עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מילים , מקומות , תחושות שהגיעו אלי..נגעו בי...וביקשו לגעת באחרים...

    0

    post.com או קומ פוסט :שום, פטרוזיליה, שמן זית ואבא שלי..

    21 תגובות   יום חמישי, 13/11/08, 02:23


    היום קבלתי מסר מהצד השיני...

    אבא שלי, היה איתנו בארוחה...

    בחיי..

    הכל התחיל כשבני בן העשר, אמר...

    ''חבל ש''זיידע''(סבא) לא פה...נורא מתחשק  לי לאכול את הממרח של פטרוזיליה שלו..

     

    כן..

    יש אנשים שמה שבטוח..מחזיקים במקרר חלב, ביצים...חמאה...

    אצלו במקרר לא היה חסר אף פעם ממרח קסום של פטרוזיליה נוצצת , עם שום ושמן זית..

    ממרח בטעם וריח אלהי...מחדד את החושים..

    איתו אפשר לתבל כל דבר כמעט..וכמובן...בריא...

     

    מייד הצטרפתי לגעגוע של בני לאבא שלי, ואמרתי לו שאנחנו יכולים גם להכין את הממרח של ''זיידע''

     

    מדהים-

    איך מעשה פשוט חיבר אותנו לחלקיקי אבא אהוב..

    הרגשתי שהוא מחייך..שבא לאכול איתנו ממש, ופינק אותנו בגאווה בממרח שלו...

     וחייכנו...ומרחנו על תפוחי אדמה..על שניצלים... על לחם..

     

    אז מאוד פשוט: פטרוזיליה , שיני שום ושמן זית... בעזרת  פלאי הבלנדר....ויש ממרח...

     

    מצאתי את עצמי מהרהרת על ירושת המאכלים...

    מסורת...

    להמשיך הלאה את מה שמסרו לנו...

    וכל יד מוסיפה את הטעם האישי בכל דור....

    מוסרים ידע  נצבר...ואהבה ...מאב  ואם לבן ולבת ...

     

    אבא...

    אמשיך להכין ממרח שלך :-)

    אבל...

    ''עלזעלע'' *..לא נראה לי....

     קריצה

    אולי האחים שלי ילמדו...

     

    ידעת לנצל כל חלק בעוף , להכנת מאכלים שונים..

    סיפרת לנו איך אמא שלך, שאני  נושאת את שמה , היתה מכינה מרק מכלום כמעט, קצת קמח על מחבת, מחומם עם טיפה שומן,  קצת מלח ומים...והייתם נהנים ממרק חם לחורף....בשנות השפל הכלכלי , 1930...שמונה שנים לפני שעזבת את פולין...למזלך...

     

    רעיון טוב הצימצום ....

    גורם לאדם להיות יצירתי ולעשות שימוש נכון בשפע שניתן לנו....בלי לזלזל...

    כמה אוכל נזרק היום, כמה חוסר מודעות יש במקומות מסוימים...

    והפירות וירקות שהאדמה נתנה, ואנשים רבים עמלו בה, מבוזבז...הרבה פעמים..

     

    ואתה אבא, את זה לימדת אותי, לנצל ולהעריך את המה שקונים ..

    לקח לי זמן ללמוד, לעשות שימוש נכון במזון שקונים ..לא לזרוק...

    עכשיו גם מחזירה לאדמה  בגינה כל קליפה  מהמטבח שלי...הפעם מתמידה בהכנת קומפוסט..

     

    לקח זמן ללמוד.....

    למדתי.

    תודה.

     

    * עוף ממולא בעור  שלו..

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/11/08 20:01:

      צטט: נויתי 2008-11-28 15:19:33

      את חייבת להזמין אותי  לפוסטים שלך....נפלא , באמת!

       

       


      נויתי יקרה..

      אנו כבר בשלב שההזמנות הן חוויות עם חיבוק תלת מימדי :-)

      לא שולחת פוסטים לאנשים..כי  מרגיש לי לא מאוזן שלא אגיב  להם..

      מי שעובר כאן..רואה..

      אם את מבקשת יפה :-)

      אשלח לך..

      חיבוק

       את מתנה שהופעת לי בספל קפה :-)

        30/11/08 19:57:

      צטט: אסטרטג רב- תחומי 2008-11-23 17:33:05


      מכוכבת

       

       

      תודה על תשומת הלב...
        28/11/08 15:19:
      את חייבת להזמין אותי  לפוסטים שלך....נפלא , באמת!
        23/11/08 17:33:

      מכוכבת
        20/11/08 08:00:

      צטט: מיכל שמעוני 2008-11-19 16:14:52

      הממממממ. עשית לי תאבון + נוסטלגיה.

      הממרח כמו פסטו,טעים גם עם אגוזים או צנוברים.

       

      וכן גדול בעד לשמור על האדמה ואף להחזיר לה כמה שאפשר.

       

      כוכב לזכרו של אביך

       

       

      מיכל יקרה..

      תודה שבאת..

      פסטו..בטח...טעים וגם תמיד טוב שיהיה במקרר..

      משובח כציורייך...

      :-)

        20/11/08 07:58:

      צטט: י ה ו ד י ת 2008-11-19 11:58:59


      אחח.. הזכרונות, הטעמים, הריחות...

      פוסט מקסים

      תודה לך

      *

       

      תודה יהודית  שבקרת..

      אחח.. נכון...

        19/11/08 16:14:

      הממממממ. עשית לי תאבון + נוסטלגיה.

      הממרח כמו פסטו,טעים גם עם אגוזים או צנוברים.

       

      וכן גדול בעד לשמור על האדמה ואף להחזיר לה כמה שאפשר.

       

      כוכב לזכרו של אביך

        19/11/08 11:58:


      אחח.. הזכרונות, הטעמים, הריחות...

      פוסט מקסים

      תודה לך

      *

        19/11/08 08:49:

      צטט: אמיר חלמיש 2008-11-18 23:35:35

      קודם כל עדכני את התמונה שנעלמה לך...זה קורה מדי פעם לכל אחד...בהתחלה שקרה לי מזה התעצבנתי, אבל כאשר מנהלת הפורום של התקלות והערה סיפרה לי שלה עצמה זה קורה מדי פעם, נרגעתי.

       

      וחוץ מזה ממרח הפטרוזיליה מעלה געגועים לאנשים יקרים כנראה אצל כולנו...תודה על הרגש החשוב הזה...

       

       


      היי אמיר..

      תודה על הביקור..

      ראיתי אותך בפסטיבל אור ואהבה..זוכר?

      ואתה..בוח עושה טיפולים אירוודים עם שמן זית..לא רק ממרח...

      :-)

      לפני 20 שנה בקרתי ב''יחד'' והוקסמתי...

        18/11/08 23:35:

      קודם כל עדכני את התמונה שנעלמה לך...זה קורה מדי פעם לכל אחד...בהתחלה שקרה לי מזה התעצבנתי, אבל כאשר מנהלת הפורום של התקלות והערה סיפרה לי שלה עצמה זה קורה מדי פעם, נרגעתי.

       

      וחוץ מזה ממרח הפטרוזיליה מעלה געגועים לאנשים יקרים כנראה אצל כולנו...תודה על הרגש החשוב הזה...

        15/11/08 11:39:

      צטט: tsunami 2008-11-15 10:53:21


      יש סיפוק אדיר מלנצל כל דבר עד הסוף

      אני הבוקר מכינה ריבה משלל הפירות שנותרו מיותמים וקצת מיושנים במקרר,

      זה ילך נהדר עם הלחם שלי שנאפה כרגע בתנור

      מוזמנת לבוא לטעוםחיוך

       

       

      כיף להיזכר בך..

      כמה אוצרות סמויות יש כאן בחבריי...

      באמת חבל שאני לא שומרת על קשר..ובודקת מי מאחורי התמונות...כמעט חטא :-)

      בואי עם הלחם לטבע..ולנגן...

      ריבה..לא לשכח

        15/11/08 10:53:


      יש סיפוק אדיר מלנצל כל דבר עד הסוף

      אני הבוקר מכינה ריבה משלל הפירות שנותרו מיותמים וקצת מיושנים במקרר,

      זה ילך נהדר עם הלחם שלי שנאפה כרגע בתנור

      מוזמנת לבוא לטעוםחיוך

        15/11/08 00:27:

      דורי יקרה שלי,

      הזיידע שלך היה איתכם.

      האם התכוונת למימרח צ'ימיצ'ורי?

      התרגשתי לקרוא  על המילוי של ההעלזעלע.

      איךם אמי גם היתה ממלאה אותו ותופרת את הסיום עם חוט ומחט...

      הזכרת לי נשכחות.

      כתבת כל כך יפה..עוררת בי כאלה געגועים...

      הקרביים התהפכו בי...

      אוי..כמה הייתי רוצה עוד פעם אחת לאכול את הפאלשע געפילטע פיש שאמא שלי היתה עושה ואף אחד לא היה מבחין שזה לא עשוי מפיש.

      את גדולה.

      רוממת את רוחי אבל בררגשות מעורבים....

      תודה לך..לפוסט היפה..לכתביה היפה והענוגה שלך.

      שלך

      רפאלה

      אשוב מחר עם כוכב.

        13/11/08 23:40:


      וואו דורי, כמה אני אוהבת לקרוא אותך. ועוד יותר לפגוש בך.

      נו כבר, מתי תעשי מפגש "קבלת שבת" עם ילדים ????.

      נשיקות

        13/11/08 23:01:

      מכל דבר אפשר ללמוד משהו

      חיברת געגוע ובישלת בתחושות

      מרגשות.

        13/11/08 21:41:


      הטעם, המסורת, והחוויה שלך ושל הבן שלך -

      "מדהים-

      איך מעשה פשוט חיבר אותנו לחלקיקי אבא אהוב.. "

       

      מרגש, ומשמח כאחד.

      תודה דורי.

        13/11/08 19:19:

      התחברתי לתחושות שלך

      מרגש

        13/11/08 19:02:

      דורי,

      כתבת כל כך יפה

      כל כך מהלב.....

      הממרח מזכיר "קצת" chimichurri

      שבמקום שמן זית, אני משתמשת בשמן רגיל (פחות דומיננטי)

      והתיבול adobo

       

      כמה פשוט. כמה נכון.
        13/11/08 11:28:

      אהבתי את כתיבתך

      ואיתך מאד מזדהה

      תבורכי יקירה!

      הענקתי לפוסט זה כוכב-

      למרות שנכנסתי לככב לזה של יום ההולדתחיוךאחזור...

        13/11/08 08:17:


      דורילה, אז את לא רק מנגנת שמיימי,

      גם כותבת מעולה, מהבטן, מהלב...

      נכון, הצמצום, בעיקר זה שבא מבחירה,

      מלמד אותנו שיעור חשוב בהערכת השפע.

      וכל הכבוד על ההתמדה בקומפוסט,

      את מחזירה לאדמה מעט מן הנלקח ממנה.

      תענוג לקרוא אותך. תודה לאבא שלך.

      ארכיון

      פרופיל