ציורים בצבעי כאילו, נמלאים תקופות של עולה ששלמה עם עצמה. כורעת אל מזבח בנחת. מלטפת פינתו, לא נרתעת מדמותו. ילדות ספונה עמוק, בלב שכבות ברזל וקרח, והקיץ המתוק. זיכרונות גאולים מכל טיפת פרופורציה, מתריסים, דורשים בכורה.
ליטושים של מעלות, חיפשתי.
רעל ודבש שאפיין לי תקופה. ארוכה שכזאת. ארורה שכזאת. אני, גופי ושערותיי, סומרים כמו נדברנו מראש. כמו כרתנו ברית. מקרבי האונה השמאלית, שוב שפכתי לאגר עייף, מתבוסס ברקמה. פעמים שויתרתי, רק דחו לי חלום.
ניצחונות על מכשלות, ראיתי.
פרי של רוח, של כיבוש היצר. בלי שום יחס, בא גמולו. תאבון נכלם בעצב. מערוץ אופנה. ועד חורבן אותנטי. מיצי דפרסיה נספגים באיטיות מקאברית, אל תוך ושטי הקורטקס. כמו שיטיון אנוש מול הבריאה. כמו ליהוק אדם עצמו...
לקלף את קלפתי במו ידי, זכיתי.
|
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חיפשתי ראיתי זכיתי.......
צלילה מעולה וחדה לתוך מלל ורגש.....
וואחד דרך... (או שמא וואחדה?)
מצא חן בעיני שזו רק דרך.
אחי, עוד שנה מעכשיו אני בשאיפה לדבר רק בתנועות גוף ומימיקת פרצוף...
היי תמר,
תודה
תודה קלאודיה,
הותרת אותי ללא מילים.
תודה.
אחי... אתה הולך ומשתכלל.
אני מניח שתוך שנה - תפתח שפה חדשה... אנטרנטית.
איזה כייף לקרוא אותך
קבל ירקרק
המלחמה עם עצמך היא קשה לפעמים מנשוא,
טוב לשמוע שניצחת.. שהצלחת..
ימים טובים..
איזה חדש אחי...אני כבר קצת זקן
תודה ירון, תודה רבה.
תודה ענת,
לדעתי, אם מרגישים סימן שיש חלקים בתוכנו שהבינו גם הבינו....
אולי לא במודעות מלאה אבל זה לא ממש משנה
תודה חברה.
וואו
אני לא בטוחה שממש הבנתי אבל באמנות לא צריך להבין - צריך להרגיש
ובהחלט הרגשתי
והתרגשתי
תודה
איזה יופי
ת ב ת
ו ה
ד א
ה ש
ש מ ח
מה שאנחנו חווים זה פלורנטין, הפוך וכוכבים. לא?...
טוב נו..פסדר
תודה אחינו, כבר מקסים
תודה לבנה,
אין לפחות, לפחות זה פרס תנחומים, לדעתי..
זה שיר נצחון יקירתי.
בתיה תודה
על ההזדהות. אין יותר כיף מזה..
תודה תודה...אשמח לשובך,
אפשר הכל והיי...אל תעלמי כל כך רחוק..
תודה מאי, כיף לשמוע
...ותודה
היי גלית..למה חרא. ? זה שיר נצחון!!!
יש כאן שמחה. וכן, גם אור נכון...
תודה חן,
ויוה לה רומנטיקה!
תודה מביטה
תודה איירבוס...טוטליות להמונים !!
לא נורא, אל תהיה עצוב. אני אמצא לך משהו אחר.
תודה לירן,
:)
תודה אמיר, שמח שאהבת
שמח שהבנת את הסיפוק, תותחית!
שמוליק, כיכבתי על המילים כדרבנות. השורה בה חתמת את השיר, עשתה לי את זה, כמתמחה בניתוחי לב פתוחים, ללא הרדמה וללא מעקפים.
לקלף את קלפתי במו ידי, זכיתי.
חבר שלי...נראה לי שאנאנו חווים את אותה תקופה
ובגלל זה שולחת אליך כוכב.....
מקסים, אחי יהיה בסדר
שמוליק,
תקופה של רגשות מאוד חזקים.
לפחות זכית לחוות, להרגיש,
ולהעביר את כל סערת הרגשות למילים...לא פשוט.
כתוב מצוין.
אני אחזור על דברי חכמים: רעל ודבש שאפיין לי תקופה.
מזדהה, מאוד מזדהה.
וואוץ'.....(חמש נקודות)
בקיצור....עברת חרא של תקופה ועכשיו התפתחת ?
או במילים אחרות הוארת ?
קח כוכב על הדיפרסיה שנספגה
:-)
פרי של רוח, של כיבוש היצר. בלי שום יחס, בא גמולו.
שמוליק? אני לא אומר שאני מופתעת, כי אני כבר לא.
הפעם עשית שימוש במילות קודש, לא חולין. וגם השיר והמקצב קלאסי, עתיק.
יפה בעיקר המעבר בין הבית לשורה המסכמת.
עושה לך ניתוח לב שיר פתוח. אפשר נכון?
זה לא לקריאה אחת ולא לשתיים. בנתיים קראתי פעמיים. בטח עוד אשוב.
מצוין.
נגיעה עמוקה באני הפנימי.
המון מילים שמרכיבות הרבה תמונות אפשריות.
אבל גם אני כמו חנוך מתחברת הכי ל- "רעל ודבש שאפיין לי תקופה. ארוכה שכזאת. ארורה שכזאת. "
מוכר
"רעל ודבש שאפיין לי תקופה".
החיבור הזה כל כך מוכר!
מצטער - כנראה שאני רפה שכל מדי
לא הבנתי כלום מגיבוב המילים.
פרי של רוח, של כיבוש היצר. בלי שום יחס, בא גמולו.
שורה חזקה,נגעה לי במיוחד.
חזק.אהבתי.כיכבתי :)
אהבתי+
בקרוב אצלי!