עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    "היציאה לחופשי"...

    אז הנה אני,כיום(6.7.07),בן 26,שחקן,מתופף,זמר,מנחה,ומתפרנס כיום גם מחלטורות...
    והיום אני עושה עוד דבר חדש-פותח בלוג!

    אבל,הכל התחיל לפני 26 שנה כשנולדתי כחרדי,גדלתי כחרדי,ועברתי המון דברים בדרך לת\"א החילונית(וגם אחרי...)

    אז לפני שאתחיל את הבלוג עצמו (שידבר גם על מאחורי הקלעים(עם הטוב,והרע שבזה) של שחקן יחסית בתחילת הדרך,ואותו כנ\"ל גם לגבי המוזיקה,וגם על הקונפליקטים הרבים בחיי היום יום,ועל ההשפעות והתוצאות של העבר החרדי שלי,ועוד דברים רבים אחרים...)
    אני אקדים בפרקים הראשונים,ואספר את סיפור חיי מהילדות,ועד היום.


    מכיון שהפרקים מסודרים בצורת פוסטים,זה אומר שהם מהסוף להתחלה,לכן עיברו לעמוד הבא והתחילו לקרוא את הפרק הראשון בתחתית העמוד.

    קריאה מהנה...



    היום השני לבלוג

    13 תגובות   יום שבת, 7/7/07, 17:07

    שלום לכולם.

    טוב,התחלתי קצת להתאפס על עצמי כאן(טוב,זה הרי היום השני כבר...),ועדיין יש כאן מושגים וחוקים שעוד לא למדתי ,אבל-

    כרגע חשוב לי יותר להמשיך בבלוג...

    אז ככה:

    בפרק הקודם(אתמול)הגעתי לשלב של עד ש:

    בסביבות גיל 11,דברים שהיו ניראים לי כמובנים מאליו,פתאום קיבלו אור חדש לגמרי.

    המובן מאליו הזה,שאני חרדי,ואני הכי קרוב לאלוהים ומתחתיי יש את המזרוחקניקים החוטאים(כיפות סרוגות),שרואים טלביזיה,והולכים לקולנוע,וההפרדה הגדולה הזאת בין גברים לנשים מגיל 5,מהגן,לא קיימת שם(שלא לדבר על חילונים שבכלל לא היה לי מפגש איתם),וכו' וכו',פתאום עורר בי שאלות:

    פתאום זה הפך ל-"למה להם מותר,ולנו אסור?",הרי גם הם דתיים,גם הם מתפללים,גם הם שומרים על כשרות.

    אז איך זה שלהם ביום העצמות יש חופש,וזה חג גדול מאוד בשבילם,ואנחנו לומדים כרגיל,ואפי' מגנים את היום הזה וקוראים לו "יום העצמות:...",

    ואיך זה שלהם מותר ללמוד עם בנות,ולדבר עם בנות,ולראות סרטים,והם לומדים אנגלית ומתמטיקה,וכל מיני מקצועות שאני לא מבין מה הם,ואנחנו לומדים כל היום,גמרא,ועוד גמרא,ועוד,וקצת חשבון בסיסי(לוח הכפל וכו').

    שאלות כאלה ועוד רבות התעוררו אצלי.

    אז הדבר הטבעי שעשיתי זה לגשת ל"רבה" (כך נקרא המורה,)ולשאול אותו.

    לא קיבלתי תשובות,ובנוסף לזה,הוא הזמין את אבא שלי לשיחה,ואמר לו שהוא מאוד מודאג מהשאלות שלי.

    כשראיתי שאני לא מקבל תשובות,פתאום גיליתי את הצד המרדני,שלא ידעתי שקיים בי...

    כבר באותו סופ"ש,באמצע תפילת שחרית של שבת,יצאתי החוצה,ואמרתי לאבא שלי שאני הולך לשירותים,כאשר המטרה שלי הייתה לנסות להתחבר עם הילדים ה"מזרוחניקים"בני גילי.

    {רקע,כדי שתבינו:בדר"כ בתפילת שחרית של שבת,בזמן קריאת התורה,הילדים היו יוצאים לשחק בחוץ,אבל לי ולאחי הקטן היה אסור לצאת,והיינו צריכים לשבת במשך כל התפילה(בסביבות 3 שעות),בבית הכנסת}

    כשיצאתי החוצה והילדים בני גילי הופתעו שלפתע פניתי אליהם,נוצר בינינו ויכוח חריף על ההבדלים ביניהם הדתיים,לבינינו ה"דוסים".

    אני ייצגתי את הצד החרדי,כשלמעשה המטרה האמיתית שלי הייתה להבין דווקא את הצד שלהם.

    ביום ראשון חזרתי כהרגלי ל"חיידר",בעמנואל,אבל ההבדל בין היום הזה לבין קודמיו,היה שפתאום לא היה לי חשק.

    פתאום לא הייתה לי את התאווה הגדולה הזאת ללמוד עוד דפי גמרא בע"פ,ולעשות "תענית דיבור",ולבדוק בהנאה גדולה,שהחולצה מוכנסת יפה בתוך המכנסיים,והציצית יוצאת החוצהומתנוססת בגאווה,והפיאות מסודרות וכו'.

    פתאום הרגשתי שאולי אני במקום הלא נכון.

    שאולי אני צריך לבדוק את הדברים יותר לעומק.

    כל השבוע הזה היה בשבילי שבוע מבולבל מאוד,והיה קשה לי להתרכז בשיעורים (דבר שהפחיד אותי מאוד,כי לא רציתי להיות בין התלמידים ש"חוטפים סטירות" כל יום מהרבה,זה נורא הפחיד אותי,במיוחד שהייתי די חנון...) .

    אבל מה שנתן לי תפנית חדה עוד יותר,היה מה שקרה לי בשבת שאחרי...             

    המשך,מחר...

     בפרק הבא:

    אני אמשיך מהיכן שעצרתי,ואגיע לשלב שבו מתחיל הקונפליקט בין החינוך החרדי,לבין גיל ההתבגרות,הורמונים,ובנות...

     

    ושוב,אני מאוד מאוד מאוד אשמח לקבל תגובות/פידבקים,

    וגם- לענות על שאלות.

    סופ"ש נעים.

     

     

     

     



    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/2/10 18:00:


      איזו כתיבה יפה!

       

      באמת כיף לקרוא :)

      המשך מעניין לפרק א',

      בהחלט מסקרן ומעורר רצון ללכת איתך בין השורות,

      להחזיק לילד הקטן את הידיים בזמן שהוא נאלץ להתפלל שלוש שעות,

      ומשווע בליבו החוצה, אל ילדותו, ואל שביליי נעוריו.

       

        26/10/07 14:38:

      צריך הרבה אומץ וחכמה כדי לחשוב ככה ועוד בגיל צעיר..

       

        24/7/07 20:00:

      נדב

      הילדים פינו את המחשב

      אז יכולה להמשיך לקרוא את הפרקים

      כמובן לפי הסדר.

        8/7/07 15:56:

      נדב זה ק-צ-ר!!

      עוד עוד עוד!! :)

        8/7/07 11:12:

      זה באמת קצר מדי ודי מותח

      מחכה לבאות...

        8/7/07 05:06:
      מצטרפת לשאר, מעניין!
        7/7/07 20:43:

       

      כי ככה זה-

      כשילדים שואלים שאלות ולא מבלים תשובות

      ובמקום זה עוד מקבלים הטפות.

      האמונה מתערערת ונוצרות עוד הרבה שאלות נוספות..

        7/7/07 20:16:
      כל הכבוד על האומץ ללכת עם מה שטוב לך ולא לפחד פשוט לעשות. בהצלחה!
        7/7/07 20:14:

      ולחשוב שבגיל 11 אני התעסקתי עם ברבי וקוביה הונגרית...

      אפשר עוד?

        7/7/07 19:03:

      מרוב שמדברים פה על הדת אני כבר נראה מתחיל לחשוה להתקרב לזה

        7/7/07 18:19:

      באמת מעניין

      כל הכבוד על הדרך

      אני קצת מנסה למצוא את האמצע בין המסורת לחילוניות

      קטע לא ברור

      הרבה הצלחה

      רעות יפעת

        7/7/07 17:57:

       

       

       

      תמשיך תמשיך תמשיך :) זה נגמר מהר מדי.

       

      אחד הפוסטים הראשונים שלי היו בעניין התמודדות עם חברה מהעבודה שחזרה בתשובה. היו לנו המון שיחות, שברובן מן הסתם היו מחלוקת טוטאלית. כך שהנושאים שעליהם אתה מדבר מאוד מדברים אלי (אם כי, כמובן, במקרה של ההתמודדות איתה המצב הוא הפוך לגמרי).

       

      מחכה לפרק הבא.

      פרופיל

      נדב סגל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין