עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    לא כמו משפחה - משפחה

    17 תגובות   יום שבת, 26/5/07, 12:48

     

    חבר שלי התמנה למנכ"ל בחברה מהגדולות והמשפיעות בתחומה. גאווה גדולה. מאד גדולה. אתמול חגגנו את הארוע החברים מהילדות. בכתבת הפרופיל עליו נכתב ש"הוא גורר חברים מגיל אפס" ואנחנו החברים האלה, שגוררים האחד את השני מגיל אפס. לנו זה ברור מאליו אבל עם השנים הבנו שזה לא טריוויאלי שחבורה שלמה גדלה יחד ונשארת חבורה מהודקת גם בגיל 42.

     

    בחבורה שלנו, המקורית, יש בנים ובנות. עם השנים נוספו בני ובנות זוג, נפרדו זוגות ובנינו לבין עצמנו לא היו זוגות אף פעם. לקח לי שנים להבין שגדלתי בחבורה לא שוביניסטית לחלוטין, דבר שאינו ברור מאליו. בפגישות בנינו אין חלוקה לשיחות של "הבנים" ושיחות בנפרד של "הבנות". אף פעם גם לא היו. יש המון זכרונות משותפים. לבנות ובני הזוג לא קל היה להתרגל ל"מדורת הזכרונות" המשותפת הזו של בית ספר וצופים ועיר קטנה אבל היום הם חלק בלתי נפרד מהחבורה הזו כי כולנו כבר חולקים הרבה שנות חיים משותפות. חלקנו נשואים, לחלקנו ילדים, חלקנו רווקים ועדיין, חבורה אחת.

     

    החברים שלי הם חבורה מעניינת  ומקסימה של אנשים מוכשרים ויצירתיים. יש לנו צלם מחונן וידוע, במאי טלוויזיה מהטובים בארץ, עיתונאית מצויינת, סמנכ"ל שיווק, מורה, מפיקה ועו"ד בדרכה לקריירה חדשה אבל אף אחד מהם לא מופיע בעיתונות (נו, חוץ מזה שעכשיו קצת כן) או מתנאה בסמלי סטטוס כאלה ואחרים והצניעות הזו היא משהו, שכנראה גדלנו עליו אחרת אין לי הסבר לה.

     

    אז חגגנו אתמול ואכלנו ושתינו אלכוהול וצחקנו כמו משוגעים. הרמנו כוס למינוי, הרמנו כוס לילדים והרמנו כוס, כי ככה זה כבר בגילנו, לבריאות של ההורים. התפללתי לי בלב אתמול שלא נשתנה מאד, שנישאר ככה.

     

    לאורך ההיסטוריה שלנו כבר רבנו והשלמנו בואריאציות אין ספור, אנחנו מכירים וחברים של בני המשפחה, מכירים אחד את השריטות של השני טוב טוב והשלמנו איתן, כמו במשפחה. בעצם, לא כמו משפחה - החברים שלי האלו הם המשפחה שלי. יש לי הרבה חברים אחרים, חלקם קרובים לי יותר מהם אבל הם שם, לטוב ולרע. לתמיד.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/7/07 13:26:

      נשלחתי על ידי ההפקה...

      אז עכשיו אני חב תודה למפיקה, וגם לך.

      אמנם לא 42 שנה, אבל גם שנה הולך ויודע להכיר בחבֶרָה טובה :-)

       

        7/6/07 10:23:

      מה, אני שאני גם חברים וגם משפחה לא הגבתי לך לפוסט הזה?

      שמחה להיות. בטוב וברע בעיתות גאות וברגעי שפל וגם אם עכשיו קצת פחות כנראה שכבר לתמיד

      וגם... תודה על הדה מרקר קפה הזה. זה בעיקר בזכותך.

        27/5/07 22:19:

       

      בטוב וברע, זה כאן. בעיקר בטוב :-)

        27/5/07 19:48:

       

      באיחור רב אבל בכל זאת,

      מקסים ומנחם לדעת על חברות שכזאת מחייך

        27/5/07 09:24:

       

      תודה לכל המפרגנות מחייך 

      כבר יש כאן יותר אנשים שמכירים אותי ואת סביבתי מאלה שלא. אני חייבת להיות טיפה יותר מסתורית אחרת כל הקסם ילך מגניב

        27/5/07 09:01:
      מקסים. אחלה פוסט להתחיל איתו את השבוע.מחייך
        27/5/07 08:05:

      חברים זה משפחה שבוחרים* 

       

      *(כל הזכויות שמורות ליואב ואלה...)

        27/5/07 08:02:

      אכן מעוררים הערצה על הקשר שאתם שומרים, כשרואים קשה להאמין שזה אכן הגיל שלכם. הלוואי על כולם...

      שיהיה בהצלחה גדולה לחבר הסודי צוחק

        27/5/07 07:44:

       

      חחח...כן, עוד מעט יכנסו הדודים...

        27/5/07 00:25:

      אני מרגיש כאן כמו בארוחה משפחתית

      ממש שבת בצהרים. 

        27/5/07 00:03:

       

      תודה לך יקירתי. צריך ללמוד לקבל ולהתקבל ולוותר, לפעמים, גם על האגו ולהבין שהקסם הגדול ביותר אכן מתקיים בין בני אדם.

       

      שבוע מצוין.

      וכוכב כמובן.

      ליאתי, הפוסט הזה כל כך נכון. המציאות יכולה לעלות על כל דמיון והיא מתרחשת כאן ועכשיו. מילות המפתח הן: יחסים, פרגון, נדיבות וחמלה. נקודת המוצא היא תחושה של שפע. היכולת לחלוק זאת נובעת מחינוך ואמונה. אני לא רוצה להתפלסף אבל אני בטוחה שלהורים שלך יש חלק בעניין ואת העצמת זאת. וגם החברים שלך.

      רותם ויואב, גם אתם קשורים לדבר הנפלא הזה. ולכולכם שבוע טוב, ממני

        26/5/07 21:55:

       

      מישהו אמר לי פעם: "חברים בשבילי זה כמו דת" אז לי אין דת בכלל אבל החברים שלי, ולא רק אלה, הם אוצר. חברים חדשים גם מחייך

        26/5/07 21:31:
      ליאת, חבורה שכזאת זה לא טרוויאלי בכלל. הלוואי עלי. תשמרי על זה.
        26/5/07 21:20:

       

      וגם משפחה זה שווה. וחברים מהקפה גם, מסתבר. הכל הוכח היום :-)

        26/5/07 13:28:

      חברים טובים הם משפחה! מסכימה עם כל מילה.

      ויותר.

      מכירה ת'חברים שלך והם אנשים מקסימים. שמרי עליהם טובטוב

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת זנד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין