עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    ליאור כבר לא מנגנת

    9 תגובות   יום ראשון, 23/3/08, 21:12

                                הומלסית ניגשה אלי אתמול בערב בפתיחה של תערוכה באזור גן החשמל. הומלסית צעירה. לא הסתכלתי לה בעיניים אבל אני זוכרת במבט חטוף שהייתה בעלת שיער שחור ארוך. היא הייתה מאוד רזה אולי גם יפה ותיק גב גדול על גבה הדק אך מה שהשאיר בי רושם היה דווקא הטון שבו היא דיברה אלינו- חבורת אמנים  השותים יין זול מכוסות פלסטיק – היא דיברה בטון גאה אבל שווה. באותו level שבו אנחנו מדברים. לא כמו מקבצת נדבות  שמשחק בהגזמה את תפקיד הקורבן אלא  היא הסבירה לנו בצורה מאוד שקולה ועניינית שהיא הומלסית ואין לה מה לאכול.

    אני זוכרת שעיקמתי את האף כי בדיוק חמש דקות לפני כן הגיע מישהו וביקש כמה אגורות . כמעט הוצאתי את הארנק מתוך אינסטינקט  אבל אז משכתי את היד בעצבים. הרי כל יום נכנסים למקום עבודתי לפחות 3 מקבצי נדבות מבקשי תרומות נותני ברכה. אני כבר לא עומדת בזה אחרי שהיא הסתלקה  במהירות וגמישות חתולית. חשבתי עליה עוד כמה שניות. ידיד שלי העיר איזו הערה חצי נבזית כלפיה ושנינו המשכנו הלאה לכיוון לבונטין7 לראות ערב וידאו ומוסיקה. ממש לפני סיום הערב עלה קובי אור וקרא שירה כשברקע מנגנים שני נגנים ווידאו מוקרן מאחוריו. השיר נכתב על ליאור לה הוא גם הקדיש את השיר. ולפני שהתחיל לקרוא סיפר לנו שבדיוק פגש את ליאור מחוץ ללבונטין. ליאור הנגנית המוכשרת שהפכה להומלסית. שהראתה לו בכף ידה הרזה כמה אגורות נתנו לה. ליאור עם העתיד המזהיר שקצת איבדה כיוון והפסידה הכול. 

    כששמעתי את השיר הצטמררתי כולי. זה היה קשה. במיוחד שכשחצי שעה לפני כן נתקלתי באותה בחורה . הרגשתי נורא. נורא שלא נתתי לה כמה גרושים. אפילו שהגרושים הללו ילכו  לצריכת סמים. כי היא דיברה אלי באותו level  והרגשתי בזיק של רגש שאחכ חשבתי עליו ותרגמתי אותו לכך שבעצם הרגשתי שאותה בחורה הייתה יכולה להיות גם אני.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/4/08 16:24:

      Tim Buckley - Morning Glory

       

      I lit my purest candle close to my
      Window, hoping it would catch the eye
      Of any vagabond who passed it by,
      And I waited in my fleeting house

      Before he came I felt him drawing near;
      As he neared I felt the ancient fear
      That he had come to wound my door and jeer,
      And I waited in my fleeting house

      "Tell me stories," I called to the Hobo;
      "Stories of cold," I smiled at the Hobo;
      "Stories of old," I knelt to the Hobo;
      And he stood before my fleeting house

      "No," said the Hobo, "No more tales of time;
      Don't ask me now to wash away the grime;
      I can't come in 'cause it's too high a climb,"
      And he walked away from my fleeting house

      "Then you be damned!" I screamed to the Hobo;
      "Leave me alone," I wept to the Hobo;
      "Turn into stone," I knelt to the Hobo;
      And he walked away from my fleeting house

        4/4/08 10:47:

      העיקר הוא השיעור שנלמד,

      מקווה שנלמד.

        30/3/08 19:25:
      אאוץ'...גורם להרגיש בר מזל מצד אחד ומן הצד השני אמפתיה, כי בסה"כ זה רק עניין של מזל.
        23/3/08 22:48:

      ללאה גולדברג יש ספר מדהים בשם דיבה שמספר על הומלסים.

      אני מניחה שמעבר לכך שלכולנו יכול להיות מצב זה או אחר בחיים, יש פה בחירה. להיות פושט יד זו בחירה, ואני לא כאן או בשום מקום לשפוט. זו הצהרה, אמירה וכו'.

      אני מניחה שגם אני הייתי מרגישה רע, אם הייתי פוגשת אותה ילדה.

       

      וזו אכן מצווה לתת במקרה הזה, כי האמירה הזו מגיע ממקום נמוך.

      היתה לי חברה, שהיתה פושטת יד: היא גרה בדירת פאר שאחיה נתן לה, אכלה במסעדות כשחברים הזמינו וידעה לשנורר מכול מי שהיה סביבה.

      היא לא היתה ברחוב, אבל היא פשטה יד, כך כמו הילדה שפגשת.

      בחירה.

        23/3/08 21:49:

       

      הנותן אגורה לקבצן, קובר אותו עוד מילימטר בתוך גורלו. האגורה הזאת גורמת לנותן לרחוץ בנקיון כפיו ולומר לעצמו 'עשיתי משהו' ובעצם לא עשינו דבר.

      קני לה מזון. קני לה סוודר, קחי אותה וסדרי לה מקלחת וכביסה אבל בשום פנים אל תתני לה עוד מסמרים שיתקעו בארון המתים שלה.

       

       מה אני השתגעתי כאן? כמה גרושים ויאללה גמרנו ואפשר להמשיך הלאה אבל להתברדק עכשיו עם לשאול אותה אם היא צריכה מקלחת? אני אכניס הומלסית אלי הביתה? בטח תגנוב לי את הדיסקים אם לא את כל המערכת! יש לי זמן ללכת אתה עכשיו ולקנות לה אוכל?

      אני אפתח את חלון הג'יפ/ואן/הונדה חדשדש ואזרוק לצולע הזה כמה אגורות שנשארו מהעודף שקיבלתי בחניון ויאללה לצומת הבאה.

      ואם יהיה לי מזל אני אוכל להתפייט על העניים בקפה.

       

      המצפון הזה הורג אותנו.

       

      לילה טוב

      אבי

      אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו-

      אין שום בטחון שהנדבה היתה מיועדת לצריכת סמים!

      וזכרי כי על שלשה דברים העולם עומד!

      על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים!

      היטבת לבטא בכתב רגשותייך-והנכתב  מעיד כי פועמת בך גם נשמה!

        23/3/08 21:20:

       

      צטט: קשת בענן 2008-03-23 21:17:00

      פוסט חשוב בעיניי.

      לעולם אנחנו לא יודעים מה יזמן לנו הגורל ולאילו מצבים אנחנו נגיע.

      היום אנחנו למעלה. מחר יש מצב שנהייה למטה.

       

      תודה

        23/3/08 21:17:

      פוסט חשוב בעיניי.

      לעולם אנחנו לא יודעים מה יזמן לנו הגורל ולאילו מצבים אנחנו נגיע.

      היום אנחנו למעלה. מחר יש מצב שנהייה למטה.

       

        23/3/08 21:14:
      ואוו. יותר מדי התנשאות ביותר מדי מילים.