עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אין זמן כזה- "אחר כך"-קליוסטרו

    .............
    ניסיון חיי לימד אותי שהמשפט -
    \"אין זמן כזה אחר כך\" נכון ביסודו
    אבל מוטעה במציאות.
    כמי שנגוע ב 'דלקת כרונית בהווה',
    קרי:
    תולה מהר את הכביסה כדי לסיים,
    ולא תולה אותה אחד אחד ונהנה מכל אטב...
    (או כפי שהמתחכמים יגידו לא קונה מייבש כביסה)
    גיליתי שכאן במחשב יש זמן כזה אחר כך,
    שזה עכשיו.

    עדכון מהמרפסת:
    עכשיו תליתי כביסה, אחד אחד
    כיף כזה כבר ממזמן לא היה לי.

    ארכיון

    0

    נערת השאוורמה

    12 תגובות   יום שני, 22/12/08, 22:39

    יש משהו בשיפוד הגדול שמסתובב סביב עצמו, קרוב לאש, שנראה 'עסיסי' ומפתה. המזל שלנו שאנחנו לא רואים מכמה סבל הוא מורכב, שכבות שכבות של חתיכות סבל, מה שלא מונע מאתנו להשתוקק לנגוס בה, בשווארמה הזאת.
     
    היא שייכת למאכלים שיש אליהם תשוקה לפעמים, כמו פאלפל למשל, מסוג הדברים שמאוד טעים לאכול אותם, אבל כמעט תמיד זה מוביל לייסורי מצפון וגרעפצים.

    אני חוטא בלאכול שווארמה, במקום קבוע, אני אוכל אותה רק עם סלט וטחינה, בלי פיתה או צ'יפס ככה סטרייט, ישיר וג'וסי עם בצל סגול והמון פטרוזיליה.

    נכנסנתי למסעדה (זאת מסעדה? או אולי מזללה?) ברגע מרתק, המקום היה כמעט ריק ונערת השווארמה הראתה לסמי החותך הערבי תמונה ואמרה: "תראה, תראה איזה יפה הייתי בחתונה, נכון יה סמי, לא תגיד לפני שנה, כולה עשרה חודשים. ומה נהיה ממני? תראה היא הציגה את עצה, סמרטוט נהייתי, פשוט סמרטוט" אמרה ונכנסה למטבח לקחת את הדלי לשטיפת הרצפה.

    היא אישית לא נוגעת בשווארמה, מאז גיל 6 שנסעה עם אבא למושב של התרנגולים ההודים, ראתה איך לוקחים אותם במשאית, ומה עושים עם אלו שמתים, במעבר. היא נדרה נדר שהיא בבשר לא נוגעת יותר, ולמעט קצת  בשפיץ של בעלה היא באמת לא נגעה בשום חתיכת בשר.

    רק הלקוחות הקבועים שמו לב ליופייה המיוחד, שמסתתר בתוך אוברול גינס לא מחמיא וחולצה אפורה. מן סוג כזה של רעלה שהיא שמה על עצמה שלא יראו אותה, בכלל.

    היא עושה את המוטל עליה, בשקט מבלי להתלונן, עובדת עד שש בערב, ואז הולכת הביתה לפגוש את בעלה, להיות האישה הקטנה והטובה, אף אחד לא יודע שגם הוא סובל מהקרירות שלה, ושלפי המבנה המשפחתי שלה,  הסבל הזה מחכה לו עוד הרבה שנים, חיבוקים וסקס  רק במשורה, רק אם התנהג יפה, וגם אז היא עושה בכלל טובה, מה שהוא לא יודע שזה באמת  לעשות טובה מבחינתה, הסבל הזה.

    היא כבר לא נהנית מסקס, אפילו לא עם עצמה, אבל אתו זה ממש סבל עבורה, ובהתחשב בעובדה שהוא היחידי שראה אותה ערומה, היא בבעיה.

    הכל בגלל הבתולין, החינוך הקפדני שקיבלה נעל אותה לצמיתות, לרוע המזל היא פגשה בבחור חסר רגישות שרק בעוד 10 שנים ילך החוצה לחפש את מה שחסר לו, היא תדע ותשתוק, זה המסלול של כולן במשפחה שלה.

    כשהייתה בת 16 היא פגשה אותו במסיבה, הם ישבו כל הערב ודיברו, היה שם ניצוץ היא משקרת לכולם עם חיוך, חודשים אחר כך הם טחנו זה לזו באוזן שעות ביום בטלפון, הוא כבר אחרי צבא, ראה דבר או שניים, דיברו על הכל חוץ מאשר עליהם עצמם.

    היא חלמה עליו בהקיץ, הרגישה את הנשיקות שלו, הרבה לפני שזה היה בכלל אפשרי, הוא מצידו שמר אתה על קשר קבוע ורציף, בימי שישי בערב היה בא להורים שלה לארוחת ערב, ולשיחות של כלום אחרי האוכל, תוך כדי הפיצוחים.
    היתה יושבת לידו מבלי להוציא מילה ומסתכלת עליו, מחייכת בלב שלה, יודעת שאחר כך, שכבר תוכל להיות 'עצמאית', שמותר יהיה לה להחליט על האושר שלו, היא תוכל לנהל אותו בקלות, היפה הזה יהיה שלה, כולו רק שלה.

    מה שהם, הוריה והיא לא ידעו בכלל זה שהיתה לו ידידה או שתיים שהיה 'מתפרע אתן', הן היו בנות 30 ואהבו לאהוב אותו, כל אחת בנפרד היתה מבלה אתו שעות בלי הפסקה במיטה, הוא היה מאהב נהדר עבורן. גם היא חשבה שהוא חתיך הורס, וקצת טמבל, נוסחא נהדרת להצלחה בנישואין.

    אם היא הייתה יודעת על קיומן של ידידותיו הם לא היו מתחתנים לעולם. רק אתמול נודע לה עליהן ומאותו רגע החיים שלה צנחו, פשוט התרסקו. היא לא יכולה ללכת קדימה, בטח שלא לחזור, ועל להישאר במקום אין מה לדבר, והכי נורא זאת העובדה שאין לה עם מי לדבר.

    היא תקועה כמו השווארמה שלידה, מסתובבת במקום ומקלפים ממנה חתיכות עסיסיות,  בולעים אותם בביסים גדולים.

    את הלילה ההוא היא רצתה לשכוח, איך בלהט היצרים היא איבדה את בתוליה, רק לשניה, מבלי לשים לב, הם שניהם היו כל כך נסערים, לרגע אחד היא הרפתה ואיפשרה לעצמה ללכת לאיבוד וכבר הוא נגע בה בפנים, הקפיץ אותה. זה היה כל כך לא צפוי, כל כך קצר ומדהים שרק אחרי 3 שעות היא חזרה לדבר, ולהכחיש, זה לא קרה בכלל, היא עדיין בתולה.

    חודשיים אחר כך היא חלמה שהיא בהריון, היתה מסתכלת במראה על הבטן ומנפחת אותה, מלטפת אותה ועוצמת את העיניים,
    חולמת על הרגע הזה שהיא תחזיק את התינוק שלהם, הרבה כבוד עושים שם במשפחה לאמהות צעירות, היא רצתה כבר לשבת בשולחן של הנשים, האמהות.

    אבא שלה מנהל את המסעדה, כמעט בלי מילים, רק מהאינרציה של הכבוד, כל מי עובד שם, חוץ מהפועלים הערבים, כולם בני משפחה, בני דודים, אחים של, כולם עושים לו כבוד, ובשקט מרחמים עליה, הפרח הם קוראים לה בלב. אביה מעולם לא ביקש פעמיים את אותה בקשה, הוא לימד את כולם שהוא מבקש רק פעם אחת...

    היא הקטנה במשפחה, אותה הוא הכי פינק, רק לה הוא הרשה לבוא לעבוד לידו, אפילו לאשתו הוא לא מרשה לעמוד ליד הקופה, רק לה לילדה היפה שלו.

    כשהיתה בת 12 אמא שלה שיתפה אותו, סיפרה לו שביתו היפה הגיע לבגרותה וקבלה מחזור, הוא בלי בושה  נכנס לחדרה, הסתכל בגאווה עליה, ראה כמה היא יפה, חיבק אותה ולקח אותה למסעדה של 'שלום הקטן', בכרם.

    שם היו נוהגים לאכול ולדבר על מה שיהיה, כשהיה לוקח אותה ל'שלום הקטן' היתה יודעת שתצטרך להיות כנה אתו, הוא קלט אותה מבלי למצמץ.

    הוא היה מאוד ישיר וקצר, ברך אותה על הצטרפותה למשפחת הנשים, אמר לה שבעיניו היא היפה מכולן במשפחה, וככה כולם חושבים, וחסר למי שלא, צחק בקול וחיבק אותה. איש גדול הוא היה, יש גדול עם חיבוק דוב חם ואמיתי.
    הוא ביקש ממנה תשמור את בתוליה עד לחתונה, למי שמיועד לה. שלא תפחד להגיד לא, להיות חזקה. הבטיח לה שככה היא תתחזק, ככה תהיה חדה וברורה, ככה יתייחסו אליה ביותר כבוד. כן הוא יודע שהיום זה לא נהוג, שיש ילדות שכבר בגיל 13 מאבדות ברגע אחד את התום, ככה קוראים לזה ה'לא תמימים'.

    היא לא ענתה בכלל, הסתכלה עליו במבט מצועף, היא מאוד אוהבת אותו, הוא גבר גבר בעיניה. לפעמים היא מקנאת באימה שלה, שזכתה בו.

    למרות גילה הצעיר היא קולטת הכל, את הבקרים בהם הוא קם עצבני וכועס, מסוייג ומרוחק מאימה שלה. ואת הימים שהוא קם מאושר מחבק ומנשק מסביב, את כולם, כמו ילד מבסוט עד הגג.

    היא הבטיחה לו שתשאר בתולה, הוא הסתכל עמוק בעיניה וליטף את פניה, דמעות בעיניו, היא חיבקה אותו בהתרגשות.

    אחר כך קרתה  התקלה, הוא התפלק לתוכה  ברגע הלהט, זאת היתה החוייה הכי חזקה שהיא חוותה בחייה, או שתחווה...

    מאותו רגע היא איבדה את החשק המיני האמיתי שלה, בתור התחלה היא לא דברה עם מי שיהיה בעלה חודש, חודש שלם הסתייגה ממנו, להוריה סיפרה שהוא העליב אותה והיא רוצה להראות לו את מקומו.

    בלילות בכתה שעות, מוצפת גועל מעצמה, כועסת בעצם על הדבר הכי טוב שקרה לה בחייה, על השחרור, על התשוקה, על הרצון והאפשרות להיפתח.

    אחרי חודש הם נפגשו, מעולם הם לא דיברו על זה יותר, היא אמרה לו שהיא החליטה ושבעוד 3 חודשים הם מתחתנים, לא היתה לו ברירה, הוא הסכים, ובאותו הרגע קבע את גורלו כבן למשפחת השווארמה.

    הדבר השני הכי נורא שקרה לה בכל ימי חייה, היה שהיא גילתה על ידידותיו, על הבנות שהיה 'עושה' בזמן שהיה ארוס שלה, ככה היא צרחה עליו, "ארוס שלי", "שלי", "בוגד מסריח שכמוך", צרחה עליו שורטת אותו ובועטת.

    רצתה להתגרש, מייד, הוא לא ענה, השתתק ל 3 חודשים,
    שתק עד לרגע מסויים, יום אחד כשהיא חזרה מהעבודה ואמרה לו שהיא החליטה שהיא רוצה ילד, עכשיו, לפי החישוב שלה היום זה הביוץ ושהיא מבקשת שיגמור מהר.

    זה היה אתמול, הקטע המהיר הזה, הוא גמר מהר בשקט, והיום, (שזה עכשיו) היא עומדת מול סמי, עם התמונה שלה  מהחתונה מנסה לקבל אישור ממנו, מ'סמי החותך' אישור שהיא כבר לא יפה, שהיא סתם נערת שווארמה שמסתובבת.


    קליוסטרו זה קוסם

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/09 16:31:

      ואווו

      כתוב מדהים

        25/12/08 01:09:


      סיפור נפלא.. ועצוב....

      כמעט סרט ערבי...

        23/12/08 14:24:

      צטט: ד פ נ ה 2008-12-23 11:43:21


      ישראל אתה כותב נהדר.

      סיפור ישראלי, אמיתי, יומיומי.

      תודה:)

       

       תודה לדפנה,

      אני ישראלי לגמרי רוב הזמן

      שחי כאן וחושב שכאן זה איטליה למשל

      אבל אוכל גם שווארמה,

      בעיקר כי זה מה יש...

        23/12/08 14:22:

      צטט: forrest gump 2008-12-23 08:52:34

      כתוב נפלא

      הכרתי פעם נערת שווארמה

      כשנולדה לה ילדה....הוא ביקש להתגרש ממנה

      אמר, שלא יכול להיות שזה ממנו, כי הוא "לא מביא בנות"

      והיא אמרה לי אז משפט נפלא, שרק נערת שווארמה יכולה להמציא:

      "מה הוא חשב, שישתול פטרוזילה ויצצא לו גזר?"

      מעניין מה קרה בסופה.....

       מה קרה בסופה?

      כנראה שצמחה לה פטרוזיליה 'שם'

      אם היא נשארה אתו,

      ואז אממממ עם  גזר...כמובן.

      (משפט שאמרה לי תימניה אחת פעם, בהמשך לרווקותה הניצחית)

       

        23/12/08 14:20:

      צטט: א י ל ה 2008-12-23 08:35:17


      מכירה את השווארמה הזאת...

      :)

       

      באסה שיש עדיין כאלה. ויש. חופשי יש.

       

       

       יש הרבה מקומות 'הכל חופשי'

      בעיקר פאלאפל ושווארמה...

       

      שום דבר לא באמת חופשי שם....

       

        23/12/08 14:18:

      צטט: apple tree 2008-12-23 07:40:04

      אם היו לי כוכבים...

       

       לא חייבים כוכבים וירטואלים

      אפשר להרים את העיניים למעלה

      כל הכוכבים שם שלך...

        23/12/08 14:09:

      צטט: sherry refael 2008-12-23 00:21:38

       צכירה וואריאציות פולניות לאותו כאב.

       

       כתבת נפלא

      *שלך שרי

       איך ידעת שהם לא ממוצא פולני? (:-

      לדעתי כולם פולנים בדברים מסויימים,

      חלק אורגני (כמוני) וחלק ויראלי

       

        23/12/08 11:43:


      ישראל אתה כותב נהדר.

      סיפור ישראלי, אמיתי, יומיומי.

      תודה:)

        23/12/08 08:52:

      כתוב נפלא

      הכרתי פעם נערת שווארמה

      כשנולדה לה ילדה....הוא ביקש להתגרש ממנה

      אמר, שלא יכול להיות שזה ממנו, כי הוא "לא מביא בנות"

      והיא אמרה לי אז משפט נפלא, שרק נערת שווארמה יכולה להמציא:

      "מה הוא חשב, שישתול פטרוזילה ויצצא לו גזר?"

      מעניין מה קרה בסופה.....

        23/12/08 08:35:


      מכירה את השווארמה הזאת...

      :)

        

      באסה שיש עדיין כאלה. ויש. חופשי יש.

        

       

        23/12/08 07:40:
      אם היו לי כוכבים...
        23/12/08 00:21:

       צכירה וואריאציות פולניות לאותו כאב.

       

       כתבת נפלא

      *שלך שרי