הוא בן 7, כיתה ב' גר באזור המרכז, הגיע אלי לקורס קוסמים מהיר. עד לפני מס' מועט של שנים, היתה הטלוויזיה ה'מרכז של הידיעה', המקור של האינפורמציה, לפחות של רוב האנשים. כשאני התחלתי את הקריירה שלי כקוסם, לפני שלושים שנה ויותר, היתה כבר טלויזיה, אבל היא היתה מוגבלת, רק ערוץ אחד, מעט תוכניות ייבוא, מעט תוכניות בכלל, וחוץ מזה הטלויזייה היתה מן רהיט כזה שמדי פעם היו נועלים, שהילדים לא יתקלקלו... מי שלימד אותי להיות קוסם, דודי יצחק ז"ל טרח ולימד אותי גם את 'שיעור רכישת הספרים', "קנית ספר שיש בו ולו רק קסם אחד, הרווחת את הספר", ברוב הספרים יש כמה קסמים 'שווים' ככה שכדאי לאסוף אותם ולשמור עליהם. בגלל שהמקור היחידי שלי ללמוד קסמים כנער היה רק ספרים באנגלית, ניאלצתי ללמוד לקרוא באנגלית ולהשתמש במילון, זה היה הערך המוסף שלי ללימוד הקסמים. סוף עידן התמימות 'עידן התמימות' חלף עם 'התפרצות' הטלוויזיה, עם ההתרחבות שלה והכניסה שלה כמקור מידע מרכזי, ישירות לתוך התא המשפחתי באמצע הסלון.היא הביאה אתה את ה'מציאות' ישירות לתוך הבתים. חלק מהדברים שאנחנו כמבוגרים ניסינו להסתיר מהילדים נחשפו ע"י לחיצה על השלט. כשאני הייתי ילד, אם בטעות היו רואים קצה של נשיקה בטלוויזיה היינו נבוכים עד קצות אצבעותינו. היום אני מוצא את עצמי יושב עם אבא שלי והבן שלי, צופים בטלוויזה בקטעים שפעם היו מחוץ לתחום שלנו כילדים, לי יש את זכרון המבוכה מאבא שלי ולבן שלי אין שום בעיה להעביר ביקורת על הנשיקה שהוא רואה... ההבדל בין מכיר ומעולה 'אני מכיר' הם קופצים בשיעורים, "אני יודע איך עושים את זה", יש לי תלמידים בכל הגילאים שלומדים אתי קסמים, תמיד בשיעור הראשון הם קופצים עם ה'אני מכיר' שלהם. "זאת לא השאלה" אני מסביר להם, הידיעה שלך לא מספיקה! השאלה הנכונה היא: האם אתה יודע לעשות את זה? ועושה את זה טוב, הכי טוב שאפשר, מעולה. לדעתי זה לא העניין, לפעמים.לדעתי הסוד עבר מהעולם עם תום 'תקופת השולייות', פעם לכל אומן או בעל מקצוע היה שולייה צמודה. היום בחלק מהמקצועות שינו את זה וקוראים לזה 'ההתמחות' . ההתמחות לסוגיה בתחומים מסויימים משמשת תחליף מאוד סינטתי לחניכה שהייתה נהוגה, בכל מקצוע בעבר. כל מיני 'שטינקרים' מדגימים ומעתיקים את הקסמים של הקוסמים המקצועיים ומגלים לעולם איך הם עושים את זה, לפרטי פרטים כולל סודות עתיקים של קוסמים שנחשפים לעיני כולם. לגבי ה'למה זה רע', את זה יכול להרגיש כל קוסם שנהנה עד לפני כמה שנים מסוד 'המטפחת הנעלמת', סוד מדהים וחשוב בעיני שבעזרתו 'הגנבתי' המון מוחות של צופים, כולם השתגעו ממנו, לאן לעזאזל המטפחת נעלמה? היום זה נהיה סוד שעולה שקלים בודדים, ומכווץ אותי בכל פעם מחדש, שאני מגלה שגילו 'להם' את הסוד, שיש עוד ועוד ילדים שיודעים איך עושים את זה.
לינק מצורף: קוסמים, קוסם, הקוסם
|
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תדע לך שזה לא נכון,
אני מרגיש ממש דפיציט בעניין הזה,
לא באמת ממציאים משהו חדש,
הכל ואריאציה על הקיים
כאילו אין חדש תחת
אתה יכול להיות רגוע
יש יותר קסמים מסודות
אכן צדקת או ב 2 מילים מהטקסט לעיל:
"יש לנסר ויש לנסר"
בינגו
:))
אהלן
נכון שהכל גלוי וברור בעיקר לעכברי אינטרנט כאלה ואחרים.
אבל לטעמי השאלה היא איך מציגים את הקסם?
זה בערך כמו שכולם מכירים את סונטת ליל ירח של בטהובן. וכמעט כל תלמיד לפסנתר מנגן את זה בסוף שנה ראשונה, ומי שמאזין נרדם על המקום לרוב משעמום.
אבל כששומעים את ברנבוים למשל, מנגן את זה, משהו הולך עליך קסם והדמעת נקוות בעיניים. זה משהו אחר לגמרי.
אותו הדבר גם עם הקסמים. יש לנסר ויש לנסר, ויש כאלו שעם חבילת קלפים יראו לך משהו שכבר ראית אלף פעם , אבל האופן שבו יבצעו את הטריק שלהם, יהפוך אותו לקסם אמיתי.
עדן
אתה אכן צודק
אבל נדמה לי שזה תלוי בנו
קודם כל כבני אדם ואחר כך כהורים
השתדלות להגביל שעות צפייה ושימושי מחשב
ויציאה מסודרת לטיול ולנשום אוויר בים עם הילדים
זה כבר צעד בכיוון לא?
(אני עצמי מכורה למחשב, אז אני משתדלת להסתיר את זה, אם כי לא בהצלחה רבה...)
אסתי צר לי להיות המאכזב,
אבל זה לא זה ולא זה ולא זה...
בכל חיי הבוגרים והמתבגרים לא ניתקלתי בטלקינזיס אמיתי...
ואני כן מזיז חפצים מרחוק אבל רק בעזרת מעשי להטים...
אני מניח שכמו הרבה זכרונות ילדות שלנו אנחנו רושמים
בזכרון שלנו 'כמעט' את האמת...
אבל אם תשימי יד על הספר ההוא אשמח לראות אותו או לפחות לדעת
את שמו...
במיוחד בתחום המנטליזם ותורות הנסתר
לאנשים יש נטייה לשנות קצת את האמת
הכל רק בגלל הצורך שאני קורא לו
"לגעת באלוהי"...
סורי....
(:-
לא חייבים, אבל כדאי,
ממש כדאי .
כולם מדברים על זה
(ברשת ובטלוויזיה כמובן)
אבל כמה באמת פועלים בכיוון?
הברקה!
יש לי פתרון מבריק לפתרון המבריק שלך!
את (ורק את) תהיי שרת החינוך...
אני בטוח שבתור שרת החינוך יקרה כאן משהו טוב
תהיה שמחה גדולה וילדים יחזרו להיות מאושרים.
אני אשיג תרומות ותורמים ונריץ אותך, אוהו את תרוצי...במעגלים את תרוצי.
הנושא ממש לא כאוב לי כלל ובכלל, לא מזיז לי את קצה הביצה
זה דווקא מעורר ומאתגר.
כן כמו כל הבוגרים קשה לי עם שינויים ולרגע זה משתק
אבל אחרי זה אני נהנה מהתוצאה...
כמו למשל שעוברים דירה ...
ההליכה הראשונה למכולת החדשה די מסקרנת לא ?
(ממש לא)
צ"ל בטלקינזיס
הפוסט מעניין וגם התגובות/שאלות.
כשהייתי קטנה הייתי מתאמנת על טלקינזיס ביחד עם אחי.
היו ספרים כאלה פעם, ואני זוכרת שאבי קנה לנו והדריך אותנו בזה.
לאחי מסתבר יש את זה עד היום. הוא עוצר שעונים מרחוק ומפעילם כאוות נפשו.
האם זו יכולת מולדת, שחזור יכולת קיימת ממילא אצל כל אחד, או אימון?
הפוסט שלך נכון לגביי איפה אנחנו היום בכלל
ולא רק לגבי קסמים וקוסמים
עידן האינטרנט וערוצי הטלוויזיה פתחו צוהר
לכמויות מידע אדירות
חייבים איכשהו לסנן קצת
ולחזור לטבע....
(-:
יש לי פתרון מעשי לבעיה הזו
מציעה להכניס את תחום הקוסמות לחומר הלימוד כחובה לבגרות
צעד זה יבטיח שאף ילד בחיים לא יטרח יותר ללמוד ולו קסם אחד.
מקסימום הם ירשמו לעצמם כמה טריקים על מטפחת לעת המבחן , ויעלימו אותה כשהבוחן יתקרב מדי
סליחה שאני מתבדחת על נושא שוודאי הוא כאוב עבורך
אבל אני משוכנעת שאתה תצלח את מהפכת האינפורמציה
בכל התפתחות טכנולוגית היו אנשי מקצוע שחששו שמקצועם יתחסל, ובסופו של דבר הטובים שרדו, והשאירו את התחום רלוונטי.
זה יותר עצוב בעיני,
כי זה רק ב'כאילו',
הכל נהיה 'כמעט' 'ליד'
אפילו התקשורת בין האנשים,
היא בכאילו,
למשל כאן בוירטואלי...
עדי ,
אני ידע שאין לכם טלויזיה ואת יודעת שלי אין אחת,
אבל בינינו לכמה אנשים אין טלויזיה?
מעט מדי לטעמי, נדיר ממש נדיר...
הטלוויזיה היתה מקור המידע, בלשון עבר, פעם, עד לא מזמן...
ובענין (חוסר) אחריות הורית,
אממממ
זה לפוסט אחר...
כמה שאלות אחרי שקראתי את הפוסט..
כשאתה מופיע לפני קבוצה, מה לדעתך אחוז האנשים שירוץ אחרי ההופעה לאינטרנט כדי לגלות את הסודות שלך?
ואלה שיעשו כך, כמה מהם יזכרו אחר כך את הסוד שגילו?
מה יקרה כשהאינטרנט יהיה בעוד כמה שנים על הגוף שלנו והקהל שלך יגלוש ליוטיוב תוך כדי ההופעה שלך?
(אולי אז יהיה חוק שקובע לשאסור להיכנס להופעה של קוסם עם מחשב בדומה להוראה לכבות טלפונים לפני הצגות תאטרון)
בטח יעלו לי עוד שאלות בהמשך
לפעמים אני מרגישה ככה גם לגבי הפסיכולוגיה.
כולם פתאום מטפלים, מאמנים, יועצים ומרפאים.
בקרוב הדינוזאורים, הסנדלרים, הפסיכולוגים, ועוד -יהיו שייכחים להיסטוריה של האנושות שכנראה גם היא תשתדרג למשהו אחר((: .
לא יודעת אם זה עצוב או שמח.
*שלך שרי
צטט קליוסטרו:
'עידן התמימות' חלף עם 'התפרצות' הטלוויזיה, עם ההתרחבות שלה והכניסה שלה כמקור מידע מרכזי, ישירות לתוך התא המשפחתי באמצע הסלון.היא הביאה אתה את ה'מציאות' ישירות לתוך הבתים. חלק מהדברים שאנחנו כמבוגרים ניסינו להסתיר מהילדים נחשפו ע"י לחיצה על השלט. כשאני הייתי ילד, אם בטעות היו רואים קצה של נשיקה בטלוויזיה היינו נבוכים עד קצות אצבעותינו. היום אני מוצא את עצמי יושב עם אבא שלי והבן שלי, צופים בטלוויזה בקטעים שפעם היו מחוץ לתחום שלנו כילדים, לי יש את זכרון המבוכה מאבא שלי ולבן שלי אין שום בעיה להעביר ביקורת על הנשיקה שהוא רואה...
בכתוב למעלה מובלעות מספר הנחות:
א.בכל בית יש טלביזיה. - היום בארץ ובעולם משפחות רבות בוחרות להומצא את הטלביזיה מהבית, ולא מטעמי דת. אנחנו נצלנו מעבר דירה בשביל לעשות זאת. לאחר שנה ומעלה אני יכולה לומר שהמהפיכה הוכתרה בהצלחה.
ב. הטלביזיה היא מקור מידע מרכזי. - תמוה לומר דבר כזה בעידן של אינטרנט בו כמויות המידע הן אינסופיות וניתנות להשוואהץ
ג. הטלביזיה כופה על מבוגרים לצפות עם ילדיהם בתוכניות לא מתאימות. ומה עם בחירה חופשית? ומה עם אחריות הורית?
קברניטי הערוצים מחפשים "רייטינג", כלומר צופים. אם לא יהיו צופים בתוכניות גרועות לא יהיו תוכניות כאלו. אם הורים לא יצפו עם ילדיהם ב"אח הגדול" (זה מרגיע את הבת שלי לפני השינה , אמר לי בשבוע שעבר אבא לבת 11) לא יהיה אפילו אח קטן.
מה יש להבין פה?
אני לא באמת מחבר אותה.
הבעיה היא רק בלמצוא
בכל פעם בחורה יפה
לחתוך.
חוץ מזה זה ממש קל
היום יש מסורים חשמליים
עד היום אני לא מבינה איך אתה עושה את זה. מילא לחתוך... אבל לחבר בחזרה אחר כך?
הילה,
אני נזכר שאי שם בשנות השמונים, בבעלי מלאכה בתל אביב
הגיע אלי המפיק של 'סיבה למסיבה' (אם איני טועה גולדפינגר)
שהציע לי לחשוף את הסוד של הניסור נערה לשני חלקים.
להזכירכם היה רק ערוץ אחד(1)
עם 99 אחוזי רייטינג וזה היה מאוד מפתה...
שיא החשיפה...
למזלי עבדתי אתך ואת הזכרת לי שזה סוד...
ומנעת את החשיפה...(אז זה היה ממש להשטנקר)
איזה מזל,
תודי.
ושוב תודה לך...
הסוד הוא בלהאמין שיש סוד - "סוד שואו"