איך צירפנו את יולי תמיר לרשת החברתית שלי

Mouse Cafeלאון פלדמן, קריין FL STEREO איך צירפנו את יולי תמיר לרשת החברתית שלי

FL STEREO

הרבה מוזיקה וקצת על הסכין

איך צירפנו את יולי תמיר לרשת החברתית שלי

‎26

46 תגובות יום שישי , 9/5/08, 03:56

במסגרת העבודה המרתקת שלי כעורך של אתר הנוער bona, יוצא לי לעבוד עם אנשים מעולים, גם מצוות האתר, גם עם העורכים והכתבים של ynet, וגם עם בני נוער פשוט מדהימים ומוכשרים שכותבים כתבות ומתנסים בפועל בעולם התקשורת.

לכבוד יום העצמאות נערכנו לקיים ראיון חגיגי עם יולי תמיר.
לצורך הראיון גייסתי את בר סיטון, בחור שאפתן בן 17, שכנראה יום אחד יעשה משהו רציני ביותר. אני זוכר ילדים כאלה מהתקופה שאני הייתי בבית ספר, הם תמיד נראו כמי שאחזם איזה שד, כל הזמן בפעילות כלשהיא. בר הזה, הוא גם עיתונאי, גם חבר בארגון מנהיגות לנוער, לומד באוניברסיטה ויש לו זמן גם להיות נער מתבגר, עם כל מה שכרוך בכך.

בכל אופן, הוא הכין יופי של שאלות, וכל מה שאני הייתי צריך לעשות זה לעבור איתו עליהם, לתמוך, לתת איזה הערה, להעיף איזו שאלה עוקצנית והכי חשוב : לדאוג להקלטת השיחה.
התארגנתי על מכשיר הקלטה, בדקתי אותו והכל עבד פרפקט.

בר הגיע למערכת של ynet לקראת שש בערב, יום הזכרון עמד להכנס עוד שעתיים.
בשלב הזה, אנחנו כבר קצת בלחץ, כי אני יודע שהשרה הולכת להשתתף בטקס הממלכתי, ואלמנט הזמן מתחיל להיות קריטי, אבל, השיחה מגיעה והדוברת מעבירה לנו את השרה בדיוק בשבע בערב.

בר מתחיל את השיחה, אני בודק שכפתור ההקלטה כבר מופעל, והכל דופק כמו שעון
לאחר כ 30 דק' של שיחה ערה בין בר לכבוד השרה, בה כל מה שאני שומע זה את בר שואל שאלות ובטוח שזה השיא שלי מבחינה עיתונאית, אנחנו לוחצים על הכפתור ושומרים את הקובץ שהוקלט.

רק אז, אחרי שהנ"ל נשמר, אני לוחץ play ומקבל שחור באוזניים

- לא שומעים כלום , נאדה, ההקלטה ריקה, מלבד השאלות של בר, שגם הן נשמעות חלש ביותר, לא שומעים דבר, לא מהשרה, לא מחברת הכנסת, לא מהפרופסור לא מיולי ותתפלאו, גם לא מתמיר...

לא אמרתי לבר כלום, חוץ מיהיה בסדר חביבי. עזבנו את המערכת הריקה של ynet
ירדנו לרחוב יגאל אלון, ועמדנו בצפירה .

הסעתי את בר הביתה, וקבענו שאני שולח לו את תמליל השיחה מאוחר יותר.

הגעתי לביתי והתחלתי לנסות לשפר את הקובץ בכל מיני דרכים ושאריות שנשארו לי בזכרון מקורס הסאונד שעברתי בשנת 2000, ניסיונות השחזור שלי כללו הרמת הווליום לרמה עצומה באוזניות, עד להגברה אימתנית ברמקולים, מה שמייד הביא את שי, חברי הטוב והשכן שלי מלמטה, לדפוק לי בדלת בעצבים ולשאול, מה זה הרעש הזה בשתיים עשרה בלילה.

מזל ששי הוא אמן סאונד, ובמקום לכעוס, הוא פשוט התיישב על המחשב והחל לטפל בקובץ החולה.

"אתה לא תכיר את המקור אחרי שאגמור עם זה" הבטיח רופא הסאונד שלי..

הורדנו את ההקלטה למחשב, הוא העביר את יולי דרך פילטרים ואקולייזרים מטורפים, ובסופו של דבר ...לא שמעו כלום עדיין, אבל מרוב שהוא התעסק בזה, הוא די קלט על מה היא מדברת, וגם, הוא ממש לא הרגיש נעים על כך שלא הצליח להציל את הסאונד כפי שהבטיח, אז הוא די הכניס את עצמו לעניין ...

וכך בסיום התהליך, כשאור ראשון של בוקר כבר מאיר את פנינו, שי הקשיב לראיון העמום, והכתיב לי את כל מה שנאמר ואני הקלדתי.

בחמש בבוקר היה לי טקטס של 1400 מילים.

שלחתי את זה לבר, כדי שיוריד משם את כל הפאקים והשקרים שרשמתי כי לא שמענו טוב, וגם שינסה לצמצם את הראיון, כי עם כל הכבוד, למי יש כח לקרא 1400 מילה על בגרויות באזרחות.

הוא החזיר לי את הטקסט עם 900, אני ערכתי ל 750 , והעלינו את הכתבה במוצאי יום הזכרון

זה קודם בראשי של ynet כבר אחרי שעה !