עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    Gifted

    הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....

    מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
    \"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"

    אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
    או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting
    קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).

    פרופיל

    אמן סודי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    יש לי חלום לדיור בר השגה בעיר בא אני גר (כן, גם אני מחפש)

    40 תגובות   יום שני, 6/10/08, 09:51
    פורטרט עצמי בכניסה למשרדים של האדריכל ריצ'ארד מאייר בניו יורק.

    אין כמו להגשים חלומות, לסיים איזה פרוייקט, להרגיש שעשית משהו בעל משמעות (אפילו אם היא רק עבורך), אז זהו חלום אחד הגשמתי - פרוייקט אחד סיימתי עכשיו רק נותר לי למצוא דירה.

     

     

    תקציר (ולינק) לפרק הקודם: חברת הפירסום שמפרסמת את מגדלי מאייר (פינת אלנבי רוטשילד) החליטה להשתמש בציטוט נפלא של האדריכל ריצ'ארד מאייר כדי להראות, להלל ולפאר את פאר היצירה האורבנית שהם בונים שם: "לבנות את המגדל הלבן מעל העיר הלבנה - זה חלום שהתגשם", אני מחליט שכדי להוסיף לפרסומת את מה שהם שכחו לספר  - שמטר רבוע עולה 13,000 $ - אז אני מכין מדבקה של 3 מטרים ומוסיף את זה לשלט, לאחר כמה ימים הוספתי את החלום שלי - "דיור בר השגה בעיר בעיר בה אני גר". בנתיים בעל הבית מודיע לי שבתום החוזה הוא מעל לי את שכ"ד ב80% ואני בלי שום קשר טס לארה"ב לעבודה ולפתיחה של התערוכה שצילומים שלי נבחרו להשתתף בה (וקצת לחופשה השנתית שלי).  

     

    טוב, אז ביליתי לי שבוע בניו יורק והיה ממש כיף - כבר איזה 4 שנים לא הייתי שם. בעודי מסתובב לי להנאתי ברחובות חשבתי לי שאם אני כבר בניו יורק אז למה לא לקפוץ למשרדים של ריצ'ארד מאייר - אדריכל פרוייקט המגדל שנבנה ליד הבית שלי בתל אביב -  בשביל להחזיר לו את החלום שלו ולהגיד לו יפה שהחלומות כאלה לא ממש רצויים בתל אביב (או בכל מקום אחר בעולם - אני לא מכיר הרבה אנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה 1.5 מיליון דולר, גם אם יש אפשרות למשכנתא אימתנית שתשעבד אותם לדירה לכל חייהם).

     

    אז קפצתי לביקור - הכנתי לו מעטפה יפה עם התמונות של הפרוייקט ומכתב נחמד וידידותי:

    "Dear Mr Meier

    I wanted to thank you for your dream that you are building these days next to my home in Tel Aviv, I come to NYC from Tel Aviv so i can give you back your dream - thanks , but no thanks !

    with this kind of dream that you have and the more people with dreams like that it's either people won't be able to live in the city or that they won't be able to dream since they will be working every day so much so they can afford to pay their rent (and my land lord wants to raise my rent in 76% ....)

    i was this past year in Barcelona and enjoyed one of your projects there which conterbuted much to the urban area in the city - how does your project in Tel Aviv is going to do that

    is there going to be a public area there ? green area ? or something like that ? ?

     

    yours

    Secret Artist

     "good guy and creative pesron

     

    צירפתי כרטיס ביקור שלי ומסרתי את המעטפה במשרד שלו - הסברתי גם למזכירה שלו שזה מאוד חשוב וקשור לפרוייקט שלו בת"א ושאני מגיע משם בשביל למסור לו את המעטפה  - עד לרגע סגירת הבלוג לא התקבלה תגובה.

     

    מה שהיה עוד יותר מעניין היה לגלות שגם בניו יורק המצב לא שונה בהרבה יותר - יומיים אחר כך נפגשתי עם קולגה שלי בברוקלין, כשסיפרתי לו על הפרוייקט הנ"ל הוא לקח אותי מסביב לבלוק בשכונה שלו ואמר - "רואה את הבניין הזה, מצחיק - אבל לא מצחיק, מה שקורה אצלך ליד הבית קורה בדיוק אצלי פה בברוקלין אפילו עם אותו אדריכל - ריצ'ארד מאייר - הם בדיוק סיימו לבנות את הבניין הזה שהדירות בו גם עולות כמה מיליוני דולרים ,לאט לאט כל מחירי הדיור בשכונה והשרותים השונים (מעדניות בתי קפה, ביגוד) יעלו עד שאני לא אוכל לגור פה יותר ואאלץ לחפש מקום אחר לגור פה - עצוב שככה העולם שלנו מתנהל". (אותו סיפור סופר לי גם בסן פרנסיסקו לפני כמה ימים.

     

     

      עוד מגדל של ריצ'ארד מאייר - בברוקלין - אם אתם מעוניינים יש עדיין דירות פנויות למכירה. צילום - רעי דישון 

     

    בנתיים אני חוזר לארץ עוד שבוע וחצי ואנסה לי להגשים את החלום לדיור בר השגה בת"א- אני מחפש להצטרף לדירת שותפים, או לדירת יחיד או למצוא לופט גדול בדרום ת"א ולחלוק אותו עם עוד אנשים (או במילים אחרות - אני פתוח להצעות מעניינות)  -אני שותף די טוב - אתם יכולים לשאול את השותפים/שותפות/שכנים שהיו לי בשנים האחרונות אז אם יש לכם איזה כיוון או רעיון אשמח לשמוע.

    אני מעדיף לנסות את האופציה הזאת לפני שאני נותן לבעל הבית שלי לעשות ככה העולה על רוחו.

     

    לא מעט מחשבות עולות לי בהקשר הזה - 

    קצב גידול האוכלוסיה הוא כרגע בלתי נמנע ואין מנוס מיצירת פתרונות דיור רבי קומות (כרגע ישנם בשלבים שונים של תכנון ובנייה 169 מגדלים בת"א ) השאלה היא כיצד לחייבם לתרומה למרחב הציבורי מסביבם (מלבד חניון תת קרקעי ענקי בן 6 קומות) ויצירת אפשרות לבניית קהילה סביבם (במקום יצירת פתרון מגורים ל-60-100 אנשים שיכולים להרשות לעצמם לשלם כמה מליונים). 

     

    - איך יוצרים מצב ואיזון בשוק בין שוכרים לבעלי דירות כך שהראשונים לא מתנחלים בדירות לעד, ובעלי הדירות מקבלים תמורה הוגנת לרכושם (אבל לא יכולים להעלות את שכר הדירה ככל העולה על רוחם, או לחלק דירות לכמה "מאורות מגורים" בכדי שיוכלו להגדיל את הרווח שלהם ככל האפשר. - בנתיים בת"א תנועת "רנת קונטרול" (מה קרה לעברית - זאת מילה מגונה - "שכר דירה מוגן" הצטרפה לתנועה "עיר לכולנו" - אני לא כך מעורה במה שקורה במערכת הבחירות לעיירת ת"א (וגם קצת לא הייתי בארץ בחודשיים וחצי האחרונים), אבל זה נשמע מעניין. 

     

    מה עושים כדי לצמצם את תהליך ה-gentrification -(אין לזה אפילו מילה בעברית - חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות מצוקה במרכזי ערים ושינוי אופי השכונה, גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה) ?

     

    וכל שאני יכול להגיד לסיום - i don't have time for this bullshit ! הלוואי שהייתי יכול להתעסק רק בדברים שאני אוהב - לדוגמא - האמנות שלי

     

     

    i don't have time for this bullshit !" -100x70 Lamada print 2006 , Secret Artist "

     

     נ.ב - אם אתם במקרה מסתובבים בניו יורק אתם מוזמנים לקפוץ למסור דרישת שלום לריצ'ארד - המשרד שלו די נחמד ויש למטה בבניין גלריה די מעניינת לאמנות "exit art" 

    הנה הכתובת:

    Richard Meier & Partners Architects LLP

    475 Tenth Avenue, 6th Floor
    New York, NY 10018
    T. 212.967.6060
    F. 212.967.3207
    E. mail@richardmeier.com

     

    וקצת יותר לעומק בדיון על המגדלים בפוסט של האזרח דרור - http://cafe.themarker.com/view.php?t=719157
    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/3/10 08:32:

      הבטחות

      http://finance.walla.co.il/?w=/3/1648322&m=1&mid=85782

       

      מענין מה יהיה עם הביצוע

      מי יעקב אחרי זה?

        29/1/09 01:53:

      צטט: א אל אלע אלעד נחמד 2009-01-26 11:19:05

      הי.

      ראשית כל הכבוד על ההשקע והנכונות שלא לוותר.

      שנית.

      כשאני חש מרומה במקום כל שהוא (סופר-מרקט, תחנת דלק, חנות, בנק...) איני חוזר לאותו המקום.

      אני פונה למתחרים.

      כך גם לגבי הדיור, למה שלא תפנה למגורים בישוב אחר?

      אילו תושבי ת"א והסביבה וצביעו ברגליים וישאירו את העיר לעשירים בלבד, מחירי הדירות יצנחו.

      שהרי לא ניתן לקיים את ת"א עם 10,000 תושבים בלבד.

      יתרה מכך, בטוחני שדירה/לופט/שותפות בישוב אחר (אשדוד, נתניה, חדרה, גדרה...) עלותם נמוכה משמעותית ותאפשר לך להשקיע יותר ממון בהתפתחותך האומנותית.

      עצתי זו באה לאחר שאני עצמי קיימתי עסק עצמאי בת"א במשך 10 שנים אך כל העת התגוררתי באשקלון.

       שלום אלעד

      קודם כל תודה על הפידבק המעניין 

      לא פעם ולא פעמיים חשבתי על האלטרנטיבות ועל "המתחרים" חולון ובת ים בהחלט מתחילים לתת אלטרנטיבה ותחרות טובה לת"א אולם עדיין ת"א מציעה הרבה יותר מבחינה תעסוקתית ותרבותית... (בנוסף הארנונה בחולון היא כמעט אותו דבר או אפילו הרבה יותר גבוהה מת"א - ת"א מעניקה עד 80 % הנחה לסטודנטים ...). 

       לעיתים גם עלויות החזקת מכונית מתקזזים עם שכ"ד הדירה... אבל כן - אני מאוד אשמח אם יהיה שכ"ד דירה הוגן ובעלי הדירות לא יוכלו להעלות את שכ"ד פתאום ב-80% פשוט כי בא להם. 

       

        26/1/09 12:17:


      אתה מכוון למקום הלא נכון (ואני לא מתכוון למה שאתה עושה לעץ המסכן בצילום).

      הפיתוח הציבורי/עירוני לא נמצא בידיו של מאייר (אני לא מצפה ממנו לקחת אחריות ציבורית).
      בקיצור, אל תהיה אמן ממורמר, תהיה אמן מאושר :)

       

      הי.

      ראשית כל הכבוד על ההשקע והנכונות שלא לוותר.

       

      שנית.

      כשאני חש מרומה במקום כל שהוא (סופר-מרקט, תחנת דלק, חנות, בנק...) איני חוזר לאותו המקום.

      אני פונה למתחרים.

       

      כך גם לגבי הדיור, למה שלא תפנה למגורים בישוב אחר?

      אילו תושבי ת"א והסביבה וצביעו ברגליים וישאירו את העיר לעשירים בלבד, מחירי הדירות יצנחו.

      שהרי לא ניתן לקיים את ת"א עם 10,000 תושבים בלבד.

      יתרה מכך, בטוחני שדירה/לופט/שותפות בישוב אחר (אשדוד, נתניה, חדרה, גדרה...) עלותם נמוכה משמעותית ותאפשר לך להשקיע יותר ממון בהתפתחותך האומנותית.

       

      עצתי זו באה לאחר שאני עצמי קיימתי עסק עצמאי בת"א במשך 10 שנים אך כל העת התגוררתי באשקלון.

        9/1/09 11:49:

      צטט: תמר מייק לאופר 2008-12-22 14:37:5
      רעי!

      כל הכבוד לך על המרץ והיוזמה. אני ממרום שנותי, חושבת שיש בך תעוזה

      רבה ומקוריות. ולך על זה איש צעיר, תזרום עם האמת שלך. עם האמנות שלך.

      מאחלת לך שתגיע ליעדים שאתה מציב לעצמך. בינהם דיור הולם לך.

      תמר

       אני משתדל (ומקווה שהכוח לא יגמר.... למרות שהשנה תהיה יומהולדת 30.....).

       

       בדיוק היה לי על כך דיון השבוע עם מישהו ששאל - "אז מה רצית להשיג ?" -

       

      ובכן רציתי להעלות ולפתוח את הנושא לדיון, קצת לנער את האבק מעל מעצב שגם דוגל ומדבר הרבה על אמנות בעבודתו - אולם כמה משאבים, כסף נדרש לעשות אותה וכמה אנשים נהנים ממנה לעומת יצירות אמנות אחרות ? האם גם את ואני נוכל לשבת בבית הקפה על הגג ולהנות מהנוף ? האם יהיה מרכז קהילתי בקומת הכניסה או אולי גינה (או שומרים שלא יתנו להכנס לבניין ורק "להנות" ממנו מבחוץ) - ולא, אותי זה לא ממש מרגש להתבונן בבניינים. 

       

      האם ישנה חשיבה על מה יעשו עם 4 קומות החנייה ציבורית שמתוכננות מתחת לבניין אחרי שהרכבת הקלה תבנה ? 

      פה יש את שני הסרטים של חברת ההשקעות (שיש להם אוסף אמנות גם מאוד מכובד - אולי הוא יוצג בלובי הבניין ?!) ניקולס ברגויין מדבר על מגדל מאייר    וריצארד מאייר מדבר על עבודתו כארכיטקט כאמנות ועבודתו כאמנות.

       

      האם תהיה תרומה לקהילה ואולי על קירות אתר הבנייה תהיינה עבודות אמנות במקום קירות לבנים (סימן ההיכר של האדריכל) או אולי עבודות גרפיטי של אמנים שנמאס להם (מכל מיני דברים...) 

        22/12/08 14:37:


      רעי!

       

      כל הכבוד לך על המרץ והיוזמה. אני ממרום שנותי, חושבת שיש בך תעוזה

      רבה ומקוריות. ולך על זה איש צעיר, תזרום עם האמת שלך. עם האמנות שלך.

      מאחלת לך שתגיע ליעדים שאתה מציב לעצמך. בינהם דיור הולם לך.

       

      תמר

        9/11/08 04:04:

      צטט: רעי דישון 2008-11-06 02:35:21

      היי ג'ו, את האמת צביקה לניר כתב היום פוסט מעניין שעוסקת בתשובה - הבטים של הכלכלה הקפיטליסטית, איכות חיים ורמת חיים וקיומינו על כדור הארץ בשם "האם אנחנו וירוסים" תקרא אותו ואז אשמח אם תחזור אלי עם הערות.

       

       

      השקפת העולם לפיה יש לייחס משקל ערכי-מוסרי לפעילות כלכלית הוא כל כך שגוי שקשה לי לדעת מאיפה להתחיל. אני אנסה לסכם את הנקודות העיקריות :

       

      1) מי יקבע מהי פעילות כלכלית 'סבירה' ? האם ייצור פסנתרים הוא מותרות ? מה עם מחבטי טניס ? והאם כל הכוסות בעולם צריכות להיות חד פעמיות ואם כן, האם במצב כזה כוס מזכוכית תיחשב למותרות ? המצב בו קבוצת אנשים קובעת לכל השאר בשם אידאולוגיה נאצלת מה סביר וראוי בתור פעילות סבירה ונכונה נקרא דיקטטורה (גם אם הנוקטים בעמדה הזאת מתחסדים מכדי להודות בכך מפורשות). האם באמת אתה או כותב המאמר לעיל ישבתם וחישבתם את צרכיה ה'אמיתיים' של אוכלוסיית כדור הארץ ? מה אם יסתבר לכם שסיפוק הצרכים האלה בהכרח ישמיד מקורות טבע בלתי מתכלים ?

       

      2) במאמר הנ"ל הרי אין שום דבר חדש או אפילו רעיון מקורי כלשהוא. הניסוי האנושי שבו משדכים בין פעילות כלכלית לבין אידאולוגיה פוליטית כבר נוסה לכל אורך המאה עשרים על מיליארדי בני אדם בצורות שונות ומשונות.התוצאה היחידה היתה מוות המוני, רעב, מחלות ובורות משוועת (שעדיין חיה וקיימת כפי שמסתבר).

       

      3) כל שיטה כלכלית אשר תניח שהאנוכיות אינה מניע עיקרי בפעילותו של האדם סופה להיכשל. בסופו של דבר זה לא ממש משנה איזו תבנית מחשבתית תשלוט על אותם אנשים אשר עוסקים בייצור כלכלי, על הייצור להיות היעיל ביותר האפשרי (זה עניין אובייקטיבי ולא אידאולוגי). אילו ייצור החיטה והאורז בעולם למשל היו מתנהלים בכל שיטה אחרת שאינה 'קפיטליסטית' (כלומר מביאה להגדלת התפוקה בהשקעה מינימלית אפשרית) אז מאות בני אדם בעולם היו הופכים לרעבים בתוך זמן קצר ביותר. 

       

      4) פעילות כלכלית אינה אידאולוגיה פוליטית : מפעל משקאות שמחריב משאבי טבע אינו בעל אידאולוגיה להשמיד משאבי טבע אלא בעל אינטרס לייצר משקאות בדרך הזולה ביותר האפשרית. האחריות על התקינות של דרך הייצור מוטלת אך ורק על הרשויות הממשלתיות המתאימות. כל נסיון לצפות שעסק כלכלי יפגין דאגה לסביבה ולבריאות וכולי מתוך רצון טוב וטהור היא נאיביות מזיקה שכן עיקר עניינו של עסק הוא להיות יעיל ולא לדאוג לסביבתו (הוא כן ידאג לתדמיתו וזה בדיוק מה שקורה בפועל בתאגידים גדולים - השקעה בספינים ובתדמיות כוזבות במקום במהות).

        6/11/08 03:31:
      ועוד כתבה מהארץ של לפני יומיים שקשורה לנושא - כלכלה אקולוגית
        6/11/08 02:35:
      היי ג'ו, את האמת צביקה לניר כתב היום פוסט מעניין שעוסקת בתשובה - הבטים של הכלכלה הקפיטליסטית, איכות חיים ורמת חיים וקיומינו על כדור הארץ בשם "האם אנחנו וירוסים" תקרא אותו ואז אשמח אם תחזור אלי עם הערות.
        5/11/08 19:43:

      צטט: רעי דישון 2008-11-03 22:52:02

      אתה צודק במאה אחוז - הבעיה היא שאנשים, עסקים, תאגידים, ממשלות פועלים על פי החוק היבש או התקנות. לא ידוע להם, או לא ממש איכפת להם והם גם לא יחרגו ויעשו מאמץ לברר שהם לא פוגעים, ומזהמים. הנושא של אחריות מורחבת הוא נושא מורכב שגם לי אין פתרונות אליו, אבל לדעתי עלינו לשאול את עצמנו יותר שאלות

      האם קוקה קולה הייתה ממשיכה את פעילות המפעלים עד שהם היו מייבשים את כל הסביבה אם לא הייתה התנגדות חברתית - לדעתי לא - לא ממש איכפת להם (דרך אגב - מאמר ממקור קצת יותר רשמי - אקונומיסט - ניתן למצוא פה)

       

      הטיעון שלי הוא שלאור המצב החברתי, אקולוגי, ומאזן המשאבים שעומדים לרשותינו כאנושות ונובעים מחברה שהתנהלה בצורה קפיטליסטית במאה האחרונה אנו (הן כפרטים והן כגופים מסחריים וחברתיים) צריכים לחשוב, לשקול מחדש ולשנות את דפוסי האחריות החברתית, המוסר והצריכה להם אנו רגילים.

       

      לי כרגע אין רעיון לתחליף לכלכלה הקפיטליסטית - לא ממש התחום שלי  (אולם אני טוען - בואו את נבחן את הנושא ונחפש את האלטרנטיבות, בוא נבחן לרגע את הנושא של כלכלת מתנות).

       

       

       

       

      אני לא מבין למה צריך למצוא תחליף לכלכלה קפיטליסטית : רגולציה מתאימה ממילא תדאג לאינטרסים הציבוריים הרחבים יותר, אלו שלא נצפים מנקודת המבט העסקית הפרטית. קוקה קולה היא לא טובה ולא רעה, היא פשוט עסק שמייצר משקאות, לא יותר ולא פחות. לא אמור לעניין אותה מה עושים המפעלים שלה לסביבה, זה התפקיד של המשרד לאיכות הסביבה. כל כלכלה שתתבסס על הציפייה שכל אזרח וכל יצרן "יגלו אחריות סביבתית" מועדת אוטומטית לכשלון ולו רק מהסיבה הפשוטה שזה לא פרקטי : מפעלים פרטיים לא יכולים להקים משרדי איכות סביבה קטנים שיבדקו את כל השלכות פעילותם. הרבה יותר הגיוני לרכז מחקר (ופיקוח) מהסוג הזה בידי רשות ממשלתית.
        3/11/08 22:52:

      אתה צודק במאה אחוז - הבעיה היא שאנשים, עסקים, תאגידים, ממשלות פועלים על פי החוק היבש או התקנות. לא ידוע להם, או לא ממש איכפת להם והם גם לא יחרגו ויעשו מאמץ לברר שהם לא פוגעים, ומזהמים. הנושא של אחריות מורחבת הוא נושא מורכב שגם לי אין פתרונות אליו, אבל לדעתי עלינו לשאול את עצמנו יותר שאלות

      האם קוקה קולה הייתה ממשיכה את פעילות המפעלים עד שהם היו מייבשים את כל הסביבה אם לא הייתה התנגדות חברתית - לדעתי לא - לא ממש איכפת להם (דרך אגב - מאמר ממקור קצת יותר רשמי - אקונומיסט - ניתן למצוא פה)

       

      הטיעון שלי הוא שלאור המצב החברתי, אקולוגי, ומאזן המשאבים שעומדים לרשותינו כאנושות ונובעים מחברה שהתנהלה בצורה קפיטליסטית במאה האחרונה אנו (הן כפרטים והן כגופים מסחריים וחברתיים) צריכים לחשוב, לשקול מחדש ולשנות את דפוסי האחריות החברתית, המוסר והצריכה להם אנו רגילים.

       

      לי כרגע אין רעיון לתחליף לכלכלה הקפיטליסטית - לא ממש התחום שלי  (אולם אני טוען - בואו את נבחן את הנושא ונחפש את האלטרנטיבות, בוא נבחן לרגע את הנושא של כלכלת מתנות).

       

       

        3/11/08 06:39:

      ועוד בעניין קוקה-קולה : אתה מבלבל כאן בין שני דברים בסיסיים מאוד (שמאוד רווחים עקב דעת קהל פופולרית שגויה). לחברת קוקה קולה כשלעצמה לא אמור להיות שום עניין בהשפעה של מפעליה על סביבתם מעבר להוראות ולתקנות הנהוגות במקומות בהם מפעליה פועלים. הדרישה והציפייה כאילו חברת קוקה קולה צריכה מראש לצפות את כל ההשלכות הסביבתיות של פעילות מפעליה מעידה על חוסר הבנה בסיסית בדרך שבה דברים פועלים. הדבר שקול לכך שנצפה מכל בעל חנות ירקות בעיר תל-אביב לממן בעצמו פח אשפה וגם לדאוג לפינוי הפסולת שלו מאותו פח אשפה אל אתר פסולת מרכזי ובסופו של דבר גם לדאוג להטמנה (או שריפה) מסודרת של האשפה שלו. כל הדברים האלה הם כמובן לא מעניינם של בעלי חנויות הירקות. לכל בעל חנות ירקות נאמר במפורש על ידי העירייה מהן התקנות התבראותיות והסביבתיות שחלות עליו ולהן הוא צריך לציית. כך גם בכל עסק אחר ובפרט בעסק שנקרא קוקה קולה. אם המשרד לאיכות הסביבה של הודו לא יצר או אכף תקנות אשר דואגות למקורות המים של תושביו אז הבעיה היא של ממשלת הודו ותושביה. ההאשמה של חברת קוקה קולה כאן מעוותת את העובדה הזאת. באופן כללי אני חושב שזאת טעות גדולה מאוד מצד תאגידים גדולים להציג איזו חזות כוזבת כאילו יש להם עניין מיוחד בשימור הסביבה וכולי שכן אז נוצר מצב שבו התאגידים האלה משמשים כרשויות איכות סביבה על דעת עצמן וזה נוגס במהלך הטבעי של העניינים בו הרשויות הממשלתיות המקומיות אמורות להפעיל את הרגולציה עליהן.
        2/11/08 23:18:

      צטט: רעי דישון 2008-11-02 21:36:20

      צטט: joe harris 2008-11-02 18:22:49

      ברווח התכוונתי לרווח כספי. לגבי ההתלבטויות שלך : זה מה שיפה בקפיטליזם - אם אתה מרוויח ביושר זה אומר שיש דרישה למוצרים שלך ואתה מספק את צרכיהם של אחרים, זה לא קשור לענייני מוסר.

       לא חשבתי שהתכוונת לרווח אחר, וזה גם מה שמכוער בקפיטליזם אתה יכול להרוויח יפה (יושר זאת מילה עדינה) כי יש דרישה למוצרים שאתה מייצר שמספקים את צרכיהם של אנשים אחרים. 

      אפשר לקחת דוגמא קלה - מוצר שמספק את "טעם החיים" כבר לא מעט שנים ונמכר היטב בכל מקום בעולם - הבעיה נוצרה כשהיצרן של המוצר נתקל בהתנגדות של התושבים באיזור המפעלים החדשים שהוא פתח כי הוא "שתה" להם את טעם החיים האמיתי.

       

      או במילים אחרות קוקה קולה נאלצו לסגור שני מפעלים בהודו אחרי שלתושבים התברר שהמפעל מייבש להם את כל המים באיזור ולא נשארים להם מים לחקלאות ולצרכיהם - נוצר מצב בו קולה ("טעם החיים") יותר זול ממים אבל לך תנסה להתקלח או לגדל תירס עם קולה. אחרי שהתושבים גמרו לשמוח על כך שיהיו להם עוד משרות ועבודה בסוף ירד להם האסימון והם העדיפו פחות עבודה אבל יותר חיים.  

       

      אני טוען שמוסר כן קשור - (לא ניכנס לעניין של כלי נשק וכ"ו) - אבל אתה מוזמן לראות את הפתיחה של ההרצאה של ווילאם מק'דונו שמדבר על מוצר פשוט - ברווז גומי לאמבטיה - "איזו תרבות תייצר מוצר שכזה ותסמן אותו כמוצר לילדים" (מוצר שידוע למדינת קליפורניה שהוא גורם לסרטן,פגמים מולדים ושאר בעיות בילודה).

       

       

      גם אם הפרטים שהבאת כאן נכונים (והאתר שציטטת ממנו הוא לא בדיוק מופת לאובייקטיביות אלא בעל אג'נדה פוליטית ברורה מאוד) ואכן מפעל של קוקה-קולה ייבש את מקורות המים של כפר שלם בהודו לא ברור לי מה הדוגמה הזאת באה להוכיח. הבעיה כאן היא קודם כל של הרשויות המקומיות והממשלתיות של הודו אשר לא משכילות להגן על תושביהן באופן הבסיסי ביותר. זה בערך כמו שאני אגיד לך שכולנו משתמשים בדואר בצורה כזאת או אחרת ואתה תטען שיש אנשים ששולחים בדואר מכתבי חבלה ולך אין קשר אליהם. כל זה עדיין לא מפריך את העובדה שאתה עצמך חי ופועל בתוך חברה קפיטליסטית ופועל בדיוק על פי אותם עקרונות שפועלת קוקה קולה הגדולה והאימתנית, רק בסדר גודל שונה. קפיטליזם לא מוביל בהכרח לייבוש מקורות מים בהודו (כמו ששימוש בדואר לא מוביל בהכרח לתופעת מכתבי החבלה) ובכלל, האם יש איזו שהיא שיטה כלכלית שנוסתה בעולם שלא גרמה לאסונות גדולים פי כמה ? למרות זאת, באופן כללי אני מסכים שקפיטליזם ללא רגולציה או עם רגולציה ממשלתית חלשה הוא רע מאוד לכולם.
        2/11/08 21:36:

      צטט: joe harris 2008-11-02 18:22:49

      ברווח התכוונתי לרווח כספי. לגבי ההתלבטויות שלך : זה מה שיפה בקפיטליזם - אם אתה מרוויח ביושר זה אומר שיש דרישה למוצרים שלך ואתה מספק את צרכיהם של אחרים, זה לא קשור לענייני מוסר.

       לא חשבתי שהתכוונת לרווח אחר, וזה גם מה שמכוער בקפיטליזם אתה יכול להרוויח יפה (יושר זאת מילה עדינה) כי יש דרישה למוצרים שאתה מייצר שמספקים את צרכיהם של אנשים אחרים. 

      אפשר לקחת דוגמא קלה - מוצר שמספק את "טעם החיים" כבר לא מעט שנים ונמכר היטב בכל מקום בעולם - הבעיה נוצרה כשהיצרן של המוצר נתקל בהתנגדות של התושבים באיזור המפעלים החדשים שהוא פתח כי הוא "שתה" להם את טעם החיים האמיתי.

       

      או במילים אחרות קוקה קולה נאלצו לסגור שני מפעלים בהודו אחרי שלתושבים התברר שהמפעל מייבש להם את כל המים באיזור ולא נשארים להם מים לחקלאות ולצרכיהם - נוצר מצב בו קולה ("טעם החיים") יותר זול ממים אבל לך תנסה להתקלח או לגדל תירס עם קולה. אחרי שהתושבים גמרו לשמוח על כך שיהיו להם עוד משרות ועבודה בסוף ירד להם האסימון והם העדיפו פחות עבודה אבל יותר חיים.  

       

      אני טוען שמוסר כן קשור - (לא ניכנס לעניין של כלי נשק וכ"ו) - אבל אתה מוזמן לראות את הפתיחה של ההרצאה של ווילאם מק'דונו שמדבר על מוצר פשוט - ברווז גומי לאמבטיה - "איזו תרבות תייצר מוצר שכזה ותסמן אותו כמוצר לילדים" (מוצר שידוע למדינת קליפורניה שהוא גורם לסרטן,פגמים מולדים ושאר בעיות בילודה).

        2/11/08 18:22:

      צטט: רעי דישון 2008-11-02 15:55:18

      "נסה להקים עסק רווחי, זה לפחות פרודוקטיבי

       מהו "רווח" בעולמינו היום ? ואילו דברים אני רוצה לייצר ? ומה זאת אומרת להיות פרודוקטיבי ?

       

      אם תבחן את הבלוג הזה מהנקודה הזאת אפשר להגיד שיש לי לא מעט "לקוחות" ש"רוכשים" את מה שאני כותב (מה שייצרתי) ונותנים לי את זמנם. לפי פרמידת הצרכים של מאסלר אני מרוויח כבוד והערך ואני בדרכי למימוש עצמי (לא סתם יש בלוגים בעולם כפטריות אחרי הגשם) משמע - ה"רווח" כולו שלי. את שאר החשבונות שלי ואת שאר צרכי אני מצליח למלאות ולשלם מהעבודה בה אני עוסק.

       

      האם כמעצב כדאי לי לעצב כיסא חדש ומגניב (או אולי יש בעולם מספיק כיסאות) ? האם אני מעוניין להיות צלם חתונות ולהעניק לזוג הטרי (שסטטיסתית יש לו 40-50% סיכוי להתגרש) את זיכרונות חייו בצורת תמונות שכמעט איש לא יתבונן בהם אולם לא מעט כסף שולם עבורן.

      או אולי להיות צלם-אמן ולחלוק עם אנשים אחרים את חיי דרך עדשתי (למרות שישנם אנשים שלא מגיעים לגלריות ולעיתים לא מבינים אמנות קונספטואלית)

       

      את השאלות אני גם שואל את עצמי שכאני תוהה איזה "עסק" אני מעוניין לפתוח, מהו רווח (שלא תמיד נמדד בכסף - עד רמה מסויימת אתה תהייה יותר מאושר אבל אחרי זה זה יעצר).

       

      אם אתה מכיר מישהו שמחפש מישהו יצירתי לעבוד עבורו אתה מוזמן ליצור איתי קשר.

       

       

      ברווח התכוונתי לרווח כספי. לגבי ההתלבטויות שלך : זה מה שיפה בקפיטליזם - אם אתה מרוויח ביושר זה אומר שיש דרישה למוצרים שלך ואתה מספק את צרכיהם של אחרים, זה לא קשור לענייני מוסר.
        2/11/08 15:55:
      "נסה להקים עסק רווחי, זה לפחות פרודוקטיבי

       מהו "רווח" בעולמינו היום ? ואילו דברים אני רוצה לייצר ? ומה זאת אומרת להיות פרודוקטיבי ?

       

      אם תבחן את הבלוג הזה מהנקודה הזאת אפשר להגיד שיש לי לא מעט "לקוחות" ש"רוכשים" את מה שאני כותב (מה שייצרתי) ונותנים לי את זמנם. לפי פרמידת הצרכים של מאסלר אני מרוויח כבוד והערך ואני בדרכי למימוש עצמי (לא סתם יש בלוגים בעולם כפטריות אחרי הגשם) משמע - ה"רווח" כולו שלי. את שאר החשבונות שלי ואת שאר צרכי אני מצליח למלאות ולשלם מהעבודה בה אני עוסק.

       

      האם כמעצב כדאי לי לעצב כיסא חדש ומגניב (או אולי יש בעולם מספיק כיסאות) ? האם אני מעוניין להיות צלם חתונות ולהעניק לזוג הטרי (שסטטיסתית יש לו 40-50% סיכוי להתגרש) את זיכרונות חייו בצורת תמונות שכמעט איש לא יתבונן בהם אולם לא מעט כסף שולם עבורן.

      או אולי להיות צלם-אמן ולחלוק עם אנשים אחרים את חיי דרך עדשתי (למרות שישנם אנשים שלא מגיעים לגלריות ולעיתים לא מבינים אמנות קונספטואלית)

       

      את השאלות אני גם שואל את עצמי שכאני תוהה איזה "עסק" אני מעוניין לפתוח, מהו רווח (שלא תמיד נמדד בכסף - עד רמה מסויימת אתה תהייה יותר מאושר אבל אחרי זה זה יעצר).

       

      אם אתה מכיר מישהו שמחפש מישהו יצירתי לעבוד עבורו אתה מוזמן ליצור איתי קשר.

        2/11/08 12:42:

      צטט: רעי דישון 2008-11-02 09:55:37

      אוקיי, אז מה עושים ? או מה האלטרנטיבות חוץ מלשבת בבית ולקרוא מאמרים על "מיתון חיובי" ולחשוב - איזה כיף הנה זה בא - אולי סוף סוף אנשים יבינו משהו.

       

       

      נסה להקים עסק רווחי, זה לפחות פרודוקטיבי

        2/11/08 09:55:

      אוקיי, אז מה עושים ? או מה האלטרנטיבות חוץ מלשבת בבית ולקרוא מאמרים על "מיתון חיובי" ולחשוב - איזה כיף הנה זה בא - אולי סוף סוף אנשים יבינו משהו.

       

        1/11/08 14:36:

      צטט: רעי דישון 2008-11-01 03:11:35

       

       

       

       

      אני אשמח לדעת מהי הפעילות הקפיטליסטית האישית שלי מכיוון שחוץ מהוצאות על מזון, מגורים, תחבורה ציבורית, חשמל מים וארנונה בתור צרכן-יצרן אני די מאפן - אני לא ממש צורך ואני לא ממש מייצר או מה שאני "מייצר" לרוב אני חולק עם החברה (אתה מוזמן להעזרה בopen calls שאני מפרסם בפורום עסקי האמנות).

       

       

       

       

       

      אני מניח שבעיני רוחך הקפיטליזם מורכב מגברים דשנים בגיל העמידה שכל היום מעשנים סיגרים ורק זוממים איך לבנות מגדלים שיעלו לאנשים תמימים בת"א את שכר הדירה. מספקת ככל שתהיה הפנטזיה הזאת, המציאות היא שאתה קפיטילסט לא קטן מכל אחד אחר : הטכנולוגיה שהתפתחה ליצירת התחבורה הציבורית שאתה משתמש בה או לצורך סיפוק צרכי החשמל שלך או המים הנקיים שאתה שותה וכולי הם כולם תוצרים מובהקים של משקים קפיטליסטיים. ללא השאיפה והחופש להשיג רווחים שום דבר מאלה לא היה מתפתח. יותר מזה : שום דבר מהדברים האלה גם לא היה מחזיק מעמד ומספק את הצרכים של ציבור הולך וגדל של צרכנים. זה כל כך אופייני לחוגי שמאל מסוימים להניח שכל המציאות האורבנית שסובבת אותם (חשמל, מים, תחבורה וכולי) פשוט נפלה מהשמים והיא מובנת מאליה כמו האוויר מסביבם. זאת התייחסות מאוד אינפנטילית לעולם שסובב אותך. יש משק שלם של מהנדסים וטכנאים ואנשי שירות שונים אשר דואג שכל אותם דברים שאתה מקבל כמובן מאליו בכלל יתקיימו. האנשים האלה 'מייצרים' את איכות החיים שאתה נהנה ממנה. העובדה שאתה בוחר שלא לייצר שום דבר לא הופכת אותך לצדיק גדול, ממש הפוך מזה. אתה בוחר לשלם 80% יותר על שכר הדירה שלך מכיוון שאתה מעוניין לשמור על רמת חיים מסוימת (שאותה אתה לוקח כמובן מאליו כאמור), ורמת החיים הזאת היא נגזרת ישירה של פעילות במשק קפיטליסטי (ועל אחת כמה וכמה בת"א, הרי אתה לא בחרת לגור במושב נידח למשל). ממש כפי שאתה בוחר להתלונן על מגדלי העשירים הדורסניים בעירך, יש במרחק של עשרות קילומטרים בודדים ממך אנשים שיכולים לטעון אותם דברים בדיוק עליך ולהחשיב אותך כעשיר אשר הבניינים שהוא מתגורר בהם מעוצבים לפי טעמו האנוכי וכל זאת על חשבונם.
        1/11/08 13:24:

      צטט: איתמר פרחי 2008-11-01 04:12:07

      היי רועי,

       

      למרות שאני לא בטוח שאפשר או צריך לעצור את השינוי כי השינוי עם כל כאב האובדן הוא גם המהות (אפילו של עיר כתל אביב) אני מאוד מעריך את האקט (האמנותי והחברתי) ומעריך מאוד את היצירתיות והמעשיות של סגירת המעגל.

       

      אבל יש לי גם הערה קטנה: האמריקאים מאוד לא מעריכים שגיאות כתיב ודיקדוק. זה לא כי הם חסינים משגיאות שכאילו אלא כי הם מאמינים בכל ליבם שמי שרוצה לאמר משהו בעל ערך או בכלל לעשות מעשה רציני יטרח וידקדק בפרטים הקטנים וישכתב את המכתב עשרות פעמים עד שהתוצאה תיהיה מושלמת. אני מאוד ממליץ לך בפעם הבאה, במידה והאקט חשוב לך מעבר לערכו הסימלי, לדקדק בפרטים ולהתייעץ עם מי שיכול לעזור לך לנסח מכתבים כדוגמאת זה בצורה רצינית יותר (וגם להדפיס אותו על נייר עבה במעטפה מכובדת וכו').

       

      אני אגב מתנצל שלא הגעתי לתערוכה שלך, היתה לי כוונה מלאה לעשות זאת אבל מרוב בלאגן לאחרונה החמצתי את המועד.

       

      איתמר

       תודה איתמר על התגובה והתמיכה

      בנוגע להערתך -  מה שנכון נכון - זאת היית החלטה מהירה והיה אפשר לעשות את זה בצורה יותר מקצועית (בדרך האמריקאים - I am a professional....) כשיש לי זמן יש לי כמה מגיהים שאנגלית זוהי שפת אם שלהם שעוזרים לי. 

       

      והתערוכה ? - לא נורא, יהיו עוד, תמונות מהפתיחה אתה יכול לראות פה.

