עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    נטע זר

    על החיים באמסטרדם, על עיתונות, על לימודים בחו\"ל, על תרבות, בניסיון לקרב את העולם שלי לעולם של אחרים ולהפך.

    0

    ניק קייב והקפיטליזם המאוחר

    5 תגובות   יום חמישי, 1/5/08, 21:29

    מתי לאחרונה הייתם בהופעה חיה שיצאה לגמרי משליטה? מתי ראיתם רוקר בולע את המיקרופון או שובר גיטרה? מתי הרגשתם שהמוזיקה יותר גדולה מהבמה ומהחיים? יש לקוות שכל הדברים האלו קרו לכם לפחות פעם אחת, אבל אף אחד מהם לא קרה בהופעה של ניק קייב ביום שני.

     

    קייב הוציא לאחרונה אלבום חדש ומשובח, ובחר לקדם את המכירות דווקא ב"הייניקן מיוזיק הול", האולם המקולל ביותר באמסטרדם. למה מקולל? כי בכניסה למתחם מתנוסס דף מודפס עם לוח זמנים מדויק של האירוע, שנותן את התחושה שהגענו לכינוס של ההסתדרות ולא להופעת רוק. הזוועה היא לא שיש לוח זמנים (אני מניחה שלכל הופעה יש לוח זמנים), אלא שההולנדים עומדים בו בדייקנות של שעון שוויצרי. מופע החימום החיוור התחיל ב-19.30 והסתיים ב-20.15, ולא דקה אחרי. קייב עלה לבמה ב-21.00, וירד ממנה ב-22.30, אחרי שני הדרנים, שככל הנראה תוזמנו בקפדנות.

     

    המשרד

     

    חשוב להבהיר דבר אחד – קייב יודע מה הוא עושה. הוא מוזיקאי מחונן והדיסק החדש שלו מעולה. אז נכון שהוא שכח חלק מהמילים בשני שירים, אבל חלקן כל כך הזויות שקשה להאשים אותו. הוא נתן ביצועים נהדרים ל"We call upon the author" ו-"Jesus of the moon", שניהם מהדיסק החדש. הקהל ההולנדי האדיש והקפוא אפילו הזיז כמה אצבעות (נדמה לי, במקרה שלהם קשה לקבוע) כשקייב שר את "שיר הספינות" ("come sail your ships around me") ונהנה לשיר אחריו Oh, Mama בהדרן השני. לקראת סוף ההופעה, כשמפלס האלכוהול עלה משמעותית, כמה שיכורים אפילו צעקו לעברו "Mercy seat" בערך 30 פעם, אבל הוא התעלם באלגנטיות ולא ביצע את שיר ההוצאה להורג המופתי.


    אבל לאורך כל המופע המהוקצע והמהנה, היה ברור שהכל בשליטה. יותר מדי בשליטה. ברגע מסוים הרגשתי שקייב הוא כמו הפקיד הכי טוב במשרד. עושה הכל כמו שצריך, בא בדיוק בזמן ולא משאיר מקום לתלונות. אבל הוא עדיין פקיד.

     

    ממלכת הייניקן

     

    אז למה ניק קייב התברגן? אולי כי הוא בחר להופיע ב"הייניקן מיוזיק הול", אולם ענק שממוקם בפרברי העיר, לצד קומפלקס קולנוע בסגנון של "סינמה סיטי". אחרי הדף המודפס שמבשר לקהל מתי הם יוכלו ללכת לישון, נכנסים למתחם כדי לעבור בדיקה ביטחונית מדוקדקת שכוללת חיפוש בתיקים. זה לא שההולנדים מפחדים מטרור, הם פשוט רוצים לוודא שאף אחד לא יכניס בקבוקי שתייה או אוכל למתחם הקדוש של ממלכת הייניקן. כמובן שבמתחם עצמו ניתן ורצוי לקנות אוכל ושתייה, בתנאי שתחליפו את שטרות היורו ל"כסף הייניקן", מטבעות כסופים שרק איתם ניתן לשלם בתוך האולם. מיותר לציין שהבירה היחידה היא הייניקן, והמחירים מופקעים.


    אבל נדמה שהדבר שמבטא יותר מכל את מהות ההופעה של קייב הוא השלט שמפעילי המקום טרחו להציב משני צידי האולם (בתצלום למעלה). כן, מעריצים יקרים, אנחנו לא רוצים שתתלהבו יתר על המידה ותתחילו לשאת את האמן על ידיכם. כשהסתכלתי על השלט הזה לא יכולתי שלא לתהות האם הוא הוצב בעקבות תקדים כלשהו, בעיקר משום שבהופעה של ניק קייב היה קשה עד בלתי אפשרי לדמיין אותו קופץ לקהל, או סתם חורג ממסגרת הזמן בחמש דקות.   


    מתאבד על הבמה

     

    אם קייב רוצה להיזכר איך הופעת רוק אמורה להראות, הוא מוזמן לקפוץ להופעה של אדם גרין, ילד טוב ברוקלין שסבתא רבא שלו היתה מאורסת לפרנץ קפקא. גרין, שהופיע בשבוע שעבר ב"שביל החלב", מועדון פופולארי במרכז אמסטרדם, התאבד על הבמה, במובן הכי טוב של המילה. הוא עלה במעין תחפושת מלאך, רקד כמו בת יענה שדרכה על גחלים (צריך לראות כדי להאמין), עודד את הקהל לצרוך כמה שיותר סמים קלים ושר שיר אהבה-שנאה לג'סיקה סימפסון.

     

    הקהל, אגב, מת על זה. אחרי לא מעט הופעות מנומנמות ראיתי לראשונה הולנדים רוקדים. וכשגרין ירד מהבמה, אחרי קצת יותר משעתיים, הקהל פשוט לא נתן לו ללכת. בסופו של דבר הופעה שהתחילה בתשע הסתיימה לקראת אחת, ונראה שאנשי "שביל החלב" לא ממש הוטרדו מחוסר העמידה בלוחות הזמנים.

     

    אפילוג

     

    כשעמדתי משתהה מול דוכן המוצרים שהוצב ביציאה מההופעה של קייב, רואה איך הקונים מתנפלים על חולצות, פוסטרים ואפילו תחתוני ניק קייב (15 יורו ליחידה) התגעגעתי לאדם גרין. דבר אחד בטוח – אם גרין היה קופץ מהבמה, היה מי שיתפוס אותו. קייב היה שובר את המפרקת.        

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/5/08 00:17:
      טוב, לפחות מעז יצא מתוק. למדת שלהופעות באולמות סגורים הולכים רק לפרדיסו או למלקווח... בחיים לא להיינקן. אגב, יש הרבה אמנים שאחרי שעשו את הבוכטה בהיינקן בוחרים להופיע גם באחד משני המועדונים האלו בפני קהל קטן (ומסור?) יותר. לאחרונה זה היה סנופ דוג שנתן הופעה בלתי נשכחת שכללה אפילו דואט עם וילי נלסון הנהדר.
        10/5/08 09:51:
      שש עשרה לא שישים ואחת. סליחה. עבריתץ
        10/5/08 09:48:

      בריאן מיי לא שבר אף פעם גיטרה בהופעה, אולי בגלל שהוא בנה אותה בעצמו בגיל 61...

       

      לומר שזה מנע ממנו מלהיות רוקר גדול, שהמציא את עצמו כל פעם מחדש ועשה מוזיקה גדולה מהחיים?

       

      המממ, קשה לומר. כנראה ששבירת גיטרות אינה תנאי מוקדם בכ"ז.

        8/5/08 14:31:

      שקלתי האם ללכת לקונצרט או לא, כן או לא, כן או לא, אחרי הביקורים שלו בארץ בשנות התשעים וההופעות הנפלאות.

      בסוף החלטתי שלא. ואני לא מצטער - אני רוצה לזכור אותו כמו שהוא היה פעם.

      גם את לאונרד כהן אני רוצה לזכור אותו כמו שהוא היה פעם אבל אותו אף פעם לא ראיתי אז אני לא עומד בפיתוי. 12 ביולי, WESTERPARK. 

        2/5/08 05:50:

      נהנתי מהפוסט והכל ובכל זאת הערה קטנה,

       

      באמסטרדם מימים ימימה (עוד לפני שזה היה מקובל בישראל אפילו) עושים חיפוש בכניסה למועדונים על מנת למנוע הכנסה של כלי נשק וסמים. כלי נשק בגלל ריבוי תקריות אלימות וסמים כדי שהסוחרים ישלמו כמו שצריך לדורמנים.

       

      ניק קייב כבר עבר חמישים מסיבות יום הולדת (אני מאוד מרוצה מהמשמעות הכפולה, חנון מוזיקה שכמותי) הוא לא ילד וזה שהוא לא משתולל כמו פעם זה לא בהכרח התברגנות, זה יכול להיות הגיל (לא כולם מיק ג'גר וגם הוא עם כל הכבוד כבר לא מה שהיה)....

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נטע אלכסנדר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין