עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    הים אותו ים

    31 תגובות   יום שישי , 13/7/07, 20:39

     

    עשיתי לי הרגל לרכב אל הים לעת שקיעה בימי שישי.

     

    כשהייתי בזנזיבר, בעיר הבירה stonetown, הלכנו כמו כל האורחים באי הקטן והמקסים הזה למלון אחד, קולוניאליסטי למדי, שלו מרפסת ענקית על הצוק, ממנה יש תצפית של 270 מעלות אל הים הפתוח. כולם באים לשם כדי לצפות בשקיעה. על האי הזה, הקרוב לקו המשווה, יש שקיעה מרהיבה בכל יום בין 17:00 ל-18:00 והמערביים, אורחים לרגע, יושבים שעה ובמקום לראות את השקיעה וליהנות, מצלמים אותה - סטילס ווידאו. כשתמהתי על מה שנראה לי כאובססיביות אמר לי שותפי: "לך זה נראה טבעי, שהים כאן ושקיעה, מבחינתך היא עניין טבעי. לרוב האנשים האלו, אין בבית שקיעה כזו או דומה לה כלל". צדק.

     

    כשאני רוכבת לי על הטיילת בשקיעה, באזור עלמה ביץ' וגן צ'ארלס קלור, נדמה שכל יפו תל אביב יצאו לים. מאהלים לשישי שבת, מנגלים, שש בש, נרגילות, בלוני יומולדת, שמשיות, נשים בכיסויי ראש על הדשא, על החול ובמים, משפחות מלב העיר בחבורות על החוף, ילדים, כלבים ואפילו חתולי האזור מגיחים לריח הבשר על האש. חגיגה שלמה של פרדה מיום ומשבוע. ואי אפשר שלא לחשוב, איך אנשים, שיושבים להם לחוף אותו הים, שמוצאים נחמה באותה שקיעה ואותה שמש ממש מוצאים זמן או סיבה לריב עד זוב דם ושינאה. תל אביב, חיפה, ביירות, אשקלון ועזה - הים אותו ים.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/7/07 12:03:

       

      הבוקר התעוררתי מוקדם.

       

      החלטתי לקפוץ לים מוקדם. שעה וחצי לא הצלחתי לצאת מהמים, ככה היה נפלא. כמו היפופותם ישבתי במים עד שהעור הפך דומה לשזיף מיובש. נפלא.

       

      והכל - בחינם!

        21/7/07 10:54:

      אבל עד שנגיע לשם...

        לפחות נעשה לעצמנו פה גן עדן קטן-

            השמים יכולים לחכות.......

        21/7/07 01:36:

       

      ומהשמים הכי טובמחייך

        20/7/07 19:52:

      מה שרואים מפה

       לא רואים משם

              אבל מן הים

                 רואים

                    לפה

                    וגם לשם......

              

        15/7/07 00:58:

      אכן, דברים שנראים לנו טריוויאלים.

      שקיעות טובות הן אחלה פתיח לשבוע.

      וגם השקיעות בזנזיבר עושות ת'עבודה.

      גם אני כמו כולם דפקתי איזה 10 תמונות שקיעה

      שאחר כך לא ממש ידעתי מה לעשות איתן

        14/7/07 22:41:

       

      יו...שלמה ארצי באמבטיה עם מסכה ושנורקל.

      חחחחחחחח

      נוסטלגיה.

       

      אז עוד לא היה זיהום בים.

      עזבו אותכם מחולדאי ושאר החולדות שבכנסת. כולם לשיר ולמחוא כפיים לעצמכם:

       כשאהיה גדול

       מילים: רימונה די-נור / לחן: יאיר רוזנבלום

       

      המים כחולים המים כחולים אצות מטיילות ודגים צוללים

      התורן למעלה הדגל מונף ואני עם מצפן והמון שעונים יוצא למרחב למרחב

       

       שוטי שוטי ספינתי הים כל כך כחול

      אני אהיה עוד רב חובל כשאהיה גדול

       

      הרוח נושב, הרוח לא נח מלבין המפרש וכובע מלח

       צוללת צוללת האופק זהוב ואני עם שייטת וצי ברווזים .מפליג עד אין סוף, עד אין סוף

       

       שוטי שוטי ספינתי הים כל כך כחול

      אני אהיה עוד רב חובל כשאהיה גדול

       

       הדרך רבה הדרך קשה קנו לי אתמול סירה חדשה

       קנו לי טרפדת ויש לי טילים ואוי ואבוי לו למי שיגע במים הטריטוריאליים שלי

       

      שוטי שוטי ספינתי הים כל כך כחול אני אהיה עוד רב חובל כשאהיה גדול

       

       ציירתי מפות כבר יש לי תוכנית אך אמא בצעה פעולה תוקפנית

      מתוך האמבט את הפקק היא שלפה ובן רגע ברחו כל המים שלי ולא נשארה אף טיפה

       

       שוטי שוטי ספינתי הים כל כך כחול

       אני אהיה עוד רב חובל כשאהיה גדול

       

      לללללללל   ללללללללללל ללללללל לללללל לללללל.............................מגניבהפתעהצוחק

        14/7/07 18:01:

       

      בשביל להגיע למקומות בהם זורחת השמש וליהנות מזה, צריך להתעורר בשעות לא סבירות וזה הרבה יותר קשה מללכת, פשוט ללכת. לדעתי אנחנו קצת יותר ברי מזל במובן הזה או שפשוט צריך להגיע לאי קטנטן בו במרחק של כמה עשרות ק"מ אפשר לעבור מחוף עם זריחה לחוף עם שקיעה, שלא לדבר על היופי באמצע. תשאלו את ירון (וגם את רותם, אבל היא לא כאן כרגע).

       

      ירון, חולדאי עסקן, כמו כולם. אותי מטריד יותר שהוא הופך את תל אביב לעיר של עשירים אבל על זה בהזדמנות אחרת. חולדאי עשה כאן הרבה ואין לקחת את זה ממנו - הוא הוציא את תושבי העיר לרחוב, לשדרות היפות האלו, לגנים ציבוריים שלא היו כאן קודם, החביאו כאן את הפחים ברחוב (מהפכה קטנה שחלפה לה בשקט), הוא נתן רשיונות לקיוסקים להפוך לבתי קפה והפך את הרחוב לזירת אירועים. יש לי ה-מ-ו-ן השגות אבל הירידה לים היא חטא קדמון הרבה לפני עידן חולדאי. הים כאן הוא אכן לא מהמשובחים, בעיקר איכות המים, לטעמי. אני באה מחלק צפוני יותר בארץ ורגילה למים שאפשר לשחות בהם ולשרוץ בהם כל היום וכמה שלא תגדל, עדיין המים נקיים כך שתוכל לראות את כפות רגלייך :-) אבל לחיות בעיר עם ים ולא לראות אותו? חטא אמיתי. לים יכולות תרפיוטיות. לא פחות.

        14/7/07 17:45:

       

      צטט: yaronct 2007-07-14 17:33:00

       

      צטט: anat_buaron 2007-07-14 14:28:27

      מישהו אמר פעם (אחד מאדריכלי העיר - אינני זוכרת מי במדויק) שהקטסטרופה הכי גדולה בת"א היא שגם כשאתה נמצא 100 מטר מהים - אתה שוכח שהוא שם.

      ועל זה נאמר - בשביל זה יש לנו מודעות.

      ופראייר מי שחי בתל אביב ולא חווה את הים, את החוף, את השקיעות ואת הגבול האין-סופי שיש למדינה שלנו ממערב.

      ומי יתן ויפרוץ כבר השלום.

       

      נשיקות ליאתוש. ותודה על הפוסט!

       

       

      זה באמת קטסטרופה, אין אף שדירה שמגיעה לים, ואין אף רחוב שלא נחתך עם רחוב הטיילת. לעמוד רבע שעה ברמזור בגורדון בשביל לעבור ליד בית השימוש הכי גדול בעיר ואחר כך לרדת את הירידה ולדעת שצריך לעלות אותה אחר כך, או אם זה רחוב פרישמן שאי אפשר ללכת על המדרכות הצרות שלו בדרך לים, או ללכת בסבבה על בן גוריון עד שנתקלים במפלצת הבטון, ולכו תרדו את המדרגות עם ילד בן שנה ואופניים ועגלה.או ללכת על זבוטינסטקי או ארלוזורוב ולעבור את האוטוסרדה שיש בסופם, או בנורדואו ולהגיע לגוש החסום שלא נותן לעבור לים........

       

      מי בחר כאן בחולדאי שיעשה טוב בעיר הזו? פשוט בושה וחרפה. אבל אני חושש שגם בבחירות הבאות מי שינצח אותם יהיה העסקן הכי טוב ולא האיש שיביא את הטוב למירב התושבים.

       

      לא חושבת שיהיה איש,

      עם כל הכבוד לרצון הטוב,

      שיצליח לשנות את המרקם של העיר.

       

      יש מקומות לשיפור,

      אך לא שינויים דרסטיים.

       

      אגב,

      שווה לקרוא את המהפך שעברה ברצלונה לקראת האולימפיאדה,

      ואיך הם פתחו את העיר לים.

       

      אחפש מאמר בנושא..

        14/7/07 17:33:

       

      צטט: anat_buaron 2007-07-14 14:28:27

      מישהו אמר פעם (אחד מאדריכלי העיר - אינני זוכרת מי במדויק) שהקטסטרופה הכי גדולה בת"א היא שגם כשאתה נמצא 100 מטר מהים - אתה שוכח שהוא שם.

      ועל זה נאמר - בשביל זה יש לנו מודעות.

      ופראייר מי שחי בתל אביב ולא חווה את הים, את החוף, את השקיעות ואת הגבול האין-סופי שיש למדינה שלנו ממערב.

      ומי יתן ויפרוץ כבר השלום.

       

      נשיקות ליאתוש. ותודה על הפוסט!

       

       

      זה באמת קטסטרופה, אין אף שדירה שמגיעה לים, ואין אף רחוב שלא נחתך עם רחוב הטיילת. לעמוד רבע שעה ברמזור בגורדון בשביל לעבור ליד בית השימוש הכי גדול בעיר ואחר כך לרדת את הירידה ולדעת שצריך לעלות אותה אחר כך, או אם זה רחוב פרישמן שאי אפשר ללכת על המדרכות הצרות שלו בדרך לים, או ללכת בסבבה על בן גוריון עד שנתקלים במפלצת הבטון, ולכו תרדו את המדרגות עם ילד בן שנה ואופניים ועגלה.או ללכת על זבוטינסטקי או ארלוזורוב ולעבור את האוטוסרדה שיש בסופם, או בנורדואו ולהגיע לגוש החסום שלא נותן לעבור לים........

       

      מי בחר כאן בחולדאי שיעשה טוב בעיר הזו? פשוט בושה וחרפה. אבל אני חושש שגם בבחירות הבאות מי שינצח אותם יהיה העסקן הכי טוב ולא האיש שיביא את הטוב למירב התושבים.

        14/7/07 16:58:

       

      צטט: מורנית 2007-07-14 16:26:36

      כדי להרגיש את ההבדל התחלתי לטייל לחופים בהם זורחת השמש מהים. זה מרגיש מספיק רחוק מפה...

       

      על זה בדיוק חשבתי...

       

      על כמה זמן לקח לי להתרגל לעובדה שכאן לא קמים מוקדם מוקדם לרוץ לים כדי לראות את הזריחה....

        14/7/07 16:26:
      כדי להרגיש את ההבדל התחלתי לטייל לחופים בהם זורחת השמש מהים. זה מרגיש מספיק רחוק מפה...
        14/7/07 15:39:

       

      תודה יקירתי היקרה שאני כה מחבבת ממש כמעט בלי להכיר :-)

        14/7/07 14:28:

      מישהו אמר פעם (אחד מאדריכלי העיר - אינני זוכרת מי במדויק) שהקטסטרופה הכי גדולה בת"א היא שגם כשאתה נמצא 100 מטר מהים - אתה שוכח שהוא שם.

      ועל זה נאמר - בשביל זה יש לנו מודעות.

      ופראייר מי שחי בתל אביב ולא חווה את הים, את החוף, את השקיעות ואת הגבול האין-סופי שיש למדינה שלנו ממערב.

      ומי יתן ויפרוץ כבר השלום.

       

      נשיקות ליאתוש. ותודה על הפוסט!

        14/7/07 14:09:

       

      צטט: כנרת רוזנבלום 2007-07-14 08:17:34

      צריך להזכיר את הים הזה, כל הזמן. הוא כל כך קרוב, אבל אנחנו לא מגיעים אליו מספיק. לנו, איכשהו יוצא שבשביל להגיע לים על טפנו אנחנו חייבים להכנס לאוטו, ויש גם את כל הדברים האלה שצריך להכין, וכל הפרוצדורות האלה (ולמען האמת גם הצורך להיות בבגד ים וערימות החול בבית) מרחיקות אותי מהים.

       

      ובעצם, חצי שעה הליכה מתונה, ואנחנו שם. כל פעם צריך להזכיר את זה לעצמנו מחדש.

      בעיקר בימים הנעימים יותר, לפנות ערב. שעות קסומות. אפילו כשכבר חשוך. נעים. נעים מאד.

        14/7/07 11:06:

       

      אני תופש את עצמי וחושב: אה, שוב פעם לא נעצרת על יד החוף, למה? למה?          לא יודע.    

      . אבל המציאות אומרת לי שזה לא נכון. ולראיה כל אותם 'שכנים' בימי שישי בצ'ארלס קלור. וגם לאנשים רעים יש כלבים חמודים וקטנים.

      אז מה? אין קשר בין יכולת ההתחברות לטבע, לבין טבע האדם ויכולתו לנסות ולטרוף את שכנו?.. כנראה שלא, לצערי.

      קודם כל, תחליט ותעצור במכוון. אין ברירה אחרת.
      שנית, מי הרעים? "הם?" "אנחנו"? כמו שאמרתי, האנשים אותם אנשים, הים אותו ים וחיות, הורגות לצרכי קיום בסיסי. אנחנו? כבר לא זוכרים למה.

       

      ועם המחמאות? תמשיך, תמשיך. זה עושה לי נעים בגב נבוך

        14/7/07 11:00:

       

       

      היינו בקנדואה שבועיים, לא זזנו משם, מקסימום לנונגווי. היה פשוט מדהים כמו לוויתנים על החוף. לחזור לשם? בשמחה רבה! קודם כל לקלימנג'ארו שאני בעצלותי וויתרתי על הטיפוס עליו, אחר כך להשלים את האיזורים הצפוניים של הסרנגטי, ואחר כך עוד פעם הנגורונגורו, לראות את הקרנף מקרוב, ואחר כך - מבחינתי אפילו לחוף המזרחי, איפה שיש רק חוף בלי ים....

       

       

      או בכלל עדיף למנמבה, האי שהוא מלון מזרחה לזנזיבר, איפה שהלוויתנים האמיתיים לא מתביישים מאף אחד?

      גם אנחנו לא זזנו מקנדוואה שבועיים. לא הייתי מחליפה לשום צד אחר מפני ששקיעות יש רק שם.

      אני באמת צריכה להכניס תמונות.

       

      לצערי לא טיילתי מספיק באפריקה אבל אני עוד אעשה את זה. מנמבה? לוויתנים? כן,כן,כן. לוקח בגדול.

      אחח.. כל כך כיף לקרוא אותך. צדק המגיב מלמעלה, ואכן טבע בצדק את המונח 'חכמת הזנד'. ממש הייתי שם על הבאלקון שלך בין התיירים המתקתקים ומנות הגלידה עם הביסקוויט ומלצרים עם כפפות לבנות והיה ריח חזק של שמן שיזוף בריח קוקוס .. אאהה סטאלבט.

      באמת אין כמו הים. המממ.. טוב, גם שפת נהרות שוצפים, בין גזעי עצים ושרכים ירוקים .. זה משו משו... אז, נו, להיות נוכח מול איתני הטבע ולהרגיש כ"כ קטן - אולי זה מה שעושה את זה?  אולי.

        אני גר כרגע 100 מטר מהחוף [ ללא קו ראיה לצערי] אבל אני רואה את הים רק כשאני חולף על פניו בדרך לאנשהו ובחזרה. מידי פעם אני תופש את עצמי וחושב: אה, שוב פעם לא נעצרת על יד החוף, למה? למה?          לא יודע.    

      כי אנחנו שוכחים להעריך את מה שבהישג יד? מישהו הזכיר נישואים/גירושים?

      כי אנחנו חושבים שתמיד יהיה זמן אחר כך? - אתמול הייתי בהלווית אשת חבר [43 - סרטן.]

      דווקא אני מעריך את עצמי כאחד שכן יודע להעריך, ונעצר הרבה יחסית לאנשים בסביבה, לעצור להביט ולהתענג על איכויות הטבע. אבל עדיין חושב, שלא מספיק.

      רציתי להוסיף שמי שלא יודע להעריך את עוצמת הטבע, ולהינות ממנו, הוא מוּעד יותר להיגרר לשינאת אדם, ומלחמות טריטוריה מטומטמות. אבל המציאות אומרת לי שזה לא נכון. ולראיה כל אותם 'שכנים' בימי שישי בצ'ארלס קלור. וגם לאנשים רעים יש כלבים חמודים וקטנים.

      אז מה? אין קשר בין יכולת ההתחברות לטבע, לבין טבע האדם ויכולתו לנסות ולטרוף את שכנו?.. כנראה שלא, לצערי.

      אולי כשה'טובים' מסתכלים על לביאה שטורפת תאו מיים צעיר - הם חושבים: וואו איזה מאבק הירואי של קיום, הלביאה, האם, השיגה מזון לגורייה.. אוייש איזה מסכן גור התאו המסכן, אמא שלו שם מאחור ולא יכולה לעשות כלום... איזה מסכן...

      ואילו ה'רעים' שווי הנפש, הם חושבים רק:  וואו איזה מאבק הירואי של קיום, הלביאה, האם, השיגה מזון לגורייה!!!          וזהו.

      חוששני שאנחנו בני האדם, פשוט דפוקים ואין מה לעשות.

      הדבר היחידי שאפשר וכדאי הוא - לחפש את הקירבה של אלה שחושבים גם על אימו של תאו המיים.              

      * נזכרתי פתאום בשורה משיר של סטינג [טרום פרסטרויקה]: אני מקווה שהרוסים גם אוהבים את ילדיהם.

      מצטער, שנסחפתי קצת ופתחתי אצלך שולחן עם חומוס ומאז'טים ודוכן הסברה. צוחק

       

        14/7/07 10:31:

       

      צטט: ליאת זנד 2007-07-14 02:23:32

       

      דווקא שם לא צילמתי (חוץ מזה שהלבישו בכפפות לבנות (???) את המלצרים המקומיים וזה נראה כל כך סוריאליסטי.

       

      אגב, אתה מהחוף המזרחי או המערבי? כי זה אסכולות שונות לגמרי.

       

      יו...בוא ניסע...

      היינו בקנדואה שבועיים, לא זזנו משם, מקסימום לנונגווי. היה פשוט מדהים כמו לוויתנים על החוף. לחזור לשם? בשמחה רבה! קודם כל לקלימנג'ארו שאני בעצלותי וויתרתי על הטיפוס עליו, אחר כך להשלים את האיזורים הצפוניים של הסרנגטי, ואחר כך עוד פעם הנגורונגורו, לראות את הקרנף מקרוב, ואחר כך - מבחינתי אפילו לחוף המזרחי, איפה שיש רק חוף בלי ים....

       

       

      או בכלל עדיף למנמבה, האי שהוא מלון מזרחה לזנזיבר, איפה שהלוויתנים האמיתיים לא מתביישים מאף אחד?

        14/7/07 08:17:

      צריך להזכיר את הים הזה, כל הזמן. הוא כל כך קרוב, אבל אנחנו לא מגיעים אליו מספיק. לנו, איכשהו יוצא שבשביל להגיע לים על טפנו אנחנו חייבים להכנס לאוטו, ויש גם את כל הדברים האלה שצריך להכין, וכל הפרוצדורות האלה (ולמען האמת גם הצורך להיות בבגד ים וערימות החול בבית) מרחיקות אותי מהים.

       

      ובעצם, חצי שעה הליכה מתונה, ואנחנו שם. כל פעם צריך להזכיר את זה לעצמנו מחדש.

        14/7/07 02:31:

       

      צטט: ליאור רועי 2007-07-14 00:20:45

      עייפה מדי בשביל מילים אבל כוכב קיבלת :-)

       

      תודה יקירה. אנא חזרי עם מילים.

        14/7/07 02:23:

       

      דווקא שם לא צילמתי (חוץ מזה שהלבישו בכפפות לבנות (???) את המלצרים המקומיים וזה נראה כל כך סוריאליסטי.

       

      אגב, אתה מהחוף המזרחי או המערבי? כי זה אסכולות שונות לגמרי.

       

      יו...בוא ניסע...

        14/7/07 01:08:
      סטון טאון? אז שני אלו בטח מוכרים לך:
      ותאמיני לי שיש לי תמונות מהאפריקה האוס והגרין האוס שיראו שקיעות שלא היו בשום מקום בעולם......אני בטוח שגם לך יש
        14/7/07 00:20:
      עייפה מדי בשביל מילים אבל כוכב קיבלת :-)
        13/7/07 21:37:

       

      מזכך זו המילה. כמו שפכטל קטן שמנקה את הראש והגוף מבפנים.

       

      ויגאל שתיים טבע מונח, הא? נחמד.

        13/7/07 21:23:

      כל מילה ליאת, כל מילה. ולהוסיף: מנקודת הראות של הים (שלא לדבר על השמש) זה מחוסר חשיבות לחלוטין איך הגעת לחוף, ברגל או בלימוזינה ממוזגת. לא משנה אם סתם יושבים על החול או עומדים בניחותא על מרפסת ווילה יקרה עד טרוף, מוחיטו ביד ומוסיקה ברקע. אם הים היה ישות שמודעת לעצמה היא מן הסתם לא היתה מודעת ליצורים המיקרוסקופיים שלחופיה: חיים, אוכלים, נלחמים, מזדיינים, משתזפים, מקיאים, צוחקים והורגים. זה שם את כל הסיכסוכים בפרופורציה.

       

      תביאי עוד מחכמת הזנד מגניב

        13/7/07 21:20:

      כן, כמנהגי היומי, הרגע שבתי . . .מזכך!

       

        13/7/07 20:53:

       

      גם לי לא.

      אבל יש רגליים, אוטובוס, אופניים, רכב. תבחרי. תגיעי. הרחבת הלב - בחינם.

        13/7/07 20:52:

      ובנושא קרוב: אין לי מספיק כסף לדירה בתל אביב שמשקיפה לים ושקיעות שכאלה, מקסימום נוף לחצר אחורית והצגה יומית של מלחמות חתולים. הומלס שישן על החוף מקבל את הנוף המדהים בילט-אין. חומר למחשבה.

        13/7/07 20:48:

       

      הים אותו ים והאנשים אותם אנשים.

      נכון שכשאומרים את זה, כל הסיכסוך נראה לא ברור?

       

      כמו שכתבתי במקום אחר - כמה פשוט, ככה מורכב.

        13/7/07 20:45:

       

      זה כמעט מתבקש... היום אותו ים ו... הערבים אותם ערבים, מה שאומר, שאין חדש תחת השמש, לא כשהיא זורחת ומסתבר גם כשהיא שוקעת....

      עצוב מאד שכך, בתקוה למזרח תיכון באמת חדש! שבת שלום.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת זנד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין