עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מילים , מקומות , תחושות שהגיעו אלי..נגעו בי...וביקשו לגעת באחרים...

    0

    אבי

    20 תגובות   יום שבת, 16/8/08, 11:26




    עד הרגע האחרון



    בקש סדר



    לא טירטורי בדיקות



    שיעזרו לו לא לסבול יותר....


     



    ''לייבן און לאז לייבן''



    חייה ותן לחיות...חזר ואמר...עד כמעט לכתו מכאן...


     



    בקש צדק.....יושר....


     


     



    זהו...חדל לסבול..



    מעליו הנחנו את עציצי הקקטוסים שהכין במו ידיו..וכל כך אהב



    אהב צמחים אבא שלי



    ''אני שומע  את הבכי שלהם..הם צמאים''....


     



    אבא שלי תמיד סיפר בדיחות....ירשתי ממנו את הקלות לשוחח עם אנשים...את הרצון התמידי להצחיק אותם....לעשות שיהיה נעים...



    אבא אהב ששרנו באידיש


     



    אבא היה מאוד גאה בי על איך אני עובדת עם אנשים....עם ילדים.. ..היה מתרגש ומצלם את ההפעלות שלי..


     



    הוא ואני  אספנים של גרוטאות שהיה קשה לנו לזרוק....כי ידענו שתמיד אפשר ליצור דבר חדש ממשהו קיים...



    תמיד היו לי רעינות יצירתיים כדי לתקן דברים...עזר לי בתפאורות שבניתי לקונצרטים לילדים....



    אבא שלי הקים בית ספר יהודי בשבילינו עם עוד שני חברים.... כי בשכונה שגרנו בבואנוס איירס   לא היה..



    גם הזמין כל משפחה להקים קן של ''החלוץ למרחב''  כדי שיהיה לנו מה לעשות בשבתות עם ילדים יהודים



    אבא שלי רצה לחיות בישראל...אך מפולין הביאו אותו לארגנטינה


     

     

    כל כך אהב להקשיב לקול שלי...

     

    ''הקול שלך ...יש לו משהו מיוחד''

    שרתי לו באידיש בזמן שהאדמה  חיבקה אותו ....

     

    ''שלאף ד'ע מיר שוין יענקעלע מיין קליינער...די עייגעלך די שוארצינקע מאך צו''

    זה מה ששרתי לו כשחזר לאדמה...  

    יצא מגרוני שיר ערש....'' שן יענקלה שלי הקטן...העינים השחורות  תסגור''

     

    לאבא שלי היו עיניים שחורות , מבט חזק, ונהג לספר שבתור ילד האנשים היו מדברים על עיניו השחורות...

     

    חי 28 שנים בירושלים...''מרכז העולם '' הוא אהב להגדיר בכל הזדמנות..

     


    יהי זכרו ברוך



    אהבה  אמרתי לו



    תחשוב על אהבה ...והלך


     


     


     


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/8/10 12:32:

      מרגש עד מאוד.

      כמה אהבה יש בפוסט הזה.


      מילים

      עם כל כך הרבה צלילים

      כל כך הרבה צבעים

      כל כך הרבה אברים

      משתתפים

      במילים

      קונצרט של הלב המנצח

       

        23/8/08 22:28:


      דורי יקרה,

       

      קראתי את הפוסט וגיליתי אבא מקסים ובת מדהימה שכותבת לו באהבה ענקית שכזו, שפורצת לה החוצה מהמילים.

      "אהבה  אמרתי לו
      תחשוב על אהבה ...

       

      ריגשת אותי מאוד.

       

      יהיה זכרו ברוך. 

      שולח לך המון אהבה מכאן ♥

        23/8/08 00:22:


       דורי יקרה,

      נכנסתי לכרטיסך כדי לכתוב לך,

      הופתעתי.כואב.הלם.

      כתבת על אביך כלכך יפה, כלכך מרגש!!!

      האהבה שהגה בה היא נצחית

      וזו בודאי מלווה את נשמתו בברכה!!!

      איתך.חיבוק גדול.

      נויתי.

        19/8/08 17:13:


      יהי זכרו ברוך.

      תנחומיי.

        19/8/08 12:00:

      דורי יקרה שלי...

      אין אובדן קשה יותר מאובדן אב ואם (מלבד ילדים...).

      זהו גלגל החיים ולמרות שאנו נולדים לזה ויודעים מראש שסוף כולנו כזה

       קשה להשלים עם זה.

      אין לי מילים של ניחומים.

      כתבתי לך בפרטי.

      משתתפת בצערך והלוואי שהכוחות  הפנימיים שלך יעזרו לך להתגבר.

      מחבקת אותך מכל הלב וכואבת את כאבך (בעוצמה שונה). כואב לי שכואב לך.

      שלך

      רפאלה

        18/8/08 03:59:

      משתתף מאוד בצערך.


      לכל אחד מכם

      תודה על החיבוק באותיות

      הנה עוד אחד שקבלתי רשות להביא לכם כאן...כי המיליות הן יפות וטובות לי..רוצה שיגיעו אליכם גם...

      חברה בקפה, שמכינה מרקחות עם מילים מרגשות...

      אוי חגית...כמה אוהבת לקרא אותך..

      http://cafe.themarker.com/mail.php?id=7408079

        17/8/08 19:52:


      דורי'לה,

      קראתי , דמעתי וכאבתי את כאבך.

      כמה רגישות ועצב יש במילים שבחרת. 

      קבלי ממני חיבוק חם.

      עמוס.

       

        17/8/08 13:54:

      דורי יקירה,

      צלילי קולו ודאי לא ישכחו,

      תמיד ילוו

      וגם העצב יישאר

      רק יקבל מימד אחר.

      מחבקת אותך בכאבך.

        17/8/08 13:42:

      דורי...

      עכשיו ראיתי..עכשיו קראתי..

      עצוב.

      שולחת לך חיבוק ענקי.

      חזקי ואמצי...

        17/8/08 13:36:


      דורי אהובתי

      מחבקת אותך

      תהיי חזקה!

      אוהבת טלי

        17/8/08 12:00:

      יהי זכרו ברוך.

      כמו שאמרת - לפחות הפסיק לסבול..

      טוב ששרת לו כשחזר לאדמה, בטח שמע והתרגש.

      לא פשוט, חיבוק גדול,

      אייל.

        16/8/08 19:33:

      את לא  מאמינה

      הזכירו אותך אמש  ואמרתי לעצמי שחייב להציץ לראות מה קורה  איתך

       

      ומצאתי   שתריך  לנחם

      שלא  תדעי  עוד  צער

        משתתף איתך ומחבק

       

                נשיקהרגוע

        16/8/08 17:33:


      דורית!

       

      כואב את כאבך!!

       

      כתבת כל כך יפה ומרגש

       

      יהיה זכרו ברוך

       

      שי

        16/8/08 16:50:

      יקירתי.

      לא הכרתי את אביך, מכירה אותך, ומכך מדמיינת כמה מקסים אוהב חם ונדיב היה.

      חושבת שבטח כואב לך וצר לי על כך. חושבת גם שבטח את גם כל כך גאה ומאושרת שדוקא אביך, מכל האבות, היה האבא שלך.

      נשיקה וחיבוק גדול. אנסה להתראות אתך בשבוע שאחרי זה. אם תוכלי.

      אסנת

       


      אני מצטערת  רקדן שככה שמעת.

      אני עוד באמצע..קפצתי לקפה לשתף.

      אכתוב לך בפרטיץ

        16/8/08 13:33:

      אוי דורי

      מחבק

      עצוב

      פתאום פותח את הקפה ושומע על כך דווקא פה

       

        16/8/08 13:29:

      לא יודע מה יעזור כוכב, אבל נתתי לך באהבה.

      קשה לתפוס כאב כזה, גם אם מחכים לו ויודעים שיבוא.

      שולח חיבוק גדול לך ולכל המשפחה,

      לעציצים ולצחוקים ולבכיות וליידיש ולספרדית...

      כל ההסטוריה של האיש הזה מספרת

      את העם המשוגע הזה שלנו, שלא נותן מנוח לעצמו

      ואינו מבין את המשמעות הפשוטה של הצורך בסדר.

      יהיה בסדר, דורילה, חיבוק גדול גדול. גם לאבא שלך.

      שיהיו רק המשכים טובים.

        16/8/08 12:33:

      יהי זכרו ברוך

      הוא היה איש אשכולות כמו שאת מתארת

      ומכיון שאהב צמחים אז בטח גם סיפר לך ואת יודעת שעל עץ תפוח לא גדל לימון.

      טוב שלא סבל

      אין הרבה לומר בכדי שיקל את הכאב בזמנים כאלה

      חיבוק גדול וכוכב שימשיך להאיר את דרכך שהיא דרכו בעצם

      אני בטוח שהוא מביט בך וגאה מאוד

       

       

      ארכיון

      פרופיל