       

        1/11/08 04:12:

      היי רועי,

       

      למרות שאני לא בטוח שאפשר או צריך לעצור את השינוי כי השינוי עם כל כאב האובדן הוא גם המהות (אפילו של עיר כתל אביב) אני מאוד מעריך את האקט (האמנותי והחברתי) ומעריך מאוד את היצירתיות והמעשיות של סגירת המעגל.

       

      אבל יש לי גם הערה קטנה: האמריקאים מאוד לא מעריכים שגיאות כתיב ודיקדוק. זה לא כי הם חסינים משגיאות שכאילו אלא כי הם מאמינים בכל ליבם שמי שרוצה לאמר משהו בעל ערך או בכלל לעשות מעשה רציני יטרח וידקדק בפרטים הקטנים וישכתב את המכתב עשרות פעמים עד שהתוצאה תיהיה מושלמת. אני מאוד ממליץ לך בפעם הבאה, במידה והאקט חשוב לך מעבר לערכו הסימלי, לדקדק בפרטים ולהתייעץ עם מי שיכול לעזור לך לנסח מכתבים כדוגמאת זה בצורה רצינית יותר (וגם להדפיס אותו על נייר עבה במעטפה מכובדת וכו').

       

      אני אגב מתנצל שלא הגעתי לתערוכה שלך, היתה לי כוונה מלאה לעשות זאת אבל מרוב בלאגן לאחרונה החמצתי את המועד.

       

      איתמר

        1/11/08 03:11:

      צטט: joe harris 2008-10-28 17:05:05

      צטט: רעי דישון 2008-10-28 16:01:04

      מצחיק - זה בדיוק גם מה שאמרה taya איתה נפגשתי לפני כמה ימים לכוס קפה

      גם לי אין כל כך בעיה עם מגדלים - אילוץ שאני לא רואה שיש מנוס ממנו 

      יש לי רק שתי חששות - שכשבונים את המגדלים הללו אין כל התייחסות לסביבה שלהם או לחשיבה על התרומה למרחב הציבורי או לפעילות קהילתית - לדוגמא - ש10% מהבניין יוקדשו לטובת חלל ציבורי (במקום חלל מסחרי)

      החשש השני הוא שהמפלצות הללו המשקיעים שלהם יפסידו אוטוטו את התחתונים שלהם ולנו כל שישאר אלו הם שלדי מפלצות שיכערו עוד יותר את עירינו. 

      כדאי לקרוא את הפוסט מעניין על מגורים "במשכנות שלדים" כפי שהוצג בפסטיבל "smart city" 

       

       

      רעי דישון די לצביעות (ולקלישאות) : האם אתה עצמך מוכן לתרום 10% מההכנסה השנתית שלך למען "פעילות קהילתית" ? מגדלי מגורים הם תוצר קפיטליסטי ששונה מהפעילות הקפיטליסטית האישית שלך רק במובן הזה שהם נוצרו על-ידי שחקנים מוכשרים יותר. מה תגיד לתושב עזה שיטען כלפיך שהחיים הנהנתנים שלך בתל-אביב המנוונת באים על חשבונו ושהוא מסכים להמשך קיומך הדקדנטי רק בתנאי שתתרום לו מדי שנה שלושים אלף דולר למתנ"ס הקהילתי ? ובכלל, איך זה שכל כך אופנתי לתקוף דווקא את 'מגדלי העשירים' שמעוצבים כל כך בטוב-טעם ? האם אתה באמת מעדיף לראות במקומם כמה עשרות חורבות מאוכלסות בנרקומנים ?

       בתור סטודנט ואמן אני תורם לא מעט מזמני (שהוא מאוד בעל ערך) למען פעילות חברתית ופעילות קהילתית בדרכים שונות. כשתהיה לי הכנסה פנויה אני אשמח לתת מעשר ממנה גם למטרות טובות - כרגע לא רק שאין לי הכנסה פנויה אלא שאני צריך לעבוד עוד יותר מכיוון שסעיף שכר הדירה פתאום עלה לי ב-80%....

       

      בוא רגע ונשאיר את הפוליטיקה בצד (פשוט כי לא נצא מזה) אבל בגדול הייתי שמח לתרום את תקציב הבטחון שלי ולהפוך אותו למשהו יותר פרודוקטיבי מטנק (פשוט כי טנקים הורסים....) ורעיון לא רע לבנות מתנס"ים בעזה - אולי יהיה להם סוף סוף מה לעשות ולאן ללכת במקום להיות דחוקים עם הגב אל הקיר 

       

      עיצוב בטוב טעם אם הוא רק לעשירים הוא חסר כל טעם (וזאת אני אומר לך כהשקפה אישית בתור מעצב) וגם על טעם וריח אפשר להתווכח....

       

      אני אשמח לדעת מהי הפעילות הקפיטליסטית האישית שלי מכיוון שחוץ מהוצאות על מזון, מגורים, תחבורה ציבורית, חשמל מים וארנונה בתור צרכן-יצרן אני די מאפן - אני לא ממש צורך ואני לא ממש מייצר או מה שאני "מייצר" לרוב אני חולק עם החברה (אתה מוזמן להעזרה בopen calls שאני מפרסם בפורום עסקי האמנות).

       

      הבעיה היא שעם עוד "שחקנים מוכשרים" כאלה אבדנו - הנה אתה מוזמן לקרוא מתוך הכתבה על מגדלי נווה צדק - גם את מה שרצו לתת לקהילה שם בסוף שינו - "על שולחנה של להבי מונחים מסמכי הרובע שבו מצויה נוה צדק ומפה שלה. היא נוברת במסמכים במהירות ומציגה את התב"ע (תוכנית בניין עיר) המקורית של מתחם נחושתן (תב"ע 3235), שכללה 5.9 דונם ואישור ל-300% בנייה בשטח. באותה תוכנית הותר לבנות במתחם שני בניינים של 9 ו-11 קומות. "ב-99' הופקדה תוכנית חדשה למקום (3235א), הפעם גדל שטח המתחם ל-7.2 דונם, היזם קיבל אישור ל-335% בנייה ובנוסף עוד 10% תוספת לשטח על בניית מרפסות. ההסבר לשינוי היה שהיזם קיבל מטלה ציבורית: שיפוץ שלושה מבנים היסטוריים למרגלות המגדל וייעודם לשימוש הקהילה. אמרו, לכאורה הקהילה נפגעת מתוספת זכויות הבנייה ליזם, לכן ניתן להם משהו". אבל אפילו את זה לקחו בסופו של דבר, ממשיכה להבי. "ב-2004, במפתיע, שוב הופקדה התוכנית בוועדה המקומית לתכנון ובנייה: מגדל נוה צדק כבר היה בנוי, אבל הבתים שהוגדרו לשימור, עברו בגלגול השלישי של התב"ע, (הפעם 3235ב), לשימוש מסחרי. זה מרתיח. במקום שהמבנים ישמשו את תושבי השכונה הם ייהפכו למסעדות. בכל המהלך שהביא להקמת המגדל היו אירועים שמשגעים אותך".

       

      אתה מוזמן לקרוא גם את הפוסט הזה של מיטל להבי שעוסק במגדל אחר - המגדלי הם בלתי נמנעים אולם ישדרכים יצירתיות בכדי לבנות אותם, להפחית את פגיעתם בעיר, ולהגדיל את התרומה שלהם למרחב הציבורי (מלבד עיצוב מגניב.....)

       

       

        28/10/08 17:05:

      צטט: רעי דישון 2008-10-28 16:01:04

      מצחיק - זה בדיוק גם מה שאמרה taya איתה נפגשתי לפני כמה ימים לכוס קפה

      גם לי אין כל כך בעיה עם מגדלים - אילוץ שאני לא רואה שיש מנוס ממנו 

      יש לי רק שתי חששות - שכשבונים את המגדלים הללו אין כל התייחסות לסביבה שלהם או לחשיבה על התרומה למרחב הציבורי או לפעילות קהילתית - לדוגמא - ש10% מהבניין יוקדשו לטובת חלל ציבורי (במקום חלל מסחרי)

      החשש השני הוא שהמפלצות הללו המשקיעים שלהם יפסידו אוטוטו את התחתונים שלהם ולנו כל שישאר אלו הם שלדי מפלצות שיכערו עוד יותר את עירינו. 

      כדאי לקרוא את הפוסט מעניין על מגורים "במשכנות שלדים" כפי שהוצג בפסטיבל "smart city" 

       

       

      רעי דישון די לצביעות (ולקלישאות) : האם אתה עצמך מוכן לתרום 10% מההכנסה השנתית שלך למען "פעילות קהילתית" ? מגדלי מגורים הם תוצר קפיטליסטי ששונה מהפעילות הקפיטליסטית האישית שלך רק במובן הזה שהם נוצרו על-ידי שחקנים מוכשרים יותר. מה תגיד לתושב עזה שיטען כלפיך שהחיים הנהנתנים שלך בתל-אביב המנוונת באים על חשבונו ושהוא מסכים להמשך קיומך הדקדנטי רק בתנאי שתתרום לו מדי שנה שלושים אלף דולר למתנ"ס הקהילתי ? ובכלל, איך זה שכל כך אופנתי לתקוף דווקא את 'מגדלי העשירים' שמעוצבים כל כך בטוב-טעם ? האם אתה באמת מעדיף לראות במקומם כמה עשרות חורבות מאוכלסות בנרקומנים ?
        28/10/08 16:01:

      מצחיק - זה בדיוק גם מה שאמרה taya איתה נפגשתי לפני כמה ימים לכוס קפה

      גם לי אין כל כך בעיה עם מגדלים - אילוץ שאני לא רואה שיש מנוס ממנו 

      יש לי רק שתי חששות - שכשבונים את המגדלים הללו אין כל התייחסות לסביבה שלהם או לחשיבה על התרומה למרחב הציבורי או לפעילות קהילתית - לדוגמא - ש10% מהבניין יוקדשו לטובת חלל ציבורי (במקום חלל מסחרי)

      החשש השני הוא שהמפלצות הללו המשקיעים שלהם יפסידו אוטוטו את התחתונים שלהם ולנו כל שישאר אלו הם שלדי מפלצות שיכערו עוד יותר את עירינו. 

      כדאי לקרוא את הפוסט מעניין על מגורים "במשכנות שלדים" כפי שהוצג בפסטיבל "smart city" 

       

        28/10/08 14:30:


      רעי כל הכבוד לך על המרץ הרב בכך שאתה לא רק מדבר (כמו רובנו) אלא גם עושה.

      לטעמי אין בעיה עם מגדלי עשירים, כל עוד הם נבנים בפרופורציות ובתכנון עיר שלוקח בחשבון גם מאסה גדולה של תושבים "רגילים הזקוקים לדיור במחיר סביר, תשתית תחבורה, חינוך, פארקים וחיי לילה ובילויים.

       

      מתקבלת אצלי (ולא רק אצלי מן הסתם) ההרגשה שתכניות העיריה מכוונות רק לפלח של מגדלי המגורים, ראה את אזור מגדלי יו המפלצתי, מגדל נווה צדק ואחרים.

      אבל אל חשש רעי, הגורל הוא גלגל מסתובב. בתור אחד שעוסק בשוק ההון למחייתו, מתקבל הרושם שלא יהיה ביקוש רב בשנים הקרובות למגדלי היוקרה, ושמי שעודד את בנייתם יוותר עם פילים לבנים ענקיים במרכז העיר שלנו. את המחיר, בסוף נשלם כולנו.

        23/10/08 08:43:

      נכון לאתמול היתה כתובת על הגדר " זה לא החלום שלנו" ראית את זה ?

      אני אצלם ואשלח לך.

        22/10/08 00:45:

      ב11 לנובמבר.

       

      דב חנ ין ותנועת עיר לכולנו שמים על דגלם בדיוק את הדבר הזה. אני לא תל אביבי, אבל ממה שאני רואה, זה עושה הרגשה של משהו טוב ולא מס שפתיים מושחת.

      יצא לי להפגש פעם עם דב, ככה שאני יודע מה החומר האנושי.

       

      הכנס בבקשה ללינק שנתתי בהודעה הקודמת, יש שם מסמך מפורט ביותר על תכנון ולוח זמנים לדיור בר השגה בתל אביב.

       

      אגב, יש גם את האתר של בלוגרים שכל כך אכפת להם מהעיר הזו, שעושים לעיר לכולנו קמפיין בהתנדבות.

       

       http://citydov.org/

       

      ושוב אני מתנצל על התעמולה. אני לא מטעם אף אחד (ועוד מעט אני בורח מהעיר הזו לשדרות).

       

      אגב, אני גר באלנבי מונטיפיורי, זה ממש מטר ממך צוחק

        11/10/08 20:57:
      סליחה על הבורות (הרבה זמן כבר אני לא בארץ) - אבל מתי הבחירות ?
        11/10/08 19:53:

      סליחה על התעמולה, אבל נכון שאתה וכל התל אביבים בבלוג הזה תצביעו לדב חנין?

       

        9/10/08 10:12:

       

      המודעות והיוזמה שלך בהחלט מרשימים

      (הלכת להביא לו מכתב עם צילום..)

      מסכימה איתך שהקצנת מחירי הנדל"ן בלב ת"א

      גורמת לחוסר איזון משווע

       

        7/10/08 19:27:

      צטט: רעי דישון 2008-10-07 06:27:44

      צטט: גירף אורבני 2008-10-07 02:35:15

      היי רוע

       

      מזכיר לי ששלחתי בזעם קצת פחות מרוסן מכתב לפראנק גרי לפני כמה שנים שהוא תכנן את מוזיאון הסובלנות בירושלים

      כתבתי לו מכתב קיצוני קצת וציני מאוד עליו על כסף ועל זה שהפרוייקט שלו הולך לחרב את מרכז העיר

      שלחתי לו במייל והוא לא הגיב אבל לי כמות ההודעות "נקרא" שקיבלתי (איזה 20) כנראה שחצי מהמשרד שלו היה מודע למייל שלי ואולי זה עשה משהו לאגו המנופח של אלו שבאים לעבוד כאן בישראל

       

       

       היי ג'ירף למה ככה ברשעות - השם אותו העניקו לי הורי הוא "רעי" - משמע "חברי" ואני משתדל להיות "איש טוב" (אפילו פעם אחת קיבלתי שיעורי בית מהמרצה שלי במחלקה לעיצוב תעשייתי בחולון לכתוב חיבור ולענות על השאלה - מהו איש טוב בימינו - אתה יכול לקרוא על כך כאן), אבל זה בסדר אתה לא הראשון שמתבלבל.... :)

       

      בימים אלו ישנם גם תערוכה מעניינת בפריס שחלק ממנה עוסק בפתרונות מגורים במרחב העירוני - יש שם כמה פרוייקטים מאוד מעניינים - קישור לכתבה 

       

       ואלה...

      מצטער..באמת לא שמת לב שזה רעי ווץ מזה שגם שכחתי את היוד בסוף כך שיצא רוע- באמת לא התכוונתי (ועוד לפני יוכ"פ באמת הסתבכתי....)

      בכל אופן אני שלימדתי במוסד בו אתה למדת  מפרגן לך....(:

      ובכל אופן אם יש לך זמן וכסף לשוטט לך במדינות העולם כנראה שיש עבודה בעיצוב המוצר...... יפה יפה

       

      אל תתיאש - הידד ל"דני האדום" - אני מעריץ חתרנים כי גם פעם לא לפני הרבה זמן גם אני הייתי כזה כנראה שעם הילדים בא השפנות (מלשון שפן)

       


      שלום רעי.

       

      א. ח"ח על המדבקה.

      ב. אם יכלו כל הקיצין ותשאר, לא עלינו, בלי קורת גג ההולמת את יכולתך הפיננסית, אתה תמיד מוזמן לפריפריה.

      כאן משלמים עבור דירת ארבעה חדרים (צמוד קרקע, עם גינה) את מה שמשלמים בת"א על מרתף דלוח בבוגרשוב.

        7/10/08 14:49:

      בהצלחה במאבקך הצודק.

      וכשיימאס לך מתל אביב -

      הצפון הרחוק זול יותר, נעים יותר,

      וידידותי יותר :)

        7/10/08 06:27:

      צטט: גירף אורבני 2008-10-07 02:35:15

      היי רוע

       

      מזכיר לי ששלחתי בזעם קצת פחות מרוסן מכתב לפראנק גרי לפני כמה שנים שהוא תכנן את מוזיאון הסובלנות בירושלים

      כתבתי לו מכתב קיצוני קצת וציני מאוד עליו על כסף ועל זה שהפרוייקט שלו הולך לחרב את מרכז העיר

      שלחתי לו במייל והוא לא הגיב אבל לי כמות ההודעות "נקרא" שקיבלתי (איזה 20) כנראה שחצי מהמשרד שלו היה מודע למייל שלי ואולי זה עשה משהו לאגו המנופח של אלו שבאים לעבוד כאן בישראל

       

       

       היי ג'ירף למה ככה ברשעות - השם אותו העניקו לי הורי הוא "רעי" - משמע "חברי" ואני משתדל להיות "איש טוב" (אפילו פעם אחת קיבלתי שיעורי בית מהמרצה שלי במחלקה לעיצוב תעשייתי בחולון לכתוב חיבור ולענות על השאלה - מהו איש טוב בימינו - אתה יכול לקרוא על כך כאן), אבל זה בסדר אתה לא הראשון שמתבלבל.... :)

       

      בימים אלו ישנם גם תערוכה מעניינת בפריס שחלק ממנה עוסק בפתרונות מגורים במרחב העירוני - יש שם כמה פרוייקטים מאוד מעניינים - קישור לכתבה 

       

        7/10/08 02:35:

      היי רוע

       

      מזכיר לי ששלחתי בזעם קצת פחות מרוסן מכתב לפראנק גרי לפני כמה שנים שהוא תכנן את מוזיאון הסובלנות בירושלים

      כתבתי לו מכתב קיצוני קצת וציני מאוד עליו על כסף ועל זה שהפרוייקט שלו הולך לחרב את מרכז העיר

      שלחתי לו במייל והוא לא הגיב אבל לי כמות ההודעות "נקרא" שקיבלתי (איזה 20) כנראה שחצי מהמשרד שלו היה מודע למייל שלי ואולי זה עשה משהו לאגו המנופח של אלו שבאים לעבוד כאן בישראל

       

       

        6/10/08 18:26:

      צטט: רעי דישון 2008-10-06 12:52:15

      מצחיק - אני בדיוק מנסח מודעה לקרייגסליסט כך שאני מכיר את הנושא (למרות שלא חשבתי על ברטר,אז זה רעיון מעניין...)

      בזמנו גם הצעתי במסגרת התחרות של אינסוף לאמנות להחליף את אחת מעבודותיי - אף אחד לא הרים את הכפפה (למרות שאני מבין את העניין הזה שלאמנים לעיתים קשר להפרד מעבודה שלהם (למרות שבעידן הדיגיטאלי העניין מעט שונה ואני תמיד יכול להכנס לרשת ולהעיף מבט בעבודה שלי - למרות שאני כמו המקור ...). 

       אני גם מאמין שלכל דבר בעולמינו יש ערך (הבעיה היא לפעמים למצוא את אותו אדם עבורו דבר זה הוא בעל ערך)

       ולהתפרנס בכבוד כאמן אני חושב שזאת לא בושה - העובדה שזה לא קורה לעיתים קרובות - ולא מעט אנשים מתפרנסים יפה מאמנות חוץ מהאמן - אני חושב שזה אומר - דרשייני

       או שמע אלי להתחיל לפרסם:

      - להחלפה: יצירות אמנות מקוריות בסידרות קטנות ובחתימת האמן - תמורת מקום מגורים בת"א (או דבר אחר בעל ערך עבורי :) 

       כאשר הייתי סטודנט בבצלאל אחד הסטודנטים שהיה רופא שיניים, טיפל באמנים תמורת עבודות...

      לעבודה אמנותית בסייברספייס יש ערך  מוסף. אמנם אתה לא מוכר אותה, אך אם אתה טוב, תוכל להתקיים מתוצרי הלואי שלה, (המותג שלך כאמן -ידוענות- מידע=כסף) אם זה בהרצאות, פרסומות, הזמנות שמזמינים אותך וכו'...

      ראה את הפוסט שלי בהקשר להרסט, קונס, מדונה, קוסטבי וורהול.

      אני אגב ויתרתי מזמן על "מכירות" של יצירות שלי, הן חופשיות להורדה באינטרנטחיוך.

       

      אבי.

       

        6/10/08 13:50:


      אהבתי את הנחישות והנכונות להשקיע זמן במה שחשוב לכולנו.

       

      גם אני נגד קפיטליזם, במיוחד אם הוא משאיר את רוב האוכלוסיה הממוצעת בלי אפשרות דיור, אבל אנחנו צריכים לחשוב גם על הצד השני של המטבע. פיתוח המרכז מביא לפיתוח ברמת הכלכלה של ישראל, מביא אנשים עם יותר כסף לארץ, והאנשים האלה בסופו של דבר הם אלה שיקנו את יצירות האומנות שלך. לגבי הבנין בנוה צדק. מסכימה. מכער את כל השכונה. אבל אני יכולה לשער שבעתיד לא תהייה אפשרות אחרת, ומי שירצה לגור במרכז יצטרך להתפשר על גורדי שחקים, פשוט בגלל שלא יהיה מקום.

       

      הפריפריה תמשיך להידחק הצידה, ומה שהיום הוא רק "קרוב למרכז" יהיה "יותר קרוב למרכז". לדעתי זהו תהליך בלתי נמנע. מה אתם אומרים?

        6/10/08 12:52:

      מצחיק - אני בדיוק מנסח מודעה לקרייגסליסט כך שאני מכיר את הנושא (למרות שלא חשבתי על ברטר,אז זה רעיון מעניין...)

      בזמנו גם הצעתי במסגרת התחרות של אינסוף לאמנות להחליף את אחת מעבודותיי - אף אחד לא הרים את הכפפה (למרות שאני מבין את העניין הזה שלאמנים לעיתים קשר להפרד מעבודה שלהם (למרות שבעידן הדיגיטאלי העניין מעט שונה ואני תמיד יכול להכנס לרשת ולהעיף מבט בעבודה שלי - למרות שאני כמו המקור ...). 

       אני גם מאמין שלכל דבר בעולמינו יש ערך (הבעיה היא לפעמים למצוא את אותו אדם עבורו דבר זה הוא בעל ערך)

       ולהתפרנס בכבוד כאמן אני חושב שזאת לא בושה - העובדה שזה לא קורה לעיתים קרובות - ולא מעט אנשים מתפרנסים יפה מאמנות חוץ מהאמן - אני חושב שזה אומר - דרשייני

       או שמע אלי להתחיל לפרסם:

      - להחלפה: יצירות אמנות מקוריות בסידרות קטנות ובחתימת האמן - תמורת מקום מגורים בת"א (או דבר אחר בעל ערך עבורי :) 

        6/10/08 12:29:

      מאד אהבתי את מה שכתבת וצילמת!

      מתי יוכל האמן לחיות מעמל כפיו?

      ...כאשר יזום ויקדם עצמו ללא מתווכים...

       

      אני כידוע מחזיק מהרשת (הסייברספייס) ו ההזדמנויות והתרבות המתפתחים בה!

      לדוגמה ראה את הבלוגר קייל מקדונלד שיזם והצליח:

      ממהדק נייר אדום לדירת 3 חדרים 

       

      אם מהדק מצליח, אזי תנסה את היצירות שלך שנראות 1M$!

      בהצלחהקריצה

       

      אבי.

       

        6/10/08 10:44:

      רעי, כל הכבוד על הפרויקט - זו יצירת אמנות בפני עצמה, אל תתייאש! יש לך זמן לעסוק באמנות שהרי אמנות היא כל מה שהאמן עושה... אז גם מסירת מעטפה לריצ'רד מאייר וצילום פורטרט עצמי ליד המגדלים שלו... יום אחד תעשה מזה תערוכה (למשל התערוכה של איתן שוקר בבית האמנים, שרובה קונצפטואלית ועוסקת במחאת אמן מסוג אחר).

      אני רואה בדמיוני תערוכה "דירה להשכיר" של רעי דישון (ואמנים נלווים, אולי, זה נושא רחב למדי) מוצגת בהלנה רובינשטיין. 

      הבעיות של תל אביב באמת דומות לבעיות של ניו יורק ועד לפני כמה שנים מעטות לא היינו מאמינים שזה מה שיקרה.