עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    חבר לעת שמחה

    40 תגובות   יום שני, 9/7/07, 20:14

     

    כשמדברים על חברות, מדברים תמיד על "חבר לעת צרה". מאתמול מקננת בי מחשבה - מה עם "חבר לעת שמחה"? למה זה נחשב פחות ערך?

     

    כולנו מאחלים לעצמנו ולאהובים עלינו להיות שמחים ומאושרים הרבה יותר מעצובים. עם השנים למדתי שאין רק אחד מהם וצריך לחיות גם עם זה וגם עם האחר. מסתבר, אחרי תצפית חיים, אלו הם מין פרבולה ואם לא מדובר בבריאות או אבדן, החיים עולים ויורדים לסירוגין. מי שהצליח עם משפחה ובני זוג יודע שהם מלווים אותנו בעליות וגם בירידות. חברים זה כבר משהו אחר - יש שעולים איתנו ויש שלא. הנטייה שלנו היא לכעוס ולהתאכזב מאלו שלא מלווים אותנו גם בקשיים, בתקופות הקשות ובעצב.

     

    אני מנסה לכפור בהנחה הזו. מה אם יש חברים שמלווים אותנו רק בשמחה ובעליות האלו? האם זה עושה אותם פחות אוהבים? פחות חברים? פחות נאמנים? אני מנסה לחשוב על האפשרות שאולי קשה להם, אולי הם לא יודעים להתמודד איתנו כשאנחנו לא במיטבנו ואולי אנחנו גם קצת לא נותנים להיכנס איתנו לשם?

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/07 19:34:

       

      הו, ביסקוויטון נחמד,

       

      הרי חברים הם לא רק רעים לעת שמחה או משבר. הם תוספי העניין, עין נוספת, לעיתים אלטר אגו למה שיכולתי להיות או שלא, הם תוספת שמחה בשמחתם ותוספת ידע. לעיתים הם נחמה. הרבה פעמים הם ממש משפחה.

       

      לא טוב היות האדם לבדו. עם חברים הוא יכול להיות יחד.

       

        5/8/07 17:08:

      לי אין חברים~! לא בשמחה ולא בעצב ומשבר .

       

      -בשמחה לא, משום שהיא קצובה ולא מכילה יותר מנפש אחת, היא חמקמקה ובאם יתגודדו סביבי תמהר להעלם מבעוד מועד . שמחתי יודעת רק אותי ורק איתי תחפוץ להלול בנשף החיים.

       

      לא בעצב ומשבר שכן מונחים זרים הם לי - השמחה,  נוטרת אימתנית, ממהרת לגרשם מסף דלתי ואני מעולם לא נאלצתי להצייצב מולם.

       

      -רק שתדעו!

        5/8/07 16:33:

      מחייך

      צטט: טליה:) 2007-08-05 11:43:03

      חברים הם אלו שיודעים מה אני חושבת גם לפני שאני אומרת - וההפך.

      הם אלו שיודעים לנחש מה כדאי לי ולהגיד זאת, בלי שיקולים אישיים שלהם...

      הם אלו ש"ירגישו" אותי מרחוק ומקרוב (וההפך).

      איזה כיף קפה עם חבר/ה.

       

        5/8/07 11:43:

      חברים הם אלו שיודעים מה אני חושבת גם לפני שאני אומרת - וההפך.

      הם אלו שיודעים לנחש מה כדאי לי ולהגיד זאת, בלי שיקולים אישיים שלהם...

      הם אלו ש"ירגישו" אותי מרחוק ומקרוב (וההפך).

      איזה כיף קפה עם חבר/ה.

        14/7/07 22:46:

       

      אכן יצאו כאן תגובות משובחות ועמוקות באופן שלא דמיינתי אפילו מחייך

        14/7/07 17:00:

      כל תגובה ותגובה בפוסט הזה

      ראויה לכוכב.

       

      חבר.

      פשוט צריך להיות חבר!

        13/7/07 10:45:

       

      אחד שיהיה חבר

      השני שיהיה אח

      מחייך

        13/7/07 07:50:

       במקום שאליו אני הולך .

       היו נשים היו גברים

       

       ...............

       היה לי חבר היה לי אח

       ...........יורם טהרלב

       שנת תרלח.:)

        11/7/07 18:46:

       

      צטט: dee-dee 2007-07-11 01:32:20

      אני חושבת שחברים לעת שמחה קשה יותר למצוא. אלה חברים אמיתיים.

      נורא קל להיות לצד של מישהו כשהוא בקרשים. זה נותן מדד לכמה החיים שלנו יפים ואיזה כיף שאנחנו לא בקרשים ויש לנו הרבה כח לתת לאחר ולהרים אותו. בקיצור, מוציא מכל תולעת שטוחה גיבור על.

      לעומת זאת, מי שיכול לשאת חבר שמח זה כבר עילוי. לא לקנא, לא לאחל בלב שהכל יתפוצץ בפרצוף, לא לזרוק הערה בפולנית שהאושר הוא רגעי וכו'. אני תמיד נשארת עם אלה ששרדו איתי תקופה טובה.

      אני חושבת שעצב הוא לא מושך אבל מסכימה איתך - אנשים שמחים הם במיטבם.

        11/7/07 09:59:

       

      ראשית, עצב אינו סקסי. נקודה. השאלה מי ממשיך איתך הלאה למרות הדחייה.

       

      שנית, אם אין שם אף אחד בזמן משבר, מלבד משפחה, זה אומר שכנראה גם אנחנו לא היינו בשביל חברינו בעת משבר, הא? לא ממש מחמיא לנו, אני חוששת.

       

      מה דעתך?

        11/7/07 01:54:
      ומעניין שדווקא "חבר לעת שמחה" כפי שאת קוראת לזה, מצאתי הרבה בחיים. אבל לא חבר אמיתי לעת צרה. עצוב לא?
        11/7/07 01:53:

      אני דווקא נוכחתי במצב ההפוך, שאם את נופלת, לאנשים קשה לעמוד לילך ולעזור. זה מאיים עליהם מדי. כל עוד את בסבבה, נהדר לך, את אופטימית, יש לך כסף ומעמד, הם ישמחו להיות איתך. אבל כשאת נופלת חזק, ולי זה קרה, הרגשתי שאנשים לא מבינים, לא אמפטיים בכלל, מסוגלים רק לתת עצות סבתא מתוך פטרונות, ולא יותר מזה. לא תמיכה ועזרה אמיתית. את אלה אפשר לקבל רק מבני משפחה. מניסיוני לפחות.

       

      וכל זה באמת בגלל שכאשר אדם נופל, זה נורא מאיים עלינו. מפחיד. ואני מבינה את זה, ובכך זאת זה כואב.

        11/7/07 01:34:

       

      צטט: ליאת זנד 2007-07-09 22:12:52

       

      חברים חכמים אספתי לי כאן.

       

      הלו, הנהלה, איך מככבים מגיבים? הלו???

      לא הנהלה, רק אני. תנסי בעמוד שלהם, שיהיה להם כיף

        11/7/07 01:32:

      אני חושבת שחברים לעת שמחה קשה יותר למצוא. אלה חברים אמיתיים.

      נורא קל להיות לצד של מישהו כשהוא בקרשים. זה נותן מדד לכמה החיים שלנו יפים ואיזה כיף שאנחנו לא בקרשים ויש לנו הרבה כח לתת לאחר ולהרים אותו. בקיצור, מוציא מכל תולעת שטוחה גיבור על.

      לעומת זאת, מי שיכול לשאת חבר שמח זה כבר עילוי. לא לקנא, לא לאחל בלב שהכל יתפוצץ בפרצוף, לא לזרוק הערה בפולנית שהאושר הוא רגעי וכו'. אני תמיד נשארת עם אלה ששרדו איתי תקופה טובה.

        11/7/07 00:00:

      באמת הגיע הזמן לאיזו מסיבה מושקעת לכל החברים שלך - אבל לא בקפה הוירטואלי - בקפה בשדירה......

        10/7/07 23:26:
      מבטיחה צוחק
        10/7/07 23:19:

       

      צטט: נוקי 1 2007-07-10 20:40:55

      כשיש לך חבר אמיתי אתה פשוט יודע, וכשיודעים מפסיקים למדוד ולבדוק. אז חבר אמיתי הוא פשוט חבר בדרך שלו, פשוט שלכל אחד יש דרך אחרת.

       

      נחמד לארח אותך כאן בפעם הראשונה. תבטיחי שתבואי שוב :-)

        10/7/07 22:25:

       

      את מבינה, הרוב שבאו לכאן, לפוסט הזה, הם מכרים, רובם חברים, חלקם טובים ממש. ברת מזל. איך לא אאמין שיהיה אחר כך טוב יותר?

      רק שתדעי שצ'יפורים זה כמו ציפורים בלי ה- ' ,אבל פה מדובר בכוכבים. ולמה אני עושה את זה ? כדי להרבות שמחה וששון. הצדיקה היחידה בקפה זו את שמעלה נושא כזה מיוחד. כבר מזמן דובר על כך שאנשים בטוב להם לא מסוגלים לחלוק ולעומתם בצר להם... אבל אני מאוד לא בטוחה שזה גורף. עובדה.
        10/7/07 20:40:

      כשיש לך חבר אמיתי אתה פשוט יודע, וכשיודעים מפסיקים למדוד ולבדוק. אז חבר אמיתי הוא פשוט חבר בדרך שלו, פשוט שלכל אחד יש דרך אחרת.

        10/7/07 09:30:

      רק שתדעו שיש כאן שתי בנות משפחה אחת שמצ'פרות אותי כמו צדיקות - בסתר.

       

      נשיקה

        10/7/07 09:27:

       

      מיתולוגית,

      תודה על הארת פן נוסף.

       

      גלית,

      למזלי אין לי חברים שמציצים בעת משבר בלבד (אולי הם פשוט יודעים שלא היו שורדים פיזית :-))

        10/7/07 09:26:

       

      צטט: ברק צפור 2007-07-10 01:00:51

      איפוק זה לא טוב - אם זה מצטבר כמו בסיר לחץ ובסוף מתפוצץ.

      אבל איפוק שנובע מהפנמה, קבלה, ראייה והבנה של האחר, יציאה מגבולות עצמך והאגו הפגוע שלך, איפוק שהוא השלמה ולא הצטברות לחצים - כזה יכול רק להועיל.

      אז הנה תרמתי קצת פן בודהיסטי לשיחה

      ובכל מקרה - כייף להיות חבר שלך........

       

      תשמע, א',

      רק אמרתי "התווכחתי עם חבר" והחבר הגיע :-)

      איכשהו יש לי חשד שיש מין חוק שימור החומר גם לרגשות ויצרים. איפוק אומר אגירה ואגירה אומרת הר געש בפוטנציה אבל בעצם אולי זו רק אני.

      ברק, חברי שאינו מפסיק לשאול ולחקור, כיף גם להיות חברה שלך ואם זה א' שהצליח להוציא אותך מ"שבלול התגובות" אז הרווחתי פעמיים מחייך

        10/7/07 02:16:

       

      חבר זה מישהו שבכלל לא צריך להתחשבן איתו על דברים כאלה.

       

      ועוד משהו: יש "חברים" כאלה, שהם בסביבה רק כשיש צרות. אבל כשהכל טוב הם לא יודעים להשתתף בשמחה, או לפרגן, או סתם לעשות כיף. אז אני חושבת שחבר זה מי שנמצא שם כשאת רוצה. וזה ממש לא דווקא בשעת צרה.

        10/7/07 01:00:

      איפוק זה לא טוב - אם זה מצטבר כמו בסיר לחץ ובסוף מתפוצץ.

      אבל איפוק שנובע מהפנמה, קבלה, ראייה והבנה של האחר, יציאה מגבולות עצמך והאגו הפגוע שלך, איפוק שהוא השלמה ולא הצטברות לחצים - כזה יכול רק להועיל.

      אז הנה תרמתי קצת פן בודהיסטי לשיחה

      ובכל מקרה - כייף להיות חבר שלך........

        10/7/07 00:47:

       

      בוא נתחיל עם ההגדרה של חבר בכלל.

      מיהו אותו חבר?

      כנראה שמי שאתה מרגיש ומגדיר ככזה הוא חבר אז אם לא כעסת, יש חבר שלא כעסת עליו.

       

      השאלה היותר טובה היא אם אתה מרשה לעצמך בכלל לכעוס וזו שאלה הרבה יותר מורכבת עבורך באופן אישי. ואולי בכלל אתה כועס אבל לא מראה לעולם ואז גם זו בעיה. עליי קצת קשה לפספס שאני מתרתחת ואתה? היה לי ויכוח עם חבר פעם על שבחי האיפוק - למה איפוק היא תכונה כה מוערכת, לא ממש ברור.

       

       

        10/7/07 00:29:

      יש כאן המון חכמים וכוכבים.

       אני אנצל את זה לסקר קטן

      לתחמושת מול השרינק שאיכזב:

      חבר שמעולם לא כעסתי עליו,

      האם יכול להיות חבר אמיתי??

        9/7/07 23:40:

      מישור שטוב לתהות בו,

      אולי אף צריך להיזהר שלא לטעות בו.

      חברות-

      קבלה, בעיניי.

      ראשית, אני בודקת - מה אני, כחברה. למי הייתי ומתי.

      התשובות עגומות למדי, אותיר אותן אצלי.

      קבלה = הכלה.

      ואם כך, הכלה - של הכוליות. גם כשזו לא נמצאת איתך. או לא תמיד נמצאת איתך.

      מקום טוב להתחיל לעשות בו את הדרך בעצמך.

      לאדם טוטאלי, זה לא קל - כי זה תמיד הכל או כלום. (אין זה בכדי ששתי משפחות המילים הללו, משיקות - ה-כ-ל  ; כ-ל-ם ; וסוף דבר - הכלום נותר נכלם, יש בו הכלה רק של עצמו, ושל כולם, והנה שנסגר מעגל)

      מקום טוב להתחיל לעשות בו את הדרך פנימה.

      ולהמשיך לתהות,

      אולי אף כדאי להיזהר שלא לטעות..

      תודה.

        9/7/07 22:23:

       

      אם רק היה לי איך...אבל האופניים לא יעזרו כאן, הא?

       

        9/7/07 22:21:

       

      חברים, מה?

       

      יש לי חבר ילדות שאנחנו הולכים יחד, דרך מאד ארוכה. מהגן, לא פחות לא יותר.

      כבר כמעט חצי שנה לא דיברנו. הוא עבר לעבוד בחו"ל.

      לי נולדה תינוקת. שום טלפון. שום מז"ט.

      ואין בי כל כעס.

      החבר הזה מבחינתי מייצג הרבה אהבה. כי אני יודע שחברות אמיתית, לא נמדדת במילים. אלא במה שאתה נושא איתך בלב.

       

       

       

      אגב, אני תקוע עם האוטו באיילון, יש חבר שרוצה לסייע?

       

        9/7/07 22:16:

       

      צטט: ליאת זנד 2007-07-09 21:46:51

       

      תרמת? אם יכולתי לככב על תשובה, היית מקבלת בלי להניד עפעף :-)

       

      עניין החברות או לא להיות אפילו לא בא בחשבון ואינו רלוונטי. חברות של 19 שנים עמדה כבר במבחנים רבים ובעיקר בשיגרה מבורכת ומלאת אהבה. יש שם הרבה מהכל אבל פתאום נדמה לי ששיפוטיות השתלטה עליי שלא לצורך. עזרת לי לחשוב "בקול רם".

       

      תודה :-)))

      איזה כיף! בשביל זה יש חברים קורץ

       

        9/7/07 22:15:

       

      צטט: wicked 2007-07-09 21:54:35

      חבר זה מישהו שאוהבים בלי תנאים... בכלל לאהבה אין תנאים. אם אוהבים אז גם בעצב וגם בשימחה. רצוי בשימחה ותודה רבה כשבעצב.

      חברות לא נמדדת באם היית שם כשהיה לי עצוב, חברות נמדדת באהבה, ואהבה מאפשרת לנו לקבל את אותו החבר גם אם מעד, בקטנה. אנחנו לא פחות אוהבים אם הוא לא היה שם בשבילנו, אנחנו מבינים.

      רוצה לחשוב כך.

      לכל אחד יש את המשא שלו, ולא תמיד אחד יכול להיות שם בשביל האחד האחר.

      קבלה.

       

      הכי יפה בעולם

        9/7/07 22:12:

       

      חברים חכמים אספתי לי כאן.

       

      הלו, הנהלה, איך מככבים מגיבים? הלו???

        9/7/07 21:54:

      חבר זה מישהו שאוהבים בלי תנאים... בכלל לאהבה אין תנאים. אם אוהבים אז גם בעצב וגם בשימחה. רצוי בשימחה ותודה רבה כשבעצב.

      חברות לא נמדדת באם היית שם כשהיה לי עצוב, חברות נמדדת באהבה, ואהבה מאפשרת לנו לקבל את אותו החבר גם אם מעד, בקטנה. אנחנו לא פחות אוהבים אם הוא לא היה שם בשבילנו, אנחנו מבינים.

      רוצה לחשוב כך.

      לכל אחד יש את המשא שלו, ולא תמיד אחד יכול להיות שם בשביל האחד האחר.

      קבלה.

        9/7/07 21:46:

       

      תרמת? אם יכולתי לככב על תשובה, היית מקבלת בלי להניד עפעף :-)

       

      עניין החברות או לא להיות אפילו לא בא בחשבון ואינו רלוונטי. חברות של 19 שנים עמדה כבר במבחנים רבים ובעיקר בשיגרה מבורכת ומלאת אהבה. יש שם הרבה מהכל אבל פתאום נדמה לי ששיפוטיות השתלטה עליי שלא לצורך. עזרת לי לחשוב "בקול רם".

       

      תודה :-)))

        9/7/07 21:34:

      ליאתי, יופי של נושא! אז ככה:

      חברים מבחינתי לא נמדדים רק בתקופות הטובות או רק ברעות, ובכלל, חברות מבחינתי לא נוגעת בכלל בשיפוט אחד של השני. לשמחתי ההבנה שיש ביני לבין חברים שלי היא כזו שלא צריך להסביר או לתרץ למה דברים קרו כך או אחרת, אלא קבלה אחד של השני וכבוד לעולם והספייס אחד של השני. כמובן שארצה שחבריי יהיו לצידי בשעות קשות, וכמובן שגם ההיפך, אבל לעולם לא אפרק חברות בגלל עניין שכזה. אם יש משהו שיכול לסיים חברות מבחינתי זה חוסר כנות או חוסר כבוד למה שעובר עלי ולזמן שלי.

      בכלל, אני מאמינה שמה שמחזיק חברות הרבה זמן זה לא המחוייבות, כי אף אחד לא חייב לי כלום ואני לא חייבת לאף אחד, אלא החופש.

      זהו. מקווה שתרמתי לדיון (:

       

        9/7/07 21:34:

       

      בול.

        9/7/07 21:28:

      חבר אתה אחר!

       

        9/7/07 21:23:

       

      אני אתעקש איתך קצת לשם הפילפול ובגלל שמשהו מטריד אותי (כאילו שלא ניחשת).

       

      ומה אם לצאת מהקונבנציה? ומה אם אני משדרת משהו אחר ואותו חבר לא "קורא" אותי נכון? האם בכל מקרה לשפוט חבר לחומרה? האם זה מוכיח משהו בחברות של עשרות שנים? האינטואיציה שלי אומרת לי שלא. האגואיזם הטהור - כועס.

       

      אני מנסה תמיד לראות דברים בעייני הצד השני ולכן השאלה המקורית שלי.

        9/7/07 21:04:

      חבר הוא חבר הוא חבר

      כמה חברים יש לך?

      תגיד מי הם חברייך ואגיד לך מי אתה

      חבר אתה חסר...

       

      קלישאות .. אולי...

      אבל.... כל כך נכונות...

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת זנד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין