עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלוגורונצ'יק

    אפרסם פה הגיגים, סיפורים קצרים, מתכונים...

    ארכיון

    שבי כותב מכתב

    4 תגובות   יום שני, 24/3/08, 16:23

    פעם אחת הייתה ציפור

    ישנה בחום ישנה בקור

    עד שהגיע איש אמיץ

    ואמר לה

    תעשי טובה תלכי מפה!

    אני שבי ואני אני אין לי מה לחפש בקרן רחוב. לכן אני בדרך כלל במסבאה מעבר לכביש. אני הבחור המזוקן שאתם מביטים בו בפחד, אולי תכף יוציא אקדח. ואני אני לא מוציא אף פעם. לא שאין לי, כי יש, אפילו חדש, תוצרת טיוואן, אבל מה, אני לא יודע איך הוא יורה מפני שאף פעם לא ניסיתי. אני תמיד חושב על זה. אבל מחשבות לא נשארות בראש שלי יותר מדי זמן ולכן אני כותב לכם מכתב פרידה.

    זה ידוע שעצים יש עדיין הרבה בעולם למרות שבשעה שאתם קוראים ייתכן ונותרו איזה 2 או שלוש. למה אני כותב את זה. כי מי יודע, אתם יודעים? מי יודע מה יהיה? בטח לא החתול שלי מיצי. אתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו. איזה בחור אומלל שקרא לחתול שלו מיצי. אז תרשו לי לענות לכם. ואפילו בקול. קוראים לו מיצי, אבל לא אותו מיצי כמו כל המיצים שהכרתם. זה מיצי זה שאומרים אותו מיצי אבל מרגישים שהוא לא כמו כל המיצי. זה נכון, אותה מילה, אבל לא! ואם מישהו יעצבן אותי אני אתחיל לחשוב על לשלוף פה על מישהו.

     

    אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה לי...הבעיה היא שלא קרה לי שום מקרה. זה למה אני במסבאה כל היום. מחכה שיקרה לי מקרה. אני יודע, אני יודע, אומרים שאתה יוצר לעצמך את המציאות, אתה אדון ליצירתך..היה חלומך אנא במתותא ממך בדיעבד. אם כל זה אנלא מתווכח אבל בנינו..אני כן מתווכח מפני שזה מאלץ אותי לעשות דברים ואני, אני כבר עשיתי דברים בחיי.

     

    מה עשיתי?

    הו הו

    פעם הייתי גנראל בצבא המלכה. כן כן. תאמינו בבקשה. צעדתי בראש פלוגת נמרים אמיצה לשבור את קווי האוייב. אני זוכר איך נלחמנו כמו אריות, כמו ברדלסים במשך כל הלילה, בלי לראות. יריתי כמו דבור כל הלילה ובבוקר גיליתי שנשארתי לבדי מכולם. באמצע השדה. מביט נכוחה.

     

    פעם הייתי ליצן בקרקס נודד. איפה לא היינו. בפריז לא היינו. וזה חבל מפני ששמעתי עליה טובות. אבל די הצחקתי כמה אנשים..ונשים, ולא הפסקתי לנסות לעשות תרגילים על החבל ועל כדור, וגם קצת על פיל שהרשה לי לעשות עליו תרגילים. אני חושב שזה היה די נחמד רק מה נעשיתי רעב ובקרקס כידוע לכם יש רק צמר גפן מתוק ופופקורן ונקניקיות ודי נמאס לי. רציתי קצת יותר.

    פעם הייתי דגה. כן כן. להק דגים צוננים מנצנצים צומחים בשקט ונעים עם הזרמים בנהר הגדול של הסוואנה בברזיל. אני זוכר איך התחמקתי, כדגה, מסירות דייג, צלצלים וצוללנים. לא אומר שהיה לי קל אבל היו כמה חוויות. פגשתי דגה אחרת, מתוקה וביישנית, צרוף משגע. קצת חששתי בתחילה אך כדגה מנוסה היה לי לאן ליפול וחשתי בטחון.

     

    וזה מביא אותי למחשבה מה הצורך הזה האובססיבי שלך בביטחון? אני יכול להבין את זה אבל רק לשם הדיון, תאמרי לי, היש כזה דבר? מפני שכל מה שחשבתי שהוא בטוח התברר כלא בטוח, ובכלל היו כמה דברים לא בטוחים שהיו איך נאמר מענגים למדי.

     

    אני זוכר אותי צייד בגבעה מאחורי הבית הלבן בוושינגטון. רודף בשקט בשקט אחר צבי צעיר שרעה שם לבדו. הנפתי את רובי. לחצתי על ההדק. ראיתי אותו נופל. אחר כך בכיתי. לפעמים אני לא מבין למה נולדתי. כי ברגע שנולדתי זה היה על חשבון מישהו אחר שלא נולד, לא ככה?

     

    היו קוראים לו בננייהו והוא היה אוהב טיולים המישהו הזה, או לשיר ואולי אפילו היה משתתף באיזה ריאליטי..באופן כללי אני חש שאני מפריע פה ויש חשק עצום להתנצל. על הכל. ובפני כל אחד.

     

    פעם הייתי שק שעונים של רוכל יהודי בקייב. מאד השתדלתי שלא להקרע מפני שהרוכל, שאותו לא אהבתי, היה זורק אותי בצד הדרך ומקלל, אולי אפילו יורק. בכל מקרה לאט לאט, חשתי עצמי נקרע בניגוד לכוונתי שלא להקרע. אך זה קרה. נקרעתי. ואז נזרקתי. ואז ירקו עלי. לא אשכח את היום הזה, אבל גם לעולם לא אספר על כך לאיש. אני החזקתי את שעוניו של הנוול!!! אני החזקתי את שעוניו!

    אני...החזקתי...את...שעוניו...

     

     

    בשעה שתקראו את המכתב הזה אני אעמוד מאחוריכם עם האקדח שלי. אולי בעוד רגע אלחץ על ההדק, מי יודע...אתם מרגישים אותי? חשים אותי?

    תודה שקראתם

    שבי

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/3/08 18:23:

       

      צטט: דפדפ 2008-03-24 19:56:27

      כל כך אהבתי את הופעתך...כמו שבטחתי צפיתי ונהנתי במיוחד..מוכשר ונפלא..

      " הלוואי שתלכי בטריקה..."

      ועוד אתה שר" זה שאת בשבילי   " ואני אומרת שאתה מוסיקאי מוכשר ויוצר מעולה!

      נכבשתי!

      ככ תודה:)

        24/3/08 19:56:

      כל כך אהבתי את הופעתך...כמו שבטחתי צפיתי ונהנתי במיוחד..מוכשר ונפלא..

      " הלוואי שתלכי בטריקה..."

      ועוד אתה שר" זה שאת בשבילי   " ואני אומרת שאתה מוסיקאי מוכשר ויוצר מעולה!

      נכבשתי!

        24/3/08 19:15:

       

      צטט: דפדפ 2008-03-24 16:34:53

      אהבתי ונשארתי מחייכת...מעולה, אזלו הכוכבים כך שעוד אשוב....

      :))!!

        24/3/08 16:34:
      אהבתי ונשארתי מחייכת...מעולה, אזלו הכוכבים כך שעוד אשוב....