עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    GINGER UBER ALLES

    שירים. סיפורים. רשימות. זכרונות.
    הלבשה תחתונה. שירבוטים מהמגירה.
    עקיצות במילים. הם שורפים הקוצים ?

    צ'ק פוסט...

    33 תגובות   יום רביעי, 9/5/07, 13:43

    צ'ק פוסט. 21:00 בערב. אני עומד ומחכה לטרמפ לכיוון הקריות. קר עדיין בפברואר, לא כמו במחצית השניה של העשור הבא. עכשיו 1993.  אני בן 16 וקצת, עליתי לצפון.

    יש לי כמה חברים בקרית ים ובחיפה. הייתי בנהריה ועכשיו אני נוסע אליהם. אין לי מושג מה הטלפון שם אבל זה לא משנה, היינו מארחים אותם כשהם היו באים אלינו לת"א ולא יכלו לחזור.  הם אחלה אנשים. עוד מעט נשב ביחד ונשתה קצת. אני זוכר איפה הבית של אחד מהם.       

    אני צריך לחזור הביתה עד יום רביעי. צריך לעשות חזרות לפני סוף שבוע. יש הופעה בחמישי ברוקסן ובשישי בערב אצל גבי גזית בטלויזיה, והבס תופים כרגיל יושב חרא. אני בכלל לא רוצה להופיע אצלו. ברוקסן אני רוצה. שאר הלהקה רוצה להופיע ולהתראיין גם אצלו. בשביל מה ? זה לא מרגיש לי אותנטי. בסוף נופיע ויהיה באולפן גם אביגדור קהלני. ידעתי. זה לא לעניין. 

    רק יומיים ואני מתגעגע כבר ליוני. הוא בן 6. הוא עוד לא מנגן. הוא עדיין לא מת. עוד מעט אוכל להתחיל ללמד אותו לנגן. לחברה בקריות יש גיטרות. לא הרגשתי גיטרה כבר שלושה ימים ומתחיל לגרד לי... אני לא ממש אוהב לעשות כלום חוץ מלנגן ולכתוב שירים. אולי קצת לטייל, מעניין אם זה ישתנה...

    אני שוכב עם אחות של חבר מהשכונה. אף אחד לא יודע. אני נורא אוהב אותה. היא ממש יפה. היא לא אוהבת אותי. כל משאית שעוברת מקפיאה לי את החיים. שונא קור כזה. נהג משאית אחד עוצר לי בסוף. הוא שואל אותי מה עם בי"ס. אני אומר לו שישאר עוד מספיק בי"ס בשנתיים הקרובות. חוץ מזה כאן בחיפה יש יותר כוסיות. הוא צוחק.  

    אני מוציא פתק עם טלפון של מישהי מהכרמל. אני אתקשר אליה כשאגיע לקריות, היא אמרה שתוכל לסדר לנו הופעה באיזה מקום בחיפה. יהיה מגניב להופיע בחיפה, אני בעד. 

    איזה מין שם זה לצומת, צ'ק פוסט...הוא מדליק סיגריה ונותן לי גם. הוא שואל אותי מה התוכניות ? אני לא ממש מבין. הוא מסביר שהוא מתכוון למה אני רוצה לעשות עוד שנה, עוד חמש שנים...אני אומר לו אין תוכניות... אני רק אורח. ואם יותר זה שם, אז אני בורח.......

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/7/07 18:33:

      אוף, זה טוב :)

       

      כי זה פשוט וקולח ואמיתי בלי נסיון להתחכם,

      וכתוב בכשרון וברגישות. 

       

      ואת הכוכבים אני מחלקת לכשרונות שעדיין יושבים בשולי הקפה,

      ואתה כבר במרכז הבמה :-)

       

       

        7/7/07 15:32:
      מקסים , פשוט מקסים
        7/7/07 14:41:

      איזה יופי...

        30/6/07 15:31:

      מגניב

      ומזכיר את הבית..

      עושה להתגעגע..במיוחד היום..

       

        14/6/07 03:00:
      כן אבל אין הגבלה
        14/6/07 02:48:

       

      צטט: peng_lee 2007-06-14 02:08:11

      אני כל כך אוהבת סיפורים על מקומות בארץ. לא טיולי מיטיבי לכת ושטויות. מקומות מקומות. שכולם היו או יהיו או מכירים. זה מרגיש כ"כ אישי, כאילו באמצע לא בטוחים אם זה הסיפור שלך או שלי.

      תודה שהזכרת לי

       

      על זה נאמר העונג כולו שלי...

       

      תודה מיכל, נעים כבר אמרתי? קורץ

       

        14/6/07 02:08:

      אני כל כך אוהבת סיפורים על מקומות בארץ. לא טיולי מיטיבי לכת ושטויות. מקומות מקומות. שכולם היו או יהיו או מכירים. זה מרגיש כ"כ אישי, כאילו באמצע לא בטוחים אם זה הסיפור שלך או שלי.

      תודה שהזכרת לי

        13/6/07 00:38:

       

      צטט: jane 2007-06-12 23:03:08

      קטע עדין ונוגע ועל הדרך גם עשית כבוד לאחד הצמתים הכי מכוערים בארץ (היום עוד יותר מכוער כי כיסו אותו בגשר וכבר לא תופסים בו טרמפים) והכי אהובים עלי בארץ (צריכה לשים תגית שלו בפוסטים שלי שבהם הוא מוזכר)

       

       

        היי :)

       

        תודה.

        אני לא כל כך זוכר איך הוא נראה, מאז לא יודע אם הייתי שם...

        אבל כיף שקראת והגבת וכיכבת....

       

        ו....שימי, שימי :)

       

        12/6/07 23:03:

      קטע עדין ונוגע ועל הדרך גם עשית כבוד לאחד הצמתים הכי מכוערים בארץ (היום עוד יותר מכוער כי כיסו אותו בגשר וכבר לא תופסים בו טרמפים) והכי אהובים עלי בארץ (צריכה לשים תגית שלו בפוסטים שלי שבהם הוא מוזכר)

        11/5/07 00:01:

       

      צטט: kimkim 2007-05-10 15:32:28

       

      צטט: גדי סולומון 2007-05-09 13:50:23

      כנסו כנסו!!!

      אני ראשון!!!

      שמוליק, בשבילי הכוכב זה אתה.

      אני אוהב (כמעט) את כל מה שאתה כותב.

      רגיש, אינטיליגנטי, נוגע ופוגע..בול!

      דבר איתי לפני שאתה נרשם למקום ההוא.

      גדי.....הגדרת בול....

      רגיש, אינטלגנטי, נוגע ופוגע....

      אין על שמוליק....

      סטאר ממני אליך שמוליק...

      תמשיך ואל תעצור

      יום נפלאאאאא

      ממממ.........    תודה....

       

      נבוך  ....

       

      לא אפסיק.....

        10/5/07 15:32:

       

      צטט: גדי סולומון 2007-05-09 13:50:23

      כנסו כנסו!!!

      אני ראשון!!!

      שמוליק, בשבילי הכוכב זה אתה.

      אני אוהב (כמעט) את כל מה שאתה כותב.

      רגיש, אינטיליגנטי, נוגע ופוגע..בול!

      דבר איתי לפני שאתה נרשם למקום ההוא.

      גדי.....הגדרת בול....

      רגיש, אינטלגנטי, נוגע ופוגע....

      אין על שמוליק....

      סטאר ממני אליך שמוליק...

      תמשיך ואל תעצור

      יום נפלאאאאא

        10/5/07 00:59:

       

      צטט: עידית ב 2007-05-10 00:09:52

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-05-09 23:39:03

      נשמה שלי את....

      גם אני. את יודעת, מהבוקר...

      אבל אנחנו די מחושלים כבר לא? אפילו שבכאילו......

      נשיקה

       

      לא מחושלים ולעולם לא מתגברים.

      פשוט כי יש אנשים שאנחנו לא רוצים להתגבר עליהם...

       

      עדיין תקועה כמו שאתה שם לב

       

      בוודאי. התכוונתי כמובן בציניות, לך אני לא צריך להסביר ( לזה התכוונתי ב"אפילו שבכאילו") אבל את הגדרת  את זה כל כך יפה !!!

      "פשוט כי יש אנשים שאנחנו לא רוצים להתגבר עליהם... "

      וכל כך נכון .....

       

       

       

        10/5/07 00:09:

       

      צטט: שמוליק פרי 2007-05-09 23:39:03

      נשמה שלי את....

      גם אני. את יודעת, מהבוקר...

      אבל אנחנו די מחושלים כבר לא? אפילו שבכאילו......

      נשיקה

       

      לא מחושלים ולעולם לא מתגברים.

      פשוט כי יש אנשים שאנחנו לא רוצים להתגבר עליהם...

       

      עדיין תקועה כמו שאתה שם לב

        9/5/07 23:39:

      נשמה שלי את....

      גם אני. את יודעת, מהבוקר...

      אבל אנחנו די מחושלים כבר לא? אפילו שבכאילו......

      נשיקה

       

        9/5/07 23:33:

      אתה באמת כוכב.

       

       

       

      אני תקועה כבר חצי שעה במשפט בו אתה מתגעגע ליוני.

      לא מצליחה להשתחרר ממנו. 

       

       

       

        9/5/07 23:22:

      לירון פיין !

      עם תגובות כאלה נעלמת השנינות..

       -----------------

      בתיה תודה. כיף...

       ----------------

      אתה הצ'יף, וה"מסע" הוא משפחתי. לא לוקח את כל הקרדיט, לא יעזור לך....

      בקרוב מסע בלתי צפוי לקור ההוא...

       

      תודה איש יקר ! 

        9/5/07 22:36:

      צ'יף, כוכב!

       

      ביקשתי לפתוח קהילת כותבים וספרות ואני בקרוב אפתח, אשמור לך שם מקום.

       

      ומזל טוב על ה"מסע" שעברת

        9/5/07 21:17:

       

      צטט: בתיהא 2007-05-09 14:16:44

       

      אתה כותב כל כך טוב. פשוט תענוג לקרוא.

      ניסיתי לככב אותך אבל לא הצלחתי, תרשום לי אחד.

       

       

      בוצע !

        9/5/07 20:37:
      כרגיל,
      כשמדברים איתי על מישו אהוב שאינו עוד,
      כל השאר נעלם.
        9/5/07 20:01:
      קורץ
        9/5/07 19:06:

      אהבתי.

      וזה נכון.

      באמת יש יותר כוסיות בחיפה.

       

        9/5/07 16:32:

      אסתי יקרה,

       

      קודם כל תודה מקרב לב על ההתייחסות העמוקה כמו תמיד, לסחיטות המוגלה האלה...

      יש דברים שאפשר לשנות ואני מסכים. יש דברים שלא. זה לא חשוב באמת . . . יודעת למה?

      לדעתי כל יצירה ניתנת לשינוי פעם בשבוע או פעם בשנה, במיוחד אם המתבונן הוא בעליה..

      את ודאי מכירה. זהו. ובמקרה שלנו על סגנון וסגנון..יש אקורד צורם שיודע שהוא צורם ויש שלא

       

      שוב תודתי נתונה לך על היחס המעמיק וגם המקצועי, חייב לומר

       

      שמוליק

       

       

        9/5/07 15:59:

      טוף אז אני לא מצליחה להתאפק:

      "רק יומיים ואני מתגעגע כבר ליוני. הוא בן 6. הוא עוד לא מנגן. הוא עדיין לא מת. "

      מדהים המשפט הזה. הנונשלנט שלו. ככה יענו בלי להרגיש ההכנסה הקטנה הזאת.

      נפלא.

      וגם שאר הטקסט.

      מה שכן, הייתי מנסה יותר להיות סגורה על עצמי האם הקול המספר הוא נער בן 16 או שהוא בן 30 ומדבר בשפה של היום. יש קצת בלבול בעניין. יותר הקפדה על הפרטים הקטנים והמעצבנים תהפוך את הטקסט הזה למבריק.

      (זתומרת אם נתייחס למשפט הנפלא העליון אז אני לא הייתי כותבת גם עוד וגם עדיין. הייתי אומרת הוא עוד לא מנגן. הוא עוד לא מת. החזרה על המילה הפשוטה יותר - עוד - מחזקת את המשפט ומזקקת אותו. לדעתי כמובן)

      וסליחה אם הצקתי.

        9/5/07 15:38:

      יפה יפה.

       

      ואם יותר לי - הארה קטנה כדי לעשות את זה עוד יותר טוב?

        9/5/07 15:07:
      גיל 16, טרמפים, באמת זכרונות רחוקים.
        9/5/07 15:03:
      נבוך
        9/5/07 14:46:
      מקסים!!!!!!! ומרגש... כאחד.
        9/5/07 14:40:

      גדי, יא מלך אין עליך...איך כל כך מהר ? עוד לא לחצתי

      אנטר...

       

      תודה.

       

       

      לא בתיה,  בחי...לא צחקתי בקשר לזכרונות. באמת יש לך יד בזה. . .  

       

      אני חייב לך גם מאתמול, אז נצליב עוד שעתיים נגיד...קורץ

       

       

      הללי, תודה רבה. לא התכוונתי להפריע בעבודה. אולי בעצם כן.

       

       

       thank's

       

       

       

       

       

        9/5/07 14:25:

      פתאום קפצה לה ההודעה באמצע העבודה,ידעתי שחייבת לקרוא עוד יצירה שלך,אהבתי לאללה,שוב אני אחזור,אתה מוכשר אתה יודע.כוכב גדול ממני.

        9/5/07 14:16:

       

      אתה כותב כל כך טוב. פשוט תענוג לקרוא.

      ניסיתי לככב אותך אבל לא הצלחתי, תרשום לי אחד.

        9/5/07 13:50:

      כנסו כנסו!!!

      אני ראשון!!!

      שמוליק, בשבילי הכוכב זה אתה.

      אני אוהב (כמעט) את כל מה שאתה כותב.

      רגיש, אינטיליגנטי, נוגע ופוגע..בול!

      דבר איתי לפני שאתה נרשם למקום ההוא.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שמוליק פרי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין