עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אין זמן כזה- "אחר כך"-קליוסטרו

    .............
    ניסיון חיי לימד אותי שהמשפט -
    \"אין זמן כזה אחר כך\" נכון ביסודו
    אבל מוטעה במציאות.
    כמי שנגוע ב 'דלקת כרונית בהווה',
    קרי:
    תולה מהר את הכביסה כדי לסיים,
    ולא תולה אותה אחד אחד ונהנה מכל אטב...
    (או כפי שהמתחכמים יגידו לא קונה מייבש כביסה)
    גיליתי שכאן במחשב יש זמן כזה אחר כך,
    שזה עכשיו.

    עדכון מהמרפסת:
    עכשיו תליתי כביסה, אחד אחד
    כיף כזה כבר ממזמן לא היה לי.

    ארכיון

    0

    דו קרב

    4 תגובות   יום שלישי, 29/7/08, 21:26

    לא באמת יכול להגיד מה קרה לכרבולת שהתיישרה ככה בשבת על הבוקר, ישר זקור.

    הלכנו לאסוף לי ריח חדש שהגיע במזוודה מאמריקה, אחלה אפטר שייב ה 'קוד' הזה של ארמני...

    נחמד שנהיה לך ריח חדש יום אחד.


    אחר כך הלכנו לאכול ג'חנון אצל חברים, בד"כ אני ממש לא אוכל את הדבר הזה, למרות ששם הוא טעים במיוחד, עבודת יד של אמא של המארח, הג'יחנון של אימא (אומרים ג'יחנון) למרות הפיתוי אני עדיין זוכר שמרגרינה היא כמעט החומר היחידי על כדור הארץ שזבובים לא עומדים עליו.

    ואז נדלקה לי הכרבולת, לא זוכר איך ומה פתאום נהיתה אמירה: "קרב סכינים". הלכתי על זה.

    כנראה זה הקירבה ל'גיל המסוכן" עושה את זה לנו , הגברים.

    לא זוכר הזדמנויות אחרות ששלפתי בכזאת מהירות את הכרבולת, אני מניח שהיו, אבל השנים לימדו אותי לשים בצד את הכרבולת ולשלוף אותה רק במקרי חירום נדירים. (ולבטל את המנגנון האוטומטי)


    גיליתי שצניעות עובדת 'עליה' הרבה יותר טוב, עמוק וריגשי  פועל הרבה יותר מאשר כל דאוין פוזה או כרבולת נוצצת.

    זה בכלל לא קשור לאוכל ה'דו קרב' הזה, זה בעיני דו קרב אמיתי בין שני גברים מתבגרים, בעלי תכונות אינפנטיליות מובהקות, המבינים כי בימים אלו אסור לירות זה בזה,  זה גם נראה רע להחזיק אקדח ביד, אז אם אי אפשר לירות, מבשלים.

    בפעמיים הקודמות שקלטתי את היריב הוא לא עשה לי את זה, בארוחה הקודמת שהיתה סדר פסח של חברים, המנה שהוא הביא היתה קשה ולא טעימה, אבל הבנתי מהפירגון אליו אז שהוא הכי נחשב בין החברים, כבשלן שופרא דה שופרא.

    לא מפחד, בודאות ובבטחון שקט.

    על שלושה דברים 'הוא' עומד: על הביטחון ביכולת שלי לאהוב ולהיות נאהב, על היותי קוסם, אמיתי, כזה שיכול להעיף מאות אנשים בקהל אל תוך אשליה שאני בונה.

     והכי אני סומך, על היכולת שלי לחדור הכי עמוק לתוך אנשים, עד לממברנה של התא, דרך ובעזרת האוכל.

    בעיני אוכל הוא הדרך להכניס אנרגיה לאנשים אחרים, עגל שסבל במיוחד והפך לסטיק ללא ספק יעשה רע לאוכל אותו, חסה שדירבנו אותה לגדול מהר, או כרוב ניצנים שהריצו אותו יותר מדי, לא יהיו טעימים כמו חסה של פעם, עגבניה של פעם. מתי בפעם האחרונה טעמתם את הפלא הזה שנקרא עגבניה? אני כבר לא זוכר. לפםעמים יוצא לי לקנות בשוק ערבי ירקות באלדי הם הכי דומים למה שהיה.

    אז אני אוהב ומבשל, קוסם שרוקח וקודח בסיר, אוהב לאהוב ולבשל, ששואלים ממה מורכב התבשיל אני אומר: "הרבה אהבה וקצת תבלינים מיוחדים".

     אז ככה נולד הדו קרב סכינים הקרוב:


    קליוסטרו נגד פ' (הוא מרוב פחד מעדיף לשמור על זהותו אנונימית, רק אגיד שהוא בערך בן גילי + 10 או לפחות בן דורי...:)
    גם הוא גבוה, שלא הולך עם גו ישר, כמוני...

    המארח שמבין בקריאה בכף היד טוען שלשנינו יש את אותן הידיים.

    שבת  16/8/08  החל בשעה  11:00 אצל ר' וע' בגבעתיים.

    18 איש כולל הטבחים והמארחים, המזדנבים המתפלחים, הפרוטקציונרים, המתחננים, לוחכי הפינכה המוזמנים החוקיים והלא חוקיים !!! או בקיצור כל אחד רשאי להביא 6 אנשים כולל הוא עצמו.

    מותר להגיש מה שרוצים, כיחידה בודדת.

    הארוחה בנויה מדוגמיות, מנות קטנות לכל אחד עד 7 מנות קטנות.

    לכל אחד צלחת הגשה אישית, קטנה ( עד 22  ס"מ) הנשארת בידו לכל הדו קרב, הצלחת מוגשת ע"י 2  'מלצרי העזר'
    המלצרים יקריאו בקול את שם המנה, מה היא מכילה ומי הכין אותה.

    לכל אחד דף משוב עם עפרון, אנונימי,  בתוך מעטפה, בכל דף רשימת כל המנות עם אפשרות לציון 1-5 ושם השף ושם המנה.

    יש שופט אחראי שהוא גם המארח ומנהל צוות השיפוט.

    אני בחרתי בפריטים האלה (כנראה)

    טרום:
    נתחון של נתח קצבים
    על דבלה אורגנית על חסה כרוב סגול בפסטו כוסברה


    ראשונה:
    שרימפסות - שרימפס בלמון גראס ושום
    על מצע אורז מלא

    ביניים:
    חציל חרול טרי
    סלט ירקות עם רוטב הבית וברבייה

    עיקרית ראשית:
    קישוא  ונענע על מחבת לוהט
    טחינה כמעט גולמית
    בורי סגור הרמטי על מצע רוזמרין ושום חרוך
    קינואה בבצל וגרמסלה
     
    קינוח :
    בננה רטובה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/8/08 18:28:


      הי קוסם יקר,

      זוכרת אותך מהא., וגם את שבע זוגתך.

      הגעתי במקרה, דפדפתי, נזכרתי וקראתי את מכתמיך.

      קליל ונחמד. התחברתי במיוחד להבנה שאוכל לא יכול להיות טעים אם האיצו בו והינדסו אותו.

       

        30/7/08 10:46:
      יעני, לוחכת... לח לח לח
        30/7/08 10:44:

      אני לוככת את השולחן כרגע מהנאת הקריאה. פשוט כתיבה-גורמה!!!