עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    כשארי פגש את שכטר

    14 תגובות   יום רביעי, 13/6/07, 23:42

    בלילה אחד התקשר אלי ארי קטורזה. אמר שהוא רוצה לפגוש אותי. הכרנו קצת מ-ynet, קצת משירים שלו שהוא השמיע לי. לא ידעתי לאן השיחה שלו רוצה ללכת. על הבר בבלום-בר הוא אמר לי כמה מילים, חלקן יישארו בינינו, אבל בעיקר אמר שהוא רוצה להפיק לי תקליט. כבר הייתי בדרך לוותר על המוזיקה, ככה אני חושב נכון להיום. אולי משהו אחר היה קורה בדרך, אבל אז, כשהוא אמר לי את זה, זה הגיע משום מקום ומאוד במפתיע.

    התקליט שלי "פעם אחרונה שאני ככה", שנכתב בתוך כאב גדול, כנראה גדול מדי, היכה גלים מאוד נמוכים באוזני העורכים והמאזינים. מעט מאוד עותקים נמכרו. ההופעות הספורות שערכתי עם הלהקה שלי אחרי צאת התקליט היו כישלון חרוץ. התקליט שלי הלך והתאייד ואני איתו. ויתרתי, לא היה לי כוח לנסות שוב. לא היה לי מה להגיד יותר. כשארי ואני נפרדנו, לא ידעתי מה לחשוב.

    מצד אחד באמת ויתרתי.  בצד השני מישהו התעורר. הלכתי הביתה חצוי. אני כבר יודע מה זה לעשות תקליט, כבר הייתי הכי גבוה שאפשר פה וגם צללתי עמוק עמוק ונכשלתי. למה אני צריך את זה שוב? אז מה אם הוא רוצה? יש לי קריירה נהדרת כשחקן! מה אני צריך לדחוף את הראש שלי שוב אל חדרי חזרות? אבל הזה – הזה שאי אפשר להגדיר אותו – התחיל לדבר. 10 דקות אחרי שזבובי המחשבה אמרו את דברם, ידעתי שאני הולך לעשות את זה. 

     לקחתי יומיים, כדי שלא יחשוב שאני איזה מתלהב, התקשרתי ואמרתי בוא נעשה את זה. נקודת ציון בחיים: על הבר בבלום-בר, כשארי פגש את שכטר, נולד תקליט חדש.

    בייבי בייבי, זאת הילדה הראשונה. עוד מעט יבואו עוד ילדים:

    http://www.myspace.com/eyalshecter

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/8/07 17:11:

      היי אייל,

       

      שיר מדליק, ממש אהבתי, במיוחד לשמוע אותו בפול ווליום!

       

       

        27/6/07 20:10:

      הי אייל

      איזה יופי. אשרך

      כשהמוסיקה בנשמה, בלתי אפשרי לוותר באמת. גם כשהדרך קשה.

      אני וויתרתי אחרי הרבה שנים של שירה

      ובכל פעם שאני הולכת להופעה, הלב מתכווץ ומשתוקק.

      אני קוראת את מה שכתבת ומזכירה לעצמי שאנחנו רק צריכים באמת לבחור ולהתמיד

       ואז השמיים פתוחים בפנינו. תודה על ההארה.

      זהר

        26/6/07 11:29:

      מקסים מקסים.

      תהליך היצירה הוא תהליך של עליות וירידות, זו קלישאה אבל כמה שזה נכון,

      כמעט בכל תהליך יצירה זה קורה.

      לפעמים גם הסביבה מוסיפה לאש, בטח כשמדובר במוסיקה ומאזינים,

      אני זוכרת הופעה שלך שחשבתי שכמה חבל שלא משמיעים אותך יותר,

      אני זוכרת גם שקיוויתי שתמשיך ליצור.

      אז כל הכבוד, הטעימה שנתת לנו מתוקה מאד.

      ונחכה בסבלנות לילדות הבאות.

       

       

        25/6/07 13:55:
      אומץ,
      כישרון,
      התמדה.
      רק כך מצליחים. וכמו שאני כותב תסריט רק לעצמי (כמו שאתה כבר יודע), ונהנה בקריז רק מעצם הכתיבה, כך גם יצירה אחרת, מוזיקלית.
      קודם כל לעצמך. קודם כל להשביע את הרעב שלך. אחר כך, מי שיבין, יאכל גם.
        21/6/07 20:50:

      בייבי בייבי זה השיר הכי מושמע של 2008.

       

      חכה, תראה...

       

        21/6/07 19:53:

      אייל שלום,

       

      אני עוקב אחריך כבר לא מעט שנים (לא באובססיביות, אבל גם זה משהו :) דרך תחנות גדולות

      כמו אבטיפוס וסרטים גדולים וגם יותר קטנות בסרטים קטנים כמו בקרן רותם מוריה וכו'.

      תמיד הייתה לי הערכה לדברים שעשית, אך עכשיו שמעתי את בייבי בייבי, ואני חייב לומר לך

      שיש כאן משהו חדש שהבאת. שזה מורגש.  יש כאן רוקנרול אמיתי ומרוכז, מהביצים כמו שאומרים אצלנו..

      אשמח לתת כוכב על כל אחד כזה קורץ

       

        20/6/07 12:50:
      לך על זה ואל תוותר על המוזיקה! היום לעשות אלבום זה כבר לא סיפור. מי יודע אולי נמצא אותך בחזרה אצלנו ב-NMC... אני אישית מחכה לשמוע.
        20/6/07 12:20:

      אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך, ודא שמחשבותיך נמצאות איפה שאתה רוצה להיות...

       

      אל תוותר על חלומות....

       

        18/6/07 15:23:

      אל תוותר על מה שאתה אוהב במיוחד כשאתה טוב בזה

       

        18/6/07 15:11:

      סופר גירל - תיכף מגיע עוד אחד. לגבי סקס, מקשרים אותו לכל דבר: מלחמות, שלום, אהבה, שנאה, ימים טובים, ימים רעים, לחם פרוס, נקניק סלאמי, אז בטח גם מוזה.

       

      pouge mahone - לא רוצה למות ולא ממש מקווה שאני אשאיר אחרי רחוב על שמי. בחיי. בכל מקרה, ההשוואה עושה לי נעים בגב

       

      לאון - תודה. אין לי יותר מילים

        17/6/07 10:46:

      טוב

      קודם כל טוב שכתבת את מה שכתבת, גם את הפוסט, ובעיקר את שני האלבומים, האישיים, ואת אני דווקא מהעורכים שכן השמיעו את האלבום ההוא, אבל אתה בהחלט צודק בהרגשת הפספוס התקשורתי שלו. וטוב שפגשת את קטורזה, ומסתבר שאפילו בבלום בר דברים יכולים לפרוח. והכי טוב שאתה יכול להיות גם שחקן, וגם זמר וגם כתבן, ועוד אחד מדהים שיוצאות לו שורות כמו "במורד הגרון מתחלקת מועקה" (למה לא כתבת עוד שירים באלבום הראשון של אבטיפוס ?) או שיר נושא מטורף, יחד עם אינפקטד משרום באלבום השני! בן אדם, אני קולט שאני פאקינג מעריץ אותך !

      בקיצר, טוב טוב טוב.

        17/6/07 01:17:

      אייל,

      פתיחות וכנות מפתיעה אמיץ מצדך!

      בוקובסקי עשה מזה קריירה,

      מהכשלון,מהתחתית הוא כתב...

      אמנם הפופולאריות ההצלחה וההערכה גדלו לאחר שמת.

      אבל במקרה שלך,הניסיון ידבר.

      עכשיו נשאר לטפס מעלה...

        14/6/07 15:08:

       

      הכי הכי.... כבר אמרתי?קורץ

        14/6/07 00:22:

      אתה עושה לנו טיזינג? מבטיח עוד ומשאיר אותנו לחכות!

      ותגיד, ההשראה באמת באה לך יחד עם סקס? (כי יש הטוענים שההתנזרות מזככת את המחשבה ודווקא בה טמונה המוזה).

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אייל שכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין