ירד למטה. התיר את האופנים מעמוד החשמל. נעל בחזרה. חצה את הכביש לקנות סיגריות. חזר. נזכר ששכח את הזבל למעלה. עלה למעלה בריצה. ירד עם השקית, מתנשף. פתח את המכסה הירוק. ראה אותה מגיעה מעבר לפינה. עוצרת. נשענת. על אופניו שלו, עם ידה הימנית. מחייכת. אליו. שכח לרגע הכל. הפיל את השקית פנימה. העבירה יד בשערה. העביר את גב ידו על סנטרו. "אני יודה" "היי יודה, אני רונה" צמרמורת מהירה התסיסה את גופו, תוך כדי עיבוד שמה במוחו. "גרה בסביבה?" "גרה כאן", הצביעה על הקומה השנייה בבית ממול. "אני כאן למעלה, הצביע על המרפסת שלו" גירד בקרקפתו את העקצוצים הנעימים. "שכנים מה?" אמרה וצחקקה במבוכה. קלה. הסתכלה לאחור וחיוכה נעלם... מאחוריה הגיע אחר. יצא מתוך הקיוסק עם טופס טוטו. "טוב שלא קנית את כל הטפסים..." סיננה בציניות. חייך חיוך מאולץ. "זזנו?" שאל "זה יודה, שכן שלנו" "מה המצב יודה" יצא לידי חובה. "אחלה, נתראה חייב לזוז..." "ביי בינתיים" "ביי" "...ביי" התיר את האופניים שוב. הסתכל קדימה. ראה אותה מסתובבת לאחור. קולטת שנשענה הרגע על אופניו שלו. רצה להתיר גם אותה... וגם את עצמו. במקום לנסוע עכשיו לשירי. כמו אוטומט... |
תגובות (101)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
המפגשים האקראיים הכי מושכים.
לא התכוונת, לא היית מוכן והנה זה בא.
והולך.
כתבת מקסים!
**כיכבתי**
כבר קראתי כמה שלך. יודע לכתוב.
אהבתי.
להביא את השוט?
אני?
להתחיל איתך??
מואה????
הגזמת!!!
אשם...
אתה תמיד אשם!
שלומי ב'סדר גמור
יותר מגמור.
טפו טפו טפו
דבש.
איך אתה?
חזק זה טוב.
:)
בוקר טוב.
תן לתגובות מסתלבטות לחיות...ברור שזה לא אמיתי כי רק בסיפורים קושרים אופניים לעמודים :)
לעונג.
ובגלל שנראה לי שזה משמח אותך, אז באתי להגיד בוקר טוב, גם הבוקר.
<בלי מניפולציות לשוניות כי אני בכאבי שיניים איומים וניטלה ממני שמחת החיים>
מה רוצה לומר המשורר ?
עם תגובות כאלה, זה לא נקרא עבודה.
זו הנאה צרופה וזכות גדולה.
הוא לא שטף את ידיו ולכן גירד את סנטרו בגב היד ולא כרגיל, באצבעות...
יפה לך על תשומת הלב.
הוא לא לחץ לו יד, מאותה סיבה ששמו לא הוזכר כלל. הוא לא חשוב כאן...
והוא טיפוס שדווקא לוחץ. וחזק.
לילה טוב :)
סוג של פיוט הבאת לנו כאן.
חדרים אדומים, מצבים עגומים.
חזיונות של העיר, כתשלום של מחיר.
על פרא
אני סתם מספר יקירתי, סיפורים שעוברים דרכי ותו לא..
אין לי שום חוט, פלנל, או תיל ששזור ביניהם, ממש לא..
מאמינה?
אח...תודה מותק.
אנתרופולוג המטרופולין או מגיבן של מרציפן...
התגובה שלך עשתה לי טוב,
בא לבקר ממש בקרוב - ; )
עכשיו הגעתי.
כמעט בסוף.
חשבתי על זה שעבדת קשה להגיב לכל אחד ואחת.
אז אחרי שכולם גמרו את הסופרלטיבים והניתוחים, אני אגיד שאהבתי את תפיסת הרגע הזה. את הרף העין הזה. כתבת כמעט כמו תיאור שוט במצלמה. פריים של דקה. למרות שזה קצת צפוי מדי, החבר הלוזר הנודניק שלה, אבל כתבת נעים, מהיר ועצבני כזה, והצלחת להעביר את התמונה חזק וברור.
תגיד, שאלה של פולנייה....
הם לחצו ידיים?
כי הוא לא שטף ת'יד מהשקית של הזבל והידית של הצפרדע הירוקה.
חחח
בקיצור, מחכה לחלק ב'. ברור שזו תחילתה של ידידות מופלאה.... טוב שכן(ה) טוב מאח רחוק.
בתור רוכב סוזוקי, קבלי השכבת קידה, תודה מתוקה
6 זוגות?????
אני צריך להכיר לך את חבר שלי אמיר. גנבו לו 5 זוגות .
אני יכול להעמיד אותכם ולהכריז "למקומות היכון, הכן.....וכו'"
מה זה 6 זוגות ? אנחנו פה בעניני לקחים מהחיים האלה . לא ?.
תהני...
הכל רגוע...מה רע?
אני פשוט אחרי יומיים מטורפים של בלי שינה + אולפנים + לחצים + צריך עוד?...
מתגעגע אליך, יודעת?
טוב שקפצת בקטנה לפחות ...
אני בעד לספר על כל הסיטואציות המענינות שאני רואה.
בכל אופן אסרטיביות היא דבר מבורך, ואין יותר מתוק מהישג שנבע
מהתנהלות אקטיבית, יזומה ומפרה לבסוף.
בטח כשמדובר בנו. בחיינו.
מסכים.
תודה על הביקור
היום שמעתי עוד סיפור כזה, הפעם על איזה אחת שכל מה שמנע ממנה לזכות
באהבת חייה, היה פאקינג שני חצילים על המסוע של הקופאית בסופר.
החצילים היו שייכים לזו שהיתה לפניה בתור...
לפני זו שלפניה, היה הבחור הכי חמוד שעבר באותו יום במרמורק, ועקב
מצב רוח עצוב משהו, התמהמה עם אריזת המוצרים שלו.
עוד 7 שניות שלקחו החצילים והיא כבר הייתה קולטת לאן פנה...
היא דווקא הייתה אסרטיבית באותו יום, אבל ...ההיא שלפניה פינטזה
על נפוליטנה עם חצילים. אז מה תעשי, מה....
תודה.
גם מצחיק קצת, לא?
תודה מיכה, גאה לארח אותך.
תבוא יותר
זה לא עליי. די. שירי קיימת. ההוא שסיפר לי נשבע. אתה מאמין לי נכון ברק?
אתה מאמין לי?
ואני מת על אסתי גם. וגם עליך. ואין כזה דבר אוטוריטה(חוץ מאסי אולי..יודע מה? גם לא)
וזה כיף לשמוע. באמת. ואני גם מכור למילים ללא תקנה. ואם הייתי יכול אז הייתי מתעסק
רק במילים. אבל זה עושה לי יותר מדי חשק לג'ק...ואת זה אתה כבר יודע.
ואני לא חייב למצוא. יהיה בסדר גמור גם אם היא תמצא.
ואני לא נוהג לדבר ככה על חיי האישיים בפרהסייה. זה מביך אותי.
נמרוד, רק טוב יקירי. גיבור אתה.
מידיום שוט / היי אנגל....
אקסטרים קלוז אפ / דולי אין...
שוט / ריוורס שוט - על צווארה מימין....
קלוז אפ על טופס טוטו / תנועת דולי אאוט....
משהו כזה ?
אני מסלט פה את הטוקבקים היום......אוי אוי אוי...
אחי, אני לא תמיד מבין אותך, אבל אני מעכל לאט.
ואני אוהב אותך אז טעים לי.
(אפשר להכניס את זה כנוהל לא? )
וחוץ מזה, אהבתי את הדמות בפוסט. זה כמו ספוט בדמותה....לא?....
תודה
מה יפה?
בן זונה של פוסט, לא?.......
תודה אחינו
בוקר טוב,
מקסימה וליברלית שכמותך.
בוקר טוב גם לכל מחליקי הסקטים, המחליקים על השכל, וחולקי הכבוד האחרון
לאוזי אוזבורן....
שיהיה יום מותר. וגם יום מותג. ללא שום באג. נקי כמו חג.
קרן שמש בבלוג שלי, כבר אמרתי? אומר שוב.
קצת מטרופולין לרומנטיקנים התל אביביים...
אנשים מוכרים, מפגשים מקריים
אף אחד לא זוכר בעצם.
הדרכים הברורות אל רגלי בחורות,
חדרים אדומים מעצב.
כוונות נסתרות חשופות באור יום בלי בושה,
סוג של קסם.
תוגה,
וגם תודה, אני אהיה מנומס...
בכל אופן- טיימינג, בייצים, ותרוצים - אם ביקשת את המיץ המרוכז מהסיפור.
והסיפור? לא יודע אם הוא אמיתי, חבר מהמילואים סיפר לי בארוחת צהריים,
אבל הוא, תמיד היה שקרן זה. מכיר את אלה?
לך תדע אחי. לך תדע..
ברוררררר....
בעיני - מחמאה ענקית.
הוא כותב מעולה.
קונטרסט שנמצא גם בקאסט, בכל פעם.
ובחיים פעמיים ביום. לפחות. לא ככה?
תודה איירבאס
תודה גיבור, אתה קופי לא רע בפוטנציה. אמרו לך פעם?
אני אקרא. מבטיח.
עכשיו תגידי לי, זו מחמאה?
אולי כי זה כבר הסיפור השני (או יותר) שמדבר על מישהו שנמצא עם חצאית בז' אבל רוצה את זאת עם השסע והנקודות האדומות (סליחה, ירוקות...*)... חלומות היום זה בפוסט של בדינרי...
אתה יודע מה שמוליק
אהבתי
ואתה אנתרופולג המטרופולין, ללא ספק (לראות את הכל מהחלון ...)
אבל הכי אהבתי את התגובות המתוקות שלך
לטוקבקים.
בתור רוכבת אופניים
קבל כוכב
:)
לא יודע למה מייחסים אלי את הסיפור הזה באופן סיסטמטי.
אני כל כך לא הטיפוס של הרונה הזאת. אני הבחור עם הטופס של הטוטו, אם כבר..
יש וואחד הדרן בקסטל, אומרים אין אחד שלא מופיע שם. כדאי.
אוף, אתה רומנטיקן אחי......
הבאת אותה במיפוס.
יודע מה זה?
זה מיתוס + פאתוס...
זה מהמקרים הקשים.
בתיה,
אורחת יקרה. חבל. חבל חבל חבל...
אבל....
אני רק צפיתי, אבל יכולתי להזיז אותו..לא הייתה שאלה בכלל.
סמכי עליי.
ח ר א ם
תודה :)
קראתי שני פרקים. בא לך להקליד לי עוד איזה כמה? לשלוח לי בהודעה?
רק אם לא קשה..
שוב תודה
תמיד. אבל הפעם הוא היה נמוך. הוא יכל לקטוף אותו אם היה קופץ.
חבל. כבר סיפרתי ששפכתי יין על ההוא עם הטוטו מהמרפסת?
תודה על הכוכב בתוך המכתב.
אין מצב, זה סיפור. ואני-אני לא דביק אני.
הרומנטיקה ממני והלאה.
כן.
אחלה תגובה נקודותיים :
לדעתי יש כמה סוגי פוסטים בעולם, זה אחד מהם...
נוקיייי....
תודה, אפשר גם :
מתחיל שמיכה חשמלית ומסתיים שורו...לא?
תודה גבר.
..ואת נוטפת, את כמו אש כמו להבה שורפת...
מכיר אותו? הוא היה קורא לזה - "חילופי זוטות", אני יודע מה אני אומר. מכיר אותו
את יפה בעצמך. ענת. את.
יפהההה
זו קריאטיביות לשמה. זה קופי. זה!
מה זה הולך? רץ מיי דיר פרינד. רץ.
יש לך אינטואיציות טובות, אולי אני אשלח לך בקשת חברות יום אחד.
ומתי עושים קצת שוטינג אין דה סטריטס / סטודיו ?
אסתי היקרה,
יש לך, יש לך.
ואת ? אני מרשה לך לשים ביסקוויט מצידי, העיקר תבואי נשמההה
(היא מתה על נשמה).
שירי רוצה שיהיה לו טוב. לא אכפת לה. אפילו שהיא מתה עליו.
אז את אומרת שהפוסט חומצתי...אהבתי
מסתבר שלא
טטה, אל תתחילי איתי..זה סיפור אמיתי. אני רק הרפורטר. אני לא אשם.
מה שלומך תגידי?
רצה-ולא יצא. ראיתי אותם מלמעלה, מהמרפסת שלי. עמדתי עם כוס של יין שברק
הביא לי במתנה. אמר לי שתה את זה רק בארוע מיוחד. חשבתי שתהיה שם חתונה..
אז פתחתי את הבקבוק. בסוף שפכתי קצת על ההוא, עם הטוטו. שירגיש מה זה..
תודה גבר. אומרים שיש סיבה לכל דבר, אתה יודע..
זה לא היה הרגע שלו, לא נורא..
יש לו את ההיא, איך אמרת קוראים לה?
תודה אודי
חלק ב' ? מממ...לא חושב.
אני בכלל קושר אותם במדרגות, זה יודה שתמיד לוקח ת'סיכון. לא אני.
תודה
גדי סלומון הזה קרע אותי מצחוק...
אין מה לעשות, חייבים להיות ריאליסטים.
וכתל אביבי,
במקום להתבאס עליה תגיד תודה שלא גנבו לך את האופניים!
מה אתה קושר אותם לעמוד?השתגעת?
שלך,
זאת שכבר גנבו לה שישה זוגות...
ועוד אחד מהם ראלי! (בימים שראלי היה שווה כמו BMX בשנות ה80)
אני חייבת לציין לטובה את ההתנהגות המאופקת של שמוליק.
זה הריגושים הקטנים של החיים....השאלה אם משאירים אותם בתור זכרונות מתוקים או פועלים להגשמתם אני בעד לפעול!
ממש כמו בשיר של Jams Blunt
James Blunt - You're Beautiful video
באחת התגובות למעלה, מילות השיר כתובות ... והסיפור כל-כך דומה. אני מניחה שכמעט לכל אחד במהלך חייו, מקרה כזה קרה או שעוד יקרה ... :)
בטיול בחו"ל, בצבא, בלימודים ....
לי זה קורה המון :))
עצוב
ויפה.
היי שמוליק,
זה זועק שאתה מאוהב בלהתאהב...
מקווה שהיא תופיע. זה לא חייב להיות ליד הזבל.
מקווה שהיא תחליף בקרוב את שירי, האנלוגיה לריקנות חסרת הרגש והחום...
ביי
ברק
אסתי מתה על הקצרוריות הזאת, אני אוהב אותך שמוליק ומרגיש גם דרך מעט מילים מה עמוקה רגישותך וכמה צבעוני עולמך, אני אוהב את הטקסטים שלך שבהם אתה כותב וכותב וכותב, הרבה מילים לתאר מעט מצבים. זה יותר עושה לי את זה אבל אני ממש לא אוטוריטה לכלום. אני אינפנטיל של מילים! הן מסקרנות אותי, אני נופל בשביין, לא איבדתי את האמון שלי בהן. חשבתי עליך היום בבוקר שמוליק ושאלתי את עצמי מה צריך לקרות ומתי תמצא כבר מישהי שמוליק מתי??
מחשבות. חוצות. נדחקות. באות. נעלמות
יפה
אז לא קראתי את זה כמו שצריך, אז מה?
ונעבור למבזק מציאות......
-היי
-היי
- (מעביר יד בשערה)
- יא חתיכת סוטה, מי אתה חושב שאתה?
-אני יודה
-איציק, בוא מהר יש פה איזה יודה שרוצה מכות. הוא נגע בי איציק....
שעתיים מאוחר יותר ביחידה לטיפול נמרץ באיכילוב....
רופא: תשמע היה לך הרבה מזל בחור. אם הסכין היתה נכנסת לתוך הריאה הנזק היה בלתי הפיך...
יודה: כן מזל גדול....מזל גדול שאני רק דמות בפוסט של שמוליק אחרת מי היה יודע מה היה קורה...
בוקר טוב,
לכל המתרגשים, המחפשים, המחמיצים, קושרי האופניים ומתירי הלבבות.
שיהיה לכולם יום מותר,
הכל מותר.
סיפור מדהים,
מה שאני הבנתי הוא כמו תמיד-טיימינג ועוד פעם טיימינג...
זה מה שבאמת חשוב בחיים.
אין לי כוכבים אך מיד כשיהיו תקבל, מבטיח :))
אגב, זה סיפור אמיתי?
מושך געגוע
למשך דקה
או שבוע.
סתירה עדינה
בין חילופי מילים
ביישניות,
לבין ההוא עם הטוטו
ביד.
סתירה שהיא גם קצת
סטירה!
וחבל.
אח שלי קבל חח וגם ככ קיצור
כוכב
איך כתב tic tal
חארם עלינו הרומנטיקנים
זה מייד הקפיץ לי לראש את הסיפורים של גדי טאוב.
שתמיד עושים לי טוב ורע ורע וטוב.
וגורמים לי לדכדוך כזה, כמו שרק כתיבה טובה יכולה לעשות.
רציתי לצטט איזה חלק מסיפור קצר שלו,
אבל החלטתי שהבמה כאן היא שלך.
תקרא בהזדמנות את הסיפור הקצר שלו "קונקשן", טוב?
אם ירצה הגורל,בפעם הבאה היא תופיע עם זוג אפניים ושום אחד לא יעמוד בדרך..
טוב.יש הדרן?באתי לשמוע מקרוב....
תהילה(אלישיה)
My life is brilliant.
My love is pure.
I saw an angel.
Of that I'm sure.
She smiled at me on the subway.
She was with another man.
But I won't lose no sleep on that,
'Cause I've got a plan.
You're beautiful. You're beautiful.
You're beautiful, it's true.
I saw your face in a crowded place,
And I don't know what to do,
'Cause I'll never be with you.
Yeah, she caught my eye,
As we walked on by.
She could see from my face that I was,
Flying high, [
And I don't think that I'll see her again,
But we shared a moment that will last till the end.
You're beautiful. You're beautiful.
You're beautiful, it's true.
I saw your face in a crowded place,
And I don't know what to do,
'Cause I'll never be with you.
You're beautiful. You're beautiful..
There must be an angel with a smile on her face,
When she thought up that I should be with you.
But it's time to face the truth,
I will never be with you
.
חראם על שירי..
חראם עלינו הרומנטים...
חמוד...!(הסיפור)
אל תיקח ללב...יש עוד גבינות....(במקרה אני קורה עכשיו את הספר"מי הזיז את הגבינה שלי"
תקרא, אם לא קראתה עוד..?!
וקיבלת ממני כוכב...!!!
תמיר
טוב תפוח עץ ביד מ10 על העץ, אבל התפוח שעל העץ נראה הרבה הרבה הרבה יותר טעים
אולי היה אפשר לסיים בדקה אחת לא שפויה
אז היית מקבל סוף אחר....
בנתיים קבל כוכב.
כמו שהעדת על עצמך, בפתיח של הפרופיל שלך:
"חובב של מניפולציות ורבליות"...
אחלה פוסט של לפני לפני השינה
(או של אחרי אחרי ההשכמה)
אחלה פוסט נקודה!
מתחיל סטייל אסקימו לימון ומסתיים עם אימפקט מסתורי ואפל.
אהבתי!
אהבה לא ממומשת וחלום רחוק על אושר, או שמא סימפטום תל אביבי של בוגדנות וחרמנות?
קצת מזה וקצת מזה.
מישהו אמר חילופי זוגות?
בכל אופן שידרגתי את מאזן כוכבייך. אתה מצליח להעביר את פעימות הלב בסיפור.
שמוליק,
יפה!
רצה להתיר גם אותה...
וגם את עצמו.
מצויד באנטילגנציה רגשית, או באינטואיציות מספיק, אז אפשר לומר
שזה מגובש למדיי.
אפשר ללכת על תסריטאות.
בהצלחה, מיי דיר פרינד.
אוף כמה שזה יפה.
(ולמה אין לי אפילו כוכב אחד
? אבל אין דבר מחר נקטוף עוד
אחד)
עכשיו הפכתי לשלולית
אני נמסה מהפוסטים שלך
נ.ב:
מסכנה שירי
ויק.
אז בסוף הם זכו בלוטו או לא, זו השאלה ?
רצה להתיר גם אותה וגם את עצמו. אהבתי.
איזו צביטה בלב,
אני מניח שרובנו זוכרים רגע כזה בחיים.
אהבתי
מפגשים אנושיים..
לא תפסת את הרגע
א.אם אתה רוצה להמשיך לראות אותה,כלומר את האופניים (אותם) אל תקשור אותם בחוץ.
ב.ואותה....יש לי הרגשה שעוד יהיה חלק ב' לא?!