עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אין זמן כזה- "אחר כך"-קליוסטרו

    .............
    ניסיון חיי לימד אותי שהמשפט -
    \"אין זמן כזה אחר כך\" נכון ביסודו
    אבל מוטעה במציאות.
    כמי שנגוע ב 'דלקת כרונית בהווה',
    קרי:
    תולה מהר את הכביסה כדי לסיים,
    ולא תולה אותה אחד אחד ונהנה מכל אטב...
    (או כפי שהמתחכמים יגידו לא קונה מייבש כביסה)
    גיליתי שכאן במחשב יש זמן כזה אחר כך,
    שזה עכשיו.

    עדכון מהמרפסת:
    עכשיו תליתי כביסה, אחד אחד
    כיף כזה כבר ממזמן לא היה לי.

    ארכיון

    0

    לא אוהב

    13 תגובות   יום שישי , 29/8/08, 15:32
    לא אוהב,

    מסיבות ימי הולדת בבאולינג, או בדומה בכל מקום בחוץ,  בכל חלל או אולם שמחות של מכונות דיגיטליות גועש ורועש,רק גחמנות, גרגרנות, חמדנות תחרות וניכור ראיתי שמה, ב"שמחה" שכזאת.

    הילדים עסוקים בתחרות ותחרותיות הכי גרועה מכל הסוגים,משחקים תוך כדי רמיסה ותוך כדי שהם חולמים על ההמבורגר והצ'יפס
    שתיכף יגיעו לספק את הגחמה הנוכחית, להרגיע את הרעב הבלתי פוסק.

    ההמבורגר העשוי מבשר ירוד, שמן ומפוצץ באנטיביוקטיה, סבל וכימיקלים שונים, שהם ללא ספק 'טעימים' במונחים שלהם, במיוחד עם זה עם הרבה קטשופ, בתוך לחמנית קמח לבן, עם כימיקלים להשבחת הטעם והתפיחה המהירה.

    זה כל כך לא בריא ומוסיף עוד נדבך לנזקים הגופניים המצטברים, אלו שהם יפגשו בתוצאות הבדיקות דם של סוף שנות השלושים שלהם, רק עוד 20 שנה.

    נכון מסיבות ב XBOX יותר נוראיות, (מרכזים של משחקי מחשב להשכרה לפי שעה)
    לוקחים קבוצת ילדים שרוב היום תקועים מול המסך, הטלויזייה , המחשב(והדיוידי בג'יפ במסלול ההררי הקשה...פחחחחחח.)
    לוקחים חבורת ילדים שכזאת ותוקעים אותם מול מסך,עלאק במשחק אחד נגד השני או קבוצתי.

    אולי זה רעיון לא רע, כי שמה באולם הממוזג המנותק, יש כיבוד חופשי, כמה ממתקים שירצו...

    נהדר, זה נקרא היום 'יחס', זוהי ההגדרה החדשה של 'חברות', כזאת שגם במהלך השנה רומסת, מנכרת, מקללת, משפילה ולא מתייחסת בכבוד.

    (במו עיני במסגרת עבודתי המבורכת כ קוסם  אני רואה את ה'יחס' של ילדים היום זה לזה, הרבה יותר ממך הקורא מילים אלו, אפילו הרבה מאוד יותר, או אולי הרבה מדי.).

    כן זה נכון אני פוגש לעיתים נדירות ילדים שאוהבים למשל משחקי קופסא, ומכבדים זה את זה ולא בממתקים עם צבעי מאכל מזיקים וחומצות לימון מסוגים שונים, אלא בכבוד אמיתי של חברות, של יחס אנושי והערכה.

    אבל הם הולכים ומתמעטים הילדים האלה, כמעט 'ילדים של פעם'

    אלו שהיו מאחלים שנה טובה, או חג שמח בלחיצת יד אמיתית ומזיעה, ולא בלחיצת כפתור לרשימות תפוצה בנייד שלך, רשימה שהמקסימום שאתה יודע על המכותבים בה הוא הדגם של האוטו שלהם, החדש.

    ההורים מתרצים את זה: "זה הכי מקובל", "הוא הכי רצה את זה"
    איחס, פשוט איחס.

    אבוד(ים) לכם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/9/08 17:37:
      הכי נוח להורים, הילד רוצה אז ניתן לו, כל הילדים מקבלים אז ניתן גם לו. הכי קשה זה לחנך, הכי קשה זה ללמד כי זה דורש זמן ולהורים היום אין זמן לילדים גם כשהם איתם הכי נוח שהם ישבו מול המחשב או יראו טלויזיה, הכי נוח לקחת אותם למרכזי הקניות ולתת להם כסף, הכי נוח.
        31/8/08 22:48:
      החיצוניות הנוצצת של מסיבות שכאלה גוברת לעיתים בעיני הילדים על המאמצים של ההורים לתת משהו אמיתי מעצמם.. אני לא מצליחה להבין מה המשיכה הגדולה של הילדים לאירועים האלה. תמיד נראה לי שהילדים לא מוצאים את עצמם, לא באמת נהנים, סופחים לתוכם תחרותיות, ריבים... מה מהנה בזה? הילדים יוצאים משם סחוטים כאילו היו במלחמה ולא בבילוי שאמור להיות שמח..
         
      בכל שנה שבה אני מצליחה 'למכור' איזו תוכנית תוצרת בית ליום ההולדת, אני מרגישה שדחיתי את הקץ של 'אני רוצה מסיבה כמו שכולם עושים'... בינתיים זה עובד.

      קליוסטרו יקר, אני מאד שמחה לשמוע שאתה לא מעשן, אני לוקחת את דברי בחזרה.
        31/8/08 21:08:


      קליוסטרו קוסם-קסוּם!

       

      כתבת: "שתיכף יגיעו לספק את הגחמה הנוכחית, להרגיע את הרעב הבלתי פוסק" וכאן שורש הבעיה.

       

      הכל מתחיל בהורים מרוּקנים פנימית, נטולֵי משמעות לחיים, שמעדיפים להשתיק גם את עצמם בקניות,אוכל וטלוויזיה.

       

      וכשהורים משתיקים את נשמתם באמצעות מסיחי-דעת, אלו פני היומולדת שהם מארגנים לילדיהם.

       

      זה מתחיל בימי הולדת ריקים מתוכן, ממשיך במורים נטולי-ערכים, ונגמר בממשלה אטומה לבוחריה...

       

       

       

       

       

       

        31/8/08 08:23:

      המשפט הזה "זה הכי מקובל" פשוט מעצבן..

       

        31/8/08 08:11:

      כן זה ממש מזיק לעשן,

      לדעתי הוכיחו את זה 

      איזה מזל שאני לא מעשן כבר כשנה.


      מסכימה אתך לגמרי לגבי "ימי ההולדת" התפלציים שהורים מארגנים לילדיהם.

      אבל תרשה בלי להעליב כמובן, להרים גבה, אתה מקונן על המזון הירוד שהילדים אוהבים/מקבלים, על סוכריות צבעוניות מחומרים משמרים וצבע מאכל וטונות סוכר, ואתה ידידי מופיע כאן בעמוד שלך בתמונה בה נראה באופן ברור שאתה מעשן. זה לא פחות מזיק מכל מה שתיארת לגבי איכות המזון שהילדים מקבלים בבאולינג. מעשנים מזיקים לסביבתם וכמובן באופן ברור לעצמם . נראה לי שיש כאן בעיה לא?

        30/8/08 22:15:


      כל כך נכון.

       *שלך שרי

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        29/8/08 16:28:


      אוי כמה נכון.

      (לקחתי את האחיין שלי למסיבה כזו בשבוע שעבר).

        29/8/08 16:20:

       

      וגם פיחס.

       

        29/8/08 15:57:

      ואף מילה על נזקי הקראיוקי.