עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    GINGER UBER ALLES

    שירים. סיפורים. רשימות. זכרונות.
    הלבשה תחתונה. שירבוטים מהמגירה.
    עקיצות במילים. הם שורפים הקוצים ?

    פחדניות ובני זונות ?....

    122 תגובות   יום שני, 2/7/07, 15:48

    היא ישבה בבית ושנאה כל רגע בחיים האלה. היא לא ידעה איך לאכול את זה.

    היא התגעגעה אליו, אל הבן זונה הזה שהרס לה ביום בהיר אחד את כל הפנטזיות.

    פעם ראשונה בחיים שהיא לא הסתכלה לצדדים. לא עניין אותה אף אחד. רק הוא.

    אבל הוא בגד בה. לא, הוא לא זיין אף אחת אחרת. הוא פשוט עזב אותה.

    כנגד כל הציפיות.

    היא השאירה את הציפיות אצלו. גם את הסדינים. שיתמודד. 

    הוא התמודד. עד שלא היה יכול יותר. עד שהמילה התמודדות או התמדה עשו לו בחילה.


     

    הוא ניסה כל מה שאפשר. לזיין חצי תל אביב. להתנזר. לשתות. לעבוד. הכל.

    זה לא באמת עזר לו.  הוא נשבר. היא נשברה. הם חזרו. לא הודו בזה. אבל חזרו. הם אוהבים. הם יפים. אבל עכשיו גם מושחתים. היא השחיתה את הרגש. מרוב פחד. פחדה להרגיש.  הוא השחית את הרגש. מרוב שחיתות.... 


     

    היא פחדה להתחייב. הוא רק רצה בחברתה. היא רצתה מקרוב,

    אבל הייתה מסוגלת רק מרחוק. הוא למד את הלקח. אבל היה כבר מאוחר.  

    בצעד של לית ברירה הוא חתך את הכל. הוא רצה לחיות. רצה להרגיש.

    הרגיש שמעיק גם עליה.


     

    הוא כבר לא יצא יותר עם אחרות. הפסיק לו. הספיק לו.

    הוא לא רצה כלום יותר. היא עקבה אחריו מרחוק. היא לא ידעה מה היא רוצה...  

    הוא לא עמד בזה יותר מדי זמן. הוא יצא עם מישהי אחרת.

    הם שתו. היה להם כיף. הוא חשב לעצמו ששום דבר לא סופי בחיים.

    חוץ מהמוות.


     

    הוא ראה שהיא קצת מזוגגת עליו. הוא שאל לפשר.

    היא אמרה שהוא ממש מוצא חן בעיניה. הוא חייך. הם טיילו.  

    היא אמרה שהיא עצובה. הוא שאל למה. היא אמרה.

    סיפרה שהלב שלה שבור. שאיזה בן זונה שבר לה את הלב.

    היא פוחדת עכשיו. ממש לא נעים לה. 

    הוא צחק.  

    לו דווקא היה נעים בראש. מהוויסקי. 

    אבל חרא בלב. 

    של תל אביב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (122)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/5/09 11:49:

      אחחח

      שמוליק פרי, שמוליק פרי

      מה עשית לי בלב. קוואץ' עשית לי בלב.

        9/4/08 20:46:

      הייתי חייבת כבר ממזמן, אבל אז לא היו לי כוכבים

      אתה מדהים, תחזור לכתוב כבר

        1/4/08 15:53:

      רק 16.00 זה נראה לי עוד מלא זמן

       

        12/12/07 22:53:

      אהבתי. אפילו מאוד. וכיכבתי. כבוד- הכוכב הראשון שאני יכולה לתת. מחייך

        26/8/07 01:57:

      אכן כזוהי ת"א

      מאוד קיצבית מאוד רומסת

      ודי מנוכרת

      אבל מושכת המון רב ....

      אני לא הצלחתי להשבות בקסמה

      וחזרתי לשלוות הכרמל

      בברכת שבוע אחרון מקסים של חופש גדול :)

        13/8/07 10:13:

      אאוץ'.

      נגעת בנקודה רגישה.

       

      אהבתי,

      קירח אחד.

        16/7/07 17:38:

      בלעדייך הקפה הוא לא קפה!!!!

      {יש פה עוד כמה..אבל אתה בהחלט מוכתר כ"נמבר 1,}

        16/7/07 15:49:

      משובח!!!

       

        12/7/07 23:07:

       

       

      כמו שאומרים על וולבו...

      Timeless

      זה מה שאתה. ניצחי.

        12/7/07 22:56:
      כותב נפלא, וכל כך מכאיב. כוכב עוד יגיע.
        12/7/07 17:29:

       

      אולי גם בשבילו אהבה זה כבר פאסה...

       

        8/7/07 18:20:

      סחתין שמוליק אתה כותב ממש יפה...

      וכל השאר כבר נאמר.

        8/7/07 14:40:

      שניה,

      תן לי להירגע מזאת שאמרה לך שאתה יכול לכתוב את התנ"ך...

       

      לא,באמת כתוב יפה. וזה יהיה נחמד לראות איך תכתוב עוד כמה שנים, כשתהיה לך אישה וילדים ואז תדבר על עצבים אחרים.

      יש זמן ועת לכל דבר תחת השמש.

      ובגלל שאני תל אביבית שבכלל עברה מהמושב לפני שנים- . כבר אז התמרמרתי על תל אביב, ועל כמה היא מחורבנת והאנשים פה שטחיים. אבל אתה יודע מה כיף??אפשר לרדות בה כל הזמן והיא לא תגיב...עד שיום אחד תלך בשדרה, תרגיש את הבריזה, תהיה הכי סאחי שאפשר ואז תפגוש איזו בחורה חמודה שמוציאה את הכלב שלה לטיול ותגיד: "איזו עיר מדהימה התל אביב הזו"

      ובקשר למצפון שלך- הקתרזיס יגיע לכשתתאהב באמת. והדיסוננס יפתר.

      עד כאן פסיכולוגיה בגרוש.

        7/7/07 16:03:

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-07-03 15:20:27

       

      צטט: function production 2007-07-02 22:52:57

      יסלחו לי כל מכורי תל אביב, אבל כיום, בכל מקום אחר זה ככה... כולם מפחדים להרגיש, גם באילת הרחוקה והחמה אני מכירה כמה סיפורים שדומים שתי טיפות מים לסיפור שסופר כאן...

      בימים בהם הסקס כל כך נגיש, ההתלקחות של היצרים יצאה מהארון ופרצה כל גבול, בימים בהם הכל קל להשגה, נשאר הלב בודד וחסר אהבה...

      נשארנו עם לבבות שרוטים וחבולים מאהבות שאיכזבו, ואכזבות שאהבנו...

      החוכמה היא להרים את הראש, להמשיך הלאה, ללא חשש... הרי מה יכול להיות? מה כבר יקרה לנו? אז נעבור עוד אהבה אחת, ונחיה את הרגעים המקסימים שלה, ונעבור את הזמנים הקשים שלה, ונמשיך הלאה ובעוד חמש שנים, אחרי אהבה נוספת או במקרים יותר קשים אפילו שתיים, ונסתכל אחורה, ונזכור את את מה שלמדנו, ונזכור את הרגעים המצחיקים, היפים, החלשים והחזקים... ונחייך, והלב כבר יירפא עד אז... כי זו תכליתינו... ליפול ולקום עוד מאז שהיינו בני שנה...

       

       אצלכם זה גם בעייתי, אבל...כאן הפלונטר סבוך - הפוך על הפוך. כאן הבילוי לובש

       דמות של סבל וההיפך. יש ? נשמע עקום ? נשמע ביזארי ? נכון.

       ואפרופו נפילות וקימות, יש לקום בשביל להתרומם ולצעוד, ויש לקום בשביל לפול

       ויש הבדל בין השניים. ויש פחד שנולד כנראה משם.

       

      תודה נשמה מחייך

       

       

      מאז ומעול, אנחנו נפלנו בכדי לקום, להסתובב קצת וליפול שוב, הלב מסתגל, הנשמה מבינה את הצורך לאהוב ולהעניק ולהיות נאהב ולקבל, זו תכליתינו בעולם הזה, ובכל אהבה אנחנו לוקחים משהו קטן איתנו, ולפעמים משהו גדול, אני לקחתי מנישואי משהו ענק, ילדה יפיפיה שכיום היא כבר בת חמש, והיא הנסיכה הקטנה שלי... וכך אני ממשיכה, לליבו של אחר, ושם אני נמצאת עכשיו, והכל שונה, ואני לומדת אהבה חדשה, עם מישהו אחר, וזה נפלא, ושום דבר לא לנצח... ואני יודעת את זה! וזה נהדר למרות הכל...

        6/7/07 23:12:
      טוב אין ברירה נשאר לגור בחיפה
        6/7/07 23:02:

      חזק, עצוב

      ומציאותי.

        6/7/07 14:10:
      כתוב כל כך יפה ועצוב.
        6/7/07 14:02:

       

      צטט: מורנית 2007-07-05 21:48:59

      עם כמה מילים מצונזרות וחיים בתקופה אחרת היית יכול לכתוב את התנ"ך ...

       

       לא הגזמנת קצת, כפרות עלייך?...

       

       תודה נשיקה

        6/7/07 14:01:

       

      צטט: _אפרת 2007-07-05 21:15:51

      כמו שהבטחתי

       *

       

       תודה מותק קורץ

        6/7/07 14:00:

       

      צטט: casiopea_s 2007-07-05 19:58:15

      מניפולציות ורבאליות, כבר אמרנו?

       

      הפוסט אסוציאטיבי מאוד. אהבתי את השורות הקצרות והמשפטים הקצרים שרצים כמעט בקצב המחשבה שלך. יש תחושה שפשוט הקלדת במהירות המחשבות.

       

      תמונה תל-אביבית טיפוסית. והקהיית הרגש, מן הסתם משהו שקורה לכל אחד ואחד מאיתנו בתקופות חיים שונות.

       

      כשמקהים את הרגש, זה כואב - אבל פחות. ורק לזמן קצר. בכל אדם יש משיכה עצומה לחזור למקום החם והנעים הזה, הרגש. הקהיית הרגש היא אשלייה אופטית לשיכוך כאב.

       

      הצצתי לך פה בפעם הראשונה. אני אשמח לבקר יותר.:)

       

       תודה על התגובה המעניינת. והנכונה ברובה, חייב להסכים.

       

       אשמח מאוד לארח.

       

       מחייך

        5/7/07 21:48:
      עם כמה מילים מצונזרות וחיים בתקופה אחרת היית יכול לכתוב את התנ"ך ...
        5/7/07 21:15:

      כמו שהבטחתי

       *

        5/7/07 19:58:

      מניפולציות ורבאליות, כבר אמרנו?

       

      הפוסט אסוציאטיבי מאוד. אהבתי את השורות הקצרות והמשפטים הקצרים שרצים כמעט בקצב המחשבה שלך. יש תחושה שפשוט הקלדת במהירות המחשבות.

       

      תמונה תל-אביבית טיפוסית. והקהיית הרגש, מן הסתם משהו שקורה לכל אחד ואחד מאיתנו בתקופות חיים שונות.

       

      כשמקהים את הרגש, זה כואב - אבל פחות. ורק לזמן קצר. בכל אדם יש משיכה עצומה לחזור למקום החם והנעים הזה, הרגש. הקהיית הרגש היא אשלייה אופטית לשיכוך כאב.

       

      הצצתי לך פה בפעם הראשונה. אני אשמח לבקר יותר.:)

        5/7/07 00:51:

       

      צטט: timna green 2007-07-04 23:34:14

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-07-03 14:55:34

       

      צטט: timna green 2007-07-02 19:40:41

      כואב ? עצוב? לא נורא... העיקר האמנות.

      זאת תל אביב? לא בטוח, גם במושב הלב יכול להישבר או סתם להתנוון משעמום.

       

       אומנות אונמות !!!!

       אוננות אוננות ???

       

      בטוח, בטוח.....

       

      קורץ

      הבלדה לחדווה ושמוליק...
      ''ללכת אל...
      ללכת מ...
      ללכת כי כולם הולכים,
      מה זה בעצם משנה,
      ממה בעצם הם בורחים.

      אני לבד בעיר גדולה,
      מהתחלה להתחלה- א-אה.
      מ"לא יכול כבר" ל"נמאס"
      וכל דבר נראה לי גס- א-אה

      אני לבד בעיר זרה,
      כאילו אין לי כבר ברירה- א-אה.
      כולם אומרים לי לא נורא,
      וזה מה שעושה לי רע- א-אה.''

        נשמתי, זה   ג  א  ו   נ  י  !!

        4/7/07 23:34:

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-07-03 14:55:34

       

      צטט: timna green 2007-07-02 19:40:41

      כואב ? עצוב? לא נורא... העיקר האמנות.

      זאת תל אביב? לא בטוח, גם במושב הלב יכול להישבר או סתם להתנוון משעמום.

       

       אומנות אונמות !!!!

       אוננות אוננות ???

       

      בטוח, בטוח.....

       

      קורץ

      הבלדה לחדווה ושמוליק...
      ''ללכת אל...
      ללכת מ...
      ללכת כי כולם הולכים,
      מה זה בעצם משנה,
      ממה בעצם הם בורחים.

      אני לבד בעיר גדולה,
      מהתחלה להתחלה- א-אה.
      מ"לא יכול כבר" ל"נמאס"
      וכל דבר נראה לי גס- א-אה

      אני לבד בעיר זרה,
      כאילו אין לי כבר ברירה- א-אה.
      כולם אומרים לי לא נורא,
      וזה מה שעושה לי רע- א-אה.''

        4/7/07 15:50:

       

      צטט: קלועת צמה 2007-07-04 15:31:07

      סיפור בקצב תל-אביבי - מהר, מהר. מסחרר. והתסבוכות של החיים שהם / אנחנו (לפחות אני) מייצרים.

       

       תודה תודה

        4/7/07 15:49:

       

      צטט: כזאת אני 2007-07-04 11:39:01

      אהבתי

        וואללה...

       

       אז...תודה

        4/7/07 15:48:

       

      צטט: _אפרת 2007-07-04 11:25:46

      שיט! בדיוק נגמרו לי הכוכבים.
      יש מצב שתוסיף לי לחשבון ואני אביא לך מחר?
      מבטיחה, אני גם ככה עוברת כאן בבוקר בדרך למשרד.

       

       אפרת, לא לדאוג הכוכבים חוזרים והמשרדים עדיין לא וירטואליים.

       קורץ

      אבל נתת לי רעיון..

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-07-03 21:35:47

       

      צטט: קלאודיה קרדינל 2007-07-03 15:47:39

      "אַךְ אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ
      טוֹב
      מְכָל הָאֲחֵרוֹת,
      הָיִית הַיְחִידָה
      שֶׁהֵבִינָה
      אֶת הַזְמַנִיוֹת
      שֶׁל הֶסְדֵרֵי
      הַחַיִים,
      כָּל הָאֲחֵרוֹת הָיוּ
      בִּלְתִי מְרֻצוֹת
      מִדְבָרִים טרִיוִיאַלִים,
      מִתְלוֹנְנוֹת
      חֲסֵרוֹת הִגָיוֹן עַל
      חֹסֶר הַהִגָיוֹן"

      (צ'ארלס בוקובסקי)

       

      שגעון זה אהבה ואהבה זה טירוף.

       

       אהבה זה כואב

      אם לא יכאב, איך תרגיש?

        4/7/07 15:47:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-07-04 11:17:26

      סיפור גדול. מציאותי מאד. הרגשות המתוארים בו מוכרים לי באופן חלקי. מזדהה עמם לחלוטין.

      אהבתי.

       

       תודה, על התגובה ועל ההזדהות.

       מחייך

       

        4/7/07 15:40:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-07-04 08:30:28

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-07-03 15:10:35

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-07-02 20:36:43

      איזה מניאק הוא.

       

       בן זונה שאלוהים לא ברא, אבל סובל נורא קורץ

      מגיע לו.

       מי?..

        4/7/07 15:31:
      סיפור בקצב תל-אביבי - מהר, מהר. מסחרר. והתסבוכות של החיים שהם / אנחנו (לפחות אני) מייצרים.
        4/7/07 15:14:

       

      צטט: שרונהb 2007-07-04 03:02:48

      שמע שמוליק מתוק, הכתיבה שלך טירפה לי את הנשמה וצמררה לי ת'ריסים.

      אתה כותב שנון, אינטליגנטי, מרגש, מסקרן, משחק עם המילים בדרך מיוחדת.

      האהבה הזו, אני שואלת את עצמי - למה היא מגיעה לזה ולאחר לא?

      "צריך להיות מוכנים", " תכווננו אהבה לחייכם" וכל מיני משפטי פלצנות נזרקים לכל עבר.

       

      יאללה, שהאהבה הזו תבוא כבר אל כולנו.

      שנחגוג איתה, נטעם את טעם החיים איתה, נחיה איתה עד הקצה ונמות איתה.

       

      תמשיך לרגש לי ת'ריסים.

      שרון.

       

       

       תודה נשמתי קורץ..

       קצת נגמרו לי המילים, יאללה שתבוא? שתבוא עלייך הלוואי!!

       יותר מזה ?

       שוב תודה

        4/7/07 11:39:

      אהבתי

        4/7/07 11:25:
      שיט! בדיוק נגמרו לי הכוכבים.
      יש מצב שתוסיף לי לחשבון ואני אביא לך מחר?
      מבטיחה, אני גם ככה עוברת כאן בבוקר בדרך למשרד.
        4/7/07 11:17:

      סיפור גדול. מציאותי מאד. הרגשות המתוארים בו מוכרים לי באופן חלקי. מזדהה עמם לחלוטין.

      אהבתי.

        4/7/07 08:30:

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-07-03 15:10:35

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-07-02 20:36:43

      איזה מניאק הוא.

       

       בן זונה שאלוהים לא ברא, אבל סובל נורא קורץ

      מגיע לו.

      שמע שמוליק מתוק, הכתיבה שלך טירפה לי את הנשמה וצמררה לי ת'ריסים.

       

      אתה כותב שנון, אינטליגנטי, מרגש, מסקרן, משחק עם המילים בדרך מיוחדת.

      האהבה הזו, אני שואלת את עצמי - למה היא מגיעה לזה ולאחר לא?

      "צריך להיות מוכנים", " תכווננו אהבה לחייכם" וכל מיני משפטי פלצנות נזרקים לכל עבר.

       

      יאללה, שהאהבה הזו תבוא כבר אל כולנו.

      שנחגוג איתה, נטעם את טעם החיים איתה, נחיה איתה עד הקצה ונמות איתה.

       

      תמשיך לרגש לי ת'ריסים.

      שרון.

       

        3/7/07 21:38:

       

      צטט: hadarok 2007-07-03 21:16:23

       

      באמת...באמת שרציתי לתת כוכב.

       

      חשבתי שיש להם משהו אישי נגד אחותי.

       

      אפילו כתבתי ע"כ פוסט.

       

      ופתאום מסתבר ש"אין לי הרשאה לדרג גם כאן".

       

      מישהו בוחן את הגבולות שלי?!?!?!

       

                              צועק

       

       

       

       כן, כנראה שיש תקלה.

       תודה על ההודעה :)

        3/7/07 21:37:

       

      צטט: sarit28 2007-07-03 21:06:12

      היי,הפוסט מקסים....אני כבר מחכה לקרוא את השאר....

       

       תודה, צריכת בלוג הג'ינג'ר באופן מרוכז אכן מבטיחה אריכות ימים....

        3/7/07 21:35:

       

      צטט: קלאודיה קרדינל 2007-07-03 15:47:39

      "אַךְ אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ
      טוֹב
      מְכָל הָאֲחֵרוֹת,
      הָיִית הַיְחִידָה
      שֶׁהֵבִינָה
      אֶת הַזְמַנִיוֹת
      שֶׁל הֶסְדֵרֵי
      הַחַיִים,
      כָּל הָאֲחֵרוֹת הָיוּ
      בִּלְתִי מְרֻצוֹת
      מִדְבָרִים טרִיוִיאַלִים,
      מִתְלוֹנְנוֹת
      חֲסֵרוֹת הִגָיוֹן עַל
      חֹסֶר הַהִגָיוֹן"

      (צ'ארלס בוקובסקי)

       

      שגעון זה אהבה ואהבה זה טירוף.

       

       אהבה זה כואב

        3/7/07 21:27:

       

      צטט: lilachmam 2007-07-03 15:16:54

      היי שמוליק,

      אני אנסה לנסוח קצת אופטימיות פה,כל סוף הוא התחלה חדשה כולנו יודעים את זה,ולב שלם הוא לב שבור, מתוך ההריסות יבנה לו משהו חדש ויפה "ומחר הוא יום חדש" סקלט אוהרה מחלף עם הרוח......והרוח אנחנו לא יודעים אף פעם לאן היא נושבת.

       

      מחייך

       

       אני מסכים, אין תחליף לאופטימיות. אין.

       ותודה...

       

        3/7/07 21:24:

       

      צטט: tal.g 2007-07-03 14:31:48

      אז ממש לא צריך כאן גם אותי,

      איזו הצפה של מחמאות

      אובר דוזינג

      אבל מה, מקסים,

      מה לעשות :-) 

       

       

       אותך לא צריך?....אפילו לא בצחוק הפתעה

        3/7/07 21:19:

       

      צטט: מביטה 2007-07-03 12:33:18

      איזה שליטה מדהימה במילים.

       

      חזק.

       

      אשוב עם שובם של הירוקים.

       

       קורץתודה על המבט..

        3/7/07 21:18:

       

      צטט: teta_d 2007-07-03 09:00:16

      להוסיף?

       

       הוספת את עצמך לכאן....לי זה מספיק נשיקה

        3/7/07 21:17:

       

      צטט: ayalab 2007-07-03 08:03:23

      יפה.

       

       קורץ

        3/7/07 21:16:

       

      צטט: ויק. 2007-07-03 03:30:18

      ניפלא כמו שרק שמוליק יודע בחור מאוהב זה מה שאתה !!! תודה על הריגוש שבקריאה ויק.

      \

       

      תודה ויקטוריה נשמה. אבל זה לא אני. אין קשר..

       

      מגניב

        3/7/07 21:16:

       

      באמת...באמת שרציתי לתת כוכב.

       

      חשבתי שיש להם משהו אישי נגד אחותי.

       

      אפילו כתבתי ע"כ פוסט.

       

      ופתאום מסתבר ש"אין לי הרשאה לדרג גם כאן".

       

      מישהו בוחן את הגבולות שלי?!?!?!

       

                              צועק

       

       

        3/7/07 21:15:

       

      צטט: יפעת 2007-07-03 01:36:40

      תל אביב אינדיד.

       

      פוסט נפלא.  =)

       

       תודה נפלאה :))

        3/7/07 21:06:
      היי,הפוסט מקסים....אני כבר מחכה לקרוא את השאר....
        3/7/07 16:47:

       

      צטט: limbole 2007-07-03 00:39:32

      אוף.

      זה מקסים ומדוייק.

      השארתי כוכב.

       

      אני עם בובה.

      שמישהו לעזאזל ירים את הכפפה ויכתוב כבר פוסט הוראות הפעלה לפרדוקס הזה.

      ולשלוח ברשימות תפוצה הענקיות האלה בבקשה.

      זה בסדר. עלי.

       

       

       אהה....ותודה

        3/7/07 16:40:

       

      צטט: limbole 2007-07-03 00:39:32

      אוף.

      זה מקסים ומדוייק.

      השארתי כוכב.

       

      אני עם בובה.

      שמישהו לעזאזל ירים את הכפפה ויכתוב כבר פוסט הוראות הפעלה לפרדוקס הזה.

      ולשלוח ברשימות תפוצה הענקיות האלה בבקשה.

      זה בסדר. עלי.

       

       

       טוב, הנה עוד כמה טיפים :

       

       אפשר לראות כמה וודי אלן ולצאת להתחמם...

       אפשר לפתוח את הלב עם ג'ק של רכב, זהירות שלא יתפוצץ..

       אפשר להתחיל בתהליך של סוגסטיה ולהאמין שיותר טוב ככה...

       ואפשר פשוט לשאול את אודטה, היא תדע בטוח.

        3/7/07 16:15:

       

      צטט: מור.ס 2007-07-03 00:23:49

      לאט לאט, אני שפוכה, אבל אנסה למצוא מילים.

      על משחקי המילים - שאני ככ אוהבת, על האותנטיות, על זה שאתה מצליח להיות גם הוא וגם היא באותה נשימה, על הפשפוש הזה בתוך הקרביים של כל אחד מאיתנו, שללא ספק חווה.

      אתה קרוב, להוויה.

       

      קאט דה בולשיט. אלה החיים.ואתה עושה את זה פשוט טוב.

       

       

       

       סותם ת'פה ומרביץ לקיר. אשמתך.

        3/7/07 16:14:

       

      צטט: בובה השולטתתת 2007-07-02 23:39:14

      די נו כבר מספיק להתבכיין וליילל ואז לכתוב עד כמה זה כתוב יפה.

      מה לעזזאל  עושים עם זה?

       

       נוסעים לניו יורק, שם שום דבר עוד לא מושחת

      "אַךְ אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ
      טוֹב
      מְכָל הָאֲחֵרוֹת,
      הָיִית הַיְחִידָה
      שֶׁהֵבִינָה
      אֶת הַזְמַנִיוֹת
      שֶׁל הֶסְדֵרֵי
      הַחַיִים,
      כָּל הָאֲחֵרוֹת הָיוּ
      בִּלְתִי מְרֻצוֹת
      מִדְבָרִים טרִיוִיאַלִים,
      מִתְלוֹנְנוֹת
      חֲסֵרוֹת הִגָיוֹן עַל
      חֹסֶר הַהִגָיוֹן"

      (צ'ארלס בוקובסקי)

       

      שגעון זה אהבה ואהבה זה טירוף.

        3/7/07 15:20:

       

      צטט: function production 2007-07-02 22:52:57

      יסלחו לי כל מכורי תל אביב, אבל כיום, בכל מקום אחר זה ככה... כולם מפחדים להרגיש, גם באילת הרחוקה והחמה אני מכירה כמה סיפורים שדומים שתי טיפות מים לסיפור שסופר כאן...

      בימים בהם הסקס כל כך נגיש, ההתלקחות של היצרים יצאה מהארון ופרצה כל גבול, בימים בהם הכל קל להשגה, נשאר הלב בודד וחסר אהבה...

      נשארנו עם לבבות שרוטים וחבולים מאהבות שאיכזבו, ואכזבות שאהבנו...

      החוכמה היא להרים את הראש, להמשיך הלאה, ללא חשש... הרי מה יכול להיות? מה כבר יקרה לנו? אז נעבור עוד אהבה אחת, ונחיה את הרגעים המקסימים שלה, ונעבור את הזמנים הקשים שלה, ונמשיך הלאה ובעוד חמש שנים, אחרי אהבה נוספת או במקרים יותר קשים אפילו שתיים, ונסתכל אחורה, ונזכור את את מה שלמדנו, ונזכור את הרגעים המצחיקים, היפים, החלשים והחזקים... ונחייך, והלב כבר יירפא עד אז... כי זו תכליתינו... ליפול ולקום עוד מאז שהיינו בני שנה...

       

       אצלכם זה גם בעייתי, אבל...כאן הפלונטר סבוך - הפוך על הפוך. כאן הבילוי לובש

       דמות של סבל וההיפך. יש ? נשמע עקום ? נשמע ביזארי ? נכון.

       ואפרופו נפילות וקימות, יש לקום בשביל להתרומם ולצעוד, ויש לקום בשביל לפול

       ויש הבדל בין השניים. ויש פחד שנולד כנראה משם.

       

      תודה נשמה מחייך

        3/7/07 15:16:

      היי שמוליק,

      אני אנסה לנסוח קצת אופטימיות פה,כל סוף הוא התחלה חדשה כולנו יודעים את זה,ולב שלם הוא לב שבור, מתוך ההריסות יבנה לו משהו חדש ויפה "ומחר הוא יום חדש" סקלט אוהרה מחלף עם הרוח......והרוח אנחנו לא יודעים אף פעם לאן היא נושבת.

       

      מחייך

        3/7/07 15:14:

       

      צטט: יולית 2007-07-02 21:27:18

      דיוק של קשב

      דיוק של ידיעת הנפש

      דיוק של אמפתיה

      דיוק של התמסרות מוחלטת

      תודה

       

       

       ווואווווו !

       תודה לך . תודה.

       מחייך

        3/7/07 15:13:

       

      צטט: גדי סולומון 2007-07-02 21:21:34

      ומה הכי קטע? שכל הבנות מזדהות איתה ולא מבינות שהוא הוא הסיפור הטראגי כאן.

      זה מה שטראגי.

       

       הוא הגיבור בעצם היותו אנטי גיבור...

       והיא, היא פחדנית היא, אבל יש לה אומץ...אוף איזה אומץ...לא ראית כזה בחיים

        3/7/07 15:11:

       

      צטט: שוליs 2007-07-02 20:53:14

      יקירי,

      זה לא קורה רק בתל אביב.

      הבני זונות שוכפלו , הם נמצאים בכל מקום.

       

       זהו, אבוד לכן את אומרת...קורץ

        3/7/07 15:10:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-07-02 20:36:43

      איזה מניאק הוא.

       

       בן זונה שאלוהים לא ברא, אבל סובל נורא קורץ

        3/7/07 15:05:

       

      צטט: קוב 2007-07-02 20:14:35

      יפה יפה

      *

      נשבע שאני מכיר זוג כזה

      אולי אנחנו צריכים יום אחד לשחק 'פיצוחים'

       

       בוא נשחק "שחק אותה", עעעעעעעם דודו טופז.

       הוא יחלק לנו כוכבים על תשובות נכונות.

       צריך יהיה לשייך פוסטים לבלוגים, מה אתה אומר ?

       קורץ

      אני 642 זוגות כאלה...

       ותודה כמובן

        3/7/07 14:57:

       

      צטט: אמביולנטית 2007-07-02 19:56:56

      וואו!

      אתה כותב מקסים...

      אכן עיר מקפיאת רגשות תל אביב

       

       תודה, אני קורא מוקסם...

       

       גוטהם סיטי צבועת שרב כבד....כל הדם החם נמצץ כבר מעורקינו בשלוקים נמרצים... 

       

      מממ...טעים

        3/7/07 14:55:

       

      צטט: timna green 2007-07-02 19:40:41

      כואב ? עצוב? לא נורא... העיקר האמנות.

      זאת תל אביב? לא בטוח, גם במושב הלב יכול להישבר או סתם להתנוון משעמום.

       

       אומנות אונמות !!!!

       אוננות אוננות ???

       

      בטוח, בטוח.....

       

      קורץ

        3/7/07 14:54:

       

      צטט: אלישיה 2007-07-02 19:31:44

      יפה  מאוד   סופר  פלאס.

      קורץ

       

       אקסטרא - מגה - אולטרא - אורדינרררררר 

      קורץ

        3/7/07 14:50:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-02 18:28:04

      כמה כואב. כמה עצוב. איזו כתיבה. כאב האקס שווה אישפוז

       

       תודה טל, כמה כואב., הא?

       קורץ

        3/7/07 14:49:

       

      צטט: barak hachamov 2007-07-02 17:19:46

      מאיפה אתה מביא את כל הרומנטיקה הזו

      אתה מאוהב?

      אתה לא נח לרגע

      לא מפסיק להציף אותנו בפוסטים

      סוחטי דמעות

      אחד טוב ממשנהו

      ובקיצור שמוליק צר לי לומר

      אבל אם אתה לא מספר לנו מה קורה פה

      אתה יוצא

      הפחדן והבן זונה אמיתי לשוןלשוןלשון

       

       צ'מע אחי, קודם כל אל תאיים...

       דבר שני תודה

       חוץ מזה, מה הקשר אלי?

       אני רק המספר.....

       מגניב

       

       

        3/7/07 14:47:

       

      צטט: אופיר123 2007-07-02 17:14:26

      מעולה!!!

      תיארת כל כך מדוייק שפשוט לא יאמן

      כל מילה מיותרת

      כוכב

       

       תודה גבר!

        3/7/07 14:40:

       

      צטט: nookie 2007-07-02 17:12:11

      תל אביב עיר ללא הפסקה,ללא חניה. עד היום לא ברור לי אם חניה היא אנלוגיה לאהבה או הפסקה מה שלא יהיה, התשובה הנגזרת מאנלוגיה זו או אחרת, היא ברורה ומצערת אנשים פוחדים להרגיש, להיות אמיתיים עם עצמם ועם השאר. יעני, תל אביב עשויה מפרופס כמו תפאורה בסרט והאנשים בהתאם, מתנהגים כאילו שהם בסרט כיכבתי מותק

       

       אהלן נשמה, וסחטיין על הפרופס...

      תודה מותק נשיקה

        3/7/07 14:33:

       

      צטט: סנייק 2007-07-02 16:48:28

      בקיצר,

       

      את רומנטיקן בלתי נלאה.

       

      גרמת היום כמב דפיקות לב לבחורים עצבנים כאן בקפה..

       

      שליטה טוטאלית במהות הרגש, היצר והמילה.

       

       

       אני יודעת, הייתי חייבת לספר. זה סיפור על חברים נורא טובים ...

       עצוב נכון?

       אהה...ותודה על המחמאות גבר.

       

       

        3/7/07 14:31:

      אז ממש לא צריך כאן גם אותי,

      איזו הצפה של מחמאות

      אובר דוזינג

      אבל מה, מקסים,

      מה לעשות :-) 

        3/7/07 14:30:

       

      צטט: automated alice 2007-07-02 16:45:50

      תל אביב הזאת. מקשיחה את הלבבות....

       

       שוברת את הגבולות, מקפיאה את הבלוטות...

       

       אהה...ותודה

        3/7/07 13:26:

       

      צטט: נמרוד הלוי 2007-07-02 16:30:42

      או מלנכוליה את אהובתי *

       

        קורץתודה אחוקי...

        3/7/07 13:23:

       

      צטט: nitzan_m 2007-07-02 16:30:01

      הפרדוקס התל אביבי...

      מקסים.

      כוכב.

       

       תודה מותק נשיקה

        3/7/07 13:22:

       

      צטט: ענת שיא 2007-07-02 16:28:25

      לא בכדי אני גרה בר"ג גבול גבעתיים (גבול ת"א)... 

       

       .....74% שחיתות.....

         

               קורץ

        3/7/07 13:21:

       

      צטט: danac79 2007-07-02 16:28:12

      מרגש וסוחף...

      קבל כוכב ממני

       

       

       תודה דנה, שמח שאהבת מחייך

        3/7/07 13:21:

       

      צטט: jack 2 2007-07-02 16:24:06

      יפה !!!!!

      ככבתי גם אני

       

       תודה גבר.

        3/7/07 13:20:

       

      צטט: anna34 2007-07-02 16:16:30

      אמת עצובה...

       

       די אנה, יהיה בסדר...

        3/7/07 13:20:

       

      צטט: duprass 2007-07-02 16:13:22

      בתור "פחדנית" שהתחתנה עם "בן זונה"... לפעמים לטלנולבה יש סוף טוב. מצוין אפילו

      כתוב נפלא. יופי!

       

       תודה על התגובה.

        ועל הכוכב..

        3/7/07 13:19:

       

      צטט: בתיה בכר 2007-07-02 16:11:53

      עצוב.

       

       תודה בתיה. אכן

        3/7/07 13:15:

       

      צטט: *hagit* 2007-07-02 16:10:47

      מקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

       

       תודה יקירתי

        3/7/07 13:15:

       

      צטט: קומבינה 2007-07-02 16:03:29

      נהדר! אהבתי.

       

       ת ו ד ה
          מחייך 
        3/7/07 13:14:

       

      צטט: הדס מצוי 2007-07-02 16:03:19

      תודה.

       

      עצוב. הקהות הזו מעציבה.

       

       נחזיק להם אצבעות

        3/7/07 13:13:

       

      צטט: מטליקה 2007-07-02 16:02:08

      אין ספק קר שם בתל אביב...

      קר שם בחוץ...

       

       וגם בפנים, לא?....

        3/7/07 13:13:
      אוף. כמה כיף היה לחזור בלילה לכל התגובות.....
        3/7/07 12:33:

      איזה שליטה מדהימה במילים.

       

      חזק.

       

      אשוב עם שובם של הירוקים.

        3/7/07 09:00:
      להוסיף?
        3/7/07 08:03:
      יפה.
        3/7/07 03:30:
      ניפלא כמו שרק שמוליק יודע בחור מאוהב זה מה שאתה !!! תודה על הריגוש שבקריאה ויק.
        3/7/07 01:36:

      תל אביב אינדיד.

       

      פוסט נפלא.  =)

        3/7/07 00:39:

      אוף.

      זה מקסים ומדוייק.

      השארתי כוכב.

       

      אני עם בובה.

      שמישהו לעזאזל ירים את הכפפה ויכתוב כבר פוסט הוראות הפעלה לפרדוקס הזה.

      ולשלוח ברשימות תפוצה הענקיות האלה בבקשה.

      זה בסדר. עלי.

       

        3/7/07 00:23:

      לאט לאט, אני שפוכה, אבל אנסה למצוא מילים.

      על משחקי המילים - שאני ככ אוהבת, על האותנטיות, על זה שאתה מצליח להיות גם הוא וגם היא באותה נשימה, על הפשפוש הזה בתוך הקרביים של כל אחד מאיתנו, שללא ספק חווה.

      אתה קרוב, להוויה.

       

      קאט דה בולשיט. אלה החיים.ואתה עושה את זה פשוט טוב.

       

       

        2/7/07 23:39:

      די נו כבר מספיק להתבכיין וליילל ואז לכתוב עד כמה זה כתוב יפה.

      מה לעזזאל  עושים עם זה?

        2/7/07 22:52:

      יסלחו לי כל מכורי תל אביב, אבל כיום, בכל מקום אחר זה ככה... כולם מפחדים להרגיש, גם באילת הרחוקה והחמה אני מכירה כמה סיפורים שדומים שתי טיפות מים לסיפור שסופר כאן...

      בימים בהם הסקס כל כך נגיש, ההתלקחות של היצרים יצאה מהארון ופרצה כל גבול, בימים בהם הכל קל להשגה, נשאר הלב בודד וחסר אהבה...

      נשארנו עם לבבות שרוטים וחבולים מאהבות שאיכזבו, ואכזבות שאהבנו...

      החוכמה היא להרים את הראש, להמשיך הלאה, ללא חשש... הרי מה יכול להיות? מה כבר יקרה לנו? אז נעבור עוד אהבה אחת, ונחיה את הרגעים המקסימים שלה, ונעבור את הזמנים הקשים שלה, ונמשיך הלאה ובעוד חמש שנים, אחרי אהבה נוספת או במקרים יותר קשים אפילו שתיים, ונסתכל אחורה, ונזכור את את מה שלמדנו, ונזכור את הרגעים המצחיקים, היפים, החלשים והחזקים... ונחייך, והלב כבר יירפא עד אז... כי זו תכליתינו... ליפול ולקום עוד מאז שהיינו בני שנה...

        2/7/07 21:27:

      דיוק של קשב

      דיוק של ידיעת הנפש

      דיוק של אמפתיה

      דיוק של התמסרות מוחלטת

      תודה

       

        2/7/07 21:21:

      ומה הכי קטע? שכל הבנות מזדהות איתה ולא מבינות שהוא הוא הסיפור הטראגי כאן.

      זה מה שטראגי.

        2/7/07 20:53:

      יקירי,

      זה לא קורה רק בתל אביב.

      הבני זונות שוכפלו , הם נמצאים בכל מקום.

        2/7/07 20:36:
      איזה מניאק הוא.
        2/7/07 20:14:

      יפה יפה

      *

      נשבע שאני מכיר זוג כזה

      אולי אנחנו צריכים יום אחד לשחק 'פיצוחים'

        2/7/07 19:56:

      וואו!

      אתה כותב מקסים...

      אכן עיר מקפיאת רגשות תל אביב

        2/7/07 19:40:

      כואב ? עצוב? לא נורא... העיקר האמנות.

      זאת תל אביב? לא בטוח, גם במושב הלב יכול להישבר או סתם להתנוון משעמום.

        2/7/07 19:31:

      יפה  מאוד   סופר  פלאס.

      קורץ

      כמה כואב. כמה עצוב. איזו כתיבה. כאב האקס שווה אישפוז

        2/7/07 17:19:

      מאיפה אתה מביא את כל הרומנטיקה הזו

      אתה מאוהב?

      אתה לא נח לרגע

      לא מפסיק להציף אותנו בפוסטים

      סוחטי דמעות

      אחד טוב ממשנהו

      ובקיצור שמוליק צר לי לומר

      אבל אם אתה לא מספר לנו מה קורה פה

      אתה יוצא

      הפחדן והבן זונה אמיתי לשוןלשוןלשון

        2/7/07 17:14:

      מעולה!!!

      תיארת כל כך מדוייק שפשוט לא יאמן

      כל מילה מיותרת

      כוכב

        2/7/07 17:12:
      תל אביב עיר ללא הפסקה,ללא חניה. עד היום לא ברור לי אם חניה היא אנלוגיה לאהבה או הפסקה מה שלא יהיה, התשובה הנגזרת מאנלוגיה זו או אחרת, היא ברורה ומצערת אנשים פוחדים להרגיש, להיות אמיתיים עם עצמם ועם השאר. יעני, תל אביב עשויה מפרופס כמו תפאורה בסרט והאנשים בהתאם, מתנהגים כאילו שהם בסרט כיכבתי מותק
        2/7/07 16:48:

      בקיצר,

       

      את רומנטיקן בלתי נלאה.

       

      גרמת היום כמב דפיקות לב לבחורים עצבנים כאן בקפה..

       

      שליטה טוטאלית במהות הרגש, היצר והמילה.

       

        2/7/07 16:45:
      תל אביב הזאת. מקשיחה את הלבבות....
        2/7/07 16:30:
      או מלנכוליה את אהובתי *
        2/7/07 16:30:

      הפרדוקס התל אביבי...

      מקסים.

      כוכב.

        2/7/07 16:28:
      לא בכדי אני גרה בר"ג גבול גבעתיים (גבול ת"א)... 
        2/7/07 16:28:

      מרגש וסוחף...

      קבל כוכב ממני

       

        2/7/07 16:24:

      יפה !!!!!

      ככבתי גם אני

        2/7/07 16:16:

      אמת עצובה...

        2/7/07 16:13:
      כוכב
        2/7/07 16:13:

      בתור "פחדנית" שהתחתנה עם "בן זונה"... לפעמים לטלנולבה יש סוף טוב. מצוין אפילו

      כתוב נפלא. יופי!

        2/7/07 16:11:
      עצוב.
        2/7/07 16:10:
      מקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        2/7/07 16:03:
      נהדר! אהבתי.
        2/7/07 16:03:

      תודה.

       

      עצוב. הקהות הזו מעציבה.

        2/7/07 16:02:

      אין ספק קר שם בתל אביב...

      קר שם בחוץ...

        2/7/07 15:52:
      אני נורא רוצה לקרוא. אפשר להגדיל פונט בבקשה? תודה בשם העיניים (-:

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שמוליק פרי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין