עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    נטע זר

    על החיים באמסטרדם, על עיתונות, על לימודים בחו\"ל, על תרבות, בניסיון לקרב את העולם שלי לעולם של אחרים ולהפך.

    0

    הגבול הדק בין אמנות לפוליטיקה

    15 תגובות   יום רביעי, 4/6/08, 18:11

    לעיתים נדירות ניתן לקבל הצצה למערכת היחסים בין דיפלומט ישראלי לאמן המזוהה עם השמאל הרדיקלי. הקשרים המורכבים בין אמנים ואוצרים לשגרירויות ישראל בחו"ל נותרים בדרך כלל מאחורי הקלעים. האמנים מבקשים תמיכה כספית או עזרה בהטסת יצירות אמנות וסרטים, השגרירות בוחנת כל בקשה בנפרד ומחליטה האם לאשר או לדחות אותה. תהליך הסינון מתנהל מחוץ לשיח הציבורי ולא זוכה לחשיפה תקשורתית. חלופת מכתבים שנערכה לאחרונה בין שגריר ישראל באוסטריה, דן אשבל, לאמן והאוצר הישראלי טל אדלר חושפת טפח מהדיאלוג המורכב שמתרחש בין פוליטיקה לאמנות מחוץ לגבולות המדינה.

     

    הקשר בין השניים נוצר לפני כחודשיים, לאחר שלשגרירות נודע שאדלר והזמרת הפלשתינאית אמל מורקוס מונו לאצור תערוכה לציון חגיגות השישים למדינת ישראל במוזיאון היוקרתי "אסל" שבווינה. המוזיאון שייך לאספן הפרטי קרלהיינץ' אסל, שהזמין את התערוכה ומימן אותה מכספו. לדברי אדלר, "הכוונה היתה להציג זווית מורכבת יותר מהזווית הישראלית הרשמית. פעלנו בשיתוף פעולה עם שני אוצרים אוסטריים והזמנו 22 אמנים, בהם שני פלשתינאים מהגדה, להציג עבודות מכל תחומי המדיה: פיסול, צילום, ציור, מיצגים ועבודות אינטרנט".

     

    בין העבודות ניתן למצוא עבודת וידאו של ג'ומאנה מנאע, שביקשה מפלשתינאים לשיר את "שיר המעלות", המתאר את הכיסופים והשיבה למולדת; ציורים של מאשה זוסמן מתוך הסדרה "בית" (בתצלום); ועבודה של אדלר עצמו, שמביא סיפורים מהכפרים הבדווים הלא מוכרים בנגב.

     

    רק בישראל

     

    "כשהתחלתי לספר לשגריר על העבודות ראיתי שהוא חש אי נוחות", משחזר אדלר, "סיפרתי לו על ארבעה פרויקטים במסגרתם הפגשנו אמנים עם ארגונים אזרחיים ובהם ארגון 'זוכרות', שפועל להעלאת המודעות לנרטיב הפלשתיני של הנכבה. אחרי שדיברתי על ארבע עבודות מתוך עשרים, הוא הפסיק אותי. לצערי הוא התרשם שהתערוכה כולה מוקדשת לנרטיב הפלשתיני ואמר לי שזה בעייתי להציג עבודות כאלו מחוץ לגבולות ישראל בגלל האנטישמיות הסמויה באירופה והעדר הקונטקסט".

     

    אדלר ניסה להסביר לאשבל שלדעתו לתערוכות כאלו יש מקום דווקא במדינה אירופאית, שבה תופסים את הסכסוך במושגים של שחור ולבן, אך השגריר לא השתכנע והציע לו להחליף את הטקסט הרשמי שמופיע בתערוכה בטקסט שהוא עצמו כתב. "הטקסט שהוא הציע לא היה קשור לתערוכה", אומר אדלר. "זה היה טקסט פרו-ישראלי שנראה כאילו נכתב על ידי מישהו מהסוכנות היהודית. הוא לא שיקף את רוח התערוכה ונכתב מבלי שהשגריר ראה את העבודות".

     

    "צנזורה היא לא פתרון"

     

    לאחר שאדלר סירב בנימוס לפרסם את הטקסט של השגריר, הוא כתב לו מכתב תגובה שבו הוא פורש את השקפת עולמו בנוגע להצגת אמנות פוליטית בחו"ל. אדלר כתב כי הוא מסכים עם הניתוח של אשבל בנוגע לאנטישמיות הסמויה באירופה, אבל מתנגד למסקנה: "האם הפתרון הוא הגבלת יצירותיהם של משוררים, סופרים, אמנים, חוקרים ואנשי רוח העוסקים בביקורת פוליטית לתוך גבולות מדינותיהם בלבד?", שאל.

     

    בהתייחסו לדרישה להצגה "מאוזנת" של העמדות הפוליטיות כתב אדלר כי "אני מסכים עם הצהרתך על כישלונה של התערוכה לייצר תמונה מאוזנת של ישראל. אני בספק אם היינו מצליחים בכך, אם היינו מנסים. מלבד הניסיון לא לייצר תערוכה מגמתית או פשטנית כמובן, אנו עדיין חיים ופועלים בתוך תחום אידיאולוגי מסויים המשפיע כמובן על דרך ראייתנו את עבודות האמנות ואת הבנתנו את עבודת האוצרות".

     

    השגריר "חש צער"

     

    התערוכה נפתחה בווינה לפני כשבועיים וזכתה לביקורות נלהבות בעיתונות המקומית. לאחר הפתיחה פרסם העיתון האוסטרי Die Presse את מכתבו של אדלר, בסמוך למכתב תגובה שכתב השגריר ופורסם בקטלוג התערוכה. אשבל כתב כי "אני חש צער על כך שהסכסוך הישראלי-ערבי עומד במרכז התערוכה לציון שישים שנה למדינת ישראל". השגריר ציין כי הוא שמע על הכוונה לקיים תערוכה לקראת חגיגות השישים מאסל עצמו, אבל הופתע לגלות שהתערוכה מציגה עמדות ביקורתיות נגד ישראל.

     

    בהתייחסו להחלטה להצמיד אמנים ישראלים לארגונים כדוגמת "זוכרות" ו"אחותי" שואל השגריר "איפה המקבילה הפלשתינית לארגונים האלו? איפה הארגונים שנלחמים בטרור או מקדמים זכויות אדם בעולם הערבי? איפה האמנים שהקדישו את עצמם לבריחתם של מאות אלפי פליטים יהודים ממדינות ערב אחרי הקמת מדינת ישראל? אל תטרחו לחפש אותם, כי לא תוכלו למצוא כאלו".

     

    "תערוכה בעייתית"

     

    בריאיון מווינה אמר אשבל כי הוא מעולם לא ניסה לכפות על אוצרי התערוכה לפרסם נוסח מתוקן. לדבריו, "קראתי את הטקסט הרשמי שפורסם באתר המוזיאון לקראת פתיחת התערוכה והוא היה מאוד בעייתי. למעשה השתמע ממנו שהקמת מדינת ישראל היא אסון, והפתרון לסכסוך טמון בסיום האסון הזה. לכן אמרתי לאדלר ולאוצרים האוסטריים 'אתם כתבתם טקסט – גם אני כתבתי טקסט'. מעבר לכך, אמרתי לאדלר שהתערוכה נופלת לקלישאה שמצמצת את ישראל לממדיו של הסכסוך. אני הבנתי בשיחה פרטית עם אסל שהתערוכה היא 'מתנה לרגל חגיגות השישים' ולכן הופתעתי כשראיתי שהסכסוך עומד במרכזה. לצערי הכיוון הוסט מתערוכת מחווה לתערוכה פוליטית שיש לה עמדה מאוד מסוימת. כמובן שמדובר באספן פרטי שיכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל חשתי צורך להשמיע את דעתי".

     

    מדוע לא ביקרת בתערוכה?

     

    "לא רציתי שהביקור שלי יהפוך לאירוע תקשורתי. אני בהחלט מתכוון לראות אותה בעתיד, אבל באופן פרטי".

     

    אתה חושב שיש לדיפלומט מקום להתערב בתערוכת אמנות?

     

    "אני לא התערבתי. אני נשאלתי לדעתי על ידי אסל והאוצרים ושמחתי להצביע בפניהם על הבעייתיות שיש בעיני בתערוכה הזו. אני בהחלט מסכים עם אדלר שלאמנות יש זכות להתערב בפוליטיקה אבל לא להפך. הבעיה המרכזית היתה להציג תערוכה כזו לקהל שלא מעורב בפרטי הסכסוך ואין לו כלים לשפוט בעצמו, וזה מה שהטריד אותי".

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/6/08 07:38:

      אני לא שגרירה אבל לא אוהבת להיות בורה, ואם תעזרי לי להכיר אמנים ערביים  שהקדישו את עצמם לבריחתם של מאות אלפי פליטים יהודים ממדינות ערב - אשמח מאד ואודה לך עד מאד.

      השגריר מעצם תפקידו מיועד להציג פן חיובי של ישראל. בתבונה, כמובן.  אבל אמנים חופשיים לבקר.לדבר על הנכבה. על הפליטים הערביים. על הכל הכל.

       ואוצר העושה תערוכת מחווה ליומולדת ששים של ישראל?

      מה תפקידו?

      מינימום - להיות מאוזן בהצגת הדברים. ואם לא - - שלא יכנה זאת מחווה.

       

      צטט: plonk 2008-06-07 14:43:32

      דרך אגב, אולי מפאת תפקידו נוח לכבוד השגריר להתעלם

      ואולי סתם מפאת בורותו, אך לפני שכבודו מוציא מפיו אמירה מהסוג:

      "איפה האמנים שהקדישו את עצמם לבריחתם של מאות אלפי פליטים יהודים ממדינות ערב אחרי הקמת מדינת ישראל? אל תטרחו לחפש אותם, כי לא תוכלו למצוא כאלו"

       

      כדאי שיפשפש ואז אף ימצא (ואם יצטרך אשמח לעזור לו)

       

      אולי אף כדאי להזכיר לכבוד השגריר  שבהרבה מאותם מקרים של בריחת יהודים

       ממדינות ערב, אותה מדינת ישראל עזרה לאותם יהודים לברוח

      כמו שעזרה לאותם פליטים מחיפה לברוח למדינות ערב.

       

      ועדיין לא ברור לי מה לאומנות ולפוליטיקה?

      למה הם מבקשים תמיכה מפוליטיקאים?

      אומנות מטעם ובחסות מדיפה ריח רע, עדיף לשניהם לבד.

       

        9/6/08 12:00:

      וואללה, אין בכלל סכסוך, בטח לא מורכב, הכל בוירטואליה. זה רק הם, אתה באת עם זכויות.

      ואני חשבתי שזכויות זה המצאה חדשה של עולים חדשים, כנראה כבר

      במאה ה 19 העולים הראשונים היו להם זכויות, ובאופן מפתיע, כמעט כמו היום,

      זכויות העולים לעתים רבות מהמקומיים.

       

      לך יש זכויות, לצד השני יש זכויות, ועם כך כך הרבה דרישה לזכויות יתר של שני הצדדים

      לא יפתיע אותי אם האזור ימשיך להתבוסס בדם עוד הרבה הרבה דורות.

       

      תהנו.

       

      צטט: primakuku 2008-06-08 17:23:52

       

      צטט: נטע אלכסנדר 2008-06-07 23:54:48

       

      צטט: plonk 2008-06-07 14:43:32

       

      ועדיין לא ברור לי מה לאומנות ולפוליטיקה?

      למה הם מבקשים תמיכה מפוליטיקאים?

      אומנות מטעם ובחסות מדיפה ריח רע, עדיף לשניהם לבד.

       תודה לכל המגיבים.

       

      בניגוד למה שמשתמע מחלק מהתגובות, האוצרים לא ביקשו תמיכה מהשגרירות. כפי שכתוב בפוסט, התערוכה הוזמנה ומומנה על ידי האספן הפרטי קרלהיינץ' אסל, ואף אחד מהאמנים או המארגנים מעולם לא פנה בבקשת תמיכה או מימון לגוף רשמי או לשגרירות.

      השאלה שעלתה בשיחה בין אדלר לשגריר היא לא שאלת המימון, אלא השאלה האם ניתן (וכדאי) להציג תערוכת אמנות ביקורתית לקהל אירופאי שאין לו ידע רחב לגבי המורכבות של הסכסוך. לשאלה הזו אדלר והשגריר נתנו תשובות שונות.  

       

      הסכסוך אינו כה מורכב אלא נובע מכך שהערבים אינם מוכנים לקבל את זכותינו להקים לנו מדינה בארץ ישראל .

      סירוב זה לא החל ב-48 אלא עם ראשית ההתישבות הציונית בסוף המאה ה-19 וקיבל תאוצה בעקבות הצהרת בלפור.

      את כל יחסם של הערבים אלינו יש לראות דרך פריזמה זו כולל סירובו של אש"פ להקים מדינה על השטח שכבשו ירדן ומצרים במלחמת  העצמאות.

       

        8/6/08 17:23:

       

      צטט: נטע אלכסנדר 2008-06-07 23:54:48

       

      צטט: plonk 2008-06-07 14:43:32

       

      ועדיין לא ברור לי מה לאומנות ולפוליטיקה?

      למה הם מבקשים תמיכה מפוליטיקאים?

      אומנות מטעם ובחסות מדיפה ריח רע, עדיף לשניהם לבד.

       תודה לכל המגיבים.

       

      בניגוד למה שמשתמע מחלק מהתגובות, האוצרים לא ביקשו תמיכה מהשגרירות. כפי שכתוב בפוסט, התערוכה הוזמנה ומומנה על ידי האספן הפרטי קרלהיינץ' אסל, ואף אחד מהאמנים או המארגנים מעולם לא פנה בבקשת תמיכה או מימון לגוף רשמי או לשגרירות.

      השאלה שעלתה בשיחה בין אדלר לשגריר היא לא שאלת המימון, אלא השאלה האם ניתן (וכדאי) להציג תערוכת אמנות ביקורתית לקהל אירופאי שאין לו ידע רחב לגבי המורכבות של הסכסוך. לשאלה הזו אדלר והשגריר נתנו תשובות שונות.  

       

      הסכסוך אינו כה מורכב אלא נובע מכך שהערבים אינם מוכנים לקבל את זכותינו להקים לנו מדינה בארץ ישראל .

      סירוב זה לא החל ב-48 אלא עם ראשית ההתישבות הציונית בסוף המאה ה-19 וקיבל תאוצה בעקבות הצהרת בלפור.

      את כל יחסם של הערבים אלינו יש לראות דרך פריזמה זו כולל סירובו של אש"פ להקים מדינה על השטח שכבשו ירדן ומצרים במלחמת  העצמאות.

        8/6/08 07:01:

      תודה על ההבהרה (זה השתמע משהו מהדבריםאבל אולי זה רק הבנת הנקרא שלי)  :)

       

      ידע רחב לגבי מורכבות הסכסוך זה ענין מאוד אפור לכשעצמו.

      זה מאוד בולט מחוץ לישראל, הדינמיקה של ישראלים לשעבר מול המקומיים.

      אם המקומי מסכים עם דעת הישראלי אז אין בעיה, והיה חלילה והמקומי חולק

      על דעת הישראלי, הרי שזה תמיד מוביל לטעון - אתה לא באמת מבין את מורכבות הסכסוך.

       

      תפקיד השגריר (ציבורי, מייצג, להסתיר את הרע ולהבליט את הטוב, חד צדדי) מעצם הגדרתו

      שונה בתכלית מתפקידו של האומן (פרטי, לעורר חשיבה, ויכוח, דיון, נייטרלי בעצם אי מחויבותו

      לממסד אלא לדעתו הפרטית בלבד) ולעתים אף מנוגד למדי.

       

      yes man מול yes/no/maybe man

       

       

       

      צטט: נטע אלכסנדר 2008-06-07 23:54:48

       

      צטט: plonk 2008-06-07 14:43:32

       

      ועדיין לא ברור לי מה לאומנות ולפוליטיקה?

      למה הם מבקשים תמיכה מפוליטיקאים?

      אומנות מטעם ובחסות מדיפה ריח רע, עדיף לשניהם לבד.

       תודה לכל המגיבים.

       

      בניגוד למה שמשתמע מחלק מהתגובות, האוצרים לא ביקשו תמיכה מהשגרירות. כפי שכתוב בפוסט, התערוכה הוזמנה ומומנה על ידי האספן הפרטי קרלהיינץ' אסל, ואף אחד מהאמנים או המארגנים מעולם לא פנה בבקשת תמיכה או מימון לגוף רשמי או לשגרירות.

      השאלה שעלתה בשיחה בין אדלר לשגריר היא לא שאלת המימון, אלא השאלה האם ניתן (וכדאי) להציג תערוכת אמנות ביקורתית לקהל אירופאי שאין לו ידע רחב לגבי המורכבות של הסכסוך. לשאלה הזו אדלר והשגריר נתנו תשובות שונות.  

       

        7/6/08 23:54:

       

      צטט: plonk 2008-06-07 14:43:32

       

      ועדיין לא ברור לי מה לאומנות ולפוליטיקה?

      למה הם מבקשים תמיכה מפוליטיקאים?

      אומנות מטעם ובחסות מדיפה ריח רע, עדיף לשניהם לבד.

       תודה לכל המגיבים.

       

      בניגוד למה שמשתמע מחלק מהתגובות, האוצרים לא ביקשו תמיכה מהשגרירות. כפי שכתוב בפוסט, התערוכה הוזמנה ומומנה על ידי האספן הפרטי קרלהיינץ' אסל, ואף אחד מהאמנים או המארגנים מעולם לא פנה בבקשת תמיכה או מימון לגוף רשמי או לשגרירות.

      השאלה שעלתה בשיחה בין אדלר לשגריר היא לא שאלת המימון, אלא השאלה האם ניתן (וכדאי) להציג תערוכת אמנות ביקורתית לקהל אירופאי שאין לו ידע רחב לגבי המורכבות של הסכסוך. לשאלה הזו אדלר והשגריר נתנו תשובות שונות.  

        7/6/08 14:43:

      דרך אגב, אולי מפאת תפקידו נוח לכבוד השגריר להתעלם

      ואולי סתם מפאת בורותו, אך לפני שכבודו מוציא מפיו אמירה מהסוג:

      "איפה האמנים שהקדישו את עצמם לבריחתם של מאות אלפי פליטים יהודים ממדינות ערב אחרי הקמת מדינת ישראל? אל תטרחו לחפש אותם, כי לא תוכלו למצוא כאלו"

       

      כדאי שיפשפש ואז אף ימצא (ואם יצטרך אשמח לעזור לו)

       

      אולי אף כדאי להזכיר לכבוד השגריר  שבהרבה מאותם מקרים של בריחת יהודים

       ממדינות ערב, אותה מדינת ישראל עזרה לאותם יהודים לברוח

      כמו שעזרה לאותם פליטים מחיפה לברוח למדינות ערב.

       

      ועדיין לא ברור לי מה לאומנות ולפוליטיקה?

      למה הם מבקשים תמיכה מפוליטיקאים?

      אומנות מטעם ובחסות מדיפה ריח רע, עדיף לשניהם לבד.

        7/6/08 05:20:

       

      צטט: Ricardo 2008-06-05 22:33:26

      לצערי אני נאלץ להסכים עם כבוד השגריר.  כמי שמתגורר בהולנד גם כן מזה מספר שנים ומאמין בצורך להציג ולהכיר את תלאות וסבל העם הפלשתיני, אני עדיין חושב שהצד הישראלי לא זוכה לכמעט שום הכרה שאינה ממסדית. הרוב המוחלט של האירועים האמנותיים ש"נחגגו" לכבוד שנות ה-60 שאני מכיר הציגו זווית ראיה מאוד חד צדדית של העימות הישראלי-פלשתיני. בין אם באתר הבי.בי.סי המוקדש לכך, פסטיבל הסרטים ה"ישראלי" שדובר עליו בבלוג זה לפני מספר שבועות או התצוגה שמתוארת בפוסט זה.

      אי אפשר להוציא אירוע מסוים מההקשר הגיאוגרפי והתרבותי בו הוא מוצג. בעוד אם תערוכה זאת היתה מוצגת בישראל או ארה"ב הייתי תומך במארגניה לחלוטין, באווירה הנוכחית באירופה (במיוחד בשמאל האירופאי), יש מקום ליותר ביקורת על הצד בפלשתינאי והצגת פרספקטיבה רחבה וחיובית יותר על ישראל.

      אחרי בכל, האין האומנות אמורה לאתגר את דעות ואמונות הצופים? כבר ממש אין הרבה חידוש בעוד תערוכה אירופאית המבקרת את ישראל על הכיבוש.  

      הייתי שמח לשמוע לאיזה כיבוש אתה מתכוון,זה של 67 (של הגדה ע"י ישראל) או של 48 (הגדה ע"י ירדן) או על עצם קיומה של ישראל שהרי ה"נכבה" אינה אסון הפליטות כביכול אלא עצם הקמת מדינת ישראל ולכן מדינת ישראל גם בקווי 67 היא כיבוש בעיני הערבים.

      מדוע אתה תומך בהצגת "תלאות הפלסתינאים"?האם הם מציגים את תלאות היהודים בארצות ערב שנאלצו לברוח משם?

      האם הם מציגים את עוולות ארגוניהם במלחמה להשמדת המדינה?

      לא!

      אז מדוע אנו כן?

      הייתה מלחמה שלא אנו בחרנו בה,אנו ניצחנו ועל כך עלינו להתנצל?

      ממתי המנצח צריך להצדיק את עצמו?

      במהלך המאה ה-20 היו חילופי אוכלוסין ופליטים (ביו יוון לקפריסין בין הודו לפקיסטן גירוש הגרמנים מפולין ורוסיה אחרי מלחמת העולם גירוש יהודי מדינות ערב)ורק הפלסטינאים סירבו להיטמא במקומותיהם- מדוע?

        7/6/08 05:11:

      צדק השגריר בכך שהוא סירב לסייע באירגון התערוכה.

      אינני מבין איך המארגנים חשבו שהיא מתאימה לציון חגיגות 60 למדינת ישראל שכל מה שהתערוכה עושה זה להציג את מה שקרה לערבים(באשמתם).

      להציג את שיר המעלות בערבית?כיסופים למולדת?הרי רוב הערבים מלפני 48 היו מהגרי עבודה שברחו בזמן הקרבות חזרה למולדתם.

      מה המטרה של אירגון זוכרות?לציין שהיו כפרים ואינם?הם לא מציינות מדוע כפרים אלו אינם עוד.

      הכותבת רומזת על צנזורה פוליטית - אף אחד לא מנע ממנה את קיום התערוכה אלא מנע סיוע כספי ובצדק.

      האירגון המתאים לסייע לתערוכה זו הוא אש"פ.

      צודק השגריר באומרו שהתערוכה מייצגת את הצד השני ויש להוסיף שכרגיל הצד הערבי מסתיר ומדחיק את חלקו באירועים שהובילו למצבו כיום.

        6/6/08 04:39:

      Amal is great singer, from Haifa, but same as many other

      artists from Israel , identify themselves as Palestinians

      and that's fine i guess

       

      and why would at all any artist ask for support from

      politicians? the more they keep away from

      each other the better for bot side

        6/6/08 01:10:

      מאמר מענין.

      http://jerusalem2036.blogspot.com/

      בלוג החדשות של ישראל.

        5/6/08 22:33:

      לצערי אני נאלץ להסכים עם כבוד השגריר.  כמי שמתגורר בהולנד גם כן מזה מספר שנים ומאמין בצורך להציג ולהכיר את תלאות וסבל העם הפלשתיני, אני עדיין חושב שהצד הישראלי לא זוכה לכמעט שום הכרה שאינה ממסדית. הרוב המוחלט של האירועים האמנותיים ש"נחגגו" לכבוד שנות ה-60 שאני מכיר הציגו זווית ראיה מאוד חד צדדית של העימות הישראלי-פלשתיני. בין אם באתר הבי.בי.סי המוקדש לכך, פסטיבל הסרטים ה"ישראלי" שדובר עליו בבלוג זה לפני מספר שבועות או התצוגה שמתוארת בפוסט זה.

      אי אפשר להוציא אירוע מסוים מההקשר הגיאוגרפי והתרבותי בו הוא מוצג. בעוד אם תערוכה זאת היתה מוצגת בישראל או ארה"ב הייתי תומך במארגניה לחלוטין, באווירה הנוכחית באירופה (במיוחד בשמאל האירופאי), יש מקום ליותר ביקורת על הצד בפלשתינאי והצגת פרספקטיבה רחבה וחיובית יותר על ישראל.

      אחרי בכל, האין האומנות אמורה לאתגר את דעות ואמונות הצופים? כבר ממש אין הרבה חידוש בעוד תערוכה אירופאית המבקרת את ישראל על הכיבוש.  

        5/6/08 21:36:

       

      צטט: איירבוס-max 2008-06-05 17:32:16

      שגריר הזוי - מה הוא אומר?

       

      " אשבל כתב כי "אני חש צער על כך שהסכסוך הישראלי-ערבי עומד במרכז התערוכה לציון שישים  שנה למדינת ישראל". "

       

      הרי הסכסוך הישראלי-ערבי עומד במרכז החיים שלנו כאן - אז שלא יהיה במרכז התערוכה? 

       

      שגריר הזוי?

      או מדינה הזויה ששולחת נציגים נאמנים של מדיניותה כשגרירים? 

      לצערי אתה- כמו כול אלו שרוצים להציג תמונה חד צדדית ומעוותת של ישראל ומצפים שמשלם המיסים יממן אותם- הם אלו שהזויים.

      האמת שגם לאומנים ברור הדיסוננס הזה של שימוש בכספי המדינה הציונית  ליצרית אומנות בעל מסר אנטי ציוני.  אבל הם מוסר בצד וכסף בצד. הרי אם הם לא יהיו פרזיטים הם עוד חס וחלילה יצתרכו ליצור משהוא שאנשים מוכנים לשלם בשביל לראות אותו. 

        5/6/08 17:45:

      friend of mine presented there. he was so excited to present his show. I was in lots of Israeli Embassies, they all act the same. so bad that this gallery is not allowed to be her in Jerusalem, Nazareth, Haifa, or Um-El-Fahem

       

        5/6/08 17:32:

      שגריר הזוי - מה הוא אומר?

       

      " אשבל כתב כי "אני חש צער על כך שהסכסוך הישראלי-ערבי עומד במרכז התערוכה לציון שישים  שנה למדינת ישראל". "

       

      הרי הסכסוך הישראלי-ערבי עומד במרכז החיים שלנו כאן - אז שלא יהיה במרכז התערוכה? 

       

      שגריר הזוי?

      או מדינה הזויה ששולחת נציגים נאמנים של מדיניותה כשגרירים? 

        4/6/08 18:54:

      זכותו של השגריר לשאוף לשפר את דמותה של ישראל ולסייע לכך שהיא תוצג באופן חיובי.

      אך הניסיון להתערב או לנסות לשנות את התערוכה בשלב כה מאוחר הוא דוגמא מצוינת לניהול המלחמה של אתמול, ליצירתו של פרסום רב לתערוכה וליצירת תחושה כבדה של מעורבות ממשלתית ופגיעה בחופש האומנותי (גם אם זה לא בדיוק כך, התחושה נוצרת וחבל)

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נטע אלכסנדר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין