עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    אני וחיות אחרות

    הכל ולא כלום

    פיצה באושוויץ

    21 תגובות   יום רביעי, 30/4/08, 19:18

     

    היום ב-22:00 ישודר בערוץ 8 הסרט פיצה באושוויץ, סרטו של משה צימרמן על סיפור המלחמה של דני חנוך, שלקח את ילדיו (בתו היא העיתונאית מירי חנוך) לטיול שורשים כמו שלא ראיתם. הם עברו פיזית את תחנות אושוויץ, כולל שנת לילה על דרגשי העץ בביתנים ההם ולא רק.

     

    דני הוא הדוד של חברתי הטובה. הוא ואבא שלה הם השניים היחידים ששרדו את מנגלה ואת מחנות המוות רק בגלל שהיו גבוהים. היום הם בני 76 ו-80. אורי, אחיו, האבא של חברתי, הוא איש גבוה, אינטילגנטי ומרשים ובעיקר - איש שמח, שגידל משפחה לתפארת ומקדיש את חייו להרצאות בארץ ובעולם ובשנים האחרונות מסתובב בעולם ודואג להחזרת כספי יהודים מחשבונות עלומים בארה"ב ובאירופה. אני אוהבת את אורי במיוחד.

     

    תראו את הסרט. תראו אנשים צעירים ברוח ששרדו את זה וניצחו בצחוק מריר וגדול את הרשע. סרט מצויין.

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/5/08 00:49:

      אכן סטנדאפ שגרם לי פרץ של דמעות

      לא של צחוק

      של כאב

        5/5/08 00:00:

       

      צטט: לא בא לי ניק 2008-05-04 17:19:06

      הבוקר צפיתי בסרט, ממש במקרה, תוך כדי זיפזופ.

      אין ספק שמדובר פה בחוויה קולנועית מסוג אחר,

      סיפורים מצמררים ששזורים בהערות השנונות של מירי,

      והופכים להיות סוג של סטנדאפ אושוויץ, אבל לא במובן

      המזלזל אלא באופן שמאפשר להתחבר ולשרוד את

      הזוועות אפילו עם חיוך.

      מסכימה לחלוטין. תודה

        4/5/08 17:19:

      הבוקר צפיתי בסרט, ממש במקרה, תוך כדי זיפזופ.

      אין ספק שמדובר פה בחוויה קולנועית מסוג אחר,

      סיפורים מצמררים ששזורים בהערות השנונות של מירי,

      והופכים להיות סוג של סטנדאפ אושוויץ, אבל לא במובן

      המזלזל אלא באופן שמאפשר להתחבר ולשרוד את

      הזוועות אפילו עם חיוך.

        2/5/08 20:02:

       

      צטט: מיכאל מיכאל 2008-05-02 17:54:03

       החלפתי קפה בעיקר,

      אני בתחתית לרוב.

      ודווקא ראיתי את צדודיתך מרחוק כשרכבתי היום

      לא נשאר לי כוח לצעוק:)

       

      צטט: ליאת z 2008-05-02 10:00:51

       

      צטט: מיכאל מיכאל 2008-05-02 09:43:16

      יקירתי,

      בהמלצתך ראיתי

      מקסים

      תודה יקירי הנעלם

       

      (החלפת קפה - החלפת חברים?)
      (למעלה זו פרובוקציה בפולנית)

       

      בסך הכל אוהבת אותך. מה חשוב השאר?

        2/5/08 17:54:

       החלפתי קפה בעיקר,

      אני בתחתית לרוב.

      ודווקא ראיתי את צדודיתך מרחוק כשרכבתי היום

      לא נשאר לי כוח לצעוק:)

       

      צטט: ליאת z 2008-05-02 10:00:51

       

      צטט: מיכאל מיכאל 2008-05-02 09:43:16

      יקירתי,

      בהמלצתך ראיתי

      מקסים

      תודה יקירי הנעלם

       

      (החלפת קפה - החלפת חברים?)
      (למעלה זו פרובוקציה בפולנית)

       

        2/5/08 10:00:

       

      צטט: מיכאל מיכאל 2008-05-02 09:43:16

      יקירתי,

      בהמלצתך ראיתי

      מקסים 

      תודה יקירי הנעלם

       

      (החלפת קפה - החלפת חברים?)
      (למעלה זו פרובוקציה בפולנית)

        2/5/08 09:43:

      יקירתי,

      בהמלצתך ראיתי

      מקסים 

        1/5/08 13:35:

      לצערי נרדמתי

      אבל הרגע שראיתי שדי העציב אותי היה כאשר הבמאי אומר לו לבכות והוא לא יכול ואפילו כועס

      זה עצוב

      וגם שמח.

      הם אכן אנשים חזקים ומדהימים.

        1/5/08 13:29:

      האמת היא שהסרט עשה לי מועקה גדולה. הסרט מתאר פרופיל ליצן עצוב, ליצן טראגי, כמו כל הליצנים בעצם.

       היה נדמה לי שהוא נשאר שם תמיד הילד בן ה-10 שחי את ילדותו האבודה שוב ושוב, כמו סרט שנתקע במכשיר או משהו וזה די מדהים  כי מסביבנו היחס לילדים הוא ידוע וברור ואילו כאן הילד הזה בן העשר שלא נפרד מהוריו או חייו כלל והפך לשורד בוגר בן לילה ולא סגר מעולם את המעגל הזה.

       

      כמובן שמיד חשבתי על אבא שלי שלא רק שלא העיק עלינו במלחמה ובהישרדות שלו אלא מחק אותה לחלוטין מחייו וזכרונו - אין ילדות ואין זיכרון וזה, אם להודות, מכמיר לב לא פחות.

       

      כאמור, מועקה גדולה

        1/5/08 12:43:

      יש שידור חוזר ?

      זה היה בערוץ 8 של הוט נכון ?

      חבל שפיספסתי  נשמע מאוד מעניין.

      אשמח לראות את הסרט ואם יש דרך אחרת לראות אז אשמח שבעתיים.  

        1/5/08 12:37:

      ליאתוש,

      ביום שבת קארתי בטיים אאוט פריוויו על הסרט וסימנתי לי אותו.

      אתמול צפיתי בו, וזה אחד הסרטים האישיים, המרגשים שראיתי על ניצולי שואה וילדיהם.

      השהייה בלילה על הדרגש באאושוויץ היתה מזעזעת בעיני, ויכולתי להבין את ביתו שהתלוננה שהיא לא יכולה יותר לשאת את המצאותם שם.

      הבדיחות השחורות על השואה - שרק ליהודים מותר לספר אותם, היו "אתנחתא קומית" במסע המפרך הזה.

      התרגשתי, וביכיתי יחד איתם. כל הכבוד פועלו להזכיר לכולם מה קרה שם.

       תמסרי להם שהסרט היה עצום.

      שלך,

      אפרת

        1/5/08 12:13:

      מקווה שיגיע איכשהו ליס...שמעתי אותו ברדיו אתמול מדבר על הסרט.

      איש חביב ועם הומור בריא

        1/5/08 11:48:
      תודה ליאת
        1/5/08 11:46:
      פשוט אוף!
        1/5/08 00:26:

       

      מועקה בלב

        30/4/08 23:07:
      היה מעולה
        30/4/08 22:30:

      נשמע מרתק.

      ברגע כזה מצטערת שאין לי טלוויזיה..

       

        30/4/08 21:06:

       

      צטט: סוכר בפלפל 2008-04-30 19:50:37

      בעסה

      אין לי הוט.

      מילא. בטח תראה בהזדמנות אחרת, במקום אחר

        30/4/08 19:50:

      בעסה

      אין לי הוט.

        30/4/08 19:37:

       

      האנשים האלה הם באמת די משהימים - בחיות ובשמחת החיים שלהם ושניהם, שני האחים, סובבים את החיים סביב השואה והמלחמה ההיא. אני גם משוחדת אבל שמעתי המלצות וגם אני אראה.

        30/4/08 19:32:

      באמת סקרן אותי הפרומו.

      ועכשיו שאת המלצת ובכזה חום..

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאת z
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין