עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מאזינה לקולות......

    מהקישקעס. מקשיבה, מחבקת, מנסה להבין.
    רגשות, הגיגים, תהיות ושאר ירקות.
    ובעיקר המון ממני.

    0

    אם אשכחך ירושלים?

    134 תגובות   יום ראשון, 1/6/08, 11:53

    ירושלים תמיד נראתה לי מקום מרוחק.

    היינו מבקרים שם המון כילדים, אוכלים צהריים במלון אינטרקונטיננטל ז"ל במזרח ירושלים ובעיקר מרגישים קצת חו"ל.

    היה נראה לי מאד מיוחד אבל גם מאד מוזר לגור בעיר הזאת.

    אם היו מגלים לי אז שאגור בה, הייתי מגחכת ואומרת שאין סיכוי.

     

    ואז לפני קצת יותר מארבע שנים, התאהבתי בבחור ירושלמי טהור,

    כזה שהחרדים זרקו עליו אבנים כילד, כזה שהיה דתי והיום כבר ממש לא.

    זה התחיל כסיפור אהבה מיוחד במינו, אבל לא היה לנו מושג לאן הוא יוביל.

    ואז שנה כל שבוע, על קו ירושלים תל אביב.

     

    הפעם הראשונה שבאתי לירושלים במכונית שלי, הייתה מוזרה ומפחידה.

    לא היה לי מושג איפה אני, מתי אני צריכה לפנות שמאלה ומה לעזאזל בחורה תל אביבית עושה ברחובות הסואנים של עיר הבירה.

    מהר מאד זה הפך להרגל, סופשבוע בירושלים, ארוחה עם המשפחה שלו, סופשבוע אצלי, ארוחה עם ההורים שלי.

     

    ואז המעבר שלי לבן שמן, שנה אינטנסיבית והפיכתי הסופית לילדת מושב,

    כזו שתבקר בתל אביב ותאהב אותה, אבל תרצה לגור במושב כל החיים.

    חצי שבוע בירושלים, חצי שבוע במושב.

     

    אחרי שנה, הבנו שזה או לכאן או לכאן ועברנו לגור יחד בירושלים.

    יש כאלה שאומרים שלגור בפסגת זאב זה לא ממש לגור בירושלים, כי היא יותר מזכירה את מודיעין או שוהם, אבל שם אין נוף של מדבר יהודה מהמרפסת בסלון. אלה היו שנתיים לא קלות. הניתוק שלי מהחברים במרכז, המגורים האינטנסיביים יחד, ההיכרות המחודשת אחד עם השני שהיא הכרחית בזוגיות, יצירת חברויות חדשות עם אנשים מקומיים, המרחק מהמשפחה, הנסיעות התכופות לתל אביב כדי לחזור לשפיות מסוימת. 

     

    אבל גם הנאה מושלמת מטיולים בעיר תיירותית להפליא, המסעדות הנהדרות, הבייגלה עם הזעתר שהערבים מוכרים בשבת בצמתים, סינמטק ירושלים הנהדר, חוצות היוצר, המעבדה, הקניות הזולות בסופר, הזיתים והפיתות של שוק מחנה יהודה, הביקורים הקבועים אצל אמא שלו, החברות הנרקמת עם האחיות שלו, הכיף בלחזור הביתה לבן זוג אוהב ומפונק.

     

    ירושלים היא עיר קסומה.

    האוויר בה נפלא ועל כך תעיד הנזלת האלרגית שלי שנעלמה לה בשנתיים האחרונות.

    קיבוץ הגלויות הבולט כאן כל כך, דתות שונות בעיר אחת, שפה ירושלמית שונה ממה שהכרתי, כל זה ועוד יוצר חלק מהקסם של העיר.

    גם ההיסטוריה, החשיבות של העיר עבור כולנו.

    הר הרצל, יד ושם, הר הזיתים, הכותל, ארמון הנציב, איצטדיון טדי, גן החיות התנכ"י.

    מקומות מדהימים, אין ספק. 

     

     

    אני לא מאמינה שעוד מעט אני כאן שנתיים. זה עבר כל כך מהר.

    ואנחנו לא נשארים.

    אנחנו חוזרים לאזור המרכז, בשאיפה למצוא מקום שיישב טוב על האמצע. בין המשפחה שלי למשפחה שלו. קרוב יותר למרכז העניינים.

    גם כי נגמר החוזה אבל בעיקר

    כי לעיר הזאת אין מה להציע לנו כזוג צעיר.

    אפשרויות התעסוקה דלות.

    החרדים משתלטים גם על השכונה שלנו.

    העיר הפכה בתקופה האחרונה לסוג של אכזבה. 

     

     

    השיא היה כשנטפלו אליי 2 חרדים, לפני כמה חודשים.

    רצו לזרוק אבנים עליי ועל הכלבה שלי.

    קיללו ובעיקר הבהילו.

    בשכונה שלי, במקום בו חשבתי שאני בטוחה.

    מזל שיש לי פה גדול, אחרת העניינים היו נראים אחרת.

    בקול רועד ובדמעות שחונקות את גרוני, התקשרתי לאהובי

    ואמרתי לו שפה אני לא רוצה לגור יותר. לעולם. 

    ירושלים תמיד תהיה חלק ממני.

    יש לי עוד כמה חודשים ספורים לחוות אותה.על הצד הטוב ביותר.

    ואח"כ רק בביקורים משפחתיים

    ואולי גם סתם כי בא לנשום איזה אוויר ירושלמי נקי.    

    דרג את התוכן:

      תגובות (134)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/08 03:06:
      אוהב לבקר בירושלים ולגלות בה מקומות חדשים/ישנים. מניח שלא הייתי נהנה לגור בה במצבה הנוכחי - יש בה כעת אוירת חנק, והחומות החדשות שצצו מוסיפות לה
        6/6/08 17:47:

      זה מוזר כי דווקא ירושלים היא נחשבת לאחת הערים המייצגות ביותר את ישראל

      אבל כל פעם שאני נמצא בא אני מרגיש כמו בחו"ל ולא כמו בארץ.

      היא כל כך שונה באוויר שלה, באוכלוסיה שלה, באווירה שלה מכל כך הרבה ערים אחרות.

      וזה לא רק הדתיים או האבני בנייה או המדרכות עושיות אבן והרחובות והסמטאות הצרות או המזגדים, הבתי כנסת או כנסיות שפשוט מהווים חלק מהנוף הטבעי של העיר.

      זה הכל ביחד ועוד

      הייתה תקופה לפני כמה שנים שהפיגועים בירושלים ממש החריפו ודווקא פנינה רוזנבלום בן אדם שלא הרבה תופסים ממנו כאדם אינטלגנטי אמרה משהו כל כך נכון ועצוב בתוכנית של יצפאן "זה עצוב שישראלים מפחדים לבקר בעיר הבירה שלהם"

      וזה נכון לא הרבה ממהרים לבוא לירושלים, בגלל הדתיים, בגלל הדרכים הפקוקות  והעליות המעצבנות שבהם עליך ליישם את כל הדברים שהמורה לנהיגה הסביר לך על לזרוק קלאטץ' (לבעלי הגיר למינהם)

      אבל ללא ספק ירושלים היא עיר קסומה.

      אני משתדל לבקר בה לפחות פעם בשנה, זה לא הרבה אבל זה המעט שאני חייב לעצמי.

       

        5/6/08 21:58:

      קחי שאיפה מהאוויר הצלול של ירושלים ותעברו למקום שיהיה לכם טוב בו.

      בהצלחה ורק טובמחייך

        4/6/08 07:31:

       

      צטט: toolie 2008-06-03 17:12:55

      יין ,עציץ פרחים וברכות חמות (כן כן אני מעדיף לשמוע אותכם בסיפור ופחות על ...)

       

      הללויה!

        3/6/08 17:12:

      יין ,עציץ פרחים וברכות חמות (כן כן אני מעדיף לשמוע אותכם בסיפור ופחות על ...)

       

        3/6/08 16:35:

       

      צטט: קרין אלדאה 2008-06-02 22:17:15

       

      צטט: נופל vakam 2008-06-02 21:33:15

      בחלון הזמן הזערורי, ומהגובה הנמוך כעולם נמלה שאת ואני מביטים בעיר הזאת, העניינים אכן נראים עגומים ויגעים משהו. אוי אוי אוי, סגרו לי את האומן שבע עשרה לחודש. אבל מי אנחנו מול שלושת אלפי שנות הגעגוע והתפארת, ואלפי שנות השגשוג שעוד נכונו לנו. קצת  פרספקטיבה, יקירתי. תסתובבי בעולם, שבטים באמזונס ואסקימואים בקוטב, ותגידי מאיפה את.

      אל תנסה ללמד אותי על פרספקטיבה.

      תגובתך אינה מידתית, וחבל. לא ברורה לי לא מידת ולא סיבת הכעס שלך. האם רק מוחאי כף זוכים אצלך לליטוף? הרי הסכמתי עם אבחנתך. חלקתי על מסקנתך, ורק תחשבי על המסכנים שנאלצים להמשיך לגור בעיר שבמחי ידך, ענוגה ככל שתהיה, מושמצת ומושפרצת.

        3/6/08 16:16:

      מי שלא גר בירושלים לפחות תקופה לא חווה את העיר באמת.

       

      לפני 18 שנים גרתי ועבדתי במשך שנתיים וקצת בירושלים. באותה תקופה העיר החלה להתעורר ולפתח תרבות בילויים משלה.למרות היותי רמת שרוני במקור שמחתי לקחת חלק בסצנת הבילוים המתפתחת בעיר. באותה תקופה הייתי תקליטן בכמה מן המועדונים המובילים בעיר (הפיתגורס, הבלו מון ועוד כמה). כמי שגדל על התרבות התל אביבית החוויה הירושלמית היתה מדהימה ומרעננת עבורי.

       

      מאוד הופתעתי מן השונות הקיצונית בין התל אביביות לירושלמיות. בעוד תל אביב נתפסה בעיני כמנוכרת וצעקנית בירושלים היה מן שקט קסום. האנשים רגועים, אמיתיים יותר. באותה תקופה היינו מעין קומונה מצומצמת של חברה כמו בקיבוץ. כולם הכירו את כולם והאווירה היתה מדהימה.

       

      מכיוון שמשפחתי גרה באזור המרכז יצא לי להתארח כל יום שישי אצל משפחה אחרת וזו היתה חוויה מדהימה. לקראת כניסת השבת יורדת על העיר אווירה קסומה. אט אט כולם חוזרים אל החום והביחד של המשפחה.הכל כמו נעצר ודומם. המאכלים, תנורי החימום והמשפחתיות היו דברים מופלאים עבורי.

       

      אט אט הכרתי את העיר, את דרכי הניווט וקיצורי הדרך, את המקומות הקטנים לחטוף איזו נגיסה בשעות הלילה הקטנות, הפינות הקסומות של העיר ובעיקר הכרתי אנשים מדהימים.

       

      אחרי שנתיים ירדתי חזרה לתל אביב ללמוד ולעבוד בתל אביב אולם הפינה החמה לעיר הבירה נשארה בליבי.

       

      כיום אחותי הגדולה גרה מזה 10 שנים בעיר אולם משהו בקסם דהה. הבניה האגרסיבית והשבלונית של הבניינים בכניסה לעיר, השתלטות החרדים על העיר והאווירה הקסומה הלכה איך שהוא לאיבוד. אני עדיין מתרגש מלראות שאני זוכר קיצורי דרך ברחובות הקטנים או מלעבור ליד חורבות הדיסקוטקים שעבדתי בהם ומקומות הבילוי שביליתי בהם.אבל משהו השתנה. 

       

      את החוויות אני אזכור לעד. לחזור לירושלים סיכוי קלוש...     

        3/6/08 12:30:

      אכן דברים קשים. תחשבי מה ירגיש ירושלמי שנולד וגדל בה. העיקר יש את יום ירושלים. כל ההנהגות ואנשי הציבור יבואו ויתנו נאומים מאוד יפים ומרגשים, הבטחות וכדומה. אבל למחרת הכל יחזור לקדמותו. ירושלים מלוכלכת, ענייה, בלי תעסוקה. ממש כאב לב. עלאק בירת ישראל. ממש כואב הלב ובאמת שאין אוהב ירושלים יותר ממני. אגב לפני חודשיים התפרסם סקר המראה על נאמנות התושבים לעירם וירושלים הייתה במקום הראשון עם מעל 95%. זה משהים וכ"כ לא מגיע לתשובים שלה חוסר השקעה בעיר.

      יהיה טוב.

        3/6/08 12:08:

      את מוציאה לי את המילים מהפה.

      ירושלים הקסומה שתמיד נמשכתי אליה בכבלי קסם כבר לא עושה לי את זה, ממש לא. לפעמים אני נזכרת נמשכת אבל זה עובר לי מהר. הפקקים, החרדים, העוינות מהאחרים

      ואווירת הנכאים בסופי שבוע. כואב לי אבל זה נגמר לי

      וחבל לי כל כך.

       
        3/6/08 10:52:

       

      צטט: jero-nimo 2008-06-03 10:50:52

      את עושה החלטה נבונה ונכונה.

      גדלתי בירושלים, וברגע שיכולתי (כלומר - אחרי הצבא) - התעופפתי משם.

      עכשיו, כשיש פייסבוק ודרכו אתה פתאום מוצא אנשים שהיו איתך בתיכון ולא שמעת מהם כבר 12-13 שנה - אתה מגלה שגם כל מי שאתה מכיר משם לא נשאר בעיר.

      אין ספק, זו עיר שמבריחה את צעיריה. פשוט אין לה מה להציע להם.

      חזרי הביתה, ו-Don't look back.

       

      תודה ג'רונימו.

        3/6/08 10:50:

      את עושה החלטה נבונה ונכונה.

      גדלתי בירושלים, וברגע שיכולתי (כלומר - אחרי הצבא) - התעופפתי משם.

      עכשיו, כשיש פייסבוק ודרכו אתה פתאום מוצא אנשים שהיו איתך בתיכון ולא שמעת מהם כבר 12-13 שנה - אתה מגלה שגם כל מי שאתה מכיר משם לא נשאר בעיר.

      אין ספק, זו עיר שמבריחה את צעיריה. פשוט אין לה מה להציע להם.

      חזרי הביתה, ו-Don't look back.

       

      לכל דבר בטבע יש תבור, משם הכל מתחיל, ירושליים היא התבור של העולם הזה.
        3/6/08 08:52:

       

      צטט: lktz 2008-06-03 08:48:52

      לא קראתי את כל התגובות (למרות שאני נוהג כן לקרוא), אבל מאד משמח אותי לראות את הכמות.

       

      בתור ילד הייתי נווד נצחי יחד עם הורי (סטודנטים תפרנים בשכירות). עברתי דירה שמונה פעמים עד גיל 15. ואז הגעתי לירושלים.

       הייתי ירושלמי שש שנים, תיכון ואוניברסיטה. זו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שקראתי "בית" למקום שהוא יותר מארבעה קירות ודלת. חוויה שאני לא חושב שאפשר להסביר למי שיש לו שורשים מינקות. שנים אחר כך עוד הייתי מגיע לירושלים בכל הזדמנות, מטפח חברים וטיולים מתוכננים יותר ופחות רק כדי לנשום את האוויר האחר.

      לפני כמה שנים "נגמרו התירוצים", והחברים האחרונים עזבו את ירושלים. זה היה שבר גדול בשבילם, אבל שבר קטן גם בשבילי. אני לא תל-אביבי, וזוגתי נטועה כל כך חזק באדמה שעליה היא גדלה, שלא נראה לי שאפשר יהיה להזיז אותה, כך שלשמחתי יש לנו את השקט והאוויר של בית במושב. אבל ירושלים עדיין חסרה לי.

       

      אני שומע מה קורה לעיר, לאנשים שגרים בה וסביבה, ועצוב לי. ברור לי שהסיבות אמיתיות ונכונות, וכל חילוני, כזוג או כבודד, שעוזב את העיר, מקבל החלטה לגיטימית (ובמקרים רבים הכרחית) מבחינתו. ועדיין מזמזמם לי שם מאחורה, ליד האוזן, שכקולקטיב, זו אשמתנו שוויתרנו עליה. אנחנו החילונים, אבל לא רק. גם דתיים "מתונים" (בסובלנות, לאו דווקא בעוצמת האמונה). גם רפורמים. גם אנשים שבלי שום קשר למיקומם על צירי החלוקה הפוליטיים שלנו, מאמינים שיש עוצמה במגוון האנושי וב"קיבוץ הגלויות", עד כמה שזה נשמע ירחמיאלי. ואני לא יודע אם ומתי אפשר היה לעשות אחרת.

       

      קצת מוקדם בבוקר בשביל מחשבות נוגות שכאלו, אבל זה מה יש.

      הצלחת לגעת בי, וזה לא מעט.

       

      ל.

       

      תודה על התגובה. גם אנחנו מחפשים את השקט של המושב ואני רוצה כ"כ לחזור לגור במושב כמו לפני ירושלים.

       

        3/6/08 08:51:

       

      צטט: קיצקוץ 2008-06-03 08:38:14

      אני מקווה שאני סוגר את התגובות, מגיע לי נכון ?

       

      אז ככה , אני 12 דורות בירושלים, כמובן שמיוצאי העיר העתיקה .

      אני מאוד מבולבל זאת האמת.

      אני גר בשכונה במרכז העיר , שכונה מצויירת ויפה.

      נולדתי פה ,על עץ התות ,בגן התות. גם סיימתי ישיבה תיכונית , אפילו שאיני דתי עכשיו.

      לצערי שתי בנותיי חיות במרכז תל אביב. האפשרויות שלהן בלתי מוגבלות שם.

      ירושלים מאז ומתמיד היתה עיר דתית, זה לא חדש , עיר לשלושת הדתות.

      זאת עיר שהיתה עם תרבות שתל אביב היתה חולמת פעם להגיע לרמה שלה.

      עיר עם אופי, אנשים עם אופי, אבנים עם אופי.

      סינדרום ירושלים ? ברור, זה קיים.

      מאות אנשים משתגעים בירושלים כל שנה .

      ועכשיו לעיניננו, אכן ירושלים לא מציעה לצעירים אפשרויות. אני מסכים עם הכותבת .

      לא נעים לחיות בחברה חרדית ,הם פשוט שונים מאיתנו,יש להם פיגור סביבתי מדהים.

      וסליחה אם אני פוגע במישהו.

      לחרדים יש את הקטע של מסיונריות,אכן הם רוצים את כולנו דתיים.אלא מה ?

      אני חושב שהכי קל זה לא להתמודד,הכי קל לעזוב,הכי קל לומר אני שונא את ירושלים כמו הרבה מן הכותבים שכתבו פה .

      אני גם לא יכול להבין את גודל השינאה לירושלים ,הלו תתעוררו אנו חלק ממכם.

      גם אנו נילחמנו על המדינה , גם לנו יש חלק בבנית הארץ, אנו לא עם קרניים.

      וכן אני אוהב לשבת בשדרות רוטישלד ביום שבת לקפה עם בנותיי., ולראות חרדים עוברים שם ולא צועקים שבייייסססס.

      אבל, ירושלים יש בה טוהר , יש בה שכינה ,כייף לי לחיות בעיר שמרגישים את יום השבתון שלנו הלא היא שבת.שלא כל המקומות פתוחים בה,מי שרוצה לעשות שופינג בשבת שיסע למרכזים אחרים, שפתוחים בשבת.

      איני מעביר ביקורת על הכותבת , אבל ירושלים לא שחורה כמו שאוהבים לעשות אותה.

      עדיין ריחות של שבת , בשכונתי עושים לי משהו ,גם קולות התפילה בערב שבת בסמטאותיה

      של השכונה , מחזרים אותי אחורה לימי ילדותי.

      איני מתיימר לערוג על העבר , גם חכמים ממני גם יפים ממני שעזבו את ירושלים , ערגו על ירושלים,כייף לעשות שינויים בחיים , זה החלק המעניין בחיים שלנו.

      ואני רק יכול הצטער על הצעירים שעוזבים אותנו , שאוהבים את ירושלים רק בכדי ללמוד בה , ואח"כ לומר אני שונא את ירושלים.ולעזוב.

      ובכל מקרה אני מייחל לכותבת שתצליח. גם אני אם הייתי צעיר לא חושב שהייתי נישאר בעיר .

       

       

      הכי עצוב לי בסיפור הזה, שלקחו את הפוסט שלי והפכו אותו לפה מייצג של הדור הצעיר.

      סה"כ סיפרתי סיפור אישי שלי. לא אמרתי שירושלים שחורה. רק אמרתי שאחרי 4 שנים של היכרות עם העיר, מתוכן שנתיים של מגורים אינטנסיביים, לא רוצה לגור בה יותר.

      לא טוב לי כאן וזו זכותי המלאה. לא היה לי טוב יותר בתל אביב ואין לי שום כוונה לגור בתל אביב, כי מיציתי אותה. היא טובה לביקורי משפחה, לבילויים, לתעסוקה. לא למגורים. גם בתל אביב יש לא מעט חסרונות ורק המחשבה על חיפוש חנייה בתל אביב אחרי יום עבודה, עושה לי רע.

      העובדה היא שלחלק מהאוכלוסיה הצעירה, לירושלים באמת אין מה להציע.

      אנחנו לא אנשי הייטק ולא עובדי מדינה, את מערכת החינוך בירושלים מיציתי.

      שנינו בתחום שממילא אנחנו לא עובדים בו בתוך ירושלים, כך שלגור בירושלים באמת הופך למיותר. אבל מכאן ועד להפוך אותי למייצגת החילוניים והדור הצעיר, הדרך ארוכה.

      אולי מייצגת הדור שבא לירושלים ונתן לה סיכוי והתאכזב.

      למעלה מ-75 אחוז מהסטודנטים שבאים ללמוד בירושלים, לא נשארים בה אחרי הלימודים ומעדיפים לבלות את חופשת הסמסטר בביתם המקורי.

      זה אומר הכל בעיניי.

       

        3/6/08 08:48:

      לא קראתי את כל התגובות (למרות שאני נוהג כן לקרוא), אבל מאד משמח אותי לראות את הכמות.

       

      בתור ילד הייתי נווד נצחי יחד עם הורי (סטודנטים תפרנים בשכירות). עברתי דירה שמונה פעמים עד גיל 15. ואז הגעתי לירושלים.

       הייתי ירושלמי שש שנים, תיכון ואוניברסיטה. זו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שקראתי "בית" למקום שהוא יותר מארבעה קירות ודלת. חוויה שאני לא חושב שאפשר להסביר למי שיש לו שורשים מינקות. שנים אחר כך עוד הייתי מגיע לירושלים בכל הזדמנות, מטפח חברים וטיולים מתוכננים יותר ופחות רק כדי לנשום את האוויר האחר.

      לפני כמה שנים "נגמרו התירוצים", והחברים האחרונים עזבו את ירושלים. זה היה שבר גדול בשבילם, אבל שבר קטן גם בשבילי. אני לא תל-אביבי, וזוגתי נטועה כל כך חזק באדמה שעליה היא גדלה, שלא נראה לי שאפשר יהיה להזיז אותה, כך שלשמחתי יש לנו את השקט והאוויר של בית במושב. אבל ירושלים עדיין חסרה לי.

       

      אני שומע מה קורה לעיר, לאנשים שגרים בה וסביבה, ועצוב לי. ברור לי שהסיבות אמיתיות ונכונות, וכל חילוני, כזוג או כבודד, שעוזב את העיר, מקבל החלטה לגיטימית (ובמקרים רבים הכרחית) מבחינתו. ועדיין מזמזמם לי שם מאחורה, ליד האוזן, שכקולקטיב, זו אשמתנו שוויתרנו עליה. אנחנו החילונים, אבל לא רק. גם דתיים "מתונים" (בסובלנות, לאו דווקא בעוצמת האמונה). גם רפורמים. גם אנשים שבלי שום קשר למיקומם על צירי החלוקה הפוליטיים שלנו, מאמינים שיש עוצמה במגוון האנושי וב"קיבוץ הגלויות", עד כמה שזה נשמע ירחמיאלי. ואני לא יודע אם ומתי אפשר היה לעשות אחרת.

       

      קצת מוקדם בבוקר בשביל מחשבות נוגות שכאלו, אבל זה מה יש.

      הצלחת לגעת בי, וזה לא מעט.

       

      ל.

       

        3/6/08 08:45:

       

      צטט: -איתן- 2008-06-03 08:03:52

       

      צטט: קרין אלדאה 2008-06-02 23:08:03

       

      צטט: -איתן- 2008-06-02 22:41:18

      כחיפאי לשעבר, יש משהו מאוד לא ברור לי: אם הרגשת מאויימת מכמה חרדים, למה לא התקשרת מהפלאפון שלך למשטרה?

       

      בחיפה יש חרדים, ערבים, בני מיעוטים אחרים וחילונים ואף פעם לא הטריד אותי אם יש יותר או פחות חרדים או ערבים. למה שזה יפריע למישהו?

       

      אלימות, זה סיפור אחר, ואם מישהו מסכן אותך- בשביל זה יש משטרה.

       

      אני מבין לגמרי שזה יכול להפחיד, אבל זה יכול לקרות בכל עיר שיהיו אנשים שיפחידו אותך.

       

      לגבי מקומות העבודה- אף פעם לא הבנתי למה לעבור לאיזור יותר יקר עם מקומות עבודה (כמו ת"א), אם יש לך דירה באיזור נחמד ובזול.

      למה אתם לא גרים בירושלים ופשוט נוסעים ברכבת לת"א?

      זה הרבה יותר הגיוני מבחינה כלכלית, את מספרת על המון דברים טובים שיש בירושלים ושכר הדירה הרבה יותר נמוך.

       

      לא מבין למה אנשים לא מסתמכים יותר על רכבות (וכן, זה כולל ללחוץ על העיריות והמועצות המקומיות שהרכבות יהיו יותר מהירות ויעילות...).

      מעניין מאד איך אנשים מפרשים אוטומטית מה שנשמע להם נכון.

      האלימות הייתה הקש ששבר את גב הגמל. למשטרה פניתי והיא צפצפה עליי.

      ליסוע ברכבת לת"א, גם אם הייתי רוצה לעשות זאת, לא ריאלי, כי זה אומר לקחת אוטובוס למלחה, שזה שעה נסיעה בבוקר במקרה הטוב. ואז עוד שעה וחצי ברכבת עד ת"א.

      עכשיו אתה מבין למה אנשים לא מסתמכים על רכבות?

       

      קל מאד להעביר ביקורת וחבל לי שיש אנשים שלא מכירים אותי ומרשים לעצמם.

      מי העביר ביקורת? שאלתי שאלה להבהרה, והצעתי הצעה שהסברת שהיא לא פרקטית.

       

      מאוד עצוב שנסיעה שאמורה לקחת 40 דקות מקסימום הופכת לשעה וחצי עד ת"א (שלא נדבר על תחבורה בעייתית בתוך העיר, לפי מה שאת אומרת).

       

      אם כבר מדברים על "קל להעביר ביקורת", נשמע שיש לך לא מעט ביקורת על העיר, אבל איפה העשיה שלכם?

      אולי במקום פשוט לעבור, תתחילו לפעול כדי שהעיר שלכם תהיה מנוהלת יותר נכון?

       

      אולי למשל להצביע לראש עיר רציני? (וזה הדבר הכי קטן שיכלתם לעשות)

       

      כנראה שלא קראת לעומק את הפוסט שלי, כי אז היית מבין שלא מדובר בעיר "שלי".

      אני תל אביבית שעברה לירושלים. אין לי ביקורת על העיר עצמה, יותר על האנשים שבה.

      וכן, יש ירושלמים שאוהבים להעביר ביקורת ולא לעשות כלום. בערך כמו מרבית המדינה שלנו שאוהבת לקטר, אבל כשזה מגיע למעשים, היא מביטה מהצד.

      זכות ההצבעה שלי נשארה עדיין שמורה לעיר תל אביב, בה אני רשומה במשרד הפנים, כך שמעשית איני ירושלמית ולא אהיה לעולם.

      מלבד זאת, אם היית יודע כיצד דברים מנוהלים כאן, לא היית ממהר לומר שנתחיל לפעול כדי שהעיר תהיה מנוהלת נכון.

      ראש העיר לופוליאנסקי הוא לא ראש עיר כזה גרוע ואין לו אלטרנטיבה טובה יותר. עדיף גאידמק? אני בספק.

        3/6/08 08:41:

       

      צטט: shimi79 2008-06-03 07:49:45

      אני חושב שזה עניין של תפיסה ולא של מציאות.

      החילונים בירושלים "חושבים" שהיא מתחרדת ו"חושבים" שהחרדים משתלטים אבל זה לא כלכך נכון.  ירושלים , מה לעשות, תמיד הייתה עיר דתית וכנראה גם תהיה.

      ואנשים אלימים יש בכל מקום.

      ואגב.. החילונים בירושלים תמיד אוהבים לבכות.. בבחירות האחרונות אחוז המצביעים לניר ברקת היה מחפיר פשוט.

      גרתי בתל אביב תקופה ולא אהבתי.
      הרעש , הפיח , ההמולה ,  הקור האנושי.. לשמחתי היום אני בירושלים.

       

      בכל מקרה .. אני מאחל לכם בהצלחה !  :-) 

      אני לא מייצגת את ה"חילונים" בירושלים. אני מייצגת את עצמי ורק את עצמי.

        3/6/08 08:38:

      אני מקווה שאני סוגר את התגובות, מגיע לי נכון ?

       

      אז ככה , אני 12 דורות בירושלים, כמובן שמיוצאי העיר העתיקה .

      אני מאוד מבולבל זאת האמת.

      אני גר בשכונה במרכז העיר , שכונה מצויירת ויפה.

      נולדתי פה ,על עץ התות ,בגן התות. גם סיימתי ישיבה תיכונית , אפילו שאיני דתי עכשיו.

      לצערי שתי בנותיי חיות במרכז תל אביב. האפשרויות שלהן בלתי מוגבלות שם.

      ירושלים מאז ומתמיד היתה עיר דתית, זה לא חדש , עיר לשלושת הדתות.

      זאת עיר שהיתה עם תרבות שתל אביב היתה חולמת פעם להגיע לרמה שלה.

      עיר עם אופי, אנשים עם אופי, אבנים עם אופי.

      סינדרום ירושלים ? ברור, זה קיים.

      מאות אנשים משתגעים בירושלים כל שנה .

      ועכשיו לעיניננו, אכן ירושלים לא מציעה לצעירים אפשרויות. אני מסכים עם הכותבת .

      לא נעים לחיות בחברה חרדית ,הם פשוט שונים מאיתנו,יש להם פיגור סביבתי מדהים.

      וסליחה אם אני פוגע במישהו.

      לחרדים יש את הקטע של מסיונריות,אכן הם רוצים את כולנו דתיים.אלא מה ?

      אני חושב שהכי קל זה לא להתמודד,הכי קל לעזוב,הכי קל לומר אני שונא את ירושלים כמו הרבה מן הכותבים שכתבו פה .

      אני גם לא יכול להבין את גודל השינאה לירושלים ,הלו תתעוררו אנו חלק ממכם.

      גם אנו נילחמנו על המדינה , גם לנו יש חלק בבנית הארץ, אנו לא עם קרניים.

      וכן אני אוהב לשבת בשדרות רוטישלד ביום שבת לקפה עם בנותיי., ולראות חרדים עוברים שם ולא צועקים שבייייסססס.

      אבל, ירושלים יש בה טוהר , יש בה שכינה ,כייף לי לחיות בעיר שמרגישים את יום השבתון שלנו הלא היא שבת.שלא כל המקומות פתוחים בה,מי שרוצה לעשות שופינג בשבת שיסע למרכזים אחרים, שפתוחים בשבת.

      איני מעביר ביקורת על הכותבת , אבל ירושלים לא שחורה כמו שאוהבים לעשות אותה.

      עדיין ריחות של שבת , בשכונתי עושים לי משהו ,גם קולות התפילה בערב שבת בסמטאותיה

      של השכונה , מחזרים אותי אחורה לימי ילדותי.

      איני מתיימר לערוג על העבר , גם חכמים ממני גם יפים ממני שעזבו את ירושלים , ערגו על ירושלים,כייף לעשות שינויים בחיים , זה החלק המעניין בחיים שלנו.

      ואני רק יכול הצטער על הצעירים שעוזבים אותנו , שאוהבים את ירושלים רק בכדי ללמוד בה , ואח"כ לומר אני שונא את ירושלים.ולעזוב.

      ובכל מקרה אני מייחל לכותבת שתצליח. גם אני אם הייתי צעיר לא חושב שהייתי נישאר בעיר .

       

       

        3/6/08 08:04:

       

      צטט: shimi79 2008-06-03 07:49:45

      אני חושב שזה עניין של תפיסה ולא של מציאות.

      החילונים בירושלים "חושבים" שהיא מתחרדת ו"חושבים" שהחרדים משתלטים אבל זה לא כלכך נכון.  ירושלים , מה לעשות, תמיד הייתה עיר דתית וכנראה גם תהיה.

      ואנשים אלימים יש בכל מקום.

      ואגב.. החילונים בירושלים תמיד אוהבים לבכות.. בבחירות האחרונות אחוז המצביעים לניר ברקת היה מחפיר פשוט.

      גרתי בתל אביב תקופה ולא אהבתי.
      הרעש , הפיח , ההמולה ,  הקור האנושי.. לשמחתי היום אני בירושלים.

       

      בכל מקרה .. אני מאחל לכם בהצלחה !  :-) 

      לזה התכוונתי. תודה שאמרת את זה יותר טוב ממני.

        3/6/08 08:03:

       

      צטט: קרין אלדאה 2008-06-02 23:08:03

       

      צטט: -איתן- 2008-06-02 22:41:18

      כחיפאי לשעבר, יש משהו מאוד לא ברור לי: אם הרגשת מאויימת מכמה חרדים, למה לא התקשרת מהפלאפון שלך למשטרה?

       

      בחיפה יש חרדים, ערבים, בני מיעוטים אחרים וחילונים ואף פעם לא הטריד אותי אם יש יותר או פחות חרדים או ערבים. למה שזה יפריע למישהו?

       

      אלימות, זה סיפור אחר, ואם מישהו מסכן אותך- בשביל זה יש משטרה.

       

      אני מבין לגמרי שזה יכול להפחיד, אבל זה יכול לקרות בכל עיר שיהיו אנשים שיפחידו אותך.

       

      לגבי מקומות העבודה- אף פעם לא הבנתי למה לעבור לאיזור יותר יקר עם מקומות עבודה (כמו ת"א), אם יש לך דירה באיזור נחמד ובזול.

      למה אתם לא גרים בירושלים ופשוט נוסעים ברכבת לת"א?

      זה הרבה יותר הגיוני מבחינה כלכלית, את מספרת על המון דברים טובים שיש בירושלים ושכר הדירה הרבה יותר נמוך.

       

      לא מבין למה אנשים לא מסתמכים יותר על רכבות (וכן, זה כולל ללחוץ על העיריות והמועצות המקומיות שהרכבות יהיו יותר מהירות ויעילות...).

      מעניין מאד איך אנשים מפרשים אוטומטית מה שנשמע להם נכון.

      האלימות הייתה הקש ששבר את גב הגמל. למשטרה פניתי והיא צפצפה עליי.

      ליסוע ברכבת לת"א, גם אם הייתי רוצה לעשות זאת, לא ריאלי, כי זה אומר לקחת אוטובוס למלחה, שזה שעה נסיעה בבוקר במקרה הטוב. ואז עוד שעה וחצי ברכבת עד ת"א.

      עכשיו אתה מבין למה אנשים לא מסתמכים על רכבות?

       

      קל מאד להעביר ביקורת וחבל לי שיש אנשים שלא מכירים אותי ומרשים לעצמם.

      מי העביר ביקורת? שאלתי שאלה להבהרה, והצעתי הצעה שהסברת שהיא לא פרקטית.

       

      מאוד עצוב שנסיעה שאמורה לקחת 40 דקות מקסימום הופכת לשעה וחצי עד ת"א (שלא נדבר על תחבורה בעייתית בתוך העיר, לפי מה שאת אומרת).

       

      אם כבר מדברים על "קל להעביר ביקורת", נשמע שיש לך לא מעט ביקורת על העיר, אבל איפה העשיה שלכם?

      אולי במקום פשוט לעבור, תתחילו לפעול כדי שהעיר שלכם תהיה מנוהלת יותר נכון?

       

      אולי למשל להצביע לראש עיר רציני? (וזה הדבר הכי קטן שיכלתם לעשות)

       

        3/6/08 07:49:

      אני חושב שזה עניין של תפיסה ולא של מציאות.

      החילונים בירושלים "חושבים" שהיא מתחרדת ו"חושבים" שהחרדים משתלטים אבל זה לא כלכך נכון.  ירושלים , מה לעשות, תמיד הייתה עיר דתית וכנראה גם תהיה.

      ואנשים אלימים יש בכל מקום.

      ואגב.. החילונים בירושלים תמיד אוהבים לבכות.. בבחירות האחרונות אחוז המצביעים לניר ברקת היה מחפיר פשוט.

      גרתי בתל אביב תקופה ולא אהבתי.
      הרעש , הפיח , ההמולה ,  הקור האנושי.. לשמחתי היום אני בירושלים.

       

      בכל מקרה .. אני מאחל לכם בהצלחה !  :-) 

        2/6/08 23:14:

       

      צטט: ננש 2008-06-02 18:27:23

      היגרתי לירושלים ל-5 שנים מהמרכז ואף אחד לא הבין, נראה לי שאת כן... העוני, הלחץ, והשנאה הובילו אותי לתל אביב. אבל הקצב, האוויר והאבן הזאת... איך אומרים? בלילה אני חולמת ב... ירושלמית.

      ברוכה הבאה

      מבינה בהחלט.

       

        2/6/08 23:14:

       

      צטט: נועה אסטרייכר 2008-06-02 16:50:50

      אני מדביקה כאן את תגובתי לדיון שפתח שחר אילן בנושא.

       

      בתור ירושלמית לשעבר (שנולדה וגדלה בעיר)-

      זו עיר איומה.

      כן, היא יפה, כן, היא מיוחדת.

      אבל היא מלאת לכלוך וריקה מקדוּשה. לא מעט מהמחלות שלה התחילו להתפשט בימי כהונתו של אולמרט, אבל גם לפניו זו הייתה עיר חולה. עיר של אוכלוסיות שמוכנות לטרוף אחת את רעותה בתמורה ל'חיי נצח' שמובטחים לה בכתבי קודש כאלו ואחרים (אסלאם, יהדות או נצרות- מה ההבדל). כמעט ואין בה חילונים (לערי הלווין שנקראות 'רמות', 'פסגת זאב' ו'גילה' קשה לקרוא ירושלים). במרכז העיר כמעט לא רואים ראשים גלויים, ושכונות שעד לפני עשר שנים היו מעורבות (כיפות סרוגות וחילונים) הופכות למעוזן של כיפות שחורות, ישיבות בבנייה ודממה בשבתות.

      (בית הכרם, בית וגן, המושבה הגרמנית, בקעה, טלביה, רחביה...להמשיך?).

       

      וההתחרדות המואצת של ירושלים לא הייתה מפריעה לי אלמלא הייתה מהסוג שמתנגד לכל אפשרות לדו-קיום (בניגוד לתל אביב, בה שוכנת ישיבת בעלז ברחוב אחד העם פינת שינקין, לב ההמולה, ומעולם לא נוצרו חיכוכים בין האוכלוסייה החילונית לדרי הישיבה החרדים).

       

      ירושלים המזרחית היא גיגית של תשתיות לקויות וחינוך קלוקל, אפלייה ושנאה. ירושלים המערבית הולכת ומתייקרת ומונעת מזוגות ומשפחות צעירות וחילוניות לרכוש בה דירות, ואת מקומם ממלאים תושבי חו"ל שרוכשים סוויטות בשכונות רפאים למליונרים שנבנו לדראון עולם במיקום הטוב ביותר בירושלים (כפר דויד, המפלצת האולמרטית בהולילנד) ודירותיהם נשארות ריקות בכל ימות השנה.

      שכונות הלוויין המפלצתיות ששולחות זרועות תמנון לכל עבר נבנות משיקולים פוליטיים בלבד- להרחיב את הטריטוריה של ירושלים מעבר לגבולות הקו הירוק (פסגת זאב, מעלה אדומים), ובתוך כל זה-

      חומת ההפרדה.

       

      העיר הזו הייתה העיר שלי. אני מכירה בה כל סמטה, פינה ועץ תות. אבל המתים חשובים בה יותר מהחיים, הקברים חשובים יותר מבתי הספר והגנים, ובכל פעם שאני עולה אליה, רק כשבאמת כבר אין ברירה- אני מרגישה כמו בכלא.

       

      כשאנשים שההיכרות שלהם על ירושלים מסתכמת בטיול בר מצווה או השבעת-טירונות בכותל נאנחים בהתרגשות ומספרים לי כמה שהיא "מדהימה" בא לי להקיא. העיר הזו מעולם לא קיבלה עליה מרות. כל הכובשים הגדולים יצאו ממנה (אם בכלל) כשהם מוכים וחבולים. צלבנים, מלכים יהודים ושליטים מוסלמים- כולם סיימו את חייהם כעצמות מתפוררות ואולי סמטה קטנה על שמם. וה"נצח" שמבטיחים לה הפוליטיקאים הוא רק אמצעי להבטיח את הנכונות שלנו להקיז דם וליהרג על מזבח של קנאות ויריבות ושנאה.

      העיר הזו יודעת רק להקיז דם. והיא לא שווה את הדם שלי, ובטח לא את האהבה.

       

      את כל כך צודקת. תודה.

        2/6/08 23:12:

       

      צטט: אודי גרנות 2008-06-02 16:32:44

      מעציב לראות כמה קינות יש בקפה לכבוד יום ירושלים...

       

      מעניין אם מישהו "שם למעלה" הולך לעשות עם זה משהו... 

       

      ואגב - להגיד שעמק רפאים והמושבה זה ירושלים זה כמו להגיד שמנהטן זה ארה"ב. השכונות האלה הן פנינים לעשירים בלבד. שאר העיר מטונפת ומוזנחת, בכל הרמות.

       

      יש בירושלים פינות חמד אמיתיות, ובשבילי גם המון נוסטלגיה. אבל אין שם מסה קריטית של תושבים ועסקים שתסחוב עליה עיר חיה ונושמת, גם אם בסגנון מיוחד לה.

       

      העיר הופכת לזומבי...

       

      אודי 

      יש עוד כמה מקומות לא מוזנחים בירושלים, לא צריך להגזים.

      אבל אין ספק שכמו שעל ירושלים יש מחלוקת, גם כאן תהיה מחלוקת.

      העיר בהחלט הופכת למקום שלא כיף לגור בו. אולי ירושלמי שרגיל לירושלים ולא יצא מעולם מגבולות העיר ליותר מכמה ימים, לא יצליח להבין.

      אני גרתי בכמה ערים, מסביב לעולם, טעמתי ממקומות רבים ושונים.

      ירושלים, רק לתיירות.

        2/6/08 23:10:

       

      צטט: בטיבם 2008-06-02 16:28:51

      איה אותה "ירושלים האחרת" שהשומרונית מדברת עלייה? בשכונות צפון העיר - חוסר סובלנות חרדי; בפסגת זאב של קרין ניתן להוסיף אירועים כמו זה; אז מה - לחיות בגטו של רחוב עמק רפאים והסינמטק? ואת הכרטיסים של הסינמטק מי ישלם כשאין מספיק מקומות עבודה (שלא בסקטור הציבורי) בירושלים? למרות שאני ההיפך מקארין (באה מן הצד של החבר, הירושלמי), אני מבינה כל מילה שלה.

      תודה לך.

        2/6/08 23:10:

       

      צטט: x-z 2008-06-02 16:25:26

      לא החזרנו את העיר הזאת לחרדים? או לערבים? יש שם עוד באמת יהודים?...

      עיר הבירה האמתית והיחידה היתה ועדיין תל אביב, ותשאר כך לנצח.

      I Heart Tel-Aviv

      לא צריך להסחף.

        2/6/08 23:09:

       

      צטט: היא הנותנת. אני -לא! 2008-06-02 15:34:43

       

      מזמינה את כולם לביקור בירושלים האחרת:

      המשוחררת, האצילית, העמוקה , רבת-הפנים, העמים והזרמים

      ירושלים של תרבות, של אינטלקט ושל אוויר-הרים!

      לא אמרתי לרגע שירושלים היא לא כזאת. חבל שאת מפרשת מה שנראה לך. אולי זו העובדה שאני יוצאת כנגד החרדים.

        2/6/08 23:08:

       

      צטט: n.sof 2008-06-02 22:24:31

       

      בירושלים גרתי תקופה בהרים ועבדתי בעיר.

      בעבודה קראו לי היידי (בת ההרים)

      ובהרים קראו לי סי ג'יי (city girl)

      חצויה.

      כמו ירושלים.

      קורץ

      קבלי כוכב געגועים:)

       

      חמודה.

        2/6/08 23:08:

       

      צטט: -איתן- 2008-06-02 22:41:18

      כחיפאי לשעבר, יש משהו מאוד לא ברור לי: אם הרגשת מאויימת מכמה חרדים, למה לא התקשרת מהפלאפון שלך למשטרה?

       

      בחיפה יש חרדים, ערבים, בני מיעוטים אחרים וחילונים ואף פעם לא הטריד אותי אם יש יותר או פחות חרדים או ערבים. למה שזה יפריע למישהו?

       

      אלימות, זה סיפור אחר, ואם מישהו מסכן אותך- בשביל זה יש משטרה.

       

      אני מבין לגמרי שזה יכול להפחיד, אבל זה יכול לקרות בכל עיר שיהיו אנשים שיפחידו אותך.

       

      לגבי מקומות העבודה- אף פעם לא הבנתי למה לעבור לאיזור יותר יקר עם מקומות עבודה (כמו ת"א), אם יש לך דירה באיזור נחמד ובזול.

      למה אתם לא גרים בירושלים ופשוט נוסעים ברכבת לת"א?

      זה הרבה יותר הגיוני מבחינה כלכלית, את מספרת על המון דברים טובים שיש בירושלים ושכר הדירה הרבה יותר נמוך.

       

      לא מבין למה אנשים לא מסתמכים יותר על רכבות (וכן, זה כולל ללחוץ על העיריות והמועצות המקומיות שהרכבות יהיו יותר מהירות ויעילות...).

      מעניין מאד איך אנשים מפרשים אוטומטית מה שנשמע להם נכון.

      האלימות הייתה הקש ששבר את גב הגמל. למשטרה פניתי והיא צפצפה עליי.

      ליסוע ברכבת לת"א, גם אם הייתי רוצה לעשות זאת, לא ריאלי, כי זה אומר לקחת אוטובוס למלחה, שזה שעה נסיעה בבוקר במקרה הטוב. ואז עוד שעה וחצי ברכבת עד ת"א.

      עכשיו אתה מבין למה אנשים לא מסתמכים על רכבות?

       

      קל מאד להעביר ביקורת וחבל לי שיש אנשים שלא מכירים אותי ומרשים לעצמם.

        2/6/08 22:41:

      כחיפאי לשעבר, יש משהו מאוד לא ברור לי: אם הרגשת מאויימת מכמה חרדים, למה לא התקשרת מהפלאפון שלך למשטרה?

       

      בחיפה יש חרדים, ערבים, בני מיעוטים אחרים וחילונים ואף פעם לא הטריד אותי אם יש יותר או פחות חרדים או ערבים. למה שזה יפריע למישהו?

       

      אלימות, זה סיפור אחר, ואם מישהו מסכן אותך- בשביל זה יש משטרה.

       

      אני מבין לגמרי שזה יכול להפחיד, אבל זה יכול לקרות בכל עיר שיהיו אנשים שיפחידו אותך.

       

      לגבי מקומות העבודה- אף פעם לא הבנתי למה לעבור לאיזור יותר יקר עם מקומות עבודה (כמו ת"א), אם יש לך דירה באיזור נחמד ובזול.

      למה אתם לא גרים בירושלים ופשוט נוסעים ברכבת לת"א?

      זה הרבה יותר הגיוני מבחינה כלכלית, את מספרת על המון דברים טובים שיש בירושלים ושכר הדירה הרבה יותר נמוך.

       

      לא מבין למה אנשים לא מסתמכים יותר על רכבות (וכן, זה כולל ללחוץ על העיריות והמועצות המקומיות שהרכבות יהיו יותר מהירות ויעילות...).

        2/6/08 22:24:

       

      בירושלים גרתי תקופה בהרים ועבדתי בעיר.

      בעבודה קראו לי היידי (בת ההרים)

      ובהרים קראו לי סי ג'יי (city girl)

      חצויה.

      כמו ירושלים.

      קורץ

      קבלי כוכב געגועים:)

       

        2/6/08 22:17:

       

      צטט: נופל vakam 2008-06-02 21:33:15

      בחלון הזמן הזערורי, ומהגובה הנמוך כעולם נמלה שאת ואני מביטים בעיר הזאת, העניינים אכן נראים עגומים ויגעים משהו. אוי אוי אוי, סגרו לי את האומן שבע עשרה לחודש. אבל מי אנחנו מול שלושת אלפי שנות הגעגוע והתפארת, ואלפי שנות השגשוג שעוד נכונו לנו. קצת  פקספקטיבה, יקירתי. תסתובבי בעולם, שבטים באמזונס ואסקימואים בקוטב, ותגידי מאיפה את.

      אל תנסה ללמד אותי על פרספקטיבה.

        2/6/08 22:07:

       

      צטט: michal carmi 2008-06-02 21:25:37

      קרין,

      יכול להיות שיש לי משרה עבורך..

      תשלחי לי ק"ח + מה את מחפשת..

      michal.carmi@tripletec.com 

      תודה מותק, דיברתי על בעיות בתעסוקה באופן כללי. לא אני ולא בן זוגי עובדים כרגע בעיר. לכשנצטרך עבודה, אשמח לשלוח קו"ח של שנינו.

       

        2/6/08 22:06:

       

      צטט: אורלינג 2008-06-02 20:45:12

      לא נעים לצאת פולני לאחר מעשה,

      בעיקר כשזה כנראה לא הכי אפקטיבי כי נראה שכבר החלטתם לעזוב.

      אבל הייתי מנסח זאת ככה -

      צעירים, אנשים אינטליגנטיים, חילונים, יוצרים - רק במרכז העיר!!!

      מה פתאום ללכת לגור בפסגת זאב, שהיא על תקן של פרבר מרוחק?

      לא ברור. הרי המחירים של מרכז ירושלים הם לא המחירים של מרכז מנהטן ומאפשרים בקלות לכל אדם ממוצע להתגורר באחת השכונות המדהימות, אלה שבהן את מביטה דרך עדשה תיירותית. רחביה הסטודנטיאלית / בורגנית-משכילה, על בתי האבן שבנו עולי גרמניה בשנות ה-30. נחלאות המטורפת על אינספור הסימטאות ושלל סיגנונות הבניה וסוגי הדירות הבלתי נגמרים, עירוב-האוכלוסיות, הריחות ובעיקר השקט המהמם והנוף האנושי האותנטי. ה-CBD והרחובות המיוחדים שלו- כורש האמנותי, שלומציון הטעימה והמפונפנת, יפו הפושטית, הילל ללא הפסקה ומוסררה הבוהמיינית.

      אני מתרשם אמנם מהפוסט שלך, וכואב איתך את התקיפה שעברת, אבל כואבת לי לא פחות האפשרות שתהווי פיספוס נוסף של העיר המהממת הזאת ועוד יותר מכך שהיא תהווה פיספוס שלך.

       

      בחודשים הקרובים, תנסי להסתובב, לבדך, בלי מטענים, במרכז העיר. אולי עדיף בשעות הערב.

      מה שתגלי שם יהיה שונה מאיך שתפסת את המקום שלך בעיר הזאת עד עתה, כשגרת בפסגת-זאב ולא במרכז העניינים,

      מרכז העולם.

       

      מה פתאום? גרים בפסגת זאב כשזה 5 דקות מהאוניברסיטה, זה זול יותר ממרכז העיר, יש חניה ושקט.

      אני הרבה במרכז העיר, כמה פעמים בשבוע, אחרת באמת הייתי נמוגה לי לאיטי. לא יודעת מה הייתי עושה לולא המושבה, סינמטק ובכלל.

      ועדיין התפיסה שלי לא השתנתה.

        2/6/08 21:33:

      בחלון הזמן הזערורי, ומהגובה הנמוך כעולם נמלה שאת ואני מביטים בעיר הזאת, העניינים אכן נראים עגומים ויגעים משהו. אוי אוי אוי, סגרו לי את האומן שבע עשרה לחודש. אבל מי אנחנו מול שלושת אלפי שנות הגעגוע והתפארת, ואלפי שנות השגשוג שעוד נכונו לנו. קצת  פקספקטיבה, יקירתי. תסתובבי בעולם, שבטים באמזונס ואסקימואים בקוטב, ותגידי מאיפה את.

        2/6/08 21:25:

      קרין,

      יכול להיות שיש לי משרה עבורך..

      תשלחי לי ק"ח + מה את מחפשת..

      michal.carmi@tripletec.com 

        2/6/08 21:23:

      עם כל הכבוד לירושלים, תל אביב היא לא. למעלה משלוש וחצי שנים אני עושה כל יום את הדרך למקום עבודתי בבירה, ולרגע לא עברה בי המחשבה לעבור לגור בה. למרות הלחות הכבדה של תל אביב בקיץ, למרות שממש (אבל ממש...) קשה למצוא פה חנייה, למרות מחירי השכירות שנוגעים בשמיים, עדיין תל אביב נחשבת בעיני למקום שפוי יותר...

       

      אה...שיהיה מעבר נעים!      

        2/6/08 20:45:

      לא נעים לצאת פולני לאחר מעשה,

      בעיקר כשזה כנראה לא הכי אפקטיבי כי נראה שכבר החלטתם לעזוב.

      אבל הייתי מנסח זאת ככה -

      צעירים, אנשים אינטליגנטיים, חילונים, יוצרים - רק במרכז העיר!!!

      מה פתאום ללכת לגור בפסגת זאב, שהיא על תקן של פרבר מרוחק?

      לא ברור. הרי המחירים של מרכז ירושלים הם לא המחירים של מרכז מנהטן ומאפשרים בקלות לכל אדם ממוצע להתגורר באחת השכונות המדהימות, אלה שבהן את מביטה דרך עדשה תיירותית. רחביה הסטודנטיאלית / בורגנית-משכילה, על בתי האבן שבנו עולי גרמניה בשנות ה-30. נחלאות המטורפת על אינספור הסימטאות ושלל סיגנונות הבניה וסוגי הדירות הבלתי נגמרים, עירוב-האוכלוסיות, הריחות ובעיקר השקט המהמם והנוף האנושי האותנטי. ה-CBD והרחובות המיוחדים שלו- כורש האמנותי, שלומציון הטעימה והמפונפנת, יפו הפושטית, הילל ללא הפסקה ומוסררה הבוהמיינית.

      אני מתרשם אמנם מהפוסט שלך, וכואב איתך את התקיפה שעברת, אבל כואבת לי לא פחות האפשרות שתהווי פיספוס נוסף של העיר המהממת הזאת ועוד יותר מכך שהיא תהווה פיספוס שלך.

       

      בחודשים הקרובים, תנסי להסתובב, לבדך, בלי מטענים, במרכז העיר. אולי עדיף בשעות הערב.

      מה שתגלי שם יהיה שונה מאיך שתפסת את המקום שלך בעיר הזאת עד עתה, כשגרת בפסגת-זאב ולא במרכז העניינים,

      מרכז העולם.

       

        2/6/08 18:27:

      היגרתי לירושלים ל-5 שנים מהמרכז ואף אחד לא הבין, נראה לי שאת כן... העוני, הלחץ, והשנאה הובילו אותי לתל אביב. אבל הקצב, האוויר והאבן הזאת... איך אומרים? בלילה אני חולמת ב... ירושלמית.

      ברוכה הבאה

        2/6/08 18:14:

       עליך דוסים זרקו אבנים, לי אדמו"ר רוצה להשתלט על הסבתא.

       

       http://cafe.themarker.com/view.php?t=441315

      ירושלים מתחילה לחנוק.

       

       

        2/6/08 16:50:

      אני מדביקה כאן את תגובתי לדיון שפתח שחר אילן בנושא.

       

      בתור ירושלמית לשעבר (שנולדה וגדלה בעיר)-

      זו עיר איומה.

      כן, היא יפה, כן, היא מיוחדת.

      אבל היא מלאת לכלוך וריקה מקדוּשה. לא מעט מהמחלות שלה התחילו להתפשט בימי כהונתו של אולמרט, אבל גם לפניו זו הייתה עיר חולה. עיר של אוכלוסיות שמוכנות לטרוף אחת את רעותה בתמורה ל'חיי נצח' שמובטחים לה בכתבי קודש כאלו ואחרים (אסלאם, יהדות או נצרות- מה ההבדל). כמעט ואין בה חילונים (לערי הלווין שנקראות 'רמות', 'פסגת זאב' ו'גילה' קשה לקרוא ירושלים). במרכז העיר כמעט לא רואים ראשים גלויים, ושכונות שעד לפני עשר שנים היו מעורבות (כיפות סרוגות וחילונים) הופכות למעוזן של כיפות שחורות, ישיבות בבנייה ודממה בשבתות.

      (בית הכרם, בית וגן, המושבה הגרמנית, בקעה, טלביה, רחביה...להמשיך?).

       

      וההתחרדות המואצת של ירושלים לא הייתה מפריעה לי אלמלא הייתה מהסוג שמתנגד לכל אפשרות לדו-קיום (בניגוד לתל אביב, בה שוכנת ישיבת בעלז ברחוב אחד העם פינת שינקין, לב ההמולה, ומעולם לא נוצרו חיכוכים בין האוכלוסייה החילונית לדרי הישיבה החרדים).

       

      ירושלים המזרחית היא גיגית של תשתיות לקויות וחינוך קלוקל, אפלייה ושנאה. ירושלים המערבית הולכת ומתייקרת ומונעת מזוגות ומשפחות צעירות וחילוניות לרכוש בה דירות, ואת מקומם ממלאים תושבי חו"ל שרוכשים סוויטות בשכונות רפאים למליונרים שנבנו לדראון עולם במיקום הטוב ביותר בירושלים (כפר דויד, המפלצת האולמרטית בהולילנד) ודירותיהם נשארות ריקות בכל ימות השנה.

      שכונות הלוויין המפלצתיות ששולחות זרועות תמנון לכל עבר נבנות משיקולים פוליטיים בלבד- להרחיב את הטריטוריה של ירושלים מעבר לגבולות הקו הירוק (פסגת זאב, מעלה אדומים), ובתוך כל זה-

      חומת ההפרדה.

       

      העיר הזו הייתה העיר שלי. אני מכירה בה כל סמטה, פינה ועץ תות. אבל המתים חשובים בה יותר מהחיים, הקברים חשובים יותר מבתי הספר והגנים, ובכל פעם שאני עולה אליה, רק כשבאמת כבר אין ברירה- אני מרגישה כמו בכלא.

       

      כשאנשים שההיכרות שלהם על ירושלים מסתכמת בטיול בר מצווה או השבעת-טירונות בכותל נאנחים בהתרגשות ומספרים לי כמה שהיא "מדהימה" בא לי להקיא. העיר הזו מעולם לא קיבלה עליה מרות. כל הכובשים הגדולים יצאו ממנה (אם בכלל) כשהם מוכים וחבולים. צלבנים, מלכים יהודים ושליטים מוסלמים- כולם סיימו את חייהם כעצמות מתפוררות ואולי סמטה קטנה על שמם. וה"נצח" שמבטיחים לה הפוליטיקאים הוא רק אמצעי להבטיח את הנכונות שלנו להקיז דם וליהרג על מזבח של קנאות ויריבות ושנאה.

      העיר הזו יודעת רק להקיז דם. והיא לא שווה את הדם שלי, ובטח לא את האהבה.

       

        2/6/08 16:32:

      מעציב לראות כמה קינות יש בקפה לכבוד יום ירושלים...

       

      מעניין אם מישהו "שם למעלה" הולך לעשות עם זה משהו... 

       

      ואגב - להגיד שעמק רפאים והמושבה זה ירושלים זה כמו להגיד שמנהטן זה ארה"ב. השכונות האלה הן פנינים לעשירים בלבד. שאר העיר מטונפת ומוזנחת, בכל הרמות.

       

      יש בירושלים פינות חמד אמיתיות, ובשבילי גם המון נוסטלגיה. אבל אין שם מסה קריטית של תושבים ועסקים שתסחוב עליה עיר חיה ונושמת, גם אם בסגנון מיוחד לה.

       

      העיר הופכת לזומבי...

       

      אודי 

        2/6/08 16:28:
      איה אותה "ירושלים האחרת" שהשומרונית מדברת עלייה? בשכונות צפון העיר - חוסר סובלנות חרדי; בפסגת זאב של קרין ניתן להוסיף אירועים כמו זה; אז מה - לחיות בגטו של רחוב עמק רפאים והסינמטק? ואת הכרטיסים של הסינמטק מי ישלם כשאין מספיק מקומות עבודה (שלא בסקטור הציבורי) בירושלים? למרות שאני ההיפך מקארין (באה מן הצד של החבר, הירושלמי), אני מבינה כל מילה שלה.
        2/6/08 16:25:

      לא החזרנו את העיר הזאת לחרדים? או לערבים? יש שם עוד באמת יהודים?...

      עיר הבירה האמתית והיחידה היתה ועדיין תל אביב, ותשאר כך לנצח.

      I Heart Tel-Aviv

        2/6/08 16:12:

      קרין  יקרה .

      לירושלים יש תכונה די מעניינת .

      או שהיא אוהבת או שהיא זורקת אותך בבעיטה !

      מצטערת בשבילך .עצוב

      יתכן אולי עוד נראה אותך חוזרת .

      לרחובות ירושלים.

       

       

       

      מזמינה את כולם לביקור בירושלים האחרת:

      המשוחררת, האצילית, העמוקה , רבת-הפנים, העמים והזרמים

      ירושלים של תרבות, של אינטלקט ושל אוויר-הרים!

        2/6/08 10:11:

       

      צטט: אדם לב ארי 2008-06-01 17:32:54

       

      צטט: קרין אלדאה 2008-06-01 13:27:48

       

      עוד לא עזבתי......

       

      זה משנה? 

      לא, לא ממש! :-)

        2/6/08 10:10:

       

      צטט: במבה תות 2008-06-02 08:56:22

       היי קרין

      באופן אישי, אני מאוד אוהבת את ירושלים

      בעיני, זאת  לא אותה עיר מכופתרת ומעונבת שהיתה לפני שנים

      (זה כמובן תלוי במקום בו גרים)

      אני כתל אביבית

      זוכרת שהייתי מגיעה לירושלים, לבלות

      (גם עבדתי שם שש שנים..)

      סתם, נזכרתי שהמועדונים הנחשבים יותר, התחילו דווקא בירושלים

      ואף הקימו את מעוזם בת"א, כמו  גם רשתות בתי כקפה (ארומה, למשל)

      רחמנא ליצלן

      כמובן, שיהיו מקומות בהם יזרקו  אבנים

      אבל יהיו מקומות שלא.

       אבל כל אחד ותחושותיו

      אבל אני מכירה כמה אנשים שיסכימו איתך לגמרי בעניין.

       

      בכל אופן

      WELCOME TO TEL-AVIV

       

       

      ברור יקירה שיש מקומות קסומים לגור בהם בירושלים, כמו המושבה ועין כרם, אולי אם הייתי גרה שם החוויה שלי הייתה שונה, אבל נראה לי שהייתי חוזרת חזרה בסופו של דבר, כי אני הייתי זו שעזבה הכל והתחילה מחדש בעיר אחרת.

       

        2/6/08 10:09:

       

      צטט: אפור הזקן 2008-06-02 07:26:38

         נאה   דרשת  יקירה

       

        ואגב  אני  לא  חושב   שהיא  כל  כך  קשה

        זה  יותר  בראש   של  התקשורת

       

         לפני  30  שנה   בשבת  לא  היה  מקום  פתוח..

       

       

         שבוע  נפלא

            נשיקהמגניב
       

      בוא תחיה כאן שבועיים ותראה.

        2/6/08 10:08:

       

      צטט: ronb 2008-06-01 20:49:09

      זו בהחלט הרגשה קסומה לבקר בי-ם, יש בה משהו מיוחד...

      חבל שהמגורים בה כ"כ בלתי אפשריים בשביל זוג כמוכם...

      הם אפשריים אם אתה מוותר על הרבה דברים ובעיקר על עצמך. אני לא מוכנה לעשות את זה. ויתרתי מספיק.

        2/6/08 10:07:

       

      צטט: adicoach 2008-06-01 18:46:28

      הי קארין

      כירושלמי מושרש וותיק כאחד שגדל ומכיר כל פינה אני מאוד מזדהה עם החויה שלך .

      ירושלים הייתה ונשארה כרגע פרובינציה עסקית לכל דבר .

      אין ספק שחזרתך למרכז נבונה היא כי התחרדותה של ירושלים ברורה היא .(איזה חרוז נחמד עבורך).

      עם כל היתרונות של העיר עדיין מבחינת תעסוקה את צודקת .

       

      עדי

      תודה עדי.

        2/6/08 10:06:

       

      צטט: דדי * 2008-06-01 17:37:29

      קודם כל * בגלל שהחזרת אותי הרבה שנים לאחור .

      אני ירושלמי , שנולד ועזב את העיר לאחר הצבא, עברתי לתל אביב , ואני מבין כל מילה שלך ,וכל רגע שעבר עלייך בכל הזמן לכל הכיוונים .

      ירושלים היא עיר שלא אוהבים,עד שעוברים לגור ואז מתאהבים בה .אבל מבין מהעובר על העיר מצד החרדים , התעסוקה ובכלל לכיוון החברה הצעירים .

      אבל פסגת זאב היא לא כל כך ירושלים של מרכז העיר .

      (אבל בכל זאת ירושלים...)

      אם אתם עוזבים את ירושלים אבל רוצים משהו בדרך / באמצד אז יש את מודיעין , אחלה עיר לבנות משפחה...יש לי הרבה חברים באיזור וגם חצי ממודיעין הם ירושלמים אז זה כמעט ירושלים...(חחח)

      אז בהצלחה לכם במעבר ובכל אשר תפנו. 

      נחמד שיש מי שמבין ומזדהה.

      לא הייתי גרה במודיעין בעד שום הון. שונאת אותה יותר מירושלים, צפופה, מלאה בזיהום אוויר ולא קרובה לשום מקום.

      אני רוצה לקוות שנמצא לנו דירה במושב על הדרך.

        2/6/08 10:05:

       

      צטט: היא הנותנת. אני -לא! 2008-06-01 17:33:02

       

      עוד דבר לקרין:

       

      צר לי שנתקלת בהתקפה חרדית שאינה מסבירה פניה לתייר מת"א...

       

      עם זאת, חבל לי שזו תהיה עילה לעזיבתך את ירושלים

       

      אפשר להִתקל גם בפַּנֵיה המכוערות של ת"א: פשע המופנה כלפיך , או סתם זיהום אוויר

       

      קל להיות סובלני בעיר כְּת"א, בעלת אחוז מזערי של: ערבים, נוצרים, חרדים,דתיים, מזרחיים

       

      מאתגר להיות סובלני בירושלים רבת הפנים והגוונים, המושכת אליה אנשים מורכבים.

       

      נראה לי שטרם מיצית את העושר שי-ם יכולה להציע, מזמינה אותך לתת עוד צ'אנס...

       

      לו גרת בנחלאות הקסומה או עמק רפאים, אולי היית נשבית בקסמי העיר ולא נפגשת בַּשלילי.

       

      ויש גם מי שנהנה מכך שפעם בשבוע יש שקט ברחובות, וּבחוֹל לא הכל זמין 7 ימים 24 שעות,

       

      מה שקורא לך לתוכך פנימה, ומזכיר שתרבות הצריכה והאינסטנט היא רק קליפה מודרנית.

       

      כמה טוב לקנות במכולת של פעם, ללכת ברגל, להנות מפשטות ושקט.

       

      ות"א הרי היא עיר ללא הפסקה, וכמה עצוב לחיות ללא הפסקה של התבוננות.

       

       

       

      בואי נגיד שזה היה הקש ששבר את גב הגמל.

      זו לא הסיבה, זה מיכלול של סיבות וגם זוגי שלי לא רוצה לגור כאן.

       

      מצד שני, את לא באמת מכירה את תל אביב ויעידו על כך כל חבריי כאן שהם תל אביביים.

      אין לי כוונה לגור בת"א, אבל אני בהחלט מחוברת יותר למרכז.

       

        2/6/08 10:03:

       

      צטט: @אורית 2008-06-01 16:37:58

      ריגשת כמעט עד דמעות,הסיטואציה של להתחבר לעיר בגלל אהבה,

      הנסיעות האלה במשך 3 שנים ת"א-ירושלים,

      ההתפכחות שאחרי הטיולים,סיורים,והחיים היומיומיים האפורים,

      השיעמום,השתלטות החרדים,וכו' ...

      חויתי את זה....

      במקרה שלך אני מניחה שההתנתקות ממקום המגורים יותר קלה בגלל שאין ילדים,כשיש ילדים והסדרי ראיה אצל גרושים,זו סיטואציה מאוד קשה והניתוק

      כמעט בלתי אפשרי מבלי שזה בא על חשבון ילדים.

      כשנגמר סיפור האהבה,נגמרה לי גם ירושלים.

      לא הייתי מעזה לגדל ילדים כאן.

        2/6/08 10:02:

       

      צטט: היא הנותנת. אני -לא! 2008-06-01 16:06:34

       

      והרי תגובת שומרונית-מצוייה-מלֵידה שנשמתה שזורה בירושלים:

      ירושלים עבורי היא עוגן, קרקע בעיתות סערת-נפש

       

      היא פשטות נטולת פוזה, וגם אינטלקט של פרופסור מרחביה

       

      אני מוצאת כאן עושר-תרבותי שאין באף עיר, ואווירה עמוקה-פסיכולוגית שאין שנית לה.

       

      כאן יחזירו לי ארנק שאבד ויושיטו לי יד אם אמעד ברחוב

       

      לכאן כמהתי להגיע בילדותי ,לחופשה אצל הסבתות

        

                                               וללחם שאך יצא מהמאפייה, שלא היתה בשומרון...

       

      בתור דתל"שית היה מתבקש שאעבור לת"א ואבעט בכל אשר גדלתי עליו

       

      אך הרגשתי שרק ירושלים תשמור עלי מעצמי, שלא אתנכר לחלוטין לשורשיי ועברי,

       

      שהם חלק בלתי נפרד ממני. שלא אפול להתנסויות קיצוניות שאינני רוצה להגיע אליהן.

       

      בירושלים אני מאפשרת לעצמי להתהולל ככל העולה על רוחי (ואני חיה רעה!)

       

      אך קווי-המתאר הרוחניים של העיר מהווים לי גבול מיטיב, עוטף, מגן, ביתי ואמהי- מה.

       

      קשה לי עם מזג האוויר של ת"א, עם האוטוסטרדות המנוכרות והמגדלים המתכתיים.

       

      קשה לי  עם  הבתים המכוערים, נטולי אבן-ירושלמית, ואווירה של פשע בתחנה מרכזית.

       

      אני מעדיפה לחיות כזאב-בודד ועוף מוזר בעיר עם אווירה קהילתית  ועוטפת,

       

      מאשר להיות כזאת בעיר בה כל אחד זאב-בודד לעצמו, ולעיתים אדם לאדם זאב.

       

      מדי פעם מהרהרת הרהורי-חטא אודות מעבר זמני לת"א, ע"מ להתנסות במשהו אחר,

       

      אך תמיד, תמיד, אחזור  אליה, אם אשכחך ירושלים - אשכח את עצמיותי .

       

      ואין אדם עצוב ומעורר-רחמים כמי שבורח מעצמו אל:

       

      פוזה, ברנז'ה, אופנתי, מקובל, SHOW, IN, COOL, המון, צביעות, ניכור, "שֵם", מותג, חיקוי

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      ולכן אנחנו כ"כ שונות.

        2/6/08 10:02:

       

      צטט: atreyo 2008-06-01 14:20:07

      יאאללה...

      עצוב אבל מוכר. היה לי בן זוג מירושלים גם.

      לצערי לפעמים האנשים מקלקלים את האווירה והקודש.

      ועוד לא מתביישים לצטט את אלוהים כמקדם ביטחון.

      אל תדאגי אחות.

      אלוהים בתל אביב.

      מאחלת לך לחזור כמה שיותר מהר ושלא תתקלי לעולם בגילויי בורות ורוע מסוג זה.

      יש כאן יותר מדי ציטוטי אלוהים ומבטים מוזרים. לפעמים אני אומרת לעצמי, באמת סליחה שאני הולכת עם גופייה ברחוב, כי אוי ואבוי חיללתי את קדושתם של כמה אנשים. יכול להיות שזה גם הצורך שלי כבר לחזור למקום אחר, נעים יותר, פרטי.

       

        2/6/08 10:00:

       

      צטט: צופק'ה 2008-06-01 13:43:53

      ירושלים..

      מאוד אוהבת את העיר הזאת

      אולי בגלל שכל כך רציתי לגור בה בתקופת הלימודים

      (בזמנו רציתי ללמוד בבצלאל,נפלתי באיזה שלב.. וזה היה קשה)

      כך שאת ירושליים אני לא מכירה מהזוית שתיארת

      כתיבתך היא נפלאה וסובלנית(לא מכירה הרבה תלאביבים שנתנו צ'אנס לעיר הזאת)

      אם ירושלים היא כמו שתיארת ,באמת אין מה לעשות שם

      ותכל'ס עם כל הרוחניות והיופי שלה

       אין על תלאביב

      מחכה בקוצר רוח כבר למעבר שלי לשם

      לצערי היא כזאת ובאמת חבל שהעיר לא נותנת יותר לזוגות צעירים ומנסה להשאיר בכוח רק סטודנטים שלומדים מקצועות מסוימים עם מלגות מוזרות.

       

        2/6/08 09:07:
      פרשת לפנינו בצורה מאוד אמיתית את ירושלים שלך על מעלותיה וחסרונותיה.תודה רבה לך על השיתוף, ועל כך שהקדשת פוסט מיוחד לכבוד יום ירושלים.
        2/6/08 08:56:

       היי קרין

      באופן אישי, אני מאוד אוהבת את ירושלים

      בעיני, זאת  לא אותה עיר מכופתרת ומעונבת שהיתה לפני שנים

      (זה כמובן תלוי במקום בו גרים)

      אני כתל אביבית

      זוכרת שהייתי מגיעה לירושלים, לבלות

      (גם עבדתי שם שש שנים..)

      סתם, נזכרתי שהמועדונים הנחשבים יותר, התחילו דווקא בירושלים

      ואף הקימו את מעוזם בת"א, כמו  גם רשתות בתי כקפה (ארומה, למשל)

      רחמנא ליצלן

      כמובן, שיהיו מקומות בהם יזרקו  אבנים

      אבל יהיו מקומות שלא.

       אבל כל אחד ותחושותיו

      אבל אני מכירה כמה אנשים שיסכימו איתך לגמרי בעניין.

       

      בכל אופן

      WELCOME TO TEL-AVIV

       

       

        2/6/08 07:52:
      ירושלים היא עיר עם חומות, אבל חשוב למצוא גם את השערים.
        2/6/08 07:26:

         נאה   דרשת  יקירה

       

        ואגב  אני  לא  חושב   שהיא  כל  כך  קשה

        זה  יותר  בראש   של  התקשורת

       

         לפני  30  שנה   בשבת  לא  היה  מקום  פתוח..

       

       

         שבוע  נפלא

            נשיקהמגניב
       

        2/6/08 05:46:

      נורא איך יש אנשים שהופכים את הזהב של ירושלים לבוץ מלוכלך...

      מזעזע...

      אוהבת אותך יפה אחת

      כוכב וחיבוק

      מתובלת

        1/6/08 23:18:

      בשבילי ירושלים זה כמו חוצלארץ.

      אהבתי את המסע שלקחת אותי אליו.

      שיהיה בהצלחה בהמשך דרככם  המשותפת.

        1/6/08 22:56:

      יום ירושלים שמח ~

      יופי של כתיבה , ולחיי האהבה קורץ 

        1/6/08 22:42:

      אהבתי את הכתיבה שלך.עבורי, ירושלים זו לא רק עיר, או עיר בירה. זה סמל, זה שורשים, זה משמעות, זה אמונה של אלפי שנים וכמיה.

      בצד היום יומי, זו עיר די פרובינציאלית לטעמי שקשה למצוא בה בגדים, נעליים ובילויים. אני אוהבת את הפסיפס האנושי המרכיב אותה ואת בליל השפות והתרבויות. בינתיים אני ממשיכה לגור בה...יום ירושלים שמח!

        1/6/08 20:49:

      זו בהחלט הרגשה קסומה לבקר בי-ם, יש בה משהו מיוחד...

      חבל שהמגורים בה כ"כ בלתי אפשריים בשביל זוג כמוכם...

        1/6/08 20:07:

      קרין תודה.

      אוהבת את ירושלים הרבה אהבה לעיר המיוחדת חבל שאין לי כבר כוכבים רציתי לככב לכמה חברים הם נגמרו לי.

      אתן בהמשך.

      אכן ירושליים לא סתם מככבת אצל רבים ועל כך מודה לך תבורכי בבריאה.

        1/6/08 20:06:
      נשוי לירושלמית שכל משפחתה עזבה מפני שהחיים בעיר הפכו בלתי נסבלים
        1/6/08 19:59:

      למדתי בירושלים, תמיד הרגשתי חנוקה.

      אוהבת לבקר.

      כואב הלב על מה שקרה לך.

      כוכב ישמח קצת? 

        1/6/08 19:51:

       

      עבדתי חצי שנה בירושלים אבל נשארתי לגור כאן. זה נסיוני עם העיר.

       

      מה שמצער אותי הוא שהנדידה של החילוניים היא חד כיוונית בלבד. ירושלים הפסידה פלח אוכלוסיה שלם ואנחנו, אותה אוכלוסייה, הפסדנו אותה.

       

      עצוב קצת

        1/6/08 18:46:

      הי קארין

      כירושלמי מושרש וותיק כאחד שגדל ומכיר כל פינה אני מאוד מזדהה עם החויה שלך .

      ירושלים הייתה ונשארה כרגע פרובינציה עסקית לכל דבר .

      אין ספק שחזרתך למרכז נבונה היא כי התחרדותה של ירושלים ברורה היא .(איזה חרוז נחמד עבורך).

      עם כל היתרונות של העיר עדיין מבחינת תעסוקה את צודקת .

       

      עדי

      קרין יקירתי,
      ירושלים תמיד שימשה כפנטזיה עבור העם היהודי
      וכמו כל פנטזיה, המציאות היומיומית רחוקה ממנה.
      כי לפנטזיה אין ריחות ורעשים, הפנטזיה היא נקייה, שלווה ואופורית. המציאות לצערי אינה כזו, וחבל...
        1/6/08 18:00:

      ירושלים...כל כך מרוחקת מחיי

      יכולה למנות בכף יד אחת

      את מספר הפעמים שהייתי בה

      תמוה , לא?

      אבל את באת

      ונתת לה נופך אחר

      עכשיו אני חשה

      קצת יותר קרובה

      עיר - שבה נוצרה אהבתך

      תודה.

      קודם כל * בגלל שהחזרת אותי הרבה שנים לאחור .

      אני ירושלמי , שנולד ועזב את העיר לאחר הצבא, עברתי לתל אביב , ואני מבין כל מילה שלך ,וכל רגע שעבר עלייך בכל הזמן לכל הכיוונים .

      ירושלים היא עיר שלא אוהבים,עד שעוברים לגור ואז מתאהבים בה .אבל מבין מהעובר על העיר מצד החרדים , התעסוקה ובכלל לכיוון החברה הצעירים .

      אבל פסגת זאב היא לא כל כך ירושלים של מרכז העיר .

      (אבל בכל זאת ירושלים...)

      אם אתם עוזבים את ירושלים אבל רוצים משהו בדרך / באמצד אז יש את מודיעין , אחלה עיר לבנות משפחה...יש לי הרבה חברים באיזור וגם חצי ממודיעין הם ירושלמים אז זה כמעט ירושלים...(חחח)

      אז בהצלחה לכם במעבר ובכל אשר תפנו. 

       

      עוד דבר לקרין:

       

      צר לי שנתקלת בהתקפה חרדית שאינה מסבירה פניה לתייר מת"א...

       

      עם זאת, חבל לי שזו תהיה עילה לעזיבתך את ירושלים

       

      אפשר להִתקל גם בפַּנֵיה המכוערות של ת"א: פשע המופנה כלפיך , או סתם זיהום אוויר

       

      קל להיות סובלני בעיר כְּת"א, בעלת אחוז מזערי של: ערבים, נוצרים, חרדים,דתיים, מזרחיים

       

      מאתגר להיות סובלני בירושלים רבת הפנים והגוונים, המושכת אליה אנשים מורכבים.

       

      נראה לי שטרם מיצית את העושר שי-ם יכולה להציע, מזמינה אותך לתת עוד צ'אנס...

       

      לו גרת בנחלאות הקסומה או עמק רפאים, אולי היית נשבית בקסמי העיר ולא נפגשת בַּשלילי.

       

      ויש גם מי שנהנה מכך שפעם בשבוע יש שקט ברחובות, וּבחוֹל לא הכל זמין 7 ימים 24 שעות,

       

      מה שקורא לך לתוכך פנימה, ומזכיר שתרבות הצריכה והאינסטנט היא רק קליפה מודרנית.

       

      כמה טוב לקנות במכולת של פעם, ללכת ברגל, להנות מפשטות ושקט.

       

      ות"א הרי היא עיר ללא הפסקה, וכמה עצוב לחיות ללא הפסקה של התבוננות.

       

       

       

        1/6/08 17:32:

       

      צטט: קרין אלדאה 2008-06-01 13:27:48

       

      עוד לא עזבתי......

       

      זה משנה? 

        1/6/08 17:19:

       

      צטט: קרין אלדאה 2008-06-01 13:15:30

       

      צטט: ניתי81 2008-06-01 12:47:13

      קרין אני איתך לחלוטין

      להבדיל ממך אני גרתי בעיר כל חיי - טוב מגיל שנה ובצבא לא הייתי ועוד שנה בב"ש אבל חוץ מזה כל החיים. עכשיו אני עושה את המעבר הגדול לתל אביב.

      זה לא קל אבל אין לעיר שלי/נו מה להציע לאנשים צעירים חילוניים, רווקים וזוגות צעירים.

      אזור התעשייה מצומצם וכולל מספר חברות קטנות וכמה חברות גדולות שלא מספקות את הצע המשרות ומשכורות.

      חיי הלילה נדמו, חיי החברה בדרך למרכז- וכבר נמאס מהנסיעות השבועיות.

      הפוליטיקה העירונית לא מאירה פנים.

       

      כן אני איתך באותה הסירה- עוברת לתל אביב,

      מה לעשות אין בררה

      טוב שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני. זה עצוב.

      אבל לתל אביב אני לא אעבור בכל מקרה חזרה. לא רוצה עיר.

      רוצה שקט ולא פיח. מספיק לי לעבוד באזור כמה פעמים. לא רוצה לגור בה שוב.

       

      כל חיי גרתי במקום שקט

      זה ההזדמנות שלי לצאת מהגבולות שלי.

       

      אנחנו לא לבד בתחושות- הלוואי ועוד תחזור עטרה ליושנה.

        1/6/08 17:14:

      מרגש מאוד

      כל הכבוד!

        1/6/08 17:01:

      ירושלים היא עיר מדהימה...

      אבל לא לגור בה.

      בהצלחה בעתיד.

      כוכב.

        1/6/08 16:37:

      ריגשת כמעט עד דמעות,הסיטואציה של להתחבר לעיר בגלל אהבה,

      הנסיעות האלה במשך 3 שנים ת"א-ירושלים,

      ההתפכחות שאחרי הטיולים,סיורים,והחיים היומיומיים האפורים,

      השיעמום,השתלטות החרדים,וכו' ...

      חויתי את זה....

      במקרה שלך אני מניחה שההתנתקות ממקום המגורים יותר קלה בגלל שאין ילדים,כשיש ילדים והסדרי ראיה אצל גרושים,זו סיטואציה מאוד קשה והניתוק

      כמעט בלתי אפשרי מבלי שזה בא על חשבון ילדים.

      כשנגמר סיפור האהבה,נגמרה לי גם ירושלים.

        1/6/08 16:15:

      איזה זמר, יזהר כהן...

      להתמוגג ממנו...

       

      הרבה אושר באיפה שתבחרו לגור. 

       

      והרי תגובת שומרונית-מצוייה-מלֵידה שנשמתה שזורה בירושלים:

      ירושלים עבורי היא עוגן, קרקע בעיתות סערת-נפש

       

      היא פשטות נטולת פוזה, וגם אינטלקט של פרופסור מרחביה

       

      אני מוצאת כאן עושר-תרבותי שאין באף עיר, ואווירה עמוקה-פסיכולוגית שאין שנית לה.

       

      כאן יחזירו לי ארנק שאבד ויושיטו לי יד אם אמעד ברחוב

       

      לכאן כמהתי להגיע בילדותי ,לחופשה אצל הסבתות

        

                                               וללחם שאך יצא מהמאפייה, שלא היתה בשומרון...

       

      בתור דתל"שית היה מתבקש שאעבור לת"א ואבעט בכל אשר גדלתי עליו

       

      אך הרגשתי שרק ירושלים תשמור עלי מעצמי, שלא אתנכר לחלוטין לשורשיי ועברי,

       

      שהם חלק בלתי נפרד ממני. שלא אפול להתנסויות קיצוניות שאינני רוצה להגיע אליהן.

       

      בירושלים אני מאפשרת לעצמי להתהולל ככל העולה על רוחי (ואני חיה רעה!)

       

      אך קווי-המתאר הרוחניים של העיר מהווים לי גבול מיטיב, עוטף, מגן, ביתי ואמהי- מה.

       

      קשה לי עם מזג האוויר של ת"א, עם האוטוסטרדות המנוכרות והמגדלים המתכתיים.

       

      קשה לי  עם  הבתים המכוערים, נטולי אבן-ירושלמית, ואווירה של פשע בתחנה מרכזית.

       

      אני מעדיפה לחיות כזאב-בודד ועוף מוזר בעיר עם אווירה קהילתית  ועוטפת,

       

      מאשר להיות כזאת בעיר בה כל אחד זאב-בודד לעצמו, ולעיתים אדם לאדם זאב.

       

      מדי פעם מהרהרת הרהורי-חטא אודות מעבר זמני לת"א, ע"מ להתנסות במשהו אחר,

       

      אך תמיד, תמיד, אחזור  אליה, אם אשכחך ירושלים - אשכח את עצמיותי .

       

      ואין אדם עצוב ומעורר-רחמים כמי שבורח מעצמו אל:

       

      פוזה, ברנז'ה, אופנתי, מקובל, SHOW, IN, COOL, המון, צביעות, ניכור, "שֵם", מותג, חיקוי

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        1/6/08 16:02:

      כירושלמי מאוד שמחתי לקרואכי את הגעת לירושלים כי זה חשוב אבל לקראת סוף המאמר הבנתי שהתאכזב ואני בעקבותיך, חבל אבל מוכר.

      מאחל הצלחה ואושר בכל מקום אליו תגיעו.

        1/6/08 15:53:

      בהצלחה ותמיד אפשר לבקר!!

        1/6/08 15:22:

       

      צטט: מגן דהרי 2008-06-01 12:30:58

      רשומה מרגשת

      והחשוב מכל

      שיש לך אהבה אמיתית

      נכון!

        1/6/08 15:21:

      אני גם ירושלמית שכבר יותר מעשר שנים גרה בשפלה

      עדיין כששואלים אותי אני אומרת שאני ירושלמית שגרה בגן יבנה...

       

      ירושלמית זה בדם

      אבל באמת שהעיר השתנתה בשנים האחרונות מאד...

       

      בתור אחת שמבקרת משפחה - זה נשאר כייף - ולא מרגישים את החלקים הפחות נעימים..

      מעבר נעים...

      מורית

        1/6/08 14:46:

      היי קארין

      פוסט מרגש

      אני ירושלמית מלידה

      בעצם ליד גבעת זאב

      חבל שאת עוזבת

      בהצלחה והמון אושר

      טלימחייך

        1/6/08 14:28:

      קרין

      אני תל אביבית. ירושלים עבורי זה חוץ לארץ....זאת ארץ אחרת,קדושה וקסומה.

      לא חושבת שהייתי יכולה לגור בירושלים.

      מאחלת לך הרבה הצלחה במקום החדש.

        1/6/08 14:20:

      יאאללה...

      עצוב אבל מוכר. היה לי בן זוג מירושלים גם.

      לצערי לפעמים האנשים מקלקלים את האווירה והקודש.

      ועוד לא מתביישים לצטט את אלוהים כמקדם ביטחון.

      אל תדאגי אחות.

      אלוהים בתל אביב.

      מאחלת לך לחזור כמה שיותר מהר ושלא תתקלי לעולם בגילויי בורות ורוע מסוג זה.

        1/6/08 14:15:

      בתור תל אביבית לי ירושלים

      תמיד נותנת לי הרגשה של חו"ל .

       הכל שונה שם.

       האוכלסיה , האוויר האנרגיה

      וזה גם מה שעושה אותה כל כך מיוחדת

      כנראה שם דווקה בעיר הקודש

       מצאת לך את האהבה שלך שזה היופי

      אהבה טהורה

      אז שיהיה בהצלחה במעבר חזרה לחיים לעיר

      ורק תהנו(:

       הילה

       

        1/6/08 14:12:

      אויר הרים צלול כיין וריח אורנים

      בהצלחה בכל מקום אליו תגיעו

        1/6/08 14:11:

       

      ירושלים בשבילי היא כמו גלויה יפה

       

      משהו קר ומרוחק ויפהפה

       

      היא נפלאה ומיוחדת וזרה לי כמו אשה יותר מידי יפה שאי אפשר להשיג

       

      רונית

        1/6/08 14:05:
      אנהפי אנד.
      ביחוד שהייתי ב'סרט' הזה לפני כ-30 שנה .
        1/6/08 14:01:

      בכל עיר האווירה אחרת ואנשים אחרים

      ירולשמים חמודים ובהחלט מפונקיםקורץ

        1/6/08 13:43:

      ירושלים..

      מאוד אוהבת את העיר הזאת

      אולי בגלל שכל כך רציתי לגור בה בתקופת הלימודים

      (בזמנו רציתי ללמוד בבצלאל,נפלתי באיזה שלב.. וזה היה קשה)

      כך שאת ירושליים אני לא מכירה מהזוית שתיארת

      כתיבתך היא נפלאה וסובלנית(לא מכירה הרבה תלאביבים שנתנו צ'אנס לעיר הזאת)

      אם ירושלים היא כמו שתיארת ,באמת אין מה לעשות שם

      ותכל'ס עם כל הרוחניות והיופי שלה

       אין על תלאביב

      מחכה בקוצר רוח כבר למעבר שלי לשם

        1/6/08 13:41:

      ההנגאובר שלי מונע ממני לפרט למה אהבתי את הכתיבה הטובה הזו.

      אז רק כיכבתי...

       

       

        1/6/08 13:37:

      כתבת מקסים!

       

      חיבוק,

       

      אני

       

        1/6/08 13:29:

      ואני, כשאומרים לי ירושלים, ישר נזכרת בימי "סקס והעיר הקדושה" שלי.


      -אז עברו מאז חמש שנים. אז מה!?-

        1/6/08 13:27:

       

      צטט: אדם לב ארי 2008-06-01 13:24:45

      את תמיד מוזמנת הנה. :-)

      עוד לא עזבתי......

        1/6/08 13:24:
      את תמיד מוזמנת הנה. :-)
        1/6/08 13:20:

       

      צטט: life3 2008-06-01 13:19:13

      אחרי 250 שנה של היסטוריה משפחתית ירושלמית - אף אחד לא מזיז אותי מהעיר.

      אבל נכון בהחלט - יום תל אביבי אחד לפחות בשבוע הוא חמצן מסוג אחר. אגב, השבוע בשבע בערב עשיתי חצי שעה של סיבובים כדי למצוא חניה באזור אבן גבירול ודניאל פריש.

      לא היה שם מילימטר פנוי. מגרשי החניה היו דחוסים. מצאתי לבסוף פינה ליד מסעדה מול בית לשכת עורכי הדין, בכיכר שהיא גם גן ציבורי קטן.

      אנשים אכלו שם את הדינר שלהם ופיטפטו בהנאה. ממול על הספסל ישבה משפחה שפונתה כנראה מביתה. כל הרכוש על הספסל. קצת ניירת. ספרים. שרידים של קיום מכובד.

      אף אחד לא התרגש.

      לא ניגש לשאול.

      אמריקה.

      יכול להיות גם בירושלים כמובן. ובכל זאת.  קטע תל אביבי.

      בהחלט תל אביבי.

      שמחה שיש כמוך שיישארו בעיר. לי יש שורשים תל אביביים. נולדתי בבי"ח הכי תל אביבי שיש.

       

        1/6/08 13:19:

      אחרי 250 שנה של היסטוריה משפחתית ירושלמית - אף אחד לא מזיז אותי מהעיר.

      אבל נכון בהחלט - יום תל אביבי אחד לפחות בשבוע הוא חמצן מסוג אחר. אגב, השבוע בשבע בערב עשיתי חצי שעה של סיבובים כדי למצוא חניה באזור אבן גבירול ודניאל פריש.

      לא היה שם מילימטר פנוי. מגרשי החניה היו דחוסים. מצאתי לבסוף פינה ליד מסעדה מול בית לשכת עורכי הדין, בכיכר שהיא גם גן ציבורי קטן.

      אנשים אכלו שם את הדינר שלהם ופיטפטו בהנאה. ממול על הספסל ישבה משפחה שפונתה כנראה מביתה. כל הרכוש על הספסל. קצת ניירת. ספרים. שרידים של קיום מכובד.

      אף אחד לא התרגש.

      לא ניגש לשאול.

      אמריקה.

      יכול להיות גם בירושלים כמובן. ובכל זאת.  קטע תל אביבי.

        1/6/08 13:18:

       

      צטט: yacovgabay 2008-06-01 13:14:51

      עצוב. אבל שיהיה בהצלחה בדרך החדשה. אומרים שכל שינוי הוא שינוי לטובה.

      אכן. אמן ואמן. תודה

        1/6/08 13:18:

       

      צטט: pazhod 2008-06-01 12:58:16

      ירושלים של מעלה

      וירושלים של מטה

      פעם גרתי בה חצי שנה

      ואהבתי את השוני

      את השקט הכמעט קבוע

      את המסעדות המצוינות

      את הסמטאות השקטות

      את הקרבה לעם אחר

      את התרבויות השונות

      את האהבה שבאויר

       

      עצוב לקרוא שכך הם הדברים היום

      חבל שאת עוזבת אויר נקי ונוף של פעם

      לטובת זיהום, צפיפות ודוחק

       

      שבוע טוב

      זיהום צפיפות ודוחק? אני? אין סיכוי.

      נעשה כל מאמץ למצוא בית במושב.

        1/6/08 13:17:

       

      צטט: raz benzi 2008-06-01 12:56:11

      אכן,קשה לשלב בין אוויר הרים צלול כיין, ריחוק מהמשפחה, חוסר תעסוקתי ולבסוף גם ניכור תרבותי(הקטע עם ה"שבאב" החרדי)

      מצטער כצערך על שנאלצתם להיות "מפונים" מאונס ממקום מדהים

      זה לא כזה דרמטי, אחרי הכל זו בחירה שלנו.

      אבל זה בהחלט עצוב שהעיר הפכה לכזו..

        1/6/08 13:16:

       

      צטט: yacobzon 2008-06-01 12:51:45

      איזה פוסט מרגש.

      אני למדתי באוניברסיטה העברית במשך 3 שנים, ואני לא ממש יכול לומר שאהבתי את העיר. אבל יכול להיות שבעצם מה שלא אהבתי היו המעונות של האוניברסיטה - עד עכשיו לא הצלחתי להחליט...

      בכל מקרה - אנחנו ב"מרכז" תמיד שמחים לקבל אותך בחזרה בזרועות פתוחות!!!

      שתמצאו כמה שיותר מהר דירה נוחה, במקום טוב ובמחיר סביר!

      תודה מותק. יהיה לי העונג לגור קרוב יותר למרכז העניינים. בינתיים, אני והאוטו עושים קילומטרז'. כבר אין לי כוחות

       

        1/6/08 13:16:

       

      צטט: אהבת אמת 2008-06-01 12:47:48

      מרגיז לשמוע את אוזלת יד הרשויות והחוק .

      אין שום סיבה שבעולם שחוליגנים מכל צד כלשהו  יפריעו  לאחרים לחיות.

       

      קבוצה קיצונית  פראית  יכולה לרצות מה שבה לה

      איפה החוק בעניין ??

      מסתכל ממהצד  ב"ראש קטן " ??

       

      בושה

      החוק בירושלים הוא מוזר.

        1/6/08 13:15:

       

      צטט: מאיולה34 2008-06-01 12:45:34

      פוסט מקסים!

       

      אני שונאת את ירושלים.

       

      חברה שלי נרצחה בטיילת של ארמון הנציב,

      שניים שברו לי את הלב, כל אחד בזמן כל כך אחר,

      ופעם הלכתי שם לאיבוד עם האוטו בלילה.

       

      לא מתקרבת לשם רק אם אין ברירה כי ממש צריך.

      נשמח לראות אותך חוזרת למרכז.

       

      כוכב של אהבה 

      עצוב לשמוע. תודה

        1/6/08 13:15:

       

      צטט: ניתי81 2008-06-01 12:47:13

      קרין אני איתך לחלוטין

      להבדיל ממך אני גרתי בעיר כל חיי - טוב מגיל שנה ובצבא לא הייתי ועוד שנה בב"ש אבל חוץ מזה כל החיים. עכשיו אני עושה את המעבר הגדול לתל אביב.

      זה לא קל אבל אין לעיר שלי/נו מה להציע לאנשים צעירים חילוניים, רווקים וזוגות צעירים.

      אזור התעשייה מצומצם וכולל מספר חברות קטנות וכמה חברות גדולות שלא מספקות את הצע המשרות ומשכורות.

      חיי הלילה נדמו, חיי החברה בדרך למרכז- וכבר נמאס מהנסיעות השבועיות.

      הפוליטיקה העירונית לא מאירה פנים.

       

      כן אני איתך באותה הסירה- עוברת לתל אביב,

      מה לעשות אין בררה

      טוב שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני. זה עצוב.

      אבל לתל אביב אני לא אעבור בכל מקרה חזרה. לא רוצה עיר.

      רוצה שקט ולא פיח. מספיק לי לעבוד באזור כמה פעמים. לא רוצה לגור בה שוב.

       

        1/6/08 13:14:
      עצוב. אבל שיהיה בהצלחה בדרך החדשה. אומרים שכל שינוי הוא שינוי לטובה.
        1/6/08 13:10:

      הנה אני בא!

      אחרי ילדות צפונית, בפאתי חיפה, שש שנות תל-אביב, חוגג השבוע ארבע שנים ירושלמיות, עם נסיעות יומיומיות לתל אביב.

      מורכבות.

        1/6/08 13:10:

      עצוב

      עיר שאיבדה את עצמה לדעת והופכת להיות עיר של חרדים, תושבי חוץ נעדרים ותיירים... חבל. הכרתי כמה וכמה ירושלמים, אנשי אליטות של ממש (במובן החיובי של המילה) אבל נראה שלא עוד.

        1/6/08 13:08:

      חייתי תקופה בירושלים...

      במהלך השבוע, עיר לחוצה ועצבנית...

      בסופ"ש.....עונג של עיר.

        1/6/08 12:58:

      ירושלים של מעלה

      וירושלים של מטה

      פעם גרתי בה חצי שנה

      ואהבתי את השוני

      את השקט הכמעט קבוע

      את המסעדות המצוינות

      את הסמטאות השקטות

      את הקרבה לעם אחר

      את התרבויות השונות

      את האהבה שבאויר

       

      עצוב לקרוא שכך הם הדברים היום

      חבל שאת עוזבת אויר נקי ונוף של פעם

      לטובת זיהום, צפיפות ודוחק

       

      שבוע טוב

        1/6/08 12:56:

      אכן,קשה לשלב בין אוויר הרים צלול כיין, ריחוק מהמשפחה, חוסר תעסוקתי ולבסוף גם ניכור תרבותי(הקטע עם ה"שבאב" החרדי)

      מצטער כצערך על שנאלצתם להיות "מפונים" מאונס ממקום מדהים

        1/6/08 12:54:

      חייתי שבע שנים בירושליים שלפני מלחמת ששת.

      את ירושליים צריך לעבור ברגל. פסע פסע .שעל שעל.

      סימתאות ירושליים בשכונותיה הוותיקות

      שכונת הבוכרים, שער מנדלבאום, ימין משה ,מושבה גרמנית, ועד ,

      ,ועוד, בית הכרם כמובל. בית מזמיאל למי מכם שמכיר(קריית יובל)

      בנוסף היה לי את הכבוד להיכנס לירושליים .עם כוחות לוחמים ב"ששת"

      כך שאני קשור אליה בתבור, ואוהב אתה מאוד. 

       אף ציירתי אותה .אוסף ירושליים.

       

                   תודה על תשומת ה  
      שאול נמרי  ו"הסטודיו הפתוח" קמים לתחייה לאחר 4 שנות קומה.
      מבצע הקמה ללקוחות דמרקר.
      באם ברצונך להצטרף למבצע הקמה מיוחד במינו והיחיד בארץ אנא צור עימנו קשר.
      אם אתה יוצר,אספן,או סתם מחפש ***עניין זה הבלוג שלך..
      ול-50,000  מבקרי הסטודיו, בקרוב יפתח "סטודיו פתוח חדש"
       
      "הסטודיו הפתוח"
      נותן גם שירותי מחשב,גרפיקה,תיקונים ושדרוגי מחשב
       לפרטים והרשמה:   0774-30-50-30    או    052-289-9045
      ***שי פתח הפתעה הוידיאוהפתעהיש ***

        1/6/08 12:51:

      איזה פוסט מרגש.

      אני למדתי באוניברסיטה העברית במשך 3 שנים, ואני לא ממש יכול לומר שאהבתי את העיר. אבל יכול להיות שבעצם מה שלא אהבתי היו המעונות של האוניברסיטה - עד עכשיו לא הצלחתי להחליט...

      בכל מקרה - אנחנו ב"מרכז" תמיד שמחים לקבל אותך בחזרה בזרועות פתוחות!!!

      שתמצאו כמה שיותר מהר דירה נוחה, במקום טוב ובמחיר סביר!

        1/6/08 12:48:

      עדיין לא קראתי את שכתבת

      אך ראשית, הייתי חייבת להעניק לך

      כוכב גדול, על שהבאת לכאן את הסרטון ו

      בו יזהר כהן מרנן בקולו המופלא על ירושלים !!

       

      תודה !!

       

       

        1/6/08 12:47:

      מרגיז לשמוע את אוזלת יד הרשויות והחוק .

      אין שום סיבה שבעולם שחוליגנים מכל צד כלשהו  יפריעו  לאחרים לחיות.

       

      קבוצה קיצונית  פראית  יכולה לרצות מה שבה לה

      איפה החוק בעניין ??

      מסתכל ממהצד  ב"ראש קטן " ??

       

      בושה

        1/6/08 12:47:

      קרין אני איתך לחלוטין

      להבדיל ממך אני גרתי בעיר כל חיי - טוב מגיל שנה ובצבא לא הייתי ועוד שנה בב"ש אבל חוץ מזה כל החיים. עכשיו אני עושה את המעבר הגדול לתל אביב.

      זה לא קל אבל אין לעיר שלי/נו מה להציע לאנשים צעירים חילוניים, רווקים וזוגות צעירים.

      אזור התעשייה מצומצם וכולל מספר חברות קטנות וכמה חברות גדולות שלא מספקות את הצע המשרות ומשכורות.

      חיי הלילה נדמו, חיי החברה בדרך למרכז- וכבר נמאס מהנסיעות השבועיות.

      הפוליטיקה העירונית לא מאירה פנים.

       

      כן אני איתך באותה הסירה- עוברת לתל אביב,

      מה לעשות אין בררה

        1/6/08 12:45:

      פוסט מקסים!

       

      אני שונאת את ירושלים.

       

      חברה שלי נרצחה בטיילת של ארמון הנציב,

      שניים שברו לי את הלב, כל אחד בזמן כל כך אחר,

      ופעם הלכתי שם לאיבוד עם האוטו בלילה.

       

      לא מתקרבת לשם רק אם אין ברירה כי ממש צריך.

      נשמח לראות אותך חוזרת למרכז.

       

      כוכב של אהבה 

        1/6/08 12:35:
      כתבת נקי ומהלב..
        1/6/08 12:33:
      אני אשוב
        1/6/08 12:33:
      ירושלים של זהבבבב מגניב
        1/6/08 12:30:

      רשומה מרגשת

      והחשוב מכל

      שיש לך אהבה אמיתית

        1/6/08 12:29:

      הי קרין,

       

      במקום שירושלים תהיה העיר המאוחדת והמאחדת, גם אני אוהבת להגיע אליה רק על מנת לא לשכוח מי אני ולמה אנחנו בארץ הזו.

      יש לי חברות חרדיות שגם הן לא אוהבות מה שקרה לעיר וחוששות מחוסר הסובלנות של הקיצוניים בתוך העדות שלהן. תתפלאי כמה אנחנו הנשים לא כ"כ שונות - חילוניות וחרדיות!

       

      בצלחה בכל מקום שתרצי לגור בו.

       

      גילה

        1/6/08 12:28:
      חמודה הרבה נוסטלגיה כתבת ,וכן לצערי ירושלים הפכה להיות עיר שלא כיף להיות צעיר בא מקווה שבעתיד זה ישתנה כתבת מקסים ,מקווה שטעם הטוב מהעיר נישאר ,יום מקסים ...מחייך
        1/6/08 12:22:
      למעט שירושלים היא עיר בירתי , האבסורד הוא שזו העיר היחידה שבה אני חשה לא שייכת . ואולי בגלל הסיפור שהבאת כאן , שנותן היבט וזווית מסויימת מה שהיא מכילה בתוכה . }{
        1/6/08 12:14:

      שירתתי הרבה שנים בירושלים וגם היתה לי אהבה בין עירונית שם.

      אין הרבה קשר כיום בין "ירושלים של מעלה" ו"ירושלים של מטה".

      זו עיר שכדאי לאהוב אותה מרחוק.

        1/6/08 12:13:

      לא מצליח להבין אותם..

      תודה לך על פוסט חשוב

      שבוע נפלא

        1/6/08 12:11:
      ריגשת אותי למרות שאני לא מאוהבי העיר.
        1/6/08 12:09:

      לא אוהב ירושלים

       

        1/6/08 12:06:

      בהצלחה במציאת המקום המתאים-

      על ירושלים השתלטו חרדים.

       

      אכן כן

      ירושלים עיר מדהימה

      רק בשנים האחרונות למדתי אותה

      מה שקרה לך עם הדתיים?!!

      למה לא קראת לנו?!!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרין אלדאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין