי אותו כמעט 15 שנה הופתעתי לגלות  שאני עדיין יודעת איפה נכנס כל צליל וכל קטע שירה במדויק. היה בהחלט מצחיק

    לחזור ולשיר אותו כמו אז, כשהייתי בת 10, באנגלית, בלי ממש לדעת את הפירוש של מה שאני שרה. 

    הסינגל הראשון שקניתי עצמאית  היה true colors  של Cindy Lauper. בלאדה שברירית שנגעה לליבי הצעיר.

    הקשבתי לשיר הזה במשך שעות, בלופ.

                                                                           
                                                                           
                                                                       
                            Cindy Lauper, True Colors                                    
                                                                 
                                                                   
                                                                 
                                                                   
                                                                 
             כן, עד גיל 15 בערך אהבתי ומשעתי מוזיקת פופ אך לדעתי ,למרות שהיום אני מקשיבה בעיקר               
             לדברים לא קומוניקטיבים במיוחד בתחום האינדי והאלקטרו, מוזיקת הפופ של שנות ה80 היתה בהחלט איכותית                                                  
             ולא רדודה ופשטנית כמו היום. היה בה משהו ניסיוני, המלודיות היו מורכבות . היה בה משהו חתרני אבל תמים מאוד.                                                        
             ועל צליל של הסינטיסייזרים שנשמע לי ככ רע היום והיה אז הצעה האחרונה בתעשיית המוזיקה אני מוכנה לסלוח                               
                                                                                                 
                                                   
                                                            
                                                   
                    Nick Kershaw, Dancing Girls                           
                                                   
                                                     
                                                   
                                                     
                                                   
                                                   

    הערה :אמנם לסינטיזרים סלחתי אך לא מוכנה לסלוח על הלבוש, איפור, תסרוקות שהיו אז. נכון,

    שנות ה80 היו עידן הזהב. הכל אז היה  טוב אבל למה להיות ככ מכוערים? לא חבל?
                                                   
                                                   
                 Paul Young, Love of the Common People                     
                                           
                 והשיא :           
     
                 
                                           
                 King, Love and Pride                   
     
             דוראן דוראן למשל היתה להקה שמאוד אהבתי. כי היא הצליחה לשלב  פופ עם רוק עם גל חדש כך שהיא                   
    הביאה גם משהו מהשוליים. בכל זאת אנשים הצליחו להתחבר למוזיקה שלהם. נראה לי שהפתיחות והסובלנות
             למוזיקה היתה הרבה יותר גבוהה אז במגזר הפופלארי.                                   
                 
                                       
                     Duran Duran, Save a Prayer                 
                                     
                                     

    Adam and the Ants   גם נשלפו מנבכי הגל החדש וכיכבו תקופה ארוכה בראש מצעדי הפיזמונים.

    אהבתי אותם ואת השיק הגותי שלהם במיוחד.

     

     
                                
                  Adam and the Ants, Stand and Deliver            
                           
           בימים ההם הייתי חולת רדיו. הייתי מקשיבה לכל התסכיתים  כמו "לבת ולבן" ( ולמי שמתעניין)                 
           לאברי וארז בגלי צהל ולקול השלום אבל במיוחד לרשת גימל. ובמיוחד התרגשתי לקראת סיכומי השנה הלועזיים.                 
          ואפילו  שלחתי גלויות עם הדרוג האישי שלי כדי להשפיע.             
          Golden Brown   של הStranglers   נבחר על ידי כשיר העשור של שנות ה80. אני עדיין חושבת שזו הייתה בחירה נבונה                   
          ואני עדיין עומדת מאחוריה. התלבטתי קשות הרי היו ככ הרב שירים טובים אז שאהבתי אבל גולדן בראון הוא שיר מבריק                
          שעומד לפי דעתי גם במבחן הזמן. את  הקליפ לשיר הזה שמנוגן בקצב הואלס.( מקצב שלושה רבעים) ראיתי בפעם       
          הראשונה בזהו זה אצל יואב קוטנר וממש נדפקתי. כמה חדשני זה נשמע לי אז. השבירה של המקצב והמלודיה פשוטה וגאונית.                   
           השיר הזה הוא פשוט השיר הכי אלגנטי ששמעתי אי פעם                
                             
                The Stranglers, Golden Brown            
                         
                                        
               **            
           אמצע שנות ה90 התאפיינו במוזיקת פופ שהאורינטציה שלה היתה לכיוון האלקטרוני ( אייס אופ בייס וכו') אך לא רק            
           קמו גם הרבה להקות בנים וגם מספר להקות בנות..ושנות ה2000? נראה שקשה לדבר על איכות של מוזיקה בשנות ה2000.     
           על חדשנות בתחום הפופ אלא בעיקר על התדמית של האמן כשהדגש הוא על מיניותו.     
            פרפורמרים מעולים אמני הפופ החדשים הם כן.           
           בכל זאת יש מדי פעם דברים ממש לא רעים לשמוע. יהלומים בתוך הרפש הגואה. לדוגמא הפרויקט של                
           Pharrell Williams  שנקרא N.e.r.d   פאנק רוק איכותי ששזורים בו היפ הופ r&b וסול ובלוז.                   
        אמנם יש בשירים שלהם נגיעה באלטרנטיבי אך בכל זאת הם זכו להצלחה  יתרה בארצות הברית לפני מספר שנים              
             
                Nerd, She Wants to Move           
                         
             
          ובנימה אופטימית זו מאחלת לכם שנה אזרחית טובה, מי ייתן ושנה הבאה תהיה שנת מוזיקה איכותית.        
                   
                     
               **          
               
            את הפוסט הזה כתבתי לפני מספר ימים אך בגלל סיבות אישיות לא הכנסתי אותו עד עכשיו.            
            כרגע זה נראה ככ לא מתאים בגלל המצב הבטחוני ובגלל המורל הנמוך אבל בדיוק בגלל זה החלטתי כן להוציא אותו לאור,                
            אולי אצליח לשפר קצת את המצב רוח למישהו.          
    דרג את התוכן:

      תגובות (76)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/09 15:31:


      צוחק תודה.

      היה כיף לקרוא את התגובה שלך

        1/8/09 14:44:

      פוסט מצויין !! הצלחת להחזיר אותי במנהרת הזמן אפילו קצת יותר רחוק...שנות ה-70 למוסיקה שחורה (פאנק,נשמה ..)

      עם הג'קסונים ,טינה צ'ארלס,אדמה רוח ואש ואפילו YMCA ...ואז לאחים גיב (סאטרדיי נייט...להיט ענק ,זוכרת ?),ג'ון טראבולטה

      ושגעון המוסיקה וגריז...ועד לFAIME (תהילה..)...,ברברה סטרייסנד,סיימון וגורפינקל,להקת ABBA ..ואחרים..

       

      האמת היא שאת מוסיקת שנות ה-80 אני אוהב אפילו יותר שכן היתה זו תקופה של שינוי של ניסוי ...עם כ"כ הרבה כיוונים ,הרכבים וסגנונות.....עם מצעד לועזי ומצעד עברי ,עם "לי ולך שיר וברכה" עם טייפ חד קאסט איתו מקליטים שירים מהתכנית וחותכים כל פעם שהקריין נכנס לתוך השיר...

      דיוויד בואי,תזמורת אורות החשמל ELO ,פורינר ,דייר סטריטס, קריס דה ברג (רומנטיקן אירי למי ששכח...),דוראן דוראן,דמעות לפחדים,יוריתמיקס,ברוס ספרינגסטין,מייקל ג'קסון,מדונה !!!!

       

      בשמונים וחמש הייתי במופעי הפארק הראשונים בחיי ...פורינר ודייר סטריטס בפארק הירקון ,אח"כ ב-87 בוב דילן בישראל !!

      וכמובן 2 מופעי פארק בלתי נשכחים של מדונה !! ומייקל ג'קסון בפארק הירקון ב-93 אם איני טועה .....

       

      האמת שכמוך את שנות ה-2000 אני פחות מעריך מבחינה מוזיקלית עולמית ,הרבה פחות נשמה ,הרבה יותר פלסטיק...

      בישראל לעומת זאת קם דור חדש של אמנים יוצרים שללא ספק הכניס מימד חדש לתרבות המקומית...עיברי לידר,מירי מסיקה ואחרים..

       

      נהנתי לקרוא אותך ונהניתי להגיב ....

       

      שי בן ארי

       

      צטט: daniela orvin 2009-01-02 17:53:24


      אבל הייתי בת 10 :) וגם הוספתי שעד גיל 15 שמעתי חרא מוזיקה..

      טוב , אין ברירה אצטרך לכתוב פוסט על המוזיקה ששמעתי בשנות ה90. לא לכול אוזן אך אולי לאוזן שלך..

       

       

       בסופו של דבר, יחסית לדור שלך, את בן-אדם ממש איכותי.

       

      בקשר לפוסט

      אני גם מחכה לזה וגם מצפה לזה...

       

        2/1/09 17:53:


      אבל הייתי בת 10 :) וגם הוספתי שעד גיל 15 שמעתי חרא מוזיקה..

      טוב , אין ברירה אצטרך לכתוב פוסט על המוזיקה ששמעתי בשנות ה90. לא לכול אוזן אך אולי לאוזן שלך..


      לגבי חוסר הזהות - אני לא רוצה שיחטאו עוד פעם לנו - כמו באתונה שנת 399 לפני הספירה.

       

       

       לגבייך אישית - איך היית מרגישה אם האמן האהוב עלייך פתאום היה מגלה גילטי פלז'ר מרתיחים?

      צטט: daniela orvin 2009-01-02 17:30:14

      צטט: גהנום לצופי ערוץ 2 2009-01-02 16:29:25


      בגלל זה חושבים שהאייטיז היו השנות הרעות במוזיקה - בגלל שירים כאלו

       

      לא רשמת על הנאו רומנטיקה והגל החדש האמיתית ולהקות עם מוזיקה באמת מעניינת כמו לג'נדי פינק דוטס וכיו"ב.

       

      טוב, אני לא מבין למה ציפיתי למשהו בכלל

       

      זהו סיכום של השירים ששמעתי בגיל 10.. בגיל 10 לא שמעתי לג'נדרי פינק דוטס עם כל הכבוד היית יכול להיות קצת יותר נחמד אבל למה ציפיתי בכלל ממתלהם פחדן שלא חושף את פרצופו ושמשאיר עלבונות על ימין ועל שמאל בלי לקחת אחריות.

       

      אני לא משאיר עלבונות בדרך כלל.

       

      פשוט ציפיתי מיותר מאמנית.

       

      לא משנה, היית מוסיפה את זה שזה היה בגיל 10 וזהו.

       

      לכל אחד יש גילטר פלז'רס

       

      מצטער אם פגעתי, אבל זאת לא התלהמות אלא אהבת המוזיקה שבעידן שלנו בו היא נבלעת בידי אנשים הרוצים לקדש את הטמטום - איבדתי את הסבלנות.

        2/1/09 17:30:

      צטט: גהנום לצופי ערוץ 2 2009-01-02 16:29:25


      בגלל זה חושבים שהאייטיז היו השנות הרעות במוזיקה - בגלל שירים כאלו

       

      לא רשמת על הנאו רומנטיקה והגל החדש האמיתית ולהקות עם מוזיקה באמת מעניינת כמו לג'נדי פינק דוטס וכיו"ב.

       

      טוב, אני לא מבין למה ציפיתי למשהו בכלל

       

      זהו סיכום של השירים ששמעתי בגיל 10.. בגיל 10 לא שמעתי לג'נדרי פינק דוטס עם כל הכבוד היית יכול להיות קצת יותר נחמד אבל למה ציפיתי בכלל ממתלהם פחדן שלא חושף את פרצופו ושמשאיר עלבונות על ימין ועל שמאל בלי לקחת אחריות.


      בגלל זה חושבים שהאייטיז היו השנות הרעות במוזיקה - בגלל שירים כאלו

       

      לא רשמת על הנאו רומנטיקה והגל החדש האמיתית ולהקות עם מוזיקה באמת מעניינת כמו לג'נדי פינק דוטס וכיו"ב.

       

      טוב, אני לא מבין למה ציפיתי למשהו בכלל

        2/1/09 16:09:


      ואני דווקא הייתי בטוחה שהוא היה די מוכר :)

      וכן.. יש מצב שאני עדיין מושפעת מהאופנה של ה80.. זו טראומה שאני מנסה להדחיק אך התת מודע צף ועולה כל פעם מחדש..

        2/1/09 00:03:

      ואני חשבתי שרק אני אהבתי את השירים האלו....
      סוף סוף נזכרתי מאיפה מוכרת לי תמונת הפרופיל שלך...Stand and Deliver

        31/12/08 19:48:


      חשבתי שרק אני מכיר את King .

       

      חיוך

        31/12/08 10:12:
      נושא אחר:
      להקת TYR
      דוקא מסוף ה 90 והאלפיים...
      למבינים בלבד...ייבאתי 3 דיסקים מחו"ל.
      רוק כבד כמו "נירוונה" בסטייל פולקלוריסטי.
      שיר הדגל של להקת רוק כבד "עממי" מאיי פארו - צפונית לסקוטלנד.
      HAIL TO THE HAMMER
      ב U-TUBE
        31/12/08 09:03:
      לפעמים הרוח לא נשברת...
        30/12/08 23:50:

      פגשתי אותו באבן גבירול לפני חצי שנה

      רכון על שולחן באיזו פיצוציה.

       

      נראה רע, דיבור לא מגובש, כמכום.

      אמנים התרימו בשבילו.

       

      שחזרנו קצת את שנות השבעים.

      הסכמנו שאין מוזיקה היום בארץ ובעולם.

       

      לפתע הוא זרק לי שהוא מוציא דיסק.

      אמרתי לעצמי, ואו, מצבו קשה...

       

      לפני שבוע בצליל, אני רואה דיסק חדש שלו.

      לא להאמין.

       

      מרק.

       

        30/12/08 22:59:

      צטט: בריל מרק 2008-12-29 21:39:14

      גם אני למדתי פסנתר מגיל 7-11. כלום לא יצא מזה. הייתי מזיז את השעון קדימה

      בחצי שעה בסלון, כדי שאימא שלי תחשוב שתרגלתי שעה...

      מכיוון שיש לי מה שנקרא שמיעה אבסולוטית, עברתי לפופ, ובלי תויים.

      בשנות השבעים אחרי הפציעה בצבא, הקמנו את להקת הקדושים בחיפה.

      חמישיה, כמו שהיה מקובל אז. תופים,גיטרה באס, גיטארה ליווי, גיטארה סולו ואורגן של "ימהה".

      זה היה המתכון המנצח.

      זו גם היתה תקופת הלהקות בארץ. היינו להקת ליווי של דני ליטני לפרק זמן, אחיו גדל איתי בחיפה והיא הסוליסט בלהקה.

      ניגננו קבוע ב"חוף התמרים" בכניסה לעכו, ובאמצע השבוע קצת בחתונות.

      אז הלהקות עבדו קשה 3-4 שעות נגינה ושירה, כאמור חיפושיות רולינג סטונס, דוויד בואי ועוד ועוד.

      היו מגיעים 400-500 בני נוער לשמוע ולרקוד. ככה זה היה בנורמה.

       

      אני בינתיים למדתי כלכלה וסטטיסטיקה באונ' חיפה. המון כסף בנות,ומסעדות.

      קצת חשיש, אבל בלי גוזמה. 

      היינו גם להקת החימום של אריק אינשטיין והצ'רצילים כשניגנו בצפון.

      אגב, קלפטר, למרות מצבו הנוכחי, הוציא לפני חודשיים דיסק חדש. לא צוחק.

      מרק.

       

       

       

       

      נשמע מרתק ביותר.. איזה כיף לך.

      לא ידעתי בכלל על מצבו של קלפטר.. כמה נורא וכבוד שהוציא אלבום חדש הוא בטח נורא יפה..

        30/12/08 22:53:

      צטט: about a girl 2008-12-30 13:25:28

      צטט: daniela orvin 2008-12-30 13:05:58

      צטט: about a girl 2008-12-30 12:47:13

      סלחו לי על שאינני מצטרפת אל הקונצנזוס של אימת שנות ה-80.

      הקונסטרוקציות שהיו לנו על הראש, שילוב הצבעים הבלתי נסבל, שלא לדבר על בחירת הבגדים

      והמוזיקה נו....

      היו כמה יהלומים לנצח כמו אדם אנט, נכון, אבל הרוב היה זוועה לאזניים. שלא לדבר על וואהם!

      (רגע, אני צריכה כדור נגד אולקוס)

       

      דווקא שנות ה-90 היו אחד העשורים המשובחים מוזיקלית, חבל שבחרת להזכיר רק את מוזיקת המועדונים

      של ACE OF BASE ולא ציינת כמה שהעשור הזה פיתח את הרוק האלטרנטיבי, את הגראנג' ואת דומיו.

       

      לא מסכימה איתך שהרב בשנות ה80 היה זוועה לאזניים אבל כן מסכימה איתך ששנות ה90 היו נגישות יותר לרוק האלטרנטיבי, לא הזכרתי את זה כי בחרתי להתמקד בתחילת שנות העשרה שלי ואם הייתי עושה סיכומים גם של שנות ה9- הפוסט היה ארוך מדי ומלא מדי בשירים. ללא ספק אהבתי את שנות ה90 יותר. גם עבדתי באותה תקופה בחנויות תקליטים  לכן יש לי ידע די רציני ותקליטיה רצינית עוד יותר של אלבומי שנות ה90, אך רוב הדברים ששמעתי  לא ככ קומינקטיבים ובטח שלא ינעמו כאן לרוב האזניים. אולי בקרוב אעלה פוסט שיסכם את שנות ה90 שלי אבל זה בטח לא יהיה פופי ונעים כמו שנות ה80 שלי.

       

      GO FOR IT

      אני מחכה לפוסט הזה.

      בלא ציפיתי לסקירה של כל שנות ה90 כי הפוסט באמת כבר ארוך, אבל ציינת רק את אייס אוף בייס

      גם אני עבדתי בחנות תקליטים (תקליטים! לאט לאט הפכה לחנות דיסקים), שנמכרה בהמשך, ובהמשך גם הקונה 

      סגרה נציגותה בארץ. היום כולם מורידים או צורבים....פעם אנשים היו באים לקנות מוסיקה שהם אוהבים!

       

       

      אני משתדלת עוד לקנות. לפחות את הדיסקים שאני ממש אוהבת . עדיין אוהבת את הפורמט של דיסק עם עטיפה וחוברת בפנים..

        30/12/08 13:25:

      צטט: daniela orvin 2008-12-30 13:05:58

      צטט: about a girl 2008-12-30 12:47:13

      סלחו לי על שאינני מצטרפת אל הקונצנזוס של אימת שנות ה-80.

      הקונסטרוקציות שהיו לנו על הראש, שילוב הצבעים הבלתי נסבל, שלא לדבר על בחירת הבגדים

      והמוזיקה נו....

      היו כמה יהלומים לנצח כמו אדם אנט, נכון, אבל הרוב היה זוועה לאזניים. שלא לדבר על וואהם!

      (רגע, אני צריכה כדור נגד אולקוס)

       

      דווקא שנות ה-90 היו אחד העשורים המשובחים מוזיקלית, חבל שבחרת להזכיר רק את מוזיקת המועדונים

      של ACE OF BASE ולא ציינת כמה שהעשור הזה פיתח את הרוק האלטרנטיבי, את הגראנג' ואת דומיו.

       

      לא מסכימה איתך שהרב בשנות ה80 היה זוועה לאזניים אבל כן מסכימה איתך ששנות ה90 היו נגישות יותר לרוק האלטרנטיבי, לא הזכרתי את זה כי בחרתי להתמקד בתחילת שנות העשרה שלי ואם הייתי עושה סיכומים גם של שנות ה9- הפוסט היה ארוך מדי ומלא מדי בשירים. ללא ספק אהבתי את שנות ה90 יותר. גם עבדתי באותה תקופה בחנויות תקליטים  לכן יש לי ידע די רציני ותקליטיה רצינית עוד יותר של אלבומי שנות ה90, אך רוב הדברים ששמעתי  לא ככ קומינקטיבים ובטח שלא ינעמו כאן לרוב האזניים. אולי בקרוב אעלה פוסט שיסכם את שנות ה90 שלי אבל זה בטח לא יהיה פופי ונעים כמו שנות ה80 שלי.

       

      GO FOR IT

      אני מחכה לפוסט הזה.

      בלא ציפיתי לסקירה של כל שנות ה90 כי הפוסט באמת כבר ארוך, אבל ציינת רק את אייס אוף בייס

      גם אני עבדתי בחנות תקליטים (תקליטים! לאט לאט הפכה לחנות דיסקים), שנמכרה בהמשך, ובהמשך גם הקונה 

      סגרה נציגותה בארץ. היום כולם מורידים או צורבים....פעם אנשים היו באים לקנות מוסיקה שהם אוהבים!

       

        30/12/08 13:08:

      צטט: mister farjun 2008-12-30 12:48:54


      וואו דניאלה,

       

      העלית באוב תקופה שרבים מאתנו מתגעגעים אליה.

      אבל מה עם QUEEN ומינימל קומפקט להבדיל

      ועם הדואט Say,say,sayשל מקרטני ומייקל ג'קסון?

       

      אהבתי מאד לקרוא מפרי  המקלדת שלך

      ,אך לצערי אזל מלאי הכוכבים שלי.

       

      שנה אזרחית טובה ועשית לי טוב על הלב לקורא ולהאזין.

      יוו.. את הדואט ההוא אני לא סובלת. לדעתי אחת הנפילות של שנות ה80 אבל אני לא סובלת גם את פול מקרטני כך שעמך הסליחה.

      לגבי קווין ומינימל קומפקט...אתה צודק כמובן אבל בזמנו הם לא היו מהמועדפים עלי

      שנה אזרחית טובה גם לך  ותודה רבה :)

       

        30/12/08 13:05:

      צטט: about a girl 2008-12-30 12:47:13

      סלחו לי על שאינני מצטרפת אל הקונצנזוס של אימת שנות ה-80.

      הקונסטרוקציות שהיו לנו על הראש, שילוב הצבעים הבלתי נסבל, שלא לדבר על בחירת הבגדים

      והמוזיקה נו....

      היו כמה יהלומים לנצח כמו אדם אנט, נכון, אבל הרוב היה זוועה לאזניים. שלא לדבר על וואהם!

      (רגע, אני צריכה כדור נגד אולקוס)

       

      דווקא שנות ה-90 היו אחד העשורים המשובחים מוזיקלית, חבל שבחרת להזכיר רק את מוזיקת המועדונים

      של ACE OF BASE ולא ציינת כמה שהעשור הזה פיתח את הרוק האלטרנטיבי, את הגראנג' ואת דומיו.

       

      לא מסכימה איתך שהרב בשנות ה80 היה זוועה לאזניים אבל כן מסכימה איתך ששנות ה90 היו נגישות יותר לרוק האלטרנטיבי, לא הזכרתי את זה כי בחרתי להתמקד בתחילת שנות העשרה שלי ואם הייתי עושה סיכומים גם של שנות ה9- הפוסט היה ארוך מדי ומלא מדי בשירים. ללא ספק אהבתי את שנות ה90 יותר. גם עבדתי באותה תקופה בחנויות תקליטים  לכן יש לי ידע די רציני ותקליטיה רצינית עוד יותר של אלבומי שנות ה90, אך רוב הדברים ששמעתי  לא ככ קומינקטיבים ובטח שלא ינעמו כאן לרוב האזניים. אולי בקרוב אעלה פוסט שיסכם את שנות ה90 שלי אבל זה בטח לא יהיה פופי ונעים כמו שנות ה80 שלי.

        30/12/08 12:54:

      צטט: yaeli_space 2008-12-30 12:14:59


      אוהבת מאוד את המוזיקה של שנות ה-80*

       

      כי אילו גם השנים שבאים הייתי בקיאה בצורה ענקית בכל המוסיקה העדכנית של התקופה.

       

      כיום אני מכירה רק את המוזיקה שבטופ.

       

      האלילים שלי היו דוראן דוראן, ניק קרשאו וכמובן סינדי לאופר ואח"כ התגלתה ה-מדונה.

       

      אילו זמרים שעד היום אני אוהבת , שומעת ורוכשת את אלבומהם.

       

      אולי זה הזמן להמליץ על אלבום פחות ידוע ומשובח של סינדי לאופר
       Hat full of stars

       

       

      תודה יעל.

      אישית אני כבר לא מקשיבה למוזיקה של שנות ה80 אלא לדברים מעודכנים לחלוטין אך מכירה הרבה כאילו שיאהבו את ההמלצה שלך..

        30/12/08 12:48:


      וואו דניאלה,

       

      העלית באוב תקופה שרבים מאתנו מתגעגעים אליה.

      אבל מה עם QUEEN ומינימל קומפקט להבדיל

      ועם הדואט Say,say,sayשל מקרטני ומייקל ג'קסון?

       

      אהבתי מאד לקרוא מפרי  המקלדת שלך

      ,אך לצערי אזל מלאי הכוכבים שלי.

       

      שנה אזרחית טובה ועשית לי טוב על הלב לקורא ולהאזין.

        30/12/08 12:47:

      סלחו לי על שאינני מצטרפת אל הקונצנזוס של אימת שנות ה-80.

      הקונסטרוקציות שהיו לנו על הראש, שילוב הצבעים הבלתי נסבל, שלא לדבר על בחירת הבגדים

      והמוזיקה נו....

      היו כמה יהלומים לנצח כמו אדם אנט, נכון, אבל הרוב היה זוועה לאזניים. שלא לדבר על וואהם!

      (רגע, אני צריכה כדור נגד אולקוס)

       

      דווקא שנות ה-90 היו אחד העשורים המשובחים מוזיקלית, חבל שבחרת להזכיר רק את מוזיקת המועדונים

      של ACE OF BASE ולא ציינת כמה שהעשור הזה פיתח את הרוק האלטרנטיבי, את הגראנג' ואת דומיו.

        30/12/08 12:14:


      אוהבת מאוד את המוזיקה של שנות ה-80*

       

      כי אילו גם השנים שבאים הייתי בקיאה בצורה ענקית בכל המוסיקה העדכנית של התקופה.

       

      כיום אני מכירה רק את המוזיקה שבטופ.

       

      האלילים שלי היו דוראן דוראן, ניק קרשאו וכמובן סינדי לאופר ואח"כ התגלתה ה-מדונה.

       

      אילו זמרים שעד היום אני אוהבת , שומעת ורוכשת את אלבומהם.

       

      אולי זה הזמן להמליץ על אלבום פחות ידוע ומשובח של סינדי לאופר
       Hat full of stars

       

        30/12/08 11:38:

      צטט: יואב עינהר 2008-12-30 00:51:42

      בזכות ניק קרשאו!

       

      ושמעתי שמתכוונים גם אותו להביא לארץ...

       

      אוי לא.. עוד פוחלץ :)

      אבל לא נראה לי שמישהו בכלל יבוא לכאן עכשיו, פוחלץ או לא.. כמובן שהמלחמה מחריבה כל פן תרבותי שהוא.. זמנים קשים הולכים לעבור עלינו, חובבי התרבות.( ולא רק מן הסתם)

        30/12/08 11:35:

      צטט: אדיבאדי 2008-12-30 00:08:08

      אופ-טופיק, אבל אני סקרן:

      הציבוע האינדיאני בתמונת הפרופיל הנוכחית שלך

      זה בגלל המצב?

      נראה לי ששיניתי את התמונה מעט לפני שידעתי על המצב.. אני לא ממש זוכרת. זה לא היה בכוונה אבל השארתי את התמונה כי עכשיו היא באמת מתאימה. דרך אגב,זה לא ממש ציבוע אלא פלסטרים שהדבקתי על הפנים, נראה לי שזה נותן עכשיו משמעות קצת אחרת.. לא?

       

        30/12/08 11:32:

      צטט: בדלי 2008-12-29 22:15:23


      פחות משנה איך הפוסט נראה, במקרה זה דניאלה, חשובה יותר הנשמה, הכנות, האהבה למוזיקה

      ואני יודע שאת רגישה לכל אנקדוטה ויזואלית...

      אחלה פוסט, נהניתי מאוד לקרוא וגם להיזכר

      סטאנד אנד דליבר זה שיר גדול, הכי טוב של אדם "והנמלים"

      גולדן בראון- מסכים לגמרי- שיר מבריק- היה לי אותו כרינגטון בסלולארי לפני כשנתיים, אגב

      תודה

      שרון, זה מוציא אותי מהדעת נראה שלמדת קצת להכיר אותי.. תודה.אני שמחה שאתה אוהב :)

       

        30/12/08 00:51:

      בזכות ניק קרשאו!

       

      ושמעתי שמתכוונים גם אותו להביא לארץ...

        30/12/08 00:08:

      אופ-טופיק, אבל אני סקרן:

      הציבוע האינדיאני בתמונת הפרופיל הנוכחית שלך

      זה בגלל המצב?

        29/12/08 22:15:


      פחות משנה איך הפוסט נראה, במקרה זה דניאלה, חשובה יותר הנשמה, הכנות, האהבה למוזיקה

      ואני יודע שאת רגישה לכל אנקדוטה ויזואלית...

      אחלה פוסט, נהניתי מאוד לקרוא וגם להיזכר

      סטאנד אנד דליבר זה שיר גדול, הכי טוב של אדם "והנמלים"

      גולדן בראון- מסכים לגמרי- שיר מבריק- היה לי אותו כרינגטון בסלולארי לפני כשנתיים, אגב

      תודה

        29/12/08 21:39:

      גם אני למדתי פסנתר מגיל 7-11. כלום לא יצא מזה. הייתי מזיז את השעון קדימה

      בחצי שעה בסלון, כדי שאימא שלי תחשוב שתרגלתי שעה...

       

      מכיוון שיש לי מה שנקרא שמיעה אבסולוטית, עברתי לפופ, ובלי תויים.

       

      בשנות השבעים אחרי הפציעה בצבא, הקמנו את להקת הקדושים בחיפה.

      חמישיה, כמו שהיה מקובל אז. תופים,גיטרה באס, גיטארה ליווי, גיטארה סולו ואורגן של "ימהה".

      זה היה המתכון המנצח.

       

      זו גם היתה תקופת הלהקות בארץ. היינו להקת ליווי של דני ליטני לפרק זמן, אחיו גדל איתי בחיפה והיא הסוליסט בלהקה.

       

      ניגננו קבוע ב"חוף התמרים" בכניסה לעכו, ובאמצע השבוע קצת בחתונות.

       

      אז הלהקות עבדו קשה 3-4 שעות נגינה ושירה, כאמור חיפושיות רולינג סטונס, דוויד בואי ועוד ועוד.

      היו מגיעים 400-500 בני נוער לשמוע ולרקוד. ככה זה היה בנורמה.

       

      אני בינתיים למדתי כלכלה וסטטיסטיקה באונ' חיפה. המון כסף בנות,ומסעדות.

      קצת חשיש, אבל בלי גוזמה. 

       

      היינו גם להקת החימום של אריק אינשטיין והצ'רצילים כשניגנו בצפון.

      אגב, קלפטר, למרות מצבו הנוכחי, הוציא לפני חודשיים דיסק חדש. לא צוחק.

       

      מרק.

       

       

       

        29/12/08 21:22:

      צטט: בריל מרק 2008-12-29 21:04:41

      דניאלה, הסיכום שלי הוא נרחב יותר, מפאת גילי:

      אני גדלתי על ביטלס בשנות השישים.תקופת התקליטים ומסיבות סלוניות.

      כחבר להקת קצב THE SAINTS (קלידן) בשנות השבעים - על קווין, ELO, ודווד בואי.

      זו היתה המוזיקה האיכותית ביותר בעולם הפופ, עד היום.

      בשנות השמונים חגגו בקליפים ויזואלים איכותיים ברובם.

      כל קליפ היה בעצם סרט עלילה בן 3 דקות.

      לדוגמא גאנס&רוזס ב "נובמבר ריין"...

      מסכים איתך, מאז ה 90 אין מוזיקה. חראם.

      מרק.

       

       

       

      אתה מוכן להרחיב מעט על the saints?

        29/12/08 21:04:

      דניאלה, הסיכום שלי הוא נרחב יותר, מפאת גילי:

       

      אני גדלתי על ביטלס בשנות השישים.תקופת התקליטים ומסיבות סלוניות.

       

      כחבר להקת קצב THE SAINTS (קלידן) בשנות השבעים - על קווין, ELO, ודווד בואי.

      זו היתה המוזיקה האיכותית ביותר בעולם הפופ, עד היום.

       

      בשנות השמונים חגגו בקליפים ויזואלים איכותיים ברובם.

      כל קליפ היה בעצם סרט עלילה בן 3 דקות.

       

      לדוגמא גאנס&רוזס ב "נובמבר ריין"...

       

      מסכים איתך, מאז ה 90 אין מוזיקה. חראם.

       

      מרק.

       

       

        29/12/08 20:55:

      צטט: avneraz 2008-12-29 20:11:39


      אחל'ה של סיכום, מחיה מספר זכרונות

      אכן המוסיקה (והאופנה) בשנות השמונים היו בעלי אופי שונה. וכמו שציינת love and pride מצליח לתמצת את שנות ה 80 לקליפ ייחודי.

      ד"א אם אני לא טועה, פול יאנג מגיע להופיע בארץ בסוף ינואר.

       

      מבחינתי חלק בלתי נפרד משנות ה 80 זה גם dexy's midnight runner  עם Come on Eileen

      simple mindes- don't you forget about me

       

      רק טוב

      אבנר

       

       

      תודה אבנר.

      יו איך שנאתי את come on Eileen אבל את don't you forget about me אהבתי מאוד מאוד!

        29/12/08 20:52:

      צטט: לילי טיילור (שרון) 2008-12-29 20:10:34

      צר לי אבל השיר הנפלא של הסטרנגלס, גולדן בראון, נבחר למקום ה-24 במצעד העשור של גלי צהל בשנות השמונים.

      במקום הראשון צעד "עוד לבנה בחומה" ששייך כרונולוגית לשנות השבעים, יצא ממש    על התפר בין העשורים.

       

      אסור להסתבך עם נקניקיות אייטיז מקצועיות כמוני. 

       

       

      אממ..גולדן בראון נבחר על ידי באופן אישי לשיר העשור. אני יודעת שהוא לא נבחר על ידי גלי צהל..אבל טוב לדעת שהוא נבחר למקום ה24 המכובד. זה לא רע בכלל.

       

        29/12/08 20:11:


      אחל'ה של סיכום, מחיה מספר זכרונות

      אכן המוסיקה (והאופנה) בשנות השמונים היו בעלי אופי שונה. וכמו שציינת love and pride מצליח לתמצת את שנות ה 80 לקליפ ייחודי.

      ד"א אם אני לא טועה, פול יאנג מגיע להופיע בארץ בסוף ינואר.

       

      מבחינתי חלק בלתי נפרד משנות ה 80 זה גם dexy's midnight runner  עם Come on Eileen

      simple mindes- don't you forget about me

       

      רק טוב

      אבנר

       

      צר לי אבל השיר הנפלא של הסטרנגלס, גולדן בראון, נבחר למקום ה-24 במצעד העשור של גלי צהל בשנות השמונים.

      במקום הראשון צעד "עוד לבנה בחומה" ששייך כרונולוגית לשנות השבעים, יצא ממש    על התפר בין העשורים.

       

      אסור להסתבך עם נקניקיות אייטיז מקצועיות כמוני. 

       

       

        29/12/08 16:52:

      צטט: רמי שכטר 2008-12-29 16:41:28


      הי,

      עבודה לא רעה.......להזכר בחלק ניכר מעברנו,בכל מקרה אני רוצה להעניק לך מתנה דיגיטלית שנראה לי שתדעי להעריך,

      100 האלבומים הכי נחשבים בכל הזמנים,זמינים להאזנה און ליין...........

      שלחי לי המייל שלך ואלי תוכלי להמשיך את מה שהתחלת.

      וואו מגניב שולחת לך מיד. תודה רבה :)

       

        29/12/08 16:51:

      צטט: @אורית 2008-12-29 16:08:39

      זיכרוונת נעימים העלית לכאן,את סינדי לאופר ראיתי בהופעה,אהבתי אותה מאוד.

      תודה אורית. כבוד על זה שראית אותה אבל מי יודע אולי היא עוד תופיע בארץ ואזכה לראות אותה גם נראה לי שהיא בגיל המתאים :)

       

        29/12/08 16:41:


      הי,

      עבודה לא רעה.......להזכר בחלק ניכר מעברנו,בכל מקרה אני רוצה להעניק לך מתנה דיגיטלית שנראה לי שתדעי להעריך,

      100 האלבומים הכי נחשבים בכל הזמנים,זמינים להאזנה און ליין...........

      שלחי לי המייל שלך ואלי תוכלי להמשיך את מה שהתחלת.

        29/12/08 16:08:
      זיכרוונת נעימים העלית לכאן,את סינדי לאופר ראיתי בהופעה,אהבתי אותה מאוד.
        29/12/08 15:19:

      צטט: rollando 2008-12-29 12:04:35


      דניאלה (שיר יפה בפני עצמו...)

       

      יוזמה יפה. בדיוק התחלתי לעשות משהו דומה אך שונה על שנות השבעים. אני מצרף לינק ל-100 השירים הנבחרים של שנות השמונים, על פי אתר המוסיקה VH1.

      http://www.imeem.com/groups/MGVcLbU4/blogs/2007/12/12/BFs_Ynet/vh1s_top_100_80s_songs

       

      מכירה את www.deezer.com ?

       

      נתן

       

      רשימה יותר מדי אמריקאית,אני מחכה לרשימה של טוני  פייןצוחק,וגם לפוסט שלך על שנות השבעים,באיזשהו שלב באייטיז פשוט נמאס לי ושמעתי רק סבנטיז

      לפני כמה חודשים הסתבר לי שהוא מכר את כל התקליטיה הנדירה שלו ב3 שח לתקליט.. ככ התאכזבתי. חשבתי שהתקליטים הללו יהיו פעם שלי לנצח..

       

       

      אאוצ'

      מתכווץ הלב..

       

        29/12/08 13:16:

      צטט: zimett 2008-12-29 12:53:20

      איזה בחירות כיפיות!  זה בערך כל שירי המסיבות שלי ביסודי - וואו מה זה אומר עלי הזדקנתי הא?

       

      שנות השמונים היו מוזרות במיוחד האופנה אבל המוסיקה בהחלט לא רעה יש גם יצוג ישראלי נאה כמו מינימל קומפקט וסיאם, המון ג'ל בשיער, ג'ינסים גבוהים וטיפ דאבל קאסט בצבע אדום - שיא טכנולוגי באותה תקופה מי חשב אז על בלוג.

       

       

      צוחק

        29/12/08 12:53:

      איזה בחירות כיפיות!  זה בערך כל שירי המסיבות שלי ביסודי - וואו מה זה אומר עלי הזדקנתי הא?

       

      שנות השמונים היו מוזרות במיוחד האופנה אבל המוסיקה בהחלט לא רעה יש גם יצוג ישראלי נאה כמו מינימל קומפקט וסיאם, המון ג'ל בשיער, ג'ינסים גבוהים וטיפ דאבל קאסט בצבע אדום - שיא טכנולוגי באותה תקופה מי חשב אז על בלוג.

       

        29/12/08 12:43:

      צטט: rollando 2008-12-29 12:04:35


      דניאלה (שיר יפה בפני עצמו...)

       

      יוזמה יפה. בדיוק התחלתי לעשות משהו דומה אך שונה על שנות השבעים. אני מצרף לינק ל-100 השירים הנבחרים של שנות השמונים, על פי אתר המוסיקה VH1.

      http://www.imeem.com/groups/MGVcLbU4/blogs/2007/12/12/BFs_Ynet/vh1s_top_100_80s_songs

       

      מכירה את www.deezer.com ?

       

      נתן

      היי נתן. כן את דיזר אני מכירה, מישהו מכאן כבר שלח לי פעם לינק לאתר הזה.

      לגבי 100 השירים הנבחרים, נראה מעניין למרות שרוב השירים במקומות הראשונים הם מסוף שנות ה80 שזה קצת חבל. אבל זה תמיד כך. הפתיע אותי שr.e.m מופיעים במצעד. יפה. הם היו מאוד לא קומינקטיבים אז.

       

        29/12/08 12:04:


      דניאלה (שיר יפה בפני עצמו...)

       

      יוזמה יפה. בדיוק התחלתי לעשות משהו דומה אך שונה על שנות השבעים. אני מצרף לינק ל-100 השירים הנבחרים של שנות השמונים, על פי אתר המוסיקה VH1.

      http://www.imeem.com/groups/MGVcLbU4/blogs/2007/12/12/BFs_Ynet/vh1s_top_100_80s_songs

       

      מכירה את www.deezer.com ?

       

      נתן

        29/12/08 11:58:

      צטט: daniela orvin 2008-12-29 11:43:18

      חח. תראה היה לי פוסטר שלו תלוי אצלי בחדר. הערצתי את הבחור אך אני מעדיפה היום לשכוח מזה.

       

      חחח אפשר להבין אותך...

      אותו דוקא אף פעם לא אהבתי, גם לא את האחרים במשפחה.

      אבל אני מאמין שיש לי כמה צרעות אחרות מאותה תקופה שאני מעדיף לשכוח מהן.

      לא, לא את Kraftwerk...

       

       

       

        29/12/08 11:43:
      חח. תראה היה לי פוסטר שלו תלוי אצלי בחדר. הערצתי את הבחור אך אני מעדיפה היום לשכוח מזה.
        29/12/08 11:39:

      כל אחד ושנות השמונים שלו...

       

        29/12/08 10:01:

      צטט: מירי דוידוביץ 2008-12-29 09:48:48

      גולדן בראון הוא שיר על זמני.

      בתור מייצג של האייטיז אני הייתי בוחרת דוקא משהו של ה -cure

       

       

      נכון. אך אני התחברתי לקיור בתחילת שנות ה90 אולי ממש סוף 80 כשהייתי בת 15. בשנות ה80 הם היו כבדים לי מדי אבל ללא ספק יש להם מקום נכבד ותרומה בשנות ה80. זוהי להקה מעולה והיום אולי במבט לאחור הייתי בוחרת בהם לפחות כלהקת העשור.

        29/12/08 09:56:

      צטט: יואב ב. 2008-12-29 08:36:15


      סוליד שיר טוב רגוע

       

      סוליד הוא שיר ענק! לא ברור לי למה הוא לא מושמע למשל בכל מסיבות ה80 למינהן.

      הייתי יכולה לעשות מסיבת שנות 80 מדהימה עם 4000 תלקיטים שהיו לאבא שלי אבל לפני כמה חודשים הסתבר לי שהוא מכר את כל התקליטיה הנדירה שלו ב3 שח לתקליט.. ככ התאכזבתי. חשבתי שהתקליטים הללו יהיו פעם שלי לנצח..

        29/12/08 09:49:

      צטט: chen38 2008-12-29 02:05:39

      בהחלט שיפרת את מצב הרוח !

       

      במיוחד עם golden brown .

       

      תודה

      :)

       

      אחלה :)

       

        29/12/08 09:48:

      גולדן בראון הוא שיר על זמני.

      בתור מייצג של האייטיז אני הייתי בוחרת דוקא משהו של ה -cure

       

        29/12/08 08:36:

      סוליד שיר טוב רגוע

      בהחלט שיפרת את מצב הרוח !

       

      במיוחד עם golden brown .

       

      תודה

      :)

       

        29/12/08 00:43:

      סחטיין, מחבבת כאילו.
        29/12/08 00:25:

      צטט: daniela orvin 2008-12-29 00:16:59

      שיט נכון..כנראה שקראנו באותה וויקיפדיה :)

       אחותיקריצה, לא קראתי בוויקיפדיה (שאני חסיד נלהב שלה), אני פשוט "חולה חסר תרופה" (גם) על המוסיקה של האייטיז רגוע

        29/12/08 00:16:
      שיט נכון..כנראה שקראנו באותה וויקיפדיה :)
        29/12/08 00:10:

      צטט: daniela orvin 2008-12-28 23:48:35

       היי, לא לדבר ככה על סנדרה שלעולם לא תהיה מריה מגדלנה :-) ...
      אגב, את יודעת מה קרה איתה אחרי ש"נעלמה"? איך התפתחה הקריירה שלה?

      מסתבר שהיא די פעילה. הוציאה די הרבה אלבומים כולל אחד ב2007. יש לה 2 בנים והיא התגרשה לא מזמן

      מה עוד ? :)

       חשבתי שדווקא תזכירי את העובדה שאחרי הגל בשנות השמונים, יחד עם בן זוגה (שכתב את רוב החומרים וניגן) הקימו את אניגמה (תודי שלא ידעתרגוע)

        29/12/08 00:04:

      צטט: גירף אורבני 2008-12-28 23:17:06

      צטט: גירף אורבני 2008-12-28 23:02:39

      מה שמצחיק בפוסט הזה שכולם מגיבים ומגלים עד כמה הם "קשישים"

      (אני למשל רקדתי מול המראה עם 2 האחיות שלי ואחי לצלילי להקת אבבאנדמה לי שזה היה money money)

      ואז לפני שנתיים ששרתי איזה שיר בשקט- שאלו איך אני מכיר את השיר החדש הזה- ושהסברתי שזה שיר שגדלתי עליו - הם פתאום ראו מול עיניהם קשיש................

       

      בכל אופן סחה על גולדן בראון- הוא גם אחד האהובים עלי......

       בכל אופן איך באמת יכולת לוות רעל כל כך הרבה שירים (שאלה מפגרת.....אני יודע)

      להקות ותקליטים מדהימים של דייר סטרייטס, פוליס, יו טו בתקליט הענק- under the blood red sky,

      פריטנדרס,אינקסס, ואפילו- וואם (careless whisper הסלאו הראשון שלי)ואפילו מדונה התחילה בפריחה שלה-

      ה-80 היו מדהימים.................. (למרות סנדרה חחחחח)

       

      כו צודק יש הרבה שראויים להיות בסיכום הזה..אבל הוספתי את אילו שעלו לי אינטואיטיבית. דווקא הטעם שלי קולע יותר לטעם של מיכאל. פחות התחברתי לרוק ויותר לגל חדש בזמנו. בכל אופן וואם במקום בהחלט סביר ברשימה ומדונה נמצאת שם בהחלט גם.

       

        28/12/08 23:51:

      צטט: yael39 2008-12-28 21:50:18

      גדלתי על השירים שהזכרת. תענוג. יעל

       

      צוחק

        28/12/08 23:51:

      צטט: מיכאל וקנין 2008-12-28 20:38:35

      היה זוועה באייטיז אבל כיף להיזכר,את סוליד שכחתי לגמרי איזה קטע זה לשמוע אותו פתאום.

      הנה שירים שבא לי להזכיר לך:

      בילי ג'ין של מייקל ג'קסון

      חתונה לבנה של בילי איידול

      גדול ביפן של אלפאוויל

      WHAY של ברונסקי ביט ובכלל כול האלבום שלהם הוא מופת של סאונד סינטיסייזרים מזעזע ונסלח .

       HIDE AND SEEKהאוורד ג'ונס  קונצ'רטו סקוטי לסינטיסייזר

       וכל האלבום הראשון המופתי  של RELAX frankie goes to hollywood

      Dead or Alive - You Spin Me Round (Like A Record  שיר שאהבתי בטירוף וכמעט אף אחד לא זוכר

      טוב די. אני יכול להמשיך עם זה עוד שנים אבל זה לא נגמר

      אולי לא היה כזה נורא באייטיז? 

       

      את אלפאוויל  רציתי להכניס ושכחתי ( בשיר forever young דווקא).. סחתיין על הרשימה מאוד קולע לטעם שלי ואת חלקם בכלל שכחתי אבל בהחלט נמצאים ברשימת הסיכום של ה80 שלי.

        28/12/08 23:48:

      צטט: גלוי 2008-12-28 20:37:36

      צטט: daniela orvin 2008-12-28 17:35:35

      צטט: שרון אבני 2008-12-28 16:39:52

      לא ראיתי שהיה בפוסט פול יאנג...

      אבל, את זוכרת את סנדרה..?

       

      בטח זוכרת. הקטנה המעצבנת הזו שנאלצתי לרקוד לצלילי השירים שלה במסיבות כיתה :)

       

       היי, לא לדבר ככה על סנדרה שלעולם לא תהיה מריה מגדלנה :-) ...
      אגב, את יודעת מה קרה איתה אחרי ש"נעלמה"? איך התפתחה הקריירה שלה?

      מסתבר שהיא די פעילה. הוציאה די הרבה אלבומים כולל אחד ב2007. יש לה 2 בנים והיא התגרשה לא מזמן

      מה עוד ? :)

        28/12/08 23:17:

      צטט: גירף אורבני 2008-12-28 23:02:39

      מה שמצחיק בפוסט הזה שכולם מגיבים ומגלים עד כמה הם "קשישים"

      (אני למשל רקדתי מול המראה עם 2 האחיות שלי ואחי לצלילי להקת אבבאנדמה לי שזה היה money money)

      ואז לפני שנתיים ששרתי איזה שיר בשקט- שאלו איך אני מכיר את השיר החדש הזה- ושהסברתי שזה שיר שגדלתי עליו - הם פתאום ראו מול עיניהם קשיש................

       

      בכל אופן סחה על גולדן בראון- הוא גם אחד האהובים עלי......

       בכל אופן איך באמת יכולת לוות רעל כל כך הרבה שירים (שאלה מפגרת.....אני יודע)

      להקות ותקליטים מדהימים של דייר סטרייטס, פוליס, יו טו בתקליט הענק- under the blood red sky,

      פריטנדרס,אינקסס, ואפילו- וואם (careless whisper הסלאו הראשון שלי)ואפילו מדונה התחילה בפריחה שלה-

      ה-80 היו מדהימים.................. (למרות סנדרה חחחחח)

       

        28/12/08 23:16:

      צטט: גירף אורבני 2008-12-28 23:02:39

      מה שמצחיק בפוסט הזה שכולם מגיבים ומגלים עד כמה הם "קשישים"

      (אני למשל רקדתי מול המראה עם 2 האחיות שלי ואחי לצלילי להקת אבבאנדמה לי שזה היה money money)

      ואז לפני שנתיים ששרתי איזה שיר בשקט- שאלו איך אני מכיר את השיר החדש הזה- ושהסברתי שזה שיר שגדלתי עליו - הם פתאום ראו מול עיניהם קשיש................

       

      בכל אופן סחה על גולדן בראון- הוא גם אחד האהובים עלי......

       בכל אופן איך באמת יכולת לוות רעל כל כך הרבה שירים (שאלה מפגרת.....אני יודע)

      להקות ותקליטים מדהימים של דייר סטרייטס, פוליס, יו טו בתקליט הענק- under the blood red sky,

      פריטנדרס,אינקסס, ואפילו- וואם (careless whisper הסלאו הראשון שלי)ואפילו מדונה התחילה בפריחה שלה-

      ה-80 היו מדהימים.................. (למרות סנדרה חחחחח)

       

        28/12/08 23:02:

      מה שמצחיק בפוסט הזה שכולם מגיבים ומגלים עד כמה הם "קשישים"

      (אני למשל רקדתי מול המראה עם 2 האחיות שלי ואחי לצלילי להקת אבבאנדמה לי שזה היה money money)

      ואז לפני שנתיים ששרתי איזה שיר בשקט- שאלו איך אני מכיר את השיר החדש הזה- ושהסברתי שזה שיר שגדלתי עליו - הם פתאום ראו מול עיניהם קשיש................

       

      בכל אופן סחה על גולדן בראון- הוא גם אחד האהובים עלי......

        28/12/08 21:50:

      גדלתי על השירים שהזכרת. תענוג. יעל

        28/12/08 20:38:

      היה זוועה באייטיז אבל כיף להיזכר,את סוליד שכחתי לגמרי איזה קטע זה לשמוע אותו פתאום.

      הנה שירים שבא לי להזכיר לך:

      בילי ג'ין של מייקל ג'קסון

      חתונה לבנה של בילי איידול

      גדול ביפן של אלפאוויל

      WHAY של ברונסקי ביט ובכלל כול האלבום שלהם הוא מופת של סאונד סינטיסייזרים מזעזע ונסלח .

       HIDE AND SEEKהאוורד ג'ונס  קונצ'רטו סקוטי לסינטיסייזר

       וכל האלבום הראשון המופתי  של RELAX frankie goes to hollywood

      Dead or Alive - You Spin Me Round (Like A Record  שיר שאהבתי בטירוף וכמעט אף אחד לא זוכר

      טוב די. אני יכול להמשיך עם זה עוד שנים אבל זה לא נגמר

      אולי לא היה כזה נורא באייטיז? 

        28/12/08 20:37:

      צטט: daniela orvin 2008-12-28 17:35:35

      צטט: שרון אבני 2008-12-28 16:39:52

      לא ראיתי שהיה בפוסט פול יאנג...

      אבל, את זוכרת את סנדרה..?

       

      בטח זוכרת. הקטנה המעצבנת הזו שנאלצתי לרקוד לצלילי השירים שלה במסיבות כיתה :)

       

       היי, לא לדבר ככה על סנדרה שלעולם לא תהיה מריה מגדלנה :-) ...
      אגב, את יודעת מה קרה איתה אחרי ש"נעלמה"? איך התפתחה הקריירה שלה?

        28/12/08 20:34:


      תודה רבה. הפוסט הוא סיכום שנות ה80 שלי ולא היתה לי כוונה בכלל לדבר לעומק על שנות ה90 וה2000

      אולי בפוסט המשך..

        28/12/08 19:51:

      כיף לקרוא

      למרות שלדעתי חיפפת קצת את שנות ה-90 וה2000. אולי לא היה לך חשק כבר

      אבל מאוד נהנתי

        28/12/08 17:35:

      צטט: שרון אבני 2008-12-28 16:39:52

      לא ראיתי שהיה בפוסט פול יאנג...

      אבל, את זוכרת את סנדרה..?

       

      בטח זוכרת. הקטנה המעצבנת הזו שנאלצתי לרקוד לצלילי השירים שלה במסיבות כיתה :)

        28/12/08 17:33:

      טוב , כבר שעה וחצי שאני מעלה את הפוסט הזה.. לכן עקב קשיים טכניים הפוסט נראה זוועה. עימכם הסליחה.
        28/12/08 16:42:


      אוף, אני בונה את הפוסט טיפין טיפין.. יש לי ממש בעיה עם הלינקים. לא מצליחה להכניס HTML כלינק נורמאלי..

        28/12/08 16:39:

      לא ראיתי שהיה בפוסט פול יאנג...

      אבל, את זוכרת את סנדרה..?

        28/12/08 16:29:

      גדול....

       

      זרקת אותי אליו...