עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    Gifted

    הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....

    מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
    \"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"

    אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
    או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting
    קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).

    פרופיל

    אמן סודי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ניסויי סוציולוגי קטן במתנות ונתינה

    34 תגובות   יום שלישי, 28/10/08, 13:55

    pure joy - thats what we all want to give - photo by Secret Artist

     

    מתנות זהו נושא מרתק שאני חוקר אותו כבר זמן מה. בקצרה (מאוד)- מתנה היא דבר מה בעל ערך שניתן (לרוב תוך כדי איזשהו טקס) בין איש לרעיהו ויוצר איזשהו קשר או מחוייבות. 

     

    לפני זמן מה הזדמן לי לעבור על חשבונות הפלאפון שלי והם נראו לי מעט מוגזמים. גם לא צויין בחשבון לאיזה תוכנית סלולארית אני שייך ואת העובדה הבסיסית הפשוטה ביותר - כמה אגורות אני משלם לדקת שיחה.

    לקח לי איזה שבוע עד שמצאתי את הזמן ללכת למרכז השירות של החברה הסלולארית אליה אני שייך, ובמהלך השבוע הזה הזדמן לי לקרוא את הטור המצויין ששעשע עד מאוד אותו כותב אריה כספי במוסף של עיתון הארץ שבדיוק אותו שבוע עסק בהתופעה הנ"ל. כשסיימתי לקרוא אותו חשבתי על בזבוז הזמן ועל האינטרקציה הצפויה לי עם נציג החברה הסלולארית.אז החלטתי לעשות ניסויי סוציולוגי קטן והחלטתי להכין לו מתנה (הרי פרוייקט הגמר שלי בעיצוב התעסק במתנות) שאולי יחסוך ממני את כל אלו (הרי כל שאני רוצה זה דבר מאוד פשוט - את המחיר הכי נמוך לדקת שיחה) ניסויי שתוצאותיו היו לא צפויות ומאוד מעניינות.

    הייתה לי בבית קופסא קטנה ושחורה, עטפתי אותי בסרט סגול, שמתי בה גם שוקולד קטן סגול (אם מיתוג של החברה הסלולארית אז כבר עד הסוף) והוספתי מכתב קטן בכתב יד (במתנה חשובה התייחסות אישית) בו כתבתי לו (למרות שלא ידעתי את מי אני עתיד לפגוש בחור או בחורה).

     

    "- כי חשבתי עליך -

    היי שלום, מה שלומך ? לפני כמה ימים חשבתי עליך ועל הפגישה הצפויה לנו כשקראתי את המאמר הנ"ל שגרם לי לחייך לא מעט אז חשבתי לשתף אותו איתך - הרי זה לא עולה כסף - הנה המאמר - אני מקווה שתהנה ושהוא גם יגרום לך לחייך.

    מה אתה חושב ? כיצד אני אוכל להמשיך להיות צרכן של החברה שלכם ולקבל את המחיר הנמוך ביותר בלי לבזבז את זמני יותר מדי - כי זמני הוא דבר בעל ערך רב. 

    בחברות 

    אמן סודי

    - המאמר מתוך הטור השבועי של אריה כספי בעיתון הארץ -

     

    "ניגשתי השבוע לחברת הסלולאר שלי כדי לעבור לחברה אחרת, ואז הציעו לי חבילה חדשה ואטרקטיווית יותר, כי התברר שאני משלם יותר מדי על החבילה הקיימת, מה עלי לעשות  ?

    זה מה שיפה בפישוט הטלפוניה, שתמיד מתברר שאתה בעצם משלם יותר מדי על כל תוכנית נוכחית. עצתינו היא שתעבור לחבילה החדשה ותחזור בעוד חודש, שכן גם אז יתברר שאתה "משלם יותר מדי" על החבילה שקיבלת, וכן הלאה וכן הלאה. אמנם לא תגיע למצב שבו החברה תשלם לך - הם תמיד יוסיפו איזה סעיף זערעורי המעלה את סכום החבילה - אבל הניידות החודשית למרכז הלקוחות ודאי תועיל לכושרך הגופני.

    כמי שמשרת בעתודה האקדמאית, הצטרפתי גם לחבילת החיילים וגם לחבילת הסטודנטים, וכן למסלולי "מספר יעד" והחבילה המשפחתית". לתמהוני גיליתי שהחשבון החודשי שלי תפח פי ארבעה.

    כאקדמאי היית צריך לדעת ששני מינוסים יוצרים פלוס, ושתי חבילות הוזלה מכפילות זו את זו, תוספת קנס. אבל תתנחם בכך זה עולה הרבה פחות מחבילת גלישה חינם."

     

    ''
    ככה נראתה המתנה
     

    הגעתי למרכז שירות הלקוחות  (בו יש פינות ישיבה, שתייה קרה וחמה חינם ללקוחות ועיתונים בכדי להנעים ללקוחות את זמן ההמתנה) והמתנתי כמה דקות. לבסוף הגיע תורי ונקראתי אל אחד מנציגי השירות. הצגתי את עצמי ואת רצוני (הסברתי לו שאני מעוניין לדבר כמה שאני צריך בעלות הנמוכה ביותר) והנחתי את המתנה במרכז השולחן תוך כדי כך שאני אומר לנציג: "היי, הכנתי לך מתנה כי ידעתי שאנחנו עתידים להפגש". הוא לא ממש הבין וחשב שאני מתלוצץ והתעלם מהעניין. אני המשכתי איתו ולא דחפתי לו את המתנה אלא המשכתי בשיחה איתו - אחרי כ-15-20 כשהוא גמר להציע לי שלל תוכניות שלא נחוצות לי, אמרתי לו בנימוס שהוא לא עוזר ושחבל על הזמן שלי ושאלתי אותו מה הוא מספר הטלפון של השירות לקוחות הטלפוני שלהם איתם אני אמשיך את ההתנהלות. אז הוא נתן לי מגנט מתנה (שלרוב כולנו משליחים לפח מכיוון שזוהי פרסומת וכלי שיווקי מעצבן - אולם לי הוא היה מתנה בעלת ערך) הודתי לו וציינתי שוב שגם אני הכנתי לו מתנה שהוא התעלם ממנה. 

    מאותה נקודה הדינמיקה הייתה מאוד מעניינת

    נציג שירות: - "מה ? מתנה בשבילי ? וואו (מתרגש מאוד) - בלי לפתוח את המתנה הוא ישר הגיב - "אני חייב לתת לך משהו".

    אני: "זה בסדר כבר נתת לי, נתת לי הרגע מגנט כזה שהוא בעל ערך עבורי אני לא צריך שון דבר אחר".

    נציג שירות: "לא, אני חייב לתת לך משהו אחר - מה אתה אוהב - שוקולד/קפה או וניל ?"

    אני: "מממ, אני אוהב שוקולד".

    נציג שירות: "תכף, תמתין בבקשה פה, אני עוד רגע חוזר".

    - הוא הלך מאחורה לקפטריה של העובדים והביא לי משם

     

    ''
    ברד קפה/שוקולד בחינם....
     
    הודתי לי בנימוס ויצאתי משם - וואו, קיבלתי ברד שוקולד בחינם !!
     
    הנקודה המרכזית שהדהימה אותי היא שמעצם הנתינה בסיטואציה שכלל לא הייתה צפויה נוצר אצל אותו בחור צורך עז אותו הוא היה חייב לממש (אפילו כשאמרתי לו שאני לא צריך עוד שום דבר ושהוא כבר נתן לי מתנה שהיא בעלת ערך עבורי את אותו מגנט) לתת לי משהו ששום לקוח אחר במרכז שירות לקוחות (והיה שם קפה ושתייה בחינם) לא היה יכול לקבל (משהו שבהגיון של אותו נציג שירות לקוחות הסתמן כבעל ערך והיה באפשרות לתת - בראשו הוא חשב - אם הוא יתן לי משהו ששום לקוח אחר לא קיבל, הדבר יהיה בעל ערך עבורי, והוא יוכל לממש את "צורך הנתינה" שנוצר אצלו. 
     
    איך הוא הגיב ומה הוא חשב כשהוא פתח את הקופסה, אכל את השוקולד וקרא את הברכה שלי -  אני לא יודע.
    אולי הוא קורא את הבלוג ברגעים אלו ומחייך לו להנאתו (צרפתי את הכתובת הבלוג בקטן איפשהו)
    ובנתיים אני משלם את אותו דבר לדקת שיחה ..... (אבל עדיין מחייך)
     
    16.3.09 פוסט מעניין שקראתי היום שקשור לנושא - הוא "הטמעה שינוי הרגלים" - ""הטמעה נכונה מתחילה במענה על צרכים  - זה כל הקסם." מעניין לראות בהקשר הזה אילו צרכים אני סיפקתי לאיש השירות (צורך בצומת לב אישי, איכפתיות, וחוסר שיגרתיות ואילו צרכים איש השירות חשב שהוא ממלא עבורי... - שלא ממש הייתי צריך.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/09 13:42:
      צטט: מולטית 2009-07-14 11:20:39
      אמן סודי

      חצוף שכמותך רותקתי למחשב במשך חצי שעה באמצע העבודה בגללך

      קבל אחת חזרה ממני

      בכיף - אני תמיד שמח לקבלה (השאלה הטובה היא של מה....)

      דווקא בוידאו ששלחתי המשתתפים לא נראו יותר מדי מלאי עניין ונלהבים

      פרוייקט יותר נחמד וחביב הוא G-D CAST ובו כל שבוע מראים את פרשת השבוע

      תהני

        14/7/09 11:20:


      אמן סודי

       

      חצוף שכמותך רותקתי למחשב במשך חצי שעה באמצע העבודה בגללך

       

      קבל אחת חזרה ממני

       

       

      לצפייה

      לומדים ביחד - מחשבת הבריאה

      תוכנית 3: הפעם נלמד על תוכנית הבריאה וההשגחה העליונה - כיצד נוכל להצדיק את המתרחש בעולם, ואיך נגיע למילוי אינסופי של רצונותינו? וגם, על תכונת האהבה, המאפשרת לאדם להרגיש את רצון הזולת. בהנחיית ערן שיוביץ
      לצפייה
      kab.co.il
        16/2/09 18:42:

      צטט: yaronimus_maximus 2009-02-11 00:28:00

      אולי לא קיבלת הוזלה אבל יחס חם קיבלת בשפע.

       דווקא הברד קפה היה קר - אבל אכן, היחס היה חם... (ומחיר השחיה נשאר אותו דבר).

       

        11/2/09 00:28:
      אולי לא קיבלת הוזלה אבל יחס חם קיבלת בשפע.
        27/12/08 11:53:

      צטט: danabena 2008-12-27 08:52:14
      אתה אדם מיוחד

      מאוד אהבתי את הרעיון

       היי תודה -(למרות שכל אחד מאיתנו שונה ויחיד ומיוחד במינו... :)

      וגם הרעיון בקרוב במרכז שירות הלקוחות הקרוב לביתך ...

       

        27/12/08 08:52:


      אתה אדם מיוחד

      מאוד אהבתי את הרעיון

        27/11/08 11:27:

      צטט: amitush30 2008-11-02 11:23:36


      היי,

      יש משהו אוטומטי בנציגי שירות גם טלפונים וגם פרונטליים שהם לא באמת רואים ולא באמת מקשיבים ללקוח העומד מולם, אלא אם מופעלת איזו שהיא סנקציה... חבל.. פעם באמת השירות היה טוב יותר.

      בכל מקרה לא היית צריך להטריח את עצמך עד תחנת השירות, יכולת לשוחח בטלפון עם נציג ולהוזיל את מחיר השיחה שלך. תנסה, בטלפון הסנקציות גם עובדות (אתה יודע להתנייד היום זו ממש לא בעיה, אני עשיתי את זה אחרי 11 שנים בפלאפון).

      בהצלחה

       בטלפון זה היה עולה לי יותר ......(למרות שנראה לי שאני ירים טלפון לחבר המתחרה בימים הקרובים)

       

        17/11/08 00:36:

      צטט: מור.א 2008-11-16 21:21:56

      מאוד מעניין ואיכותי!

      אהבתי את סגנון הכתיבה שלך!
      חיוך

       תודה - כיף לשמוע וכיף לדעת שמישהו נהנה ממה שאני כותב :)

       

        16/11/08 21:21:

      מאוד מעניין ואיכותי!

      אהבתי את סגנון הכתיבה שלך!
      חיוך

        3/11/08 01:06:

      "...אפשר לשלוח אותם לניסויי המפורסם של מילגרם - נראה מה הם חושבים על הטבע האנושי אחרי שיקראו עליו....."

       

      יפה, רק חבל שהמתנה היצירתית שלך לא תרמה להורדת תשלומיך לחב' הסלולרכש ברור שצייתנותו של נותן השירות, הכבול להוראות המנהלים, לא איפשרה זאת...יפה שחרג במקצת והעניק לך מתנה משלו:)  

       

       תודה ששיתפת והבאת גם את הקישור לניסוי הזה של מילגרם אותו לא הכרתי. ניסוי מוכר אחר הקשור לאותו נושא נעשה ע"י מורה להסטוריה בארה"ב ועליו התבסס הסרט "הנחשול".

       


      מקסים ומשעשע !!!
        2/11/08 21:10:

      צטט: je-ronimo 2008-11-01 15:30:40

      אני לא לגמרי מצליחה להבין את הנימה שבה נכתב הבלוג.

      הפוסט הזה הוא באמת רק דוגמא אחת לכך ,

      דוגמא אחרת יכולה להיות הפוסט על השכנים שהפריעו ועוד רבים אחרים.

      כלומר- אני מבינה, אבל עדיין מתקשה להפנים.

      ואני מהרהרת.

       

      מצד אחד- אני ממש מתרגשת מהמחוות שלך, שהן באמת מקסימות, ומשעשעות, וכל כך פואטיות.

      אבל לעזא-זל- לפחות שהיה יוצא מזה משהו, איזה הנחה משמעותית, ככה בשביל הקטרזיס, איזה נצחון של האזרח הקטן על הממסד, או על הישראלי המכוער, במקרה אחר, או על הקפיטליזם המתנשא. אבל כלום. אין תוצאות. אין סוף טוב. יש ברד קפה בטעם שוקולד, ובחור אחד מתוק שממשיך וממשיך לנסות לעשות שינוי אבל לא מצליח.

       

      ואני נעה כל הזמן בין לראות בכך ביקורת חברתית צינית ובין להרגיש שזו נאיביות לשמה.

       

      ואז אני מסכמת לעצמי בהתפעלות שבדיוק בפער הזה בין הציניות לבין הנאיביות טמון הקסם, היצירה שלך,

      שהיא יצירתית ומבריקה ובהחלט סוג של אמנות בעיני. ברגש שמעורר בנו, במי שקורא את זה, בהתבוננות העצמית נמצא השינוי האמיתי שאתה מייחל לו.

       

      ואז אני מבינה באמת.

       

       כשאני לעיתים מתבונן ובוחן את מעשי מבחוץ אני חושב לעצמי - "מה לעזעזל הבחור הזה עושה - משעמם לו בחיים - מה יוצא לו מזה ?", אבל אז כשאני מתבונן על חיי אני רואה - לא, ממש לא משעמם לי בחיי בגלל כל ה"שטויות" הללו שלרוב משעשעות ולעיתים משנים את תפיסת המחשבה של אנשים (אילו "שנתקלים" בי או אילו שנהנים לקרוא את הבלוג שלי או את תפישת המחשבה שלי לגבי מהות החיים) כך שהניתוח שלך היה מאוד מעניין, חד ונכון. 

       

      אני פשוט עוד שחקן במגרש של החיים בנבחרת המנצחת בה כולנו משחקים - יש כאלה שנהנים יותר וכאלה שנהנים פחות אני טוען ש- i'm Gifted - who are you - i'm gifted - you are too ! יש כאלה שיגידו שזוהי פילוסופיה ניו אייגית בגרוש - אותם אני אוכל לשלוח אל ג'וזף בוייס שיסביר להם איך להסביר תמונות לשפן מת אמן שאף הוא טען כי "האמנות נמצאת בכל מקום בהם זורמים החיים", או לחליפין אני יכול להפנות אותם לפוסט שכתבתי אותו את איזכרת - משתנת חירום לגברים ונשים או איך מסבירים למישהו שהוא מתנהג ממש בגסות.

       

      ואם הם עדיין לא התרצו אפשר לשלוח אותם לניסויי המפורסם של מילגרם - נראה מה הם חושבים על הטבע האנושי אחרי שיקראו עליו.....

        2/11/08 20:41:

      צטט: אמית הרמן 2008-11-02 17:48:19


      אתה מעורר השראה, זו גם מתנה.

       תוד, עמית אני משתדל - התגובות של אנשים, המחשבות שלהם, וההנאה שלהם זה הרווח הנקי שלי - ככה זה באמנות לא ? 

        2/11/08 17:48:

      אתה מעורר השראה, זו גם מתנה.
        2/11/08 11:23:


      היי,

      יש משהו אוטומטי בנציגי שירות גם טלפונים וגם פרונטליים שהם לא באמת רואים ולא באמת מקשיבים ללקוח העומד מולם, אלא אם מופעלת איזו שהיא סנקציה... חבל.. פעם באמת השירות היה טוב יותר.

      בכל מקרה לא היית צריך להטריח את עצמך עד תחנת השירות, יכולת לשוחח בטלפון עם נציג ולהוזיל את מחיר השיחה שלך. תנסה, בטלפון הסנקציות גם עובדות (אתה יודע להתנייד היום זו ממש לא בעיה, אני עשיתי את זה אחרי 11 שנים בפלאפון).

      בהצלחה

        1/11/08 15:30:

      אני לא לגמרי מצליחה להבין את הנימה שבה נכתב הבלוג.

      הפוסט הזה הוא באמת רק דוגמא אחת לכך ,

      דוגמא אחרת יכולה להיות הפוסט על השכנים שהפריעו ועוד רבים אחרים.

      כלומר- אני מבינה, אבל עדיין מתקשה להפנים.

      ואני מהרהרת.

       

      מצד אחד- אני ממש מתרגשת מהמחוות שלך, שהן באמת מקסימות, ומשעשעות, וכל כך פואטיות.

      אבל לעזא-זל- לפחות שהיה יוצא מזה משהו, איזה הנחה משמעותית, ככה בשביל הקטרזיס, איזה נצחון של האזרח הקטן על הממסד, או על הישראלי המכוער, במקרה אחר, או על הקפיטליזם המתנשא. אבל כלום. אין תוצאות. אין סוף טוב. יש ברד קפה בטעם שוקולד, ובחור אחד מתוק שממשיך וממשיך לנסות לעשות שינוי אבל לא מצליח.

       

      ואני נעה כל הזמן בין לראות בכך ביקורת חברתית צינית ובין להרגיש שזו נאיביות לשמה.

       

      ואז אני מסכמת לעצמי בהתפעלות שבדיוק בפער הזה בין הציניות לבין הנאיביות טמון הקסם, היצירה שלך,

      שהיא יצירתית ומבריקה ובהחלט סוג של אמנות בעיני. ברגש שמעורר בנו, במי שקורא את זה, בהתבוננות העצמית נמצא השינוי האמיתי שאתה מייחל לו.

       

      ואז אני מבינה באמת.

       

       

        31/10/08 22:15:

      נהדר!
        31/10/08 15:41:

      כמה שאתה יצירתי.... פשוט מדהים.
        31/10/08 03:47:

      צטט: השמשונית 2008-10-30 17:24:16


      יצירתי בהחלט. כנראה שאתה במקצוע הנכון.

       היי תודה - כן, במקצוע של להכין ולחלק מתנות אני ממש טוב - או כמו שאמא שלי הפולנייה אומרת - "העיקר הכוונה" והחברים הטובים יודעים שאני אף פעם לא מביא מתנה בזמן - כי הפתעה זה מתנה יותר טובה.....


      יצירתי בהחלט. כנראה שאתה במקצוע הנכון.
        30/10/08 07:46:

      צטט: רונתי 2008-10-29 23:31:33

      רעי, אתה לא מפסיק להדהים עם הפוסטים האלגנטיים שלך.

      מה קורה עם שכר הדירה?

       

       היי רונה תודה - כיף לדעת שמישהו נהנה ממה שאני כותב

      (אני משתדל לכתוב דברים שיעניינו אנשים ולא יבזבזו את זמנם)

      הדירה ... בנתיים אין שינוי וככל הנראה אני אשאר בדירה בה אני גר ואשלם עוד כסף - לא מצאתי אלטרנטיבות יותר טובות (אם זה מבחינת תרומה שאני מקבל לדירה או מבחינת עלות)

        30/10/08 07:43:

      צטט: מירי דוידוביץ 2008-10-29 20:34:05

      כל הכבוד שיש לך סבלנות לניסויים כאלה .

      וד"א  -אתה מאוד פוטוגני. הצילום שלך עם השוקו מקסים. אתה אוהב להצטלם. נכון?

      וגם הצילום הראשון ,הכחול ,נהדר. מה זה?

       מממ... תודה על המחמאה אבל לרוב אני לא ממש פוטוגני (בדרך כלל צלמים אוהבים להיות מאחורי המצלמה -  הזדמן לי כמה פעמים לעבוד בתור מודליסט - זה נחמד, אבל אני לא בטוח שזאת קריירת חיי)

      והצילום הוא מפסטיבל האיש הבוער השנה - מישהו הכין מכונה שנותנת כמה דקות אושר לאנשים - הנה עוד מישהו

       

       

        30/10/08 07:27:

      צטט: אריאנה.שלם 2008-10-29 19:44:49

      הכרת תודה היא רגש מאד חזק וחיובי.

      אני לא רוצה לקלקל לך את המחקר על מתנות. אולי זה יעזור... אני מציעה שתקרא את הספר של פרופ' רוברט א. אמונס "תודה!" שיצא לאחרונה בעברית בהוצאת מטר. ספר מאלף נוסף שגורם לך להרהר מהו הערך האמיתי של "חינם" הוא ספרו של דן אריאלי PREDICTABLY IRRATIONAL  - עדיין רק באנגלית.

       

      קריאה מהנה

       

      אריאנה

       תודה על העשרת רשימת הקריאה שלי - יש מאמר מאוד מעניין (שבקרוב אני אכתוב עליו) מ-MIT שנקרא - the idea of design שמדבר על הרעיון הבסיסי של עיצוב כתרומה ונתינה חיובית לחברה ועל המושג של "מוצרי מתנה" שהם תוצרים של החברה החומרית - פה את יכולה לראות את המאמר 

       

        30/10/08 07:22:

      צטט: טל. ס 2008-10-29 18:50:29

      נפלא!

      אתה צריך להעביר קורסים בגישה בריאה לחיים :-)

       

       היי תודה - אני מעביר קורסים באופן פרטני, אישי וללא תשלום - בנתיים זה פתוח לחברים בלבד :)

        30/10/08 07:21:

      צטט: דני.ל 2008-10-29 13:48:19


      ועדיין אתה משלם יותר מדי צוחק

      שלום דני  אם אתה מכיר דרך לחסוך - אני (ושאר הקוראים) נשמח לשמוע.

       

        29/10/08 23:31:

      רעי, אתה לא מפסיק להדהים עם הפוסטים האלגנטיים שלך.

      מה קורה עם שכר הדירה?

       

        29/10/08 20:34:

      כל הכבוד שיש לך סבלנות לניסויים כאלה .

      וד"א  -אתה מאוד פוטוגני. הצילום שלך עם השוקו מקסים. אתה אוהב להצטלם. נכון?

      וגם הצילום הראשון ,הכחול ,נהדר. מה זה?

        29/10/08 19:44:

      הכרת תודה היא רגש מאד חזק וחיובי.

      אני לא רוצה לקלקל לך את המחקר על מתנות. אולי זה יעזור... אני מציעה שתקרא את הספר של פרופ' רוברט א. אמונס "תודה!" שיצא לאחרונה בעברית בהוצאת מטר. ספר מאלף נוסף שגורם לך להרהר מהו הערך האמיתי של "חינם" הוא ספרו של דן אריאלי PREDICTABLY IRRATIONAL  - עדיין רק באנגלית.

       

      קריאה מהנה

       

      אריאנה

        29/10/08 18:50:

      נפלא!

      אתה צריך להעביר קורסים בגישה בריאה לחיים :-)

        29/10/08 13:48:

      ועדיין אתה משלם יותר מדי צוחק
        29/10/08 00:29:

      אהבתי מאוד.

      לפני כמה זמן בקשתי להתנתק מהשרות של מי עדן.

      החלטתי לעבור לבר-מים.

      לחסוך בשינוע מתוך הזדהותי עם נושא איכות הסביבה.

      עברתי כמה מדרגות בדרך ל"תת ניצב מי עדן" שממש תקף אותי ואמר לי שבחיים שלו הוא לא שמע על סיבה כזאת ובכלל המים שלהם מאוד איכותיים ומי מעיינות..

      מזל שלא חשתי אשמה על בגידתי האיומה.

        28/10/08 19:11:

      ניסוי מקורי ומעניין עם תוצאות חד משמעיות.
        28/10/08 15:44:

      יחס קטן, שינוי גדול.

      יצירתיות במיטבה.