עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מאזינה לקולות......

    מהקישקעס. מקשיבה, מחבקת, מנסה להבין.
    רגשות, הגיגים, תהיות ושאר ירקות.
    ובעיקר המון ממני.

    0

    תמו שידורינו להיום......

    52 תגובות   יום רביעי, 27/8/08, 23:38


    23:00

    אמא שלי מתקשרת.

    אייבי נתן מת. יש לך נושא לפוסט חדש.

    אני מגחכת. מעט היא יודעת, אמא שלי.

    הרי לא מזמן קיבלתי את הדיסק הכפול של קול השלום.

    הוא מתנגן אצלי במערכת קבוע. חשבתי לכתוב על אייבי והמוסיקה שהשפיעה.

    עליי. כל כך. שהייתה חלק בלתי נפרד מהילדות שלי.

    היום היא חלק בלתי נפרד ממני, מהאישיות שלי.

     

    קצת מוזר. לפני כמה ימים אמרתי שאחכה.

    ועכשיו, סמל ילדות כ"כ חשוב ומהותי מת.

    אין זמן טוב יותר.

     

    קול השלום הייתה התחנה הקבועה לה היינו מאזינים בבית, באוטו.

    איפה שאפשר היה לקלוט.

    תמיד כשהיינו הולכים לים, אבא היה מראה לי את ספינת קול השלום באופק.

    אני תמיד רציתי לשחות אליה. אמרתי שהיא בטוח קרובה ותוך 2 דקות אני שם.

     

    לפני 15 שנים, היא נסגרה.

    אני לא זוכרת מה הרגשתי אז.

    אני זוכרת היום.

    בעיקר געגוע, שאולי יש לו קשר לגעגוע קבוע שנשאר אצלי לימים של פעם.

    לתמימות, למוסיקה ישנה שרק משתבחת עם הזמן.

     

    כשלמדתי רדיו, כל שעות האולפן שלי נראו כמו לוח שידורים שלם של התחנה הזו.

    ממש כאילו אייבי עצמו וחבריו, ישבו איתי באולפן ובחרו איתי שירים.

    רק היום אני יודעת שיש להם חלק גדול.

     

    אז לזכרו של אייבי נתן, כמה מהרגעים והצלילים הקסומים, שיישארו חתומים אצלי לנצח.

     

    קצת על קול השלום, הקולות של פעם

     

    http://www.youtube.com/watch?v=ucCn5Qg-udQ

     

     

    אנדי ויליאמס

     

    http://www.youtube.com/watch?v=flm4xcOyiCo

     

     

    פול אנקה

     

    http://www.youtube.com/watch?v=fuTbB-d12A0&feature=related

     

     

    אלויס פרסלי

     

    http://www.youtube.com/watch?v=-J3tdAuBJ3k

     

     

     

     נט קינג קול

     

    http://www.youtube.com/watch?v=fxEmnxiUz8w

     

     

    פרי קומו

     

    http://www.youtube.com/watch?v=9SzQyWy_7uE

     

     

    דון מקלין

     

    http://www.youtube.com/watch?v=dipFMJckZOM

     

     

     

    יהי זכרו ברוך.

    1927-2008

     

    עוד צלילים בהמשך......

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (51)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/3/09 17:32:

      תמיד אמרתי לעצמי שאני חייב פעם לבקרו מתוך הערכה ואף פעם זה לא יצא לפועל. כעת,מן הסתם, מאוחר מדי...

       

      גם אני כתבתי דבר מה לאחר מותו.

       

      מוזמנת לקרוא:

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=937896

        6/9/08 20:26:

      יהי זכרו ברוך.
        3/9/08 16:31:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-09-02 20:42:57


      אני זוכרת כמה הצטערתי כשהתחנה נסגרה... הייתי בת 13 ומכורה....

       

      תודה על הפוסט

       

      עלמה

       

      תודה לך ולכולם

        2/9/08 20:42:


      אני זוכרת כמה הצטערתי כשהתחנה נסגרה... הייתי בת 13 ומכורה....

       

      תודה על הפוסט

       

      עלמה

      לצערי, בילדותי בדימונה, השידורים שלו לא נקלטו. גם הדעות.

      חבל. 

        29/8/08 20:29:

      זוכרת היטב את שנות השבעים ואת ספינתו שעגנה במים טריטוריאליים

      והמאבקים שלו בממסד ובמדינה

      ואת השירים הנפלאים שנוגנו יומם ולילה

      וכשחברות המשקאות לא נתנו לו לפרסם

      המליץ לשתות מים - ונתן להם פרסומת חינם....

      אהבתי את התקופה המוסיקה והמסירות לרעיון השלום

      מה שאין היום כמעט..

      יהי זכרו ברוך

      תודה לך שכך כתבת ועל היצירות שנלוות

        29/8/08 00:58:
      מתגעגע עליו מאז שהתביעה את הסירה שלו :(
        28/8/08 22:03:

      אהבנו   אותו  אז ...

       

      הייתי  נער  והוא  החל  לחלום

       והמטוס היה במגרש  שם  בפינת  פרישמן...

       

      ואחר כך..  אניית     קול  השלום   מאי  שם  בים התיכון

       

       

         נשיקהרגוע

        28/8/08 21:04:

       

      אייבי נתן

       

      אייבי נתן לא מת.

       

      התמימות היא זו שמתה.

       

      יסוד נוסף מאותה חברה שהעשייה למען הכלל היתה עבורה יותר מאשר העשייה לבית הפרטי, הוא זה שמת.

       

      החברה החולה, החומרנית, האגואיסטית, קיצרת הרואי, אטומת הלב, האופורטוניסטית - היא זו שמתה בהילקח ממנה חבל הטבור האנושי הזה.

       

      אומץ הלב והמופת האזרחי, שהיה מוכן להקריב פעמיים את חירותו למען ניפוץ החוק למען הצדק, הוא זה שמת.

       

      אייבי נתן לא מת. חברה שכזו כשהיא ללא אייבי נתן - היא חברה שיסוד חשוב מיסודות החיים שלה נלקח ממנה.

       

      המהטמה גאנדי הישראלי, מת.

       

      הלוחם הכי חשוב שהיה למערכת הבטחון: זה שנלחם למען השלום, מת.

       

      אין עוד אנשים, כמו האיש ההוא!

       

       

       

       

       

       

        28/8/08 18:11:
      כשחבות המשקאות סרבו לפרסם אייבי בקולו שלו העניק פרסומת לשתיית מיים.מאז אני שותה רק מיים. פעם יחידה שפרסומת אכן עבדה.
        28/8/08 16:20:


      יש לי שני  דברים להגיד:

       

      1. נורא חבל  לי שרק עכשיו כשהוא ניפטר אנחנו ככה מתייחסים אליו יפה.

       

        10 שנים הוא שכב כמו כלב ואך אחד לא התייחס אליו. מעטים התייחסו אליו אבל עדיין, ההתייחסות שהוא מקבל עכשיו מוגזמת בייחס לזלזול שהוא קיבל ובכה איך מתייחסים אליו.

       

      2. משום מה כשמשמיעים את קול השלום זה מזכיר לי את יום שישי לפנות ערב , כשאמא שלי מנקה את הבית ומעבירה לתחנה הזו.

       

      3. תודה על הפוסט היפה

       

        28/8/08 15:33:
      הוא היה איש יקר.

      זאת התחנה ששמעתי כל הזמן בילדות-נערות שלי.

      יהי זכרו ברוך.*

        28/8/08 14:42:
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=170446
        28/8/08 13:36:

      צטט: orenshani 2008-08-28 05:55:50

      באמת עצוב.

       

      ואני כל הזמן חושב על השיר שיהונתן גפן כתב על אייבי.

       

      "דון קישוט אתה יכול לנוח

      יש כל כך הרבה תחנות רוח.

      אתה לא תספיק

      אתה לא תספיק

      אתה לא תספיק דון קישוט"

       

       לעתים די בציטוט. בדיוק זה!

        28/8/08 12:06:

      יהיה זכרו של איש השלום ברוך

      הוא לא זכה להגשים את חלומו, חלומנו

      מי ייתן וזכותו תעמוד לנו ואנחנו נזכה במהרה ביימנו לראותו מתגשם!

        28/8/08 11:36:


      אם אני לא טועה, את הספינה הטביעו אחרי חתימת הסכם אוסלו, כשחשבו שהשלום הגיע והספינה מלאה את תפקידה. תמימות במיטבה.

       

       ובאותה הזדמנות אני נזכר בסטיקר שראיתי פעם: אייבי נתן, אייבי לקח יהי שם אייבי מבורך

       

      רק טוב

        28/8/08 10:42:

      צטט: הלנה מטרויה 2008-08-28 10:05:31


      עצוב שהוא מת - יהי זכרו ברוך.

      אבל מה לעשות?

      זאת דרך העולם

      לפחות הוא הספיק לראות משהו בחיים ולעשות משהו איתם

      ולא נרצח בדמי ימיו

      כמו הילדה המסכנה הזאת רוז שלא מפסיקים לדבר עליה.

      אני לא רואה קשר. זו באמת דרך העולם.

       

        28/8/08 10:41:

      צטט: גגו 2 2008-08-28 07:54:09

      ואני זוכר את היום בו הטביעו את אוניית השלום

       

      אני זוכרת מאד במעורפל. הדבר היחיד שאני זוכרת באמת הוא שאחרי חיפשתי את נקודת האור הזו בים ולא מצאתי.

        28/8/08 10:40:

      צטט: toolie 2008-08-28 07:34:05

      אבי רשם שורה 'אייבי נתן יטוס במטוס למצרים ויביא לנו את השלום' ושר לי אותה כשיר ערש

       

      וכמה שהקשבתי לקול השלום   

      נבוך

       

        28/8/08 10:40:

      צטט: גב' מגונדרת 2008-08-28 06:56:45


      לא מכירה בלתי החלטי אבל שהיה זכרו ברוך ....

       

       

      אף פעם לא מאוחר להכיר את האדם ופועלו.

        28/8/08 10:39:

      צטט: orenshani 2008-08-28 05:55:50

      באמת עצוב.

       

      ואני כל הזמן חושב על השיר שיהונתן גפן כתב על אייבי.

       

      "דון קישוט אתה יכול לנוח

      יש כל כך הרבה תחנות רוח.

      אתה לא תספיק

      אתה לא תספיק

      אתה לא תספיק דון קישוט"

      חידשת לי. לא ידעתי שזה נכתב על אייבי.

       

        28/8/08 10:39:

      צטט: שרית סרי 2008-08-28 01:02:17


      תודה מותק.

      זכרו לברכה של איש יקר, אהוב, מוערך, נערץ.

      כמה כמוהו כבר נישארו.

      לצערי כמעט ולא.

       

        28/8/08 10:38:

      צטט: chanit. 2008-08-28 00:50:03

      תודה רבה קרין על הפוסט .

      מרגש , ואחזור לככב  .

      עצוב לקרוא ולדעת, גורם לי להזכר .

      בתחילת שנות ה-80  רכשתי בעצמי את הרדיו טייפ הראשון שלי Sanyo  אפור עם ידית נשיאה לא קטנה,

      הייתי מקליטה המוני תוכניות, חלקן נקטעו באמצע ה-60 דקות,

      חלקן היו קאנטרי,התאהבתי אז בשירים, בזמרים, תהיתי  אז מי נעים לי יותר- אנדי וויליאמס או פרי קומו  פרנק סינטרה,דין מרטין , את  Love On The Rocks- שמעתי שוב ושוב..

      הייתי מאזינה קבועה משך שנים.

      יתכן שמשהו נשאר מאותן קלטות ישנות, אני חייבת לבדוק ..

      לילה טוב . 

      טעם משובח.

       

        28/8/08 10:38:

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-08-28 00:24:22


      בדיוק לפני דקות קראתי ורציתי לכתוב.

      אייבי. קול השלום. עידן אחר, שהיתה בו תקווה. אייבי היה סוג של תום אידיאולוגי, נחוש, שהיום נמצא בעיקר במסדרונות החורבן וההרס. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא. שתו מים.

       

       

      לדעתי ברגע שהוטבעה הספינה, הוטבעו גם כל החלומות.

      ואני זוכר איך בשנות השמונים, כשהייתי צעיר וחתיך

      שיער שופע...  :(

      הייתי יוצא עם גלשן הרוח שלי מחוף הדולפינריום וגולש עד הספינה של אייבי.

      מגיע קרוב קרוב ומנופף לאנשי הסיפון וחוזר חזרה.

      אין ספק שפטירתו מעלה נוסטלגיה לימים של רדיו נעים כייפי ואינטימי.

      שאפו (כרגיל) לפוסט.

      *

       

       

       

       

        28/8/08 10:31:

      יהי זכרו ברוך.
        28/8/08 10:05:


      עצוב שהוא מת - יהי זכרו ברוך.

      אבל מה לעשות?

      זאת דרך העולם

      לפחות הוא הספיק לראות משהו בחיים ולעשות משהו איתם

      ולא נרצח בדמי ימיו

      כמו הילדה המסכנה הזאת רוז שלא מפסיקים לדבר עליה.

        28/8/08 10:03:


      כשהיה קול השלום אני הייתי במחנה רשת גימל

      אני זוכרת את הנסיעה באוטובוס לטיול בית ספר ואת הוויכוח בין הילדים - רשת גימל או קול השלום. למה נאזין?

      בד"כ קול השלום ניצח, אני הייתי במיעוט.

      היום, אחרי שנים שקול השלום אינו קיים אני כל כך אוהבת את השירים ששודרו שם

      תודה על השיר, ומכסת הכוכבים שלי כבר נגמרה היום (לא הבנתי את הרעיון של המכסה הזו עדיין)

      יהא זכרו ברוך

      תודה לך שהבאת

        28/8/08 10:03:
      }{
        28/8/08 09:55:

      "תשתו רק מים"

       

      בימים ההם הייתי יוצא מעת לעת מהמרינה (היחידה בגוש-דן) בתל-אביב במפרשית לעבר נמל תל-אביב של אז, ומשם לכיוון הספינה של אייבי.

       

      בים שתיתי "רק מים". 

        28/8/08 07:54:

      ואני זוכר את היום בו הטביעו את אוניית השלום

        28/8/08 07:43:


      יהי זכרו ברוך.

       

      כשחושבים אייבי נתן חושבים "שלום", "שירים יפים", "ספינת שלום".

      הטיסה שלו למצרים מזכירה לנו שלמען מטרה צריך לחצות גבולות.

       

      תודה על הבלוג היפה.

       

      באהבה

      עופרה

        28/8/08 07:34:

      אבי רשם שורה 'אייבי נתן יטוס במטוס למצרים ויביא לנו את השלום' ושר לי אותה כשיר ערש

       

      וכמה שהקשבתי לקול השלום   

        28/8/08 06:56:


      לא מכירה בלתי החלטי אבל שהיה זכרו ברוך ....

       

        28/8/08 06:52:

      הכי אהבתי את דקת הדומיה לזכר קורבנות האלימות באזורנו ובעולם כולן.

      והמוזיקה...

      איזה אדם מיוחד ואמיץ.

      כוכב גדול לך ולבוקר ולאייבי המופלא. 


      האיש והסמל. תודה שהבאת. אשובנשיקה
        28/8/08 05:55:

      באמת עצוב.

       

      ואני כל הזמן חושב על השיר שיהונתן גפן כתב על אייבי.

       

      "דון קישוט אתה יכול לנוח

      יש כל כך הרבה תחנות רוח.

      אתה לא תספיק

      אתה לא תספיק

      אתה לא תספיק דון קישוט"

        28/8/08 03:18:

      אייבי פעל למען השלום והנה שמו תמיד יזכר לנו כמי שעשה למען זה ועל כן הוא הצליח לייצר לו את החלום. מדהים המהלך שעשה. הוא לקח חלום, שלהרבה היה נשאר בראש ועובר עם עוד כוס קפה, קנה ספינה והקים רדיו. הוא נלחם בהמון תחנות רוח והמון תחנות רוח  נלחמו בו, ולמרות זאת הוא לא ויתר. אני מעריכה התנהלות כזו שדורשת המון אנרגיה והשקעה ואמונה. מה שמזכיר לנו שהכל אפשרי. גם אני גדלתי על התחנה והייתי שומעת תדיר. והסגירים המיוחדים לשידור והשעה חמש....end i love you so יהיה זכרו ברוך. ואנחנו אל נא נוותר על חלומותינו הכל אפשרי וכל מהלך מוביל להבא אחריו. כוכב לך שהעלת. בילי
        28/8/08 01:02:


      תודה מותק.

      זכרו לברכה של איש יקר, אהוב, מוערך, נערץ.

      כמה כמוהו כבר נישארו.

        28/8/08 00:53:

      יום עצוב לנו

      איש גדול

      ענק

        28/8/08 00:50:

      תודה רבה קרין על הפוסט .

      מרגש , ואחזור לככב  .

      עצוב לקרוא ולדעת, גורם לי להזכר .

      בתחילת שנות ה-80  רכשתי בעצמי את הרדיו טייפ הראשון שלי Sanyo  אפור עם ידית נשיאה לא קטנה,

      הייתי מקליטה המוני תוכניות, חלקן נקטעו באמצע ה-60 דקות,

      חלקן היו קאנטרי,התאהבתי אז בשירים, בזמרים, תהיתי  אז מי נעים לי יותר- אנדי וויליאמס או פרי קומו  פרנק סינטרה,דין מרטין , את  Love On The Rocks- שמעתי שוב ושוב..

      הייתי מאזינה קבועה משך שנים.

      יתכן שמשהו נשאר מאותן קלטות ישנות, אני חייבת לבדוק ..

      לילה טוב . 

        28/8/08 00:44:

      ואני עדיין זוכר את היום בו נחת במצרים..

      יש לו מקום, ליד גנדי.

        28/8/08 00:42:

       

      שבת ברוכה

       

      לאייבי ידידי היקר .

      שא ברכה בדרכך במרומים.

      שב בנחת בין צדיקים.

      .

      איך עם קליפת אגוז חצית אוקיינוסים,

      ודור שלם הילהבת במעשים,

      על מעלליך ומעשיך ,

      עוד יספרו צ'יזבטים,

      .

      את המנגינה ששרת עדיין מנגנים,

           " NO MOR WAR"       

      שר גם הנשיא סאדאת ,

      "NO MOR BLOODSHED"

      ומנחם בגין  כאן בלט,

      וכך נוצרה לה שירתך,

      שתתינגן לעד.

        

         

       

        28/8/08 00:41:

      צטט: silmaril 2008-08-27 23:47:30

      "קול השלום" היתה הפסקול של חיי. השנים המעצבות של היסודי וחטיבת הביניים עברו עליי בהאזנה למוזיקה המשובחת, שירי סיקסטיז, סאונד של סן פרנסיסקו, מהפכת ילדי הפרחים, ואיכשהו תמיד בתיבול הפציפיסטי של אייבי נתן זה נשמע טוב יותר.

       

      אייבי נתן היה איש של שלום, שקידם אותו והאמין בו ולחם למענו לפני כולם.

       

      All we are sayin' is give peace a chance!


      יהי זכרו ברוך.

      מילים נהדרות כתבת.

      תודה לך.

       

        28/8/08 00:24:


      בדיוק לפני דקות קראתי ורציתי לכתוב.

      אייבי. קול השלום. עידן אחר, שהיתה בו תקווה. אייבי היה סוג של תום אידיאולוגי, נחוש, שהיום נמצא בעיקר במסדרונות החורבן וההרס. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא. שתו מים.

        28/8/08 00:11:

      יהי זכרו ברוך.
        28/8/08 00:02:


      הוא היה איש יקר.

      זאת התחנה ששמעתי כל הזמן בילדות-נערות שלי.

      יהי זכרו ברוך.*

        28/8/08 00:01:

      איש יקר.

      יהי זכרו ברוך.

        27/8/08 23:58:


      גם אני רציתי לשחות אליה, אליו.

      הוא אולי מת היום, אבל זכרו לנצח ישאר.

        27/8/08 23:56:
      תודה
        27/8/08 23:47:

      "קול השלום" היתה הפסקול של חיי. השנים המעצבות של היסודי וחטיבת הביניים עברו עליי בהאזנה למוזיקה המשובחת, שירי סיקסטיז, סאונד של סן פרנסיסקו, מהפכת ילדי הפרחים, ואיכשהו תמיד בתיבול הפציפיסטי של אייבי נתן זה נשמע טוב יותר.

       

      אייבי נתן היה איש של שלום, שקידם אותו והאמין בו ולחם למענו לפני כולם.

       

      All we are sayin' is give peace a chance!


      יהי זכרו ברוך.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרין אלדאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